ג'הרום
פעולות נוספות
| מדינה | איראן איראן |
|---|---|
| פרובינציה | פארס |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
|
jahrom | |
|
(למפת איראן רגילה) קובץ:Iran location map.svg<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:258.06451612903%;">
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
| |
ג'הרום (בפרסית: جهرم) היא עיר בנפה המרכזית של מחוז ג'הרום, בפרובינציית פארס, איראן, המשמשת כבירת הנפה והמחוז כאחד.[2] העיר היא גם המרכז המנהלי של מחוז ג'ולגה הכפרי.[3] ג'הרום היא העיר הגדולה ביותר בדרום פארס והשנייה בגודלה בפרובינציה.
ג'הרום היא אחת הערים ההיסטוריות של איראן. מייסד העיר ג'הרום היה ארתחששתא הראשון, בנו של חשיארש הראשון, המלך האחמני החמישי. המשורר פירדוסי הזכיר את ג'הרום פעמים רבות בסיפורי שאהנאמה, במיוחד בסיפורים הקשורים לארדשיר הראשון. בעיר יש מונומנטים עתיקים רבים ואתרי תיירות נודעים, כגון מערת סנגטראשן, מסגד ג'אמה, הבזאר של ג'הרום, בית הספר חאן ומקדש האש של ג'הרום (המכונה גם קדאמגה).[4]
ג'הרום נמצאת במרחק 170 ק"מ דרום-מזרחית לשיראז, בירת פרובינציית פארס. בעיר יש אקלים חם וצחיח למחצה, כמות המשקעים הממוצעת היא כ-185 מילימטר לשנה, והטמפרטורה הממוצעת היא כ-20 מעלות צלזסיוס.[5] הגובה הממוצע של העיר הוא כ-1,050 מטר מעל פני הים. רוב תושביה הם פרסים ומוסלמים שיעים.
ג'הרום, בה יש מספר אוניברסיטאות, בתי חולים ומרכזים רפואיים, היא אחד המרכזים האקדמיים והרפואיים הבולטים בדרום איראן.[6] בעיר יש גם שני מרכזי תעשייה, אזור כלכלי מיוחד, נמל יבשתי, מפעל פטרוכימי, נמל תעופה בין-לאומי, מרכז של רשות השידור האיראנית, מכס ותחנת כוח במחזור משולב.[7] העירייה המקומית היא העירייה השנייה במחוז פארס מבחינת היסטוריית הקמתה אחרי שיראז.[8][9]
כלכלת ג'הרום מבוססת על חקלאות ותעשייה, והמוצרים החקלאיים החשובים ביותר שלה הם תמרים והדרים. ג'הרום מייצרת 1.2% מהתמרים בעולם מדי שנה.[10][11]
אטימולוגיה עריכה
ישנן שלוש תיאוריות לגבי השם ג'הרום. בהתבסס על ספר המעשים של ארדשיר, שבו העיר מוזכרת כ"זרהם", סביר להניח שג'הרום פירושו "מרחב ירוק".[12] לפי אחמד כסרווי, ההיסטוריון והפילולוג האיראני, ניתן לנתח את השם ג'הרום כ"מקום חם".[13] השם ג'הרום מורכב מ"ג'ה" ו"חרום", ג'ה פירושו "מקום" ו"חרום" באווסטית פירושו "מבצר גבוה ואסור", שהוא שם נוסף של העיר ברזה (כיום תח'ת-י סולימאן) באזרבייג'ן האיראנית, ליד העיר מראגה.
העיר מכונה גם "מטריה ירוקה" בשל הדמיון בין המוני עצי הדקל העצומים שלה למטריות ירוקות.[14] "דאר אל-מומנין" הוא כינוי נוסף, שפירושו "בית של אנשים מאמינים", בגלל האחוז הגבוה של מאמיני האסלאם בעיר.
