Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

משה טימור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה טימור
טימור בנובמבר 2009
טימור בנובמבר 2009
לידה 24 ביוני 1936
רמת גן, פלשתינה (א"י)
פטירה 17 באפריל 2026 (בגיל 89)
נוה מונוסון, ישראל
תקופת פעילות 19562026 (כ־70 שנה)
עיסוק שדרן, שחקן
מעסיק קול ישראל, רשת ב'
רשתות חברתיות
פייסבוק {{#property:P2013}}
X (טוויטר) {{#property:P2002}}
טלגרם {{#property:P3789}}

משה (מושיק) טימור (טרוים; 24 ביוני 193617 באפריל 2026) היה שדרן, קריין, פזמונאי ושחקן קולנוע ישראלי. זוכה פרס מפעל חיים מאגודת העיתונאים (2022)[1].

ביוגרפיה עריכה

יליד רמת גן. בצעירותו עברה משפחתו לתל אביב. במסגרת שירותו הצבאי בלהקת פיקוד מרכז ביצע, בין השאר, את השיר "ויבן עוזיהו" ללחן של יוחנן זראי.

קריירה עריכה

טלוויזיה עריכה

בשנת 1957 החל טימור את עבודתו בקול ישראל[2]. הוא היה שדר הטלוויזיה הראשון ששידר מאולפן הטלוויזיה במעגל סגור שהוקם במסגרת תערוכת היובל לתל אביב ב-1959, ובו אירח את שרי הממשלה לוי אשכול, פנחס ספיר ואחרים. התחנה שידרה מדי ערב במשך חודש ימים חדשות, פרסומות חיות ושעשועונים בשיתוף קהל הצופים, שראו את השידור על מסכים ברחבי התערוכה בשידור חי. מאחורי הפרויקט עמדו חברת "אמקור" ומשרד הפרסום "טל-אריאלי".

טימור שימש משך מספר שנים כקריין בטלוויזיה, והשתתף בשעשועוני הטלוויזיה בערוץ הראשון - "זה הסוד שלי", "שחק אותה", "צא מזה", "תשע בריבוע" ועוד. כמו כן השתתף בתוכנית הטלוויזיה החינוכית "קשר משפחתי". ובקטעי קריינות בתוכניות "בלי סודות" ו"בסוד העניינים", כשהוא עושה את הקול של מחשב המילים של עיתוניש (נתן נתנזון) ומחליף בחלק מקטעי הסיפורים את חנן גולדבלט בתור המספר.

ב-2024 נכנס לבית "האח הגדול" בתפקיד דוור המחלק לדיירים מכתבים מהבית.

רדיו עריכה

במסגרת עבודתו ברדיו ערך והגיש תוכניות רבות, ביניהן: "בחצי היום", "במקצב יוצר", "כל צבעי הרשת", "טלרדיו", "משחקי לילה" (עם זאב ענר), "מחפשים את המטמון" (עם זאב ענר וגבי ינון) והתוכנית הסאטירית "לצון נופל על לצון".

לאחר פרישתו הרשמית מהגשת תוכניות ברדיו, המשיך להגיש בכל יום שישי ברשת ב' את התוכנית "שישי אישי" מחצות ועד שלוש לפנות בוקר. עם סיום פעילותה של רשות השידור, עברה התוכנית להיות משודרת בכאן ב' של תאגיד השידור הישראלי. ביוני 2021, ירדה התוכנית מהאוויר לאחר עשרים וחמש שנה, ובכך נפרד טימור מקול ישראל ומהתאגיד[3].

קולנוע עריכה

טימור השתתף בקולנוע, במספר סרטי מתיחות של יהודה ברקן כגון "ניפגש בחוף", "גברת תפתחי זה אני", "חייך אכלת אותה" ועוד, וכן בסרטים "חמש חמש", "הגלולה" ו"הגמל המעופף".[דרוש מקור]

עיתונאות עריכה

היה יושב ראש ועדת בית סוקולוב של אגודת העיתונאים ושימש סגן יו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב עד למותו.[4]

פרסים והוקרה עריכה

  • 1991 פרס זיו מטעם צדק-מדות-מוסר לעיתונאים שהיטיבו לתאר את החיוב במציאות החיים בישראל[5].
  • 2022 פרס מפעל חיים מאגודת העיתונאים[1]
  • 2024 מועמדות לפרס ישראל בתקשורת[6]

התנדבות עריכה

טימור הגיש בהתנדבות, מדי חודש, את מגזין הטלוויזיה הקהילתית של נוה מונוסון, ששודר בערוץ 98 למנויי הטלוויזיה בכבלים ובלוויין.

חיים אישיים עריכה

טימור היה אב לשתיים והתגורר בנוה מונוסון.

אשתו, עליזה טימור, הייתה חברת המועצה המקומית. במשך עשרים שנה הפעילה בנוה מונוסון תחנה לבדיקת סרטן השד. לאחר מותה, נקראה התחנה על שמה.

טימור נפטר ב-17 באפריל 2026, בגיל 89.[7]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|משה טימור]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה