Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ג'יימס בלאנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
ג'יימס בלאנט
James Blunt
ג'יימס בלאנט, 2011
ג'יימס בלאנט, 2011
לידה 22 בפברואר 1974 (גיל: 52)
וילטשיר, אנגליה
שם לידה ג'יימס הילייר בלאונט
תקופת פעילות מ-2004
סוגה פופ רוק, פולק רוק, רוק, פופ, רוק קל
כלי נגינה פסנתר, גיטרה, קלידים, כינור
חברת תקליטים וורנר מיוזיק, אטלנטיק רקורדס
בת זוג Sofia Wellesley
פרופיל ב-IMDb
jamesblunt.com

ג'יימס הילייר בלאנט (באנגלית: James Blunt; נולד ב-22 בפברואר 1974) הוא זמר-יוצר בריטי.

ביוגרפיה עריכה

בלאנט נולד בבית חולים צבאי בווילטשיר שבאנגליה. בילדותו גר בלאנט באנגליה, בקפריסין ובגרמניה, מאחר שאביו היה טייס בצבא הבריטי. אביו של בלאנט החדיר לו את האהבה לטיסה, ובגיל 16 הוא הוציא רישיון טיס. הוא למד באוניברסיטת בריסטול, וב-1996 סיים את התואר בסוציולוגיה. בנוסף, הוא שימש כקצין ברגימנט משמר החיים בצבא הבריטי. בשנת 1999 התנדב בלאנט לשרת במלחמת קוסובו כחלק מכוח סיור של רגימנט הכחולים והמלכותיים. כחלק ממשימות הייצוג המלכותיות של יחידות משמר הפרשים בלאנט שימש כשומר ארון הקבורה בתהלוכת הלוויה של המלכה אליזבת בווס-ליון ב-2002.

קריירה מוזיקלית עריכה

כילד, לקח בלאנט שיעורי פסנתר וכינור, אך החשיפה הראשונה שלו למוזיקה פופולרית הייתה בבית הספר "Harrow". הוא החל לנגן בגיטרה ולכתוב שירים בגיל 14.

ג'יימס בלאנט מערב בסגנונו פופ ורוק. מעבר ליכולתו הקולית המרשימה ויכולתו להגיע לצלילים גבוהים, מנגן בלאנט במגוון כלי נגינה, ובהם פסנתר, גיטרה, אורגן חשמלי, ומרימבה.

ב-2002, עזב בלאנט את הצבא, וחתם בחברת התקליטים "EMI". לאחר מכן נחתם ב-"Custard Records" והקליט את אלבומו הראשון "Back to Bedlam" בלוס אנג'לס.

האלבום יצא באוקטובר 2004 והסינגל הראשון מתוכו היה "High". אף על פי שהיה מוכר בבריטניה עוד קודם, הגיע פרסומו העולמי עם הסינגל השלישי, "You're Beautiful" ("את יפה"), שכבש את פסגת מצעדי הפזמונים באירופה ובארצות הברית בשנת 2005. הסינגל הגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100 בארצות הברית ובלאנט היה למוזיקאי הבריטי הראשון שמגיע להישג זה מאז אלטון ג'ון בשנת 1997.

בדצמבר 2009, ארבע שנים לאחר צאתו, קיבל האלבום מעמד של פי עשרה מאלבום פלטינה רגיל לאחר שמכר מעל לשלושה מיליון עותקים והיה לאלבום הנמכר ביותר של שנות האלפיים בבריטניה, ונכון להיום הוא מדורג במקום ה-16 בטבלת המכירות של כל האלבומים שיצאו אי פעם בבריטניה.

הסינגל השני של בלאנט מאלבום זה היה "Goodbye My Lover" שזכה להצלחה מסחררת בכל רחבי העולם. השיר צולם בחדרה של השחקנית קארי פישר, שגם הייתה התרפיסטית שלו.

האלבום מכר למעלה מ-11 מיליון עותקים ברחבי העולם. הוא קיבל את התואר אלבום זהב או פלטינה ב-25 מדינות. אלבום זה היה האלבום הנמכר ביותר בבריטניה בשנות ה-2000 (2000-2010).

בשנת 2006 זכה בלאנט בשני טקס פרסי המוזיקה הבריטית (Brit Awards) והיה מועמד לחמישה פרסי גראמי.

ב-7 ביולי 2007 השתתף בלאנט בלייב ארת' והופיע באצטדיון ומבלי בלונדון.

האלבום השני של בלאנט, "All the Lost Souls", יצא ב-18 בספטמבר 2007. האלבום מכר 650,000 בשבוע הראשון ליציאתו. הסינגל הראשון מהאלבום היה "1973", והוא הפך ללהיט והגיע למקום הראשון במצעדים ב-7 מדינות.

למרות היחס המעורב שקיבל מהקהל, האלבום הגיע למקום הראשון בכ־20 מדינות שונות. האלבום מכר מעל ארבעה מיליון עותקים ברחבי העולם וקיבל מעמד מכובד של פלטינה וזהב במדינות רבות.

בנובמבר 2010 יצא לאור אלבומו השלישי של בלאנט, "Some Kind of Trouble". הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Stay The Night", יצא לאור ב-25 באוקטובר 2010. האלבום הוקלט בין החודשים ינואר-ספטמבר 2010 בסטודיו הפרטי של בלאנט בלוס אנג'לס.

בדומה לקודמו האלבום קיבל תגובות מעורבות, אך עם צאתו דורג במקום הרביעי במצעד האלבומים הבריטי. במצעד הבילבורד 200 האמריקאי הגיעי למקום ה-11. האלבום הפיק חמישה סינגלים, כשהסינגל הראשי "Stay The Night" הצליח ברחבי העולם והגיע בין היתר למקום ראשון בשווייץ ולעשרת הגדולים באוסטרליה, בבלגיה, בגרמניה, בהולנד ובאיטליה.

האלבום הצליח בעיקר באירופה ובשנה לאחר צאתו עדיין כיכב במצעדי האלבומים בגרמניה (מקום 28), בשווייץ (מקום 24), בבלגיה (מקום 32) ובאוסטריה (מקום 58).

אלבום האולפן הרביעי של בלאנט יצא לאור באוקטובר 2013, באלבום זה חזר לשתף פעולה עם המפיק של שני אלבומיו הראשונים – טום רות'רוק. הסינגל הראשון מתוך האלבום "Bonfire Heart" הביא לנקודת פתיחה מוצלחת, הוא זכה להצלחה עולמית והגיע למקומות גבוהים במצעדי הלהיטים בבריטניה, בארצות הברית, בגרמניה, בשווייץ, באוסטריה ועוד. גם הסינגל השני "Heart To Heart" מתוך האלבום זכה להשמעות רבות ולהצלחה במצעדי הלהיטים.

האלבום מכר מאות אלפי עותקים ברחבי העולם והגיע למעמד פלטינה וזהב בשמונה מדינות שונות, בהן אוסטרליה, אוסטריה, קנדה, גרמניה, ניו זילנד, גרמניה ועוד.

ב-19 בספטמבר 2014 התחתן בלאנט עם סופיה ולסלי.

בנובמבר 2014 הוציא בלאנט אלבום השלמה לאלבום "Moon Landing", שנקרא "Moon Landing Apollo Edition", שכולל 5 שירים חדשים וגם אלבום הופעה DVD.

ב-7 בפברואר 2015 הופיע בלאנט בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בפני 10,000 צופים.[1]

ביוני 2015 השתתף בלאנט בתוכנית "X-פקטור אוסטרליה".

ב-23 בינואר 2017 פרסם בלאנט בחשבון הפייסבוק שלו כי אלבומו החדש ייצא בתאריך 24 במרץ 2017. האלבום נקרא: "The afterlove".[2]

ב-28 באוגוסט 2019 הוציא בלאנט סינגל ראשון מתוך אלבום חדש. הסינגל נקרא "cold" והאלבום החדש, שנקרא "once upon a mind". האלבום יצא בתאריך 25 באוקטובר 2019.