ג'הרום ידועה גם בשם "עיר הזהב החמוץ" בשל ייצור ליים פרסי, ו"ארץ הדקלים והתפוזים", שהם שני מיני צמחים ידועים בעיר ובסביבתה.[15]
היסטוריה עריכה
ההיסטוריה של ג'הרום מתחילה לפני כ-2500 שנה, כאשר האחמנים הקימו את האימפריה הפרסית. הקמת העיר מיוחסת לארחששתא הראשון. אנדרטת קדאמגה שהוקמה בתקופת האימפריה הסאסנית ממוקמת מדרום לעיר. מומחים מאמינים שהאנדרטה נבנתה בסוף התקופה הסאסנית (224–651 לספירה), והיא הייתה מקדש זורואסטרי, כנראה מקדש אש. ג'הרום היא מקום הולדתו של ברבוד, שהפך לפזמונאי ולמוזיקאי הראשי בחצרו של מלך הסאסאנים ח'וסרו השני.
ג'הרום נכבשה על ידי המוסלמים בשנת 641 או 644 לאחר קרב עז שהתחולל ב"עמק הקדושים המעונים" במערב העיר.
בתקופת השושלת הקאג'ארית, שליט העיר החל לבנות מבנים מרכזיים בעיר, כולל הבזאר, כמו גם מבני חאן רבים. בשנת 1887, מוחמד חסן מירזה מוהנדס הציג את ג'הרום כעיר הגדולה והמשגשגת ביותר בפרס אחרי שיראז ובושהר. אתמד אוס-סלטאנה מתאר את ג'הרום בסוף התקופה הקאג'ארית כעיר גדולה יותר מערים כמו קום וכאשאן.[16] לאנשי ג'הרום היה חלק חשוב במרד הטבק של 1890 ובמהפכה החוקתית הפרסית של תחילת המאה ה-20.
לג'הרום היה גם תפקיד חשוב במהפכה האיראנית והיא הייתה אחת מ-11 הערים בהן הונהג ממשל צבאי במחאות שלפני המהפכה. חייל הרג את המושל הצבאי של ג'הרום ביום הולדתו של מוחמד רזא פהלווי ב-6 באוקטובר 1978. 1,200 מתושבי ג'הרום נהרגו במהלך מלחמת איראן–עיראק.[17][18]
דמוגרפיה עריכה
אוכלוסייה עריכה
נכון לשנת 2016, מתגוררים בעיר 141,634 תושבים ב-25,946 משפחות. ג'הרום היא העיר הגדולה ביותר בחצי הדרומי של פרובינציית פארס, השנייה בכל הפרובינציה, והעיר ה-67 בגודלה באיראן. נכון לאותה שנה, צפיפות האוכלוסין של העיר הייתה 4,754 תושבים לקמ"ר וקצב גידול האוכלוסייה שלה היה +11.38%.[19]
בזמן מפקד האוכלוסין הלאומי של 2006, אוכלוסיית העיר מנתה 103,023 נפשות ב-25,946 משקי בית.[20] מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2011 מנה 114,108 נפשות ב-32,766 משקי בית.[21] מפקד האוכלוסין של 2016 מדד את אוכלוסיית העיר כ-141,634 נפשות ב-43,349 משקי בית.[22]
מוצא אתני עריכה
הקבוצה האתנית העיקרית בעיר מורכבת מפרסים, עם מיעוטים של בסרים וערבים.[23] בשל המאפיינים הגאוגרפיים של העיר, יש בה אזור מרעה טוב במיוחד לקהילות של נוודים שהתיישבו בה לאורך השנים.
