דואק
פעולות נוספות
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| ||
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
דואק, דוויק או דוויך (באנגלית: Douek /Doueck /Douec /Duek /Dueke /Dueck /Doweck/Dweik /Dwek /Duwayk /Douwek /Dweck,[1] בספרדית: Duak, בפורטוגזית: Doak) הוא שם משפחה יהודי, שאת שורשיו ניתן ליחס אל יהדות ספרד ככלל, ובפרט גם אל יהדות פורטוגל, בחצי האי האיברי.
חלק ממשפחות דואק הן כוהנים. מסורת משפחתית אומרת כי "דוויק" מלשון DUBE כלומר "אציל". הראשון מבני המשפחה היה "אציל או "רוזן" בספרד.[2] פונולוגית המילה גם דומה למילה דוכס באנגלית Duke.
היסטוריה עריכה
לאחר גירוש יהדות ספרד בשנת 1492 הגיעו רבים מנושאי השם אל הקהילות היהודיות הקיימות ברחבי המזרח התיכון, וספציפית אל העיר חלב שבסוריה אשר השתקעו בה, אך נושאי השם התפזרו בין הקהילות היהודיות בכל העולם.
משפחת דואק היהודית היא משפחת כהנים עתיקה. ניתן לשייך את השם אל צאצאיהם של משפחת כהנים גולי ספרד החל מהמאה ה-15, אך נושאי השם מתחקים אודות שורשיהם עוד מימי בית שני. סברה אחת למקור השם היא כי באמצעות עיוותו של השם המקורי יכלו בני המשפחה להיטמע בצורה טובה יותר בתוך הקהילות הערביות הגדולות שחיו בתוכן, מהכינוי בשפה הערבית לתרנגול קטן, "דיכ" (ديك) הוא תרנגול ובמשקל ההקטנה "דואיכ" (دويك). על פי מסורות של חלקם מנושאי השם, כתיבת השם המדויק בעברית הוא דויכ – כאשר המילה מורכבת משתי הבהרות, דו- כמילה נרדפת אל "משנה" וצירוף האותיות יכ – בתור ראשי התיבות של "יום כיפור". על פי המסורת, אבי שושלת המשפחה שימש כמשנה לכהן הגדול במהלך ההכנות אל תפילת יום הכיפורים בבית המקדש בימי בית שני. מלבד השתתפות בטיהור בית המקדש, אחד מתפקידיו של המשנה לכהן הגדול, על פי סיפורים, היה ללפף סביב הכהן הגדול חבל, טרם נכנס אל הדביר, וזאת מכיוון שאם היה פוסע בקודש הקודשים ולא היה ראוי או טהור דיו, היה מת. כך יכלו למשוך את גופתו החוצה, שהרי אסור היה לאיש, מלבד הכהן הגדול, לפסוע בתוך קודש הקודשים. יום הכיפורים נחשב בתקופה זו אל נקודת השיא בעבודת ה' בקרב עם ישראל, מטרת העבודה הקדושה אשר בוצעה על ידי הכהנים הכהן הגדול ומשנו בבית המקדש, הייתה לכפר על חטאיהם של כל איש ואיש מישראל ולטהר את המקדש עצמו מכל חטא. יום הכיפורים הוא היום היחיד בשנה שבה הותרה כניסה אל קודש הקודשים, וזאת לכהן הגדול בלבד.
משפחת דואק המודרנית הצמיחה מתוכה במהלך הדורות רבנים גדולים אשר היו אישים מובילי דעה וגדולים בתורה בקרב הקהילות היהודיות שבהן חיו, ואף עזרו לשמר את דרכה של קהילת יהודי ספרד. הרבנים שביניהם הגשימו עצמם הן באמצעות ספרות והן בעבודת ה', בתפוצות המזרח התיכון וצפון אפריקה (ראו גם ערך מוסף אישים). עקב מעמדה של המשפחה בעיר חלב, וריבוי הרבנים שיצאו ממנה, אשר היו לאישים חשובים בקרב הקהילה היהודית, זכו כמה דורות של משפחת דואק להיות האחראים על כתר ארם צובא, אשר שכן בבית הכנסת הגדול של חלב. על פי האגדה, הוא נבנה במאה ה-9, אך יש המאמינים ששימש כבית כנסת עוד במאה ה-5. על פי המסורות של יהדות ארם צובא וסיפורים שעברו מפה לאוזן, בסיסו של בית הכנסת נבנה על ידי יואב בן צרויה קרוב ל-950 לפנה"ס, לאחר שצבאו של דוד המלך כבש את העיר במהלך מלחמותיו באזור סוריה המודרנית. רבים מאמינים שבית כנסת זה הוא בית הכנסת הראשון שנבנה בעולם, ולכן הוא מכונה גם בית הכנסת העתיק. חוקרי המקרא רואים בכתב אשר ממלא את דפיו של כתר ארם צובא כנוסח המדויק ביותר של התנ"ך אשר נכתב בטבריה בשנת 930 לערך. ב-9 בפברואר 2016, כתר ארם צובא הוכרז על ידי אונסק"ו כנכס תרבות עולמי, ובאותה השנה חרב בית הכנסת הגדול של חלב. בקרב נושאי השם היו גם סוחרים גדולים ולרוב שופטים, מנהיגים ואבות בית דין בקהילות שבהן חיו בגולה.