בהמשך, ב-19 ביוני 2020, הוציא בלאנט את המהדורה המורחבת של האלבום בשם Once Upon a Mind (Time Suspended Edition), שכללה רצועות חדשות וגרסאות אקוסטיות לשירים קיימים.[3]

ב-2021, הוציא בלאנט את אלבום האוסף הראשון שלו, The Stars Beneath My Feet (2004–2021), שכלל 30 רצועות – להיטים מכל הקריירה שלו לצד שירים חדשים.[4]

ב-27 באוקטובר 2023 יצא אלבום האולפן השביעי שלו, Who We Used to Be, שבו בלאנט חוזר לסגנון הפופ המלודי המוכר שלו, עם שירים חדשים כמו "Beside You" ו-"The Girl That Never Was".[5]

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומים עריכה

  • 2005: Back to Bedlam
  • 2006: Chasing Time: The Bedlam Sessions (אלבום הופעה)
  • 2007: All the Lost Souls
  • 2010: Some Kind of Trouble
  • 2013: Moon Landing
  • 2014: Moon Landing Apollo Edition
  • 2017: The afterlove
  • 2019: Once Upon A Mind
  • 2021: The Stars Beneath My Feet (2004–2021) (אלבום אוסף)
  • 2023: Who We Used to Be

אריך-נגן עריכה

  • 2005: Live from London/הופעה חיה בלונדון

סינגלים עריכה

  • 2004: High
  • 2005: Wisemen
  • 2005: You're Beautiful
  • 2005: Goodbye My Lover
  • 2006: No Bravery
  • 2007: 1973
  • 2007: Same Mistake
  • 2008: Carry You Home
  • 2008: I Relly Want You
  • 2008: Love Love Love
  • 2008: Je Realise
  • 2009: Primavera in anticipo (It Is My Song)
  • 2010: Stay The Night
  • 2011: So Far Gone
  • 2011: If Time Is All I Have
  • 2011: I'll Be Your Man
  • 2011: Dangerous
  • 2013: Bonfire Heart
  • 2013: Miss America
  • 2013: Satellites
  • 2013: Face The Sun
  • 2013: Blue On Blue
  • 2013: Heart To Heart
  • 2014: Postcards
  • 2014: When I Find Love Again
  • 2017: Love Me Better
  • 2017: Time Of Our Lives
  • 2017: OK
  • 2019: Cold

פרסים עריכה

2005

  • MTV Europe Music Awards - תגלית השנה.
  • Q Awards - תגלית השנה.
  • Digital Music Awards - ביצוע הפופ הטוב ביותר.

2006

  • NRJ Music Awards (צרפת) - תגלית השנה.
  • BRIT Awards/פרסי המוזיקה הבריטית - אומן השנה וביצוע הפופ הטוב ביותר.
  • ECHO Awards (גרמניה) - תגלית השנה הבינלאומית.
  • NME Awards - האלבום הגרוע של השנה.[6]
  • MTV Video Music Awards - סינמטוגרפיה הטובה של השנה וקליפ השנה בקטגוריית גברים.
  • World Music Awards - תגלית השנה בעולם והזמר הבריטי הנמכר של השנה בעולם.
  • Teen Choice Awards (ארצות הברית) - בחירת אומן השנה.

