גבע (יישוב מקראי)

פירוש נוסף ערך זה עוסק בערך זה עוסק ביישוב המקראי גבע בנחלת שבט בנימין, שמוזכר גם בשם גבע בנימין. אם התכוונתם לעיר המקראית גבעה, הידועה גם בשם גבעת שאול, בירתו של שאול ומרכז שבט בנימין, ראו תל אל-פול.

גֶּבַע (נודע גם כגֶבַע בִּנְיָמִן, כדי להבחינה מערים נוספות באותו השם) היא עיר מקראית בנחלת שבט בנימין המוזכרת מספר פעמים בתנ"ך. העיר מזוהה עם הכפר הפלסטיני ג'בע הנמצא צפונית לירושלים, ומשמר את שמה העברי הקדום של העיר. הכפר ג'בע שוכן מצידו הדרומי של נחל מכמש, כאשר מצידו האחר נמצא הכפר מוח'אמס, המשמר את שמה של מכמש המקראית. צפונית לכפר א-ראם, המזוהה עם רמה המקראית. בשנת 1984 נוסדה ההתנחלות גבע בנימין (אדם) בסמוך לכפר ג'בע, כך ששני היישובים, הישראלי והפלסטיני, משמרים את שם היישוב הישראלי הקדום. יש להבחין בין גבע בנימין לבין העיר המקראית גבעת שאול (ידועה גם כגבעה או גבעת בנימין), עירו המרכזית של שבט בנימין ובירתו של שאול המלך, המזוהה כיום עם תל אל-פול, תל הסמוך לפסגת זאב.

קובץ:Jebá, the ancient Geba of Benjamin. The shrine of Jebá is called Neby Yakub (Prophet Jacob) (NYPL b10607452-80369).jpg

הריסות גבע בנימין, כפי שתועדו בשנת 1881.

אזכורים לאורך התנ"ך עריכה

בספר יהושע, העיר נזכרת כאחת מארבע ערי נחלת שבט בנימין שניתנו לכוהנים.^[1]^[2] בספר שופטים מוזכרת העיר בסיפור פילגש בגבעה אך ניתן לטעון שהכוונה היא לעיר גבעה ולא לגבע.^[3] בספר שמואל א' גבע בנימין מוזכרת כמיקומו של נציב הפלשתים. לאחר ששאול כובש את גבע הוא ממקם בה את מפקדתו וממנה יוצא יהונתן בנו לתקוף את מחנה הפלשתים. בספר ישעיהו נזכרת העיר במסע סנחריב,^[4] בין מכמש ורמה. גבע בנימין נזכרת במספר מקומות נוספים בתנ"ך, בין השאר כעיר שאסא מלך יהודה ביצר,^[5] כגבול ממלכת יאשיהו בצפון^[6] וכאחת הערים שיישבו שבי ציון בשובם מבבל,^[7] אך גם במקומות אלו יש הטוענים שהכוונה היא לגבעה ולא לגבע.^[8] כמו כן היא נזכרת בנבואה האחרונה בספר זכריה.^[9]

קישורים חיצוניים עריכה

יואל אליצור, ‏גב בהר אפרים ושאלת קיומה של 'גבע' מצפון לבית-אל, קתדרה 45, תשרי תשמ"ח, 1987

הערות שוליים עריכה

^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ד.
^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק י"ז.
^ ספר שופטים, פרק כ', פסוק י'.
^ ספר ישעיהו, פרק י', פסוק כ"ט.
^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ב.
^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ח'.
^ ספר נחמיה, פרק י"ב, פסוק כ"ט.
^ אנציקלופדיה מקראית ערך גבע, כרך ב', 411-412
^ ספר זכריה, פרק י"ד, פסוק י'.

קובץ:Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ד.

[2] ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק י"ז.

[3] ספר שופטים, פרק כ', פסוק י'.

[4] ספר ישעיהו, פרק י', פסוק כ"ט.

[5] ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ב.

[6] ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ח'.

[7] ספר נחמיה, פרק י"ב, פסוק כ"ט.

[8] אנציקלופדיה מקראית ערך גבע, כרך ב', 411-412

[9] ספר זכריה, פרק י"ד, פסוק י'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

ערי הכהנים בעת בית ראשון ושני
תשע ערים משבט יהודה ושמעון	חברון • לִבְנָה • יַתִּר • אֶשְׁתְּמוֹעַ • חלן • דְּבִר • עין • יֻטָּה • בית שמש
ארבע ערים משבט בנימין	גבעון • גבע • עֲנָתוֹת • עַלְמוֹן
כ"ד ערי הגליל בהן התיישבו משמרות הכהונה לאחר חורבן בית שני	מירון • ציפורי • פסוטה • עילוט • בית לחם הגלילית • יודפת • עיילבון • שדה עמודים • חירבת אירביד • כאבול • כפר כנא • צפת • תל מעון (טבריה) • שיחין • מע'אר • חרבת יבנית • כפר ממלח • נצרת • עראבה • מגדל • כוכב הירדן - כאוכב אל הווא • כפר ענאן • תל צלמון • חמי טבריה (חמת אריח)