דודו דיין
פעולות נוספות
| קובץ:דודו דיין לויקיפדיה.png | |
| לידה |
19 במרץ 1935 (גיל: 91) ישראל |
|---|---|
| תחקירים בולטים | עושים מדינה |
| עיסוק | עיתונאי, שדרן רדיו, סופר, מרצה |
| מעסיק | במחנה גדנ"ע, במחנה, גלי צה"ל, |
| פרסים והוקרה | פרס סוקולוב 1993 |
| רשתות חברתיות | |
| פייסבוק | {{#property:P2013}} |
| X (טוויטר) | {{#property:P2002}} |
| טלגרם | {{#property:P3789}} |
דודו (דוד) דיין (נולד ב-19 במרץ 1935) הוא עיתונאי, שדרן רדיו, סופר[1] ומרצה ישראלי. דיין עבד בגלי צה"ל[2] במשך כ-40 שנה.
ביוגרפיה עריכה
דיין נולד בתל אביב ב-1935 להורים ילידי סוריה. בצעירותו, נאלץ דיין לסייע בפרנסת המשפחה ולמד בתיכון ערב. שירת בלהקת הגדנ"ע. לאחר שחרורו, היה סגן עורך הירחון "במחנה גדנ"ע". היה מראשוני העובדים בתחנת השידור גלי צה"ל, שם ערך, בין היתר, את תוכנית הגדנ"ע "חץ וקשת". לאחר מכן היה עורך משנה של השבועון "במחנה". בשנים 1981–1982 היה שליח עלייה באנגליה.
קריירה עריכה
דיין החל את הקריירה העיתונאית שלו עוד כתלמיד, כאשר התקבל לעבודה ככתב צעיר בעיתון "במחנה גדנ"ע". לאחר שחרורו מצה"ל, המשיך לעבוד בעיתון ובמקביל החל לערוך תוכנית בגלי צה"ל בשם "חץ וקשת - המיקרופון לרשות הגדנ"ע".[3] דיין ערך בגלי צה"ל יום שידורים מיוחד לעידוד סובלנות בין חילוניים לדתיים.[4]
ספריו עריכה
דיין כתב קרוב ל-20 ספרים בנושאי צבא וביטחון וגם ספרי ילדים. ספרו הראשון, "מחרמון עד סואץ: קורות מלחמת ששת הימים" (1967), זכה להצלחה רבה.
בין ספריו:
- "מחרמון עד סואץ": קורות מלחמת ששת הימים (1967).
- "ביטחון ללא שלום": סיפורן של 20 שנים לוהטות (1968).
- "מצוד" (1970).
- "חבורת פיקי-אתי והבית המסתורי" (1971).
- " שלושה בעקבות האוצר" (1972).
- "אבא שלי בחיל-האויר" (1973).
- "אבא שלי תותחן" (1974).
- "אבא שלי שריונאי" (1975).
- "כן, אנחנו נוער": ספר תולדות הגדנ"ע (1977).
- "עושים מדינה": 120 סיפורים וגילויים של לוחמי מחתרת, העפלה ומלחמה מהסדרה ששודרה בגל"צ (1991).
- "הרפתקה הודית" (1995)
- "מה, כבר 2000?": 88 סיפורי דרך מחוייכים: אתרים, אגדות וסיפורים (1999).
חשיפת פרשת "גיבור ישראל מזויף" עריכה
במסגרת תחקיר לסדרה "עושים מדינה", חשף דיין סיפור שערורייתי אודות יאיר רחלי, בעל עיטור גבורה ממלחמת העצמאות. דיין גילה כי רחלי הודה שהסיפור שזיכה אותו באות הגבורה היה "בלוף". על אף הפוטנציאל לחשיפה תקשורתית ארצית, דיין החליט לגנוז את הסיפור מטעמים מוסריים, מחשש לפגיעה באמון הציבור בגיבורי ישראל אחרים.
פרסים והוקרה עריכה
- פרס סוקולוב (1993) על הסדרה הדוקומנטרית שלו "עושים מדינה".[5]
- פרס הרצל לעיתונות מטעם 'מועדון היקב' של ח"כ מיכה תיסר[6]
ראו גם עריכה
דודו דיין, הלוחמים הצעירים של ירושלים, אתר תולדוט, 1988
קישורים חיצוניים עריכה
- מאיר חוטקובסקי, העם היהודי זוכה להכרה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 במרץ 2016
- שיחה עם דודו דיין על יאיר רחלי, אתר יוטיוב.29 באוגוסט 2008
- מושיק טימור "שישי אישי, דודו דיין: "גיבור ישראל אומר הסיפור שלי הוא בלוף", אתר רוטר, 2 במרץ 2008
הערות שוליים עריכה
- ^ הסופר דוד דין, באתר סימניה
- ^ יא־מישלטי | מעריב | 9 מאי 1988 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ דוד דיין, באתר benyehuda.org
- ^ גל״צ: ד׳ | חדשות | 16 יוני 1986 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ , פרס סוקולוב, העין השביעית
- ^ עולם קטן | כותרת ראשית | 27 יולי 1988 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il