אסתר
פעולות נוספות
| אסתר בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס, המאה ה-3 | |
| אסתר בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס, המאה ה-3 | |
| כינוי | הֲדַסָּה |
|---|---|
| עיסוק | מלכה רעיה |
| אב | אַבִיחַיִל |
| בן זוג | אחשוורוש (לפי מסורות חוץ-מקראיות: מרדכי[3]) |
| בתנ"ך | מגילת אסתר |
"אסתר" (1865) מאת ג'ון אוורט מילייוַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ.
אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה (בביטוי עממי מודרני שגוי – "מַלְכַּת אֶסְתֵּר"[4]; נקראה גם הֲדַסָּה[5]) היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר, שעל פי המסופר סיכלה את מזימתו של המן להשמיד את היהודים בממלכת פרס. היא מתוארת במגילה כאשתו של המלך אחשוורוש לאחר ושתי. על פי חז"ל, היא גם אחת משבע הנביאות שהיו בעם ישראל בתקופת המקרא.
שמה של אסתר עריכה
על פי המחקר האטימולוגי, השם "אסתר" לקוח משמה של אלת האהבה והפריון במיתולוגיה הבבלית – אִשתר,[6] זאת בדומה לגיבור אחר של המגילה, מרדכי, ששמו לקוח משמו של האל הבבלי מרדוך. השערה נוספת היא שהשם נגזר מן המילה הפרסית סתארה (Stara), שמשמעותה "כוכב".[7][8][9] ההצעות אינן בהכרח סותרות: אחד המאפיינים המרכזיים של האלה אשתר היה היותה אלת הכוכב נוגה, ואכן תרגומי מגילת אסתר לארמית מבאר שהשם "אסתר" הוא על שם כוכב נוגה. הוצע גם שהשם "הדסה" מבוסס על אחד מכינויי האלה אשתר – ḫadašatu.[10]
פרשנות מסורתית יהודית עריכה
רש"י מפרש כי משמעות המילה "אסתהר" היא "ירח", והרב עדין שטיינזלץ מפרש (בעקבות פירושו של רבי יעקב עמדין), כי "אסתהר" משמעותו כוכב נוגה,[11] וכך פורש גם בתרגום שני[12] ובילקוט שמעוני.[13]
מגילת אסתר מזכירה גם את השם "הדסה": ”וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר” (אסתר ב', ז'). במסכת מגילה מובאת ברייתא המציגה דעות שונות על כפל שמות זה:[14]
רבי מאיר אומר: אסתר שמה, ולמה נקרא שמה הדסה? על שם הצדיקים שנקראו הדסים, וכן הוא אומר: "והוא עומד בין ההדסים"[15]. רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה אסתר? על שם שהייתה מסתרת דבריה, שנאמר "אין אסתר מגדת את עמה"[16] וגו'. רבי נחמיה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת אסתר? שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר.
בפרשנות התלמודית הציע רבי יהושע בן חנניה[14] שהשם "הדסה" – במשמעות "הדס" – קשור לצבע הפנים האידיאלי בתרבות הפרסית, ירוק, ולפיכך מרמז על יופייה.[17] פרשנות נוספת קשרה את השם "הדסה" עם מילה שמשמעותה "מלכה",[8] ואברהם שלום יהודה שיער שהשם "אסתר" נגזר ממילה מדית משוחזרת שפירושה "הדס".
סיפור המגילה עריכה
אסתר (שמה העברי הדסה) בת אביחיל הייתה יתומה מאב ואם, וגודלה על ידי מרדכי משבט בנימין ("אִישׁ יְמִינִי"), כאשר חיפש המלך אחשוורוש אישה במקום ושתי, נלקחה גם אסתר אל בית המלך ונבחרה להיות המלכה מפני שנשאה חן וחסד לפניו. אסתר הסתירה, לבקשת מרדכי, את זהותה ואת היותה יהודיה.
כאשר המן קיבל רשות מהמלך להשמיד את היהודים, נתבקשה אסתר על ידי מרדכי לגשת אל המלך ולהתחנן להצלת היהודים. אסתר בתחילה חששה לגורלה, אך לאחר מכן היא התעשתה והחליטה לשים נפשה בכפה, ולסכן עצמה בעבור עמה. באמצעות סדרת פעולות היא מצליחה להפיל את המן מרום מעלתו ולהציל את העם היהודי מכליה.
