אסומתוורולי
פעולות נוספות
_(cropped).jpg){kind=link}
אַסּוֹמְתַּווְרוּלִי (בגאורגית: ასომთავრული, בגאורגית עתיקה (אנ'): ႠႱႭႫႧႠႥႰႳႪႨ) הוא הכתב הגאורגי העתיק ביותר. פירוש השם אַסּוֹמְתַּווְרוּלִי הוא אותיות גדולות, כאשר אַסּוֹ (ასო) פירושה אות ומְתַּווָארִי (მთავარი) פירושו ראשי או בכיר. הכתב ידוע גם בשם מרגּוולוֹבָאנִי (მრგვლოვანი) - מעוגל מהמילה מרגְּווָאלִי (მრგვალი) - עגול. הכתב נקרא כך בגלל הצורה המעוגלת של האותיות. למרות שמו, "הראשי" אין לכתב זה גם אותיות קטנות. הוא נכתב באותיות גדולות בלבד.[1]
אסומתוורולי היה הכתב העיקרי שהיה בשימוש עד המאה ה-9, שבה החל הכתב הנוסחורי שימוש בתבנית גאו עבור "ნუსხური" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(גאו') להיות דומיננטי והשימוש בכתב האסומתוורולי הצטמצם, והיