בת שבע (שיר)
פעולות נוספות
| כותב השיר חיים חפר | |
| כותב השיר חיים חפר | |
| יצא לאור | 1948 |
|---|---|
| שפה | עברית |
| אורך | 2:47 דקות[1] |
| כתיבה | חיים חפר |
| לחן | משה וילנסקי |
בת שבע
|
|---|
|
עֵת אֶל עָנָן אַמְרִיא עַל כְּנַף הָרוּחַ – |
| שני הבתים הראשונים והפזמון |
"בת שבע" הוא שיר שכתב חיים חפר, במאי 1948, לציון שבע שנים לייסוד הפלמ"ח. השיר הולחן על ידי משה וילנסקי והושר על ידי מספר מבצעים שהנודעים ביניהם הם הצ'יזבטרון ושושנה דמארי.
ההיסטוריה של השיר עריכה
השיר "בת שבע" נכתב על ידי חיים חפר והולחן על ידי משה וילנסקי עבור תוכניתה השנייה של להקת הצ'יזבטרון לציון שבע שנים לייסוד הפלמ"ח (נוסד במאי 1941). הופעת הבכורה של הלהקה עם תוכנית זו הייתה ב-20 ביולי 1948 במחנה צריפין אך נטען שהשיר הופץ כבר במאי אותה שנה כשצוין יום ההולדת של הארגון.
ב-27 ביולי 1948 התקיים בתל אביב מצעד צה"ל הראשון ולהקת הצ'יזבטרון הופיעה על המרפסת של תיאטרון הבימה וביצעה גם את השיר "בת שבע". בהמשך אותו הגיעה הצ'יזבטרון לכנס הפלמ"ח שנערך בגני התערוכה הישנים שעל שפת הירקון שם ביצעה שוב את השיר.
לאחר קום המדינה ופירוק הצ'יזבטרון הקליטה שושנה דמארי את השיר באלבומה הראשון, כלניות.
שם השיר עריכה
השיר מתייחס, לכאורה, לנערה בשם "בת שבע" אך הדעה המקובלת היא שהשם מכוון לארגון הפלמ"ח שציין, בשנת כתיבת השיר, שבע שנים להקמתו. בתקופה בה נכתב השיר שלטו עדיין הבריטים בחלקים גדולים של ארץ ישראל וארגון הפלמ"ח היה עדיין לא חוקי ואסור היה להזכיר את שמו באופן רשמי. חיים חפר שמר על קו זה של סודיות והבליע בשם השיר את ההתייחסות לחגיגות יום ההולדת של הארגון[2].
נטען שבהסתרת שמו של ארגון הפלמ"ח בשיר "בת שבע" הושפע חיים חפר מהשיר של נתן אלתרמן איה (מ-1945) שלגביו נטען שהסתיר את השם ארץ ישראל שהיה גם הוא אסור לביטוי על ידי הבריטים.
מבנה השיר עריכה
השיר מורכב משמונה בתים כשאחרי כל שני בתים מופיע פזמון. כל זוג בתים מוקדש ליחידה שהייתה חלק מהפלמ"ח:
- זוג הבתים הראשון מוקדש ללוחמי מחלקת הטיס של הפלמ"ח שעסקו בתובלה ובתקיפה מהאוויר (”עֵת אֶל עָנָן אַמְרִיא עַל כְּנַף הָרוּחַ, אֲנִי זוֹכֵר, בַּת-שֶׁבַע, רַק אוֹתָךְ...”).
- זוג הבתים השני מוקדש לאנשי הפלי"ם שעסקו בעיקר בהובלה וליווי ספינות מעפילים והורדת מעפילים אל החוף (”עֵת אֶל הַחוֹף הִגַּעְתִּי עִם הַלַּיִל, וְהַסְּפִינָה הִנֵּה קָרְבָה בַּלָּאט...”).
- זוג הבתים השלישי מוקדש לאנשי פלוגות הרגלים שהיוו את ליבו של הפלמ"ח והסיורים והמדורות הפכו לסמל שלהם (”כְּבָר בַּמִּדְבָּר גָּמָאנוּ מֶרְחַקִּים, כָּל הַמְּדוּרוֹת אָז בָּעֲרוּ אֵלַיִךְ...”)
- את זוג הבתים האחרון מקדיש חפר לחייל הבודד, החדש בפלמ"ח[3] והתנסויותיו הראשונות (”אֲנִי אֶחָד צַנְחָן, רַק בֶּן חָדְשַׁיִם, אֲבָל אֶתְמוֹל סִפַּרְתִּי כְּבָר צִ'יזְבָּט..., שִׁלְשׁוֹם לָרִאשׁוֹנָה לַקְּרָב הָלַכְתִּי...”).
לקריאה נוספת עריכה
- גלעד בן ש"ך, הצ'יזבטרון: אם הלהקות הצבאיות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007[4]
קישורים חיצוניים עריכה
- קטע קול אבשלום קור, באופן מילולי: בת שבע ויורדי הסירה, גלי צה"ל, 18 במאי 2025
- קטע קול אבשלום קור, באופן מילולי: קפריסין - האי הבודד יכלאני, גלי צה"ל, 22 ביוני 2025
- השיר "בת שבע", באתר זמרשת
- השיר "בת שבע", באתר שירונט
- סיפורו של שיר - בת שבע, באתר של איתי פלאות
- השיר "בת שבע", באתר הספרייה הלאומית
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg "בת שבע" בביצוע הצ'יזבטרון והסולן גדעון זינגר, סרטון באתר יוטיוב
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg "בת שבע" בביצוע שושנה דמארי, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים עריכה
- ^ על פי הספרייה הלאומית. ישנם ביצועים ארוכים יותר
- ^ למרות שבפזמון של השיר מוזכר הפלמ"ח בשמו המפורש
- ^ בשיר הוא מכונה "צנחן" שזה הכינוי לחייל צעיר שהוצנח ליחידה ותיקה
- ^ הספר "הצ'יזבטרון: אם הלהקות הצבאיות" באתר "סימניה"