לפני בואה של אסתר אל היכלו של המלך אחשוורוש לבקש את ביטול הגזרה של המן, שלחה אסתר בקשה אל מרדכי דרך התך, אחד מסריסי המלך: ”לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם, גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן, וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי.”[18] יש המקשרים לכך את תענית אסתר, הנהוגה בי"ג באדר (ערב חג הפורים), על אף שהתענית המקורית התקיימה בכלל בפסח. עם זאת, יש הטוענים[19] כי תענית זו אינה זכר לשלושת ימי התענית בימי מרדכי ואסתר, אלא זכר לתענית היהודים בי"ג באדר, ביום שנקמו באויביהם, שכן נהגו בתקופה זאת שבעת מלחמה על כל העם להיות בצום. ויש סברה האומרת כי מכיוון שכול ישראל היו עסוקים בקשרי המלחמה להגנת עצמם, אסור היה עליהם לצום באותה עת, כדי לא לפגוע במאמצי המלחמה ורק אסתר עצמה שהייתה מוגנת בבית המלך, יכולה הייתה לצום עבור ניצחון המלחמה, ועל שם צום יחיד זה של אסתר עצמה הוא נקרא 'תענית אסתר' ולזכר זה נהגו לצום ביום זה.[20]
במחקר עריכה
אף על פי שכיום מקובלת במחקר הדעה שהמסופר במגילה איננו היסטורי,[21] נעשו ניסיונות לזהות את הדמויות במקורות חיצוניים למקרא. יש המזהים את אחשוורוש של מגילת אסתר עם חשיארש הראשון (מבוטא "חְשַׁיָארְשָׁה", קסרכסס ביוונית). הרודוטוס מזכיר את אמסטריס, אשתו של חשיארש, ויש שמצאו בזה דמיון-מה לאסתר.[22] לעומתם, מקורות שונים, בעיקר יהודיים, מזהים את אחשוורוש של מגילת אסתר, דווקא עם בנו של חשיארש הראשון, ארתחששתא הראשון – כך למשל תרגום השבעים ויוסף בן מתתיהו וגם חז"ל.[23] הדבר גם מתיישב עם המסופר בספר עזרא, פרק ז', בנוגע לסכום כסף עצום שנתן ארתחששתא הראשון לעזרא, לשיקום בית המקדש.
במדרשי האגדה עריכה
מדרשי האגדה מוספים פרטים על המסופר במגילת אסתר:
- יש מחלוקת פרשנים לגבי הקשר בין אסתר לבין מרדכי היהודי. לפי חלק מהפסוקים, הייתה בת-דודו.[24][25] בתרגום השבעים ליוונית נאמר כי זה היה דודו מצד אביו.[26] גם התלמוד הבבלי מציין שמרדכי היה בן אחי האב. בנוסף סבור התלמוד הבבלי שכוונת הפסוק "לקחה מרדכי לו לבת", היא שלקח אותה לו לאישה, לאחר שהוריה מתו.[1] גם התרגום היווני למגילה (א', ח') קובע שאסתר הייתה אשתו של מרדכי.[27] לפי חלק מהמדרשים, היה בן-דודה של אסתר שאימץ אותה כבת לאחר מות אביה ואמה. אך ישנם מדרשים אחרים אשר אומרים כי הם היו נשואים.
- במגילה מתוארת אסתר: ”וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה”.[28] והגמרא מרחיבה: "ארבע נשים יפיפיות היו בעולם שרה ואביגיל ורחב ואסתר".[29] במקום אחר בגמרא מוסבר שיופייה של אסתר היה יופי פנימי: "רבי יהושע בן קרחה אמר: אסתר ירקרוקת הייתה וחוט של חסד משוך עליה".[30]
- חז"ל נחלקו לגבי גילה של אסתר בזמן הסיפור: רב טען שהייתה בת כ-40 ושמואל טען שהיא הייתה בת 80, אך לדעת הרוב היא הייתה בת 75.[31]
- על פי חז"ל, לקיחתה של אסתר לארמון אחשוורוש הייתה "מלמעלה" ולא מרצונה.
- לפי אחד הפירושים הבחירה של אחשוורוש באסתר הייתה עצמה בגדר נס גם משום שאסתר "ירקרוקת הייתה", כלומר בעלת עור צהוב-שחום (כשבפרס של אותה התקופה לבן היה אידיאל היופי) וכן בת כ-70,[32] בנוסף לכך שהבחירה אפשרה מאוחר יותר את נס הצלת ישראל מהשמדה.
- הצו שקבע חיפוש אחר אישה חדשה למלך חייב כל נערה שנבחרה על ידי הפקידים להתפקד בארמון המלך ולא דינה ודין משפחתה היה מוות.