שפה עריכה
תושבי ג'הרום מדברים פרסית. יש להם מבטא מיוחד הקשור קשר הדוק לפרסית אמצעית. הסימן המשמעותי ביותר למבטא ג'הרומי הוא השמטת האות האחרונה במילים המסתיימות בתנועות.[24]
דת עריכה
רוב תושבי העיר הם מוסלמים שיעים, אך ישנו גם מיעוט סוני של מהגרים. המרת דת מזורואסטריות לאסלאם התרחשה לאחר הכיבוש המוסלמי בשנת 641 או 644 לספירה. לפני תקופה זו, הזורואסטריות הייתה הדת הדומיננטית בעיר, כמו בחלקים אחרים של איראן הסאסנית. בג'הרום הייתה גם קהילה יהודית קטנה, שכל חבריה היגרו לשיראז ולישראל בעשורים האחרונים. לאחר הקמת הדת הבהאית בשנת 1863, נוצרה בג'הרום קהילה בהאית משמעותית, שחלק מחבריה נהרגו במהלך מרידות אנטי-בהאיות ושאר החברים היגרו מהעיר.[25][26]
גאוגרפיה עריכה
שטח מחוז ג'הרום הוא 3,962 קמ"ר. כארבע חמישיות ממנו הוא שטח הררי והשאר מישורי. האזורים הגבוהים הם חלק מהרי זגרוס. הגובה הממוצע של העיר הוא כ-1050 מטר מעל פני הים, הנקודה הגבוהה ביותר במחוז היא "פסגת ספידאר" שגובהה כ-3,170 מטר, והנקודה הנמוכה ביותר היא כ-850 מטר. במחוז נהרות רבים ובהם קרה אגאג', שור וסימאקאן.[27] סכר סלמאן פרסי ממוקם 40 ק"מ מערבית לעיר.
אקלים עריכה
בג'הרום יש אקלים חם-צחיח למחצה. כמות המשקעים הממוצעת בעיר היא כ-285 מילימטר לשנה. הטמפרטורה הממוצעת בעיר היא כ-20 מעלות צלזסיוס. הטמפרטורה המקסימלית בקיץ מגיעה ל-45 מעלות והטמפרטורה המינימלית בחורף מגיעה למינוס 5 מעלות.[5]
| אקלים בג'הרום | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| שיא טמפרטורה מרבית (C°) | 27.8 | 26.4 | 33.0 | 35.0 | 41.4 | 45.0 | 45.4 | 45.2 | 43.6 | 38.6 | 34.2 | 27.4 | 45.4 |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 16.5 | 17.2 | 21.2 | 25.8 | 33.0 | 38.4 | 40.5 | 39.7 | 37.5 | 33.1 | 26.3 | 19.5 | 29.1 |
| טמפרטורה יומית ממוצעת (C°) | 9.5 | 10.2 | 13.7 | 17.9 | 24.1 | 28.6 | 31.6 | 31.1 | 28.3 | 23.4 | 17.4 | 11.9 | 20.6 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 2.4 | 3.2 | 6.3 | 10.1 | 15.2 | 18.8 | 22.8 | 22.6 | 19.1 | 13.7 | 8.4 | 4.4 | 12.2 |
| שיא טמפרטורה מזערית (C°) | -5.2 | -5.0 | -2.0 | -2.2 | 5.5 | 10.0 | 14.0 | 15.0 | 10.0 | 6.0 | -2.0 | -3.8 | -5.2 |
| משקעים אטמוספיריים ממוצעים (מ"מ) | 67.2 | 64.7 | 41.4 | 28.8 | 5.1 | 0.3 | 0.6 | 3.5 | 0.9 | 0.9 | 11.0 | 60.3 | 284.7 |
| ימי משקע ממוצעים (≥1 מ"מ) | 5.0 | 5.0 | 4.0 | 4.0 | 1.0 | 0.0 | 0.0 | 1.0 | 0.0 | 0.0 | 2.0 | 4.0 | 26.0 |
| לחות יחסית ממוצעת (%) | 64.0 | 62.0 | 57.0 | 51.0 | 40.0 | 31.0 | 30.0 | 32.0 | 34.0 | 37.0 | 48.0 | 60.0 | 45.5 |
| שעות שמש ממוצעות | 212.6 | 223.9 | 239.1 | 263.5 | 310.8 | 349.1 | 334.7 | 323.5 | 325.2 | 297.5 | 253.0 | 214.2 | 3347.1 |
כלכלה עריכה