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'יימס בלאנט
  • קובץ:Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של ג'יימס בלאנט (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אמיר סומר, מתוק ומקצועי: ג'יימס בלאנט שווה הרעלת סוכר, באתר nrg‏, 8 בפברואר 2015
  2. ^ לג'יימס בלאנט יש "משהו עצום להראות לכם", באתר מאקו, 24 בינואר 2017
  3. ^ Smart Links for Music Marketing, Podcasts and Artist Promotion | Linkfire, www.linkfire.com (ב־English)
  4. ^ Music-News.com, James Blunt To Release Greatest Hits Album, Noise11.com, ‏2021-07-16 (ב־English)
  5. ^ Emily Zemler, James Blunt Welcomes the Highs and the Lows on Breezy Single 'Beside You', Rolling Stone, ‏2023-08-02 (ב־English)
  6. ^ History of the NME Awards
פרס המוזיקה הבריטית לזמר הטוב ביותר
קליף ריצ'רד (1977) • קליף ריצ'רד (1982) • פול מקרטני (1983) • דייוויד בואי (1984) • פול יאנג (1985) • פיל קולינס (1986) • פיטר גבריאל (1987) • ג'ורג' מייקל (1988) • פיל קולינס (1989) • פיל קולינס (1990) • אלטון ג'ון (1991) • סיל (1992) • מיק האקנל (1993) • סטינג (1994) • פול וולר (1995) • פול וולר (1996) • ג'ורג' מייקל (1997) • פינלי קוואייה (1998) • רובי ויליאמס (1999) • טום ג'ונס (2000) • רובי ויליאמס (2001) • רובי ויליאמס (2002) • רובי ויליאמס (2003) • דניאל בדינגפלד (2004) • דה סטריטס (2005) • ג'יימס בלאנט (2006) • ג'יימס מוריסון (2007) • מארק רונסון (2008) • פול וולר (2009) • דיזי רסקל (2010) • פלאן בי (2011) • אד שירן (2012) • בן הווארד (2013) • דייוויד בואי (2014) • אד שירן (2015) • ג'יימס ביי (2016) • דייוויד בואי (2017) • סטורמזי (2018) • ג'ורג' עזרא (2019) • סטורמזי (2020) • ג'יי האש (2021)
פרס המוזיקה הבריטית לאמן הפופ הבריטי הטוב ביותר
פייב (2000) ‏•‏‏ וסטלייף (2001) ‏•‏‏ וסטלייף (2002) ‏•‏‏ בלו (2003) ‏•‏‏ באסטד (2004) ‏•‏‏ מקפליי (2005) ‏•‏‏ ג'יימס בלאנט (2006) ‏•‏‏ דואה ליפה (2022) ‏•‏‏ הארי סטיילס (2023) ‏•‏‏ דואה ליפה (2024) ‏•‏‏ ג'ייד ת'ירלוול (2025) ‏•‏‏ אוליביה דין (2026)
פרס המוזיקה של MTV אירופה למופע החדש הטוב ביותר
קראש טסט דאמיס (1994) ‏•‏‏ דוג איט דוג (1995) ‏•‏‏ Garbage ‏(1996) ‏•‏‏ הנסון (1997) ‏•‏‏ אול סיינטס (1998) ‏•‏‏ בריטני ספירס (1999) ‏•‏‏ בלינק-182 (2000) ‏•‏‏ דיידו (2001) ‏•‏‏ דה קולינג (2002) ‏•‏‏ שון פול (2003) ‏•‏‏ מארון 5 (2004) ‏•‏‏ ג'יימס בלאנט (2005) ‏•‏‏ נארלס בארקלי (2006) ‏•‏‏ בדווטרס (2007) ‏•‏‏ קייטי פרי (2008) ‏•‏‏ ליידי גאגא (2009) ‏•‏‏ קשה (2010) ‏•‏‏ ברונו מארס (2011) ‏•‏‏ ואן דיירקשן (2012) ‏•‏‏ מאקלמור וראיין לואיס (2013) ‏•‏‏ 5 Seconds of Summer‏ (2014) ‏•‏‏ שון מנדס (2015) ‏•‏‏ זארה לארסון (2016) ‏•‏‏ דואה ליפה (2017) ‏•‏‏ קארדי בי (2018) ‏•‏‏ בילי אייליש (2019) ‏•‏‏ דוג'ה קאט (2020) ‏•‏‏ סוויטי (2021) ‏•‏‏ סבנטין (2022) ‏•‏‏ פסו פלומה (2023) ‏•‏‏ בנסון בון (2024)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ג%27יימס_בלאנט&oldid=89192"