- מהפסוק ”וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת”[33] למד רב: ”ביקש לטעום טעם בתולה – טעם, טעם בעולה – טעם.”[30] עוד מספרת הגמרא על אסתר ”שהייתה עומדת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי.”[34]
- לפי מספר פרשנויות לאסתר היה בן מאחשוורוש. יש המזהים אותו עם המלך כורש שהצהיר על מתן הרשות ליהודים לבנות את בית המקדש. יש שאומרים שכורש היה בנו של אחשוורוש ובנה של אסתר, הוא ארתחששתא הראשון. גרסה שלישית היא כאמור, שארתחששתא הראשון הוא אחשוורוש של מגילת אסתר ולפי זה בנו דריווש השני הוא בנה של אסתר. זיהויים אלה אינם מתיישבים מבחינה כרונולוגית.[35]
- לפי חז"ל, היא גם תבעה לאחר מכן מאנשי כנסת הגדולה שייקבע החג ותיקבע המגילה לדורות, ולאחר דין ודברים קיבלה את מבוקשה. מסכת מגילה מתארת דיאלוג בין אסתר לחכמים בדבר הכללת מגילת אסתר בין כתבי הקודש:
אמר רב שמואל בר יהודה:
- שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות.
- שלחו לה: קִנאה את מעוררת עלינו לבין האומות.
- שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס. [...]
- שלחה להם אסתר לחכמים: כתבוני לדורות.
- שלחו לה: "הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִישִׁים"[36] – שלישים ולא רבעים[א], עד שמצאו לו מקרא כתוב בתורה, "כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר"[37]. "כְּתֹב זֹאת" – מה שכתוב כאן ובמשנה תורה. "זִכָּרוֹן" – מה שכתוב בנביאים. "בַּסֵּפֶר" – מה שכתוב במגילה.
השפעה עריכה
בתקופת גירוש ספרד, רבים מהאנוסים ראו באסתר דמות מופת ודגם לחייהם, מפני ש"בהסתירה את זהותה האמיתית בארמונו של אחשוורוש הייתה לאנוסה הראשונה".[38][39]
אסתר משמשת, בתפילות ברכה שונות, חלק מנשות המופת של עם ישראל, אשר מתפללים לברכה בזכותן. כך למשל, בנוסח ה"מי שברך" הספרדי לזבד הבת מוזכרות, בנוסף לארבע האמהות, גם ”מִרְיָם הַנְּבִיאָה וַאֲבִיגַיִל, וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַּת אֲבִיחַיִל”.
הרב משה איסרליש טען שיום לקיחתה לאחשוורוש או מותה נקבע כצום תשעה בטבת.[40]
ההסתדרות הציונית הדסה, שיסודה היה ביום פורים, נקראת על שמה העברי של אסתר.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- עדין שטיינזלץ, נשים במקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1983, פרק י"ב - "אסתר - שליחות בהרמון", עמ' 86–91.
- אדל ברלין, אסתר: מקרא לישראל, ירושלים, מאגנס, 2001.
- יונתן גרוסמן, אסתר: מגילת סתרים, ירושלים: מגיד, 2013
- דוד פורמן, המלכה שחשבתם שהכרתם: הסרת הלוט מעל סיפורה החבוי של אסתר[דרושה הבהרה], Amud Publications, 2016 (הספר בקטלוג ULI)
- מישאל ציון, מגילת אסתר: פירוש ישראלי חדש, הוצאת אבי חי, 2019.[41]
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:National Library IL logo.svg אסתר המלכה, דף שער בספרייה הלאומית
- מגילת אסתר, באתר ויקיטקסט
- מגילת אסתר, באתר מקראות גדולות הכתר
- מגילת אסתר, באתר "תורת אמת"
- מגילת אסתר, באתר מכון ממרא
- מידע על אסתר בקטלוג הספרייה הלאומית
- אלי ברדנשטיין, ככה ייעשה לקבר שאיראן חפצה ביקרו, באתר nrg, 11 בדצמבר 2008
- תחרות 'מלכת אסתר', פורים 1925, עת-מול גיליון 240, באתר יד בן-צבי, פברואר 2018
- דוד סבתו, ונהפוך-היא: מאבק כפול בשושן, השילוח, 13, מברואר 2019
- נעמה גולן, אל תחרישי: על הרגע שבו פושטת אסתר מעליה את דמותה של האישה הכנועה והצייתנית, ולובשת דמות חדשה, מתוך אתר 929 - תנ"ך ביחד.
- ד"ר בעז שפיגל, "הכיצד לא ידעו אחשורוש והמן שאסתר יהודייה? – מגוון של גישות בספרות הרבנית", מגדים מט, תשס"ט, עמ' 107-71.