בקרב הסוחרים בני המשפחה, ניכר כי במהלך המאה 19, בעקבות השלמתה של תעלת סואץ, נפגע נתיב הסחר המרכזי שעבר דרך חלב ודמשק, שבאותם הימים היה נתיב סחר חשוב ומקור הכנסה ראשי בעבור בני המשפחה בפרט, ובני הקהילה היהודית בסוריה ככלל. בעקבות הקמת התעלה החדשה, נוצרה תחרות גדולה יותר ושפע רב יותר החל לזרום ולהתנייד דרכה, ונתיב הסחר המרכזי החל לדעוך ולהיחלש. כתוצאה מכך, חלק גדול מבני המשפחה אשר עסקו בסחר למחייתם, עברו להתגורר והעתיקו בתיהם אל הערים קהיר ואלכסנדריה בשטחה של מצרים. זאת על מנת לשמור על חוזקם הכלכלי ולהתאים עצמם אל אופיו של נתיב הסחר המרכזי החדש במזרח התיכון. מכאן נבע שינוי באופן שבו שם המשפחה נכתב בשפות הלועזיות שדוברו באותם האזורים. נושאי השם אשר כותבים את שמם תחילה עם DW הם צאצאיהם הישירים של יוצאי יהדות סוריה. בעוד שאלו אשר כותבים את שמם תחילה עם DOU/DU (אשר נועד לעוות מעט את השם המקורי כדי שיטמע טוב יותר בשפה הצרפתית) משתייכים אל יוצאי יהדות סוריה, אשר היגרו אל מצרים באותה העת.
בשפה האנגלית השם Dweck מצטייר כמילה נרדפת ומשויך אליו התואר, לצירוף המילים – "יוצר אוניות".
אישים בולטים במשפחת דואק עריכה
- חיים שאול הכהן דוויק – מכונה גם ה"שד"ה", רב, דיין, מקובל וראש ישיבה, רבה הראשי של ארם צובא שבסוריה.
- אפרים דובק (דואק) – דיפלומט ישראלי, שכיהן במספר תפקידים בכירים בשירות החוץ, ובהם שגריר ישראל במצרים ובהודו.
- יגאל רן דואק – מוזיקאי ומלחין ישראלי.
- משה דואק – ישראלי שהשליך רימון בכנסת
- נחמה דואק – עיתונאית ישראלית
- עמליה דואק – עיתונאית ישראלית
- רוני דואק – איש עסקים ישראלי
- שלום (שלמה) דואק – מלונאי, יועץ, מרצה ומחבר ספרים מקצועיים.
- שאול דואק – בעל עיטור "אסיר ציון" 1909–1964
- בית חולים דנה-דואק לילדים – בית חולים בתל אביב
- חיים מוסא דוויק – רבה הראשי האחרון של מצרים
- יעקב אברהם דוויק – היה לאחד ממייסדי קהילת יהדות סוריה בארצות הברית
- אלוף-משנה חיים דואק - מפקד מרכז ארגון הטסה (מרא"ה - כיום מרום) בית הספר לצניחה
- אל"ם אבי דואק – לשעבר מפקד מחלקת מעוף ביחידה הטכנולוגית של אגף התקשוב בצה"ל.
- יוסף דואק (אנ') – רבה הראשי של קהילת יהדות ספרד בממלכה המאוחדת.
- קרול סוזן דואק (Carol Dweck) – פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סטנפור.
- סא"ל יעקב דואק ז"ל 1924–1969
- נמרוד דוויק – סופר ומקים תנועת דרכנו.
- רבי יעקב ב"ר שאול דוויק הכהן (ה'תקפ"ח, 1927/28 – ב' בסיון ה'תרע"ט, 31 במאי 1919) היה חכם באשי ואב בית הדין של חלב.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ראיון עם אברהם דואק מתוך – סיפוריהם של יהודי ארצות ערב – Jewish Memoris
- מקורות השם דואק באתר בריל "BRILL"
- אתר אנו – מוזיאון העם היהודי – קהילת יהודי סוריה
- אתר אנו – מוזיאון העם היהודי – קהילת יהודי חלב
- אתר – אנו מוזיאון העם היהודי – מקור השם דואק
- אתר המכלול – הקהילה היהודית סורית בארצות הברית
- אתר המרכז העולמי למורשת יהדות חלב
- כתר ארם צובא | תעלומת הדפים האבודים של הכתר האבוד – ספר התנ"ך החשוב בעולם – כאן 11
- חלב – הספרייה היהודית הדיגיטלית באנגלית
הערות שוליים עריכה
- ^ Dwek/Duwayk/Douwek/Dweck/Dweck Kassab/Dweck Khalousie, Dicionário Sefaradi de Sobrenomes
- ^ דוד תדהר (עורך), "דואק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 261