הכלכלה של ג'הרום מבוססת על חקלאות. בעיר ישנם 350,000 עצי דקל ו-5.3 מיליון עצי הדרים. ג'הרום מייצרת 1.2% מהתמרים בעולם ו-6% מפירות ההדר מדי שנה.[10][11] זן התמרים הידוע של העיר הוא שהאני, והיא גם יצרנית לימון מתוק הגדולה בעולם.[28]
בג'הרום יש מספר מפעלים, בהם מייצרים בין השאר קמח, מוצרי חלב, לבנים, שטיחים, טיח, פלסטיק, ריבה, מיץ לימון ועוגות. העיר היא גם מרכז מיון ההדרים של איראן.[29] גם פחם מיוצר בה בכמויות גדולות.[30]
השכלה עריכה
בג'הרום מספר מרכזים אקדמיים וכ-20,000 סטודנטים לומדים באוניברסיטאות שלה. מרכז ההשכלה הגבוהה הראשון בג'הרום היה אוניברסיטה להכשרת מורים, שהוקמה בשנת 1956. בית הספר למדעים בסיסיים בעיר הוקם בשנת 1973 ובית הספר לרפואה בשנת 1977. מאוחר יותר, בשנים 2011 ו-2007, הם הפכו לאוניברסיטת ג'הרום ואוניברסיטת ג'הרום למדעי הרפואה. אוניברסיטת אזאד האסלאמית של ג'הרום הוקמה בשנת 1988 ואוניברסיטת פאיאמה-נור בשנת 1989.[31]
בריאות עריכה
בג'הרום נמצאים מספר בתי חולים ומרכזים רפואיים, וכמו גם מרכז פיתוח טכנולוגיות בריאות.[32]
בתי חולים בעיר עריכה
- בית החולים פיימניה
- בית החולים מוטהארי
- בית החולים סיידוש-שוהדה
- בית החולים ללב אבוטאלבי
- בית החולים הפסיכיאטרי רחמני
מרכזים רפואיים בעיר עריכה
- מרכז הסרטן ח'אתם אל-אנביה
- מרכז כימותרפיה ג'וואד אל-אמה
- מרכז הונארי לאי פוריות
- מרכז הפוריות חכים סלמאן
- מרפאת המומחיות של הונארי
- מרפאת המומחים עמאם רזה
- מרפאת התמחות דנטלית
תחבורה ותקשורת עריכה
הכבישים החשובים בג'הרום הם:
- כביש ג'הרום-שיראז
- כביש ג'הרום-פאסה
- כביש ג'הרום-קיר
- דרך ג'הרום-חווארן-סרווסטן
- כביש ג'הרום-האקאן
- כביש ג'הרום-סימקאן-מימנד
נמל תעופה עריכה
נמל התעופה הבין-לאומי ג'הרום, שהוקם בשנת 1969, מוציא 4 טיסות שבועיות לנמל התעופה הבין-לאומי מהראבאד, לשדה התעופה הבין-לאומי שהיד האשמי-נז'אד משהד ולשדה התעופה צ'בהאר קונאראק.
רכבת עריכה
ישנו פרויקט רכבת בבנייה המחבר את שיראז לבנדר עבאס, ותהיה לו תחנה בג'הרום.
מסוף אוטובוסים עריכה
שהיד רחמניאן היא תחנת האוטובוסים של ג'הרום וממנה יוצאים אוטובוסים יומיים לשיראז, טהרן, אספהאן, בנדר עבאס, לאר וערים נוספות.
גלריה עריכה
-
בתוך מערת סנגטראשן
-
עצי דקל בג'הרום
-
קאלאט, ג'הרום
-
פארק העיר
-
בית טופאן
-
מבנים בג'הרום
-
יער צ'אטיז
-
מקדש עבד אל-חוסיין לארי
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ - هیات وزیران, پرسش و پاسخ تخصصی لام تا کام
- ^ - هیات وزیران, پرسش و پاسخ تخصصی لام تا کام
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Wayback Machine, www.amar.org.ir
- ^ Wayback Machine, irandataportal.syr.edu
- ^ Wayback Machine, www.amar.org.ir
- ^ P. Oberling, "FĀRS vii. Ethnography", Encyclopaedia Iranica>שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).