לשבט לוי לא ניתנה נחלה. בצר היא אחת מארבעים ושמונה ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים. בספר יהושע, פרק כ', פסוקים א'–ט', מסופר שישראל הקדישו שש ערי מקלט: את קֶדֶש בהרי נפתלי, את שְׁכֶם בהר אפרים, ואת קִרְיַת אַרְבַּע (חברון) בנחלת שבט יהודה, בנוסף לבצר בתחומי נחלת שבט ראובן את רָאמוֹת, וגּוֹלָן, שבעבר הירדן המזרחי.
חז"ל מבארים כי "שלוש ערים הפריש יהושע בארץ כנען והיו מכוונות כנגד שלוש שבעבר הירדן כשתי שורות שבכרם, חברון ביהודה כנגד בצר במדבר, שכם בהר אפרים כנגד רמות בגלעד, קדש בגליל כנגד גולן בבשן".[2]
הערות שוליים
עריכה
- ^ ספר יהושע, פרק כ', פסוק ח', ספר דברים, פרק ד', פסוק מ"ג, ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק ס"ג
- ^ תוספתא, מכות, ג', ב'
- ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: יהושע, תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 191
- ^ יחזקאל קויפמן, ספר יהושע, ירושלים, קריית ספר, 1963, עמ' 231,
- ^ יאיר הופמן, מקרא לישראל: ירמיהו כ"ו-נ"ב, ירושלים, מאגנס, 2001, עמ' 793
