Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

איה (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"איה"
כותב השיר נתן אלתרמן
כותב השיר נתן אלתרמן
יצא לאור 1945
שפה עברית
אורך 2:30 דקות
כתיבה נתן אלתרמן
לחן מרדכי זעירא
איה

"בַּמִּשְׁעוֹל הָרָץ הַגַּיְאָה
רְאִינוּהָ, יְדִידַי,
בַּמּוֹשָׁב קָרְאוּ לָהּ אַיָּה (אַיָּה)
וּבַגְּדוּד קוֹרְאִים לָהּ אַי.

אַי, אַי, אַיָּה, אַי
אַי, יָפִית בְּצַמּוֹתַיִךְ
הַקְּלוּעוֹת לָךְ לְרֹאשֵׁךְ
אַי, אַי, אַי, אַיָּה, אַי –
אַי, הַלֵּב (אַי, הַלֵּב) מוֹשֵׁךְ אֵלַיִךְ
כִּי הַלֵּב זוֹכֵר "יַא-שֵׁיךְ"!

"איה" הוא שיר שנכתב על ידי נתן אלתרמן והולחן על ידי מרדכי זעירא. במקורו נכתב השיר כשיר אהבה חיילי בהוקרה למתנדבי היישוב לצבא הבריטי אולם רבים ביישוב היהודי קראו לשיר "אי"ה" והתייחסו אליו כשיר אהבה לארץ ישראל וכששרו אותו הרגישו שהם עוקפים את האיסור שהטילו הבריטים להזכיר את ארץ ישראל בפומבי.

ההיסטוריה של השיר עריכה

בתקופת מלחמת העולם השנייה התנדבו עשרות אלפים מאנשי היישוב היהודי לשרת בצבא הבריטי כשרבים מהם שירתו בגדודים של הבריגדה היהודית שהוקמה ב-1944. על אף היקף ההתנדבות הנרחב אסרו הבריטים, בתחילת פעילות המתנדבים, שימוש בסמלים יהודיים (כמו מגן דוד או דגל כחול לבן) או ייחוס כלשהו לארץ ישראל (כמו שם היחידות בהם שירתו המתנדבים)[1].

אלתרמן היה מעורה באקטואליה הארץ ישראלית וכמו משוררים רבים בתקופתו התייחס לארץ ישראל בשיריו. בתקופת מלחמת העולם השנייה כתב מספר שירים שהתייחסו למלחמה וליחס היישוב היהודי אליה. ב-1945 כתב את השיר איה אותו הלחין מרדכי זעירא. ההערכה היא שהכוונה המקורית של אלתרמן הייתה לכתוב שיר אהבה של מתנדבים חיילים לאהובותיהם הרחוקות:

  • ...בַּמּוֹשָׁב קָרְאוּ לָהּ אַיָּה...וּבַגְּדוּד קוֹרְאִים לָהּ אַי
  • ...בַּמֶּרְחָק בְּאֵין אִגֶּרֶת, עֵת עִם לַיִל נָח הַגְּדוּד, לְכֻלָּנוּ אַתְּ נִזְכֶּרֶת...

השיר הפך לפופולרי בקרב תושבי ארץ ישראל והחיילים המגויסים שהפכו אותו משיר אהבה לנערה בשם איה לשיר אהבה לארץ ישראל כשהפכו את שם השיר לאי"ה (ארץ ישראל). בווריאציה זו של השיר הרגישו התושבים והחיילים שהם שרים לארץ ישראל תוך עקיפת הצו הבריטי שאסור להזכיר את ארץ ישראל.

חיים חפר, שהיה מעריצו של אלתרמן והושפע מהאופן בו קיבל השיר איה שתי משמעויות, כתב ב-1947 את השיר הדו משמעי בת שבע לציון שבע שנים לייסוד הפלמ"ח שגם את שמו אסור היה להזכיר.

ההערכה היא שהראשון שקשר את השם איה לארץ ישראל היה ש''י עגנון שב-1926 המליץ לארתור רופין לקרוא לבתו בשם איה רופין (לימים איה דינשטיין) מכיוון שהשם הוא גם ראשי התיבות של "ארץ ישראל העובדת"[2].

בשנת 2025 ביצעה איה כורם את השיר בלחן חדש, שהלחינה יחד עם בן זוגה, אדם בן אמיתי, כחלק מאלבומה 'עלינו לא שרים שירים', המתכתב עם שיריו של נתן אלתרמן.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רק בשלהי המלחמה שחררו הבריטים את הרסן והתירו למתנדבים להשתמש בסמלי יהודיים/ישראליים
  2. ^ אורי דרומי, מה עשית למען העם היהודי, באתר הארץ, 27 באפריל 2009