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg "אסתר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ד"ר אלי אשד," אסתר המלכה כוכבת קולנוע (וגם מרדכי היהודי ,המלך אחשורוש ,והמן הרשע)" בלוג המולטי יקום של אלי אשד
ביאורים עריכה
- ^ כלומר חומש, נביאים וכתובים
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד א': "אל תקרי לבת אלא לבית".
- ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, עמ' 209.
- ^ סבור התלמוד הבבלי שכוונת הפסוק "לקחה מרדכי לו לבת", היא שלקח אותה לו לאישה, לאחר שהוריה מתו.[1] גם התרגום היווני למגילה (א', ח') קובע שאסתר הייתה אשתו של מרדכי.[2]
- ^ מהשיבוש ביידיש הנובע מאימוץ צורה לשונית במורפולוגיה שגויה שמסתמכת על משקל הסמיכות התקין בביטוי המקראי "מלכת שבא" ומתכתב עם שם הספר "מגילת אסתר" (צורת הסמיכות-כביכול השגויה קיימת בשוגג גם בביטויים עבריים עממיים מודרניים נוספים, כגון "קצין תורן" – עם שווא בק'). (ראו פרק פורימשפיל בספר המועדים לפורים)
- ^ ראו מגילת אסתר, פרק ב', פסוק ז': ”וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ, כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת.”
- ^ החל מינסן בשנות ה-90 של המאה ה-19. ראו Jensen, P. “Elamitische Eigennamen. Ein Beitrag Zur Erklärung Der Elamitischen Inschriften.” Wiener Zeitschrift Für Die Kunde Des Morgenlandes, vol. 6, 1892, p. 70. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שמואל אפרים ליונשטאם, ערך "אסתר (המלכה)", בתוך: אנציקלופדיה מקראית א' (אב–אתרים), מוסד ביאליק, 1950, עמ' 492–493 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ תרגום שני על מגילת אסתר, פרק ב', פסוק ז'
- ^ ילקוט שמעוני על אסתר ב', רמז תתרנ"ג
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד א'
- ^ ספר זכריה, פרק א', פסוק ח'
- ^ על פי מגילת אסתר, פרק ב', פסוק כ'
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ מגילת אסתר, פרק ד', פסוק ט"ז
- ^ כך נפסקה ההלכה בשולחן ערוך
- ^ הרבי מליובאביץ, ליקוטי שיחות, ניו יורק: קה"ת
- ^ פורים באנציקלופדיה זמן יהודי חדש, עמ'387
- ^ כתבי הרודוטוס ז,61; שם 114; ט,109-112. הרודוטוס מייחס למלכה זו מעשי אכזריות שונים, ולכן יש שזיהו אותה עם ושתי
- ^ מדרש ויקרא רבה, פרשה י"ג, פסקה ה'
- ^ מגילת אסתר, פרק ב', פסוק ז': "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם... וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מׇרְדֳּכַי לוֹ לְבַת"; פסוק ט"ו: "אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מׇרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת".
- ^ ההתייחסות למרדכי כאל דודה של אסתר מקורה בתרגום שני על מגילת אסתר (פרק ב' פסוק ז')
- ^ תמר עילם גינדין, מגילת אסתר: מאחורי המסכה, עמ' 59, 65. בתרגום השבעים נאמר כי שמו של הדוד עמינדב.
- ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, עמ' 209.
- ^ מגילת אסתר, פרק ב', פסוק ז'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א'.
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד א'.
- ^ בראשית רבה, פרשה ל"ט, פסקה י"ג
- ^ בראשית רבה לט יג
- ^ אסתר ב', י"ז.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד ב'.
- ^ תנ"ך על הפרק - עזרא ע א - רס"ג, באתר xn--febl3a.co.il
- ^ ספר משלי, פרק כ"ב, פסוק כ'
- ^ ספר שמות, פרק י"ז, פסוק י"ד
- ^ עשהאל אבלמן, תולדות היהודים – היסטוריה ישראלית, ישראל: כנרת, זמורה, דביר, 2019, עמ' 231
- ^ צופיה הירשפלד, יוצאים מהמחבוא: האנוסים נחשפים, באתר ynet, 21 ביוני 2011
- ^ רמ"א, מחיר יין, ירושלים תשט"ז, עמ' מד, פרק ב פסוק טז, באתר היברובוקס
- ^ ציון, מישאל מחבר תוכן טקסטואלי נוסף שנאן, אביגדור, 1946- עורך, מגילת אסתר : פירוש ישראלי חדש : הדי מגילת אסתר בארון הספרים היהודי לדורותיו = Esther : a new Israeli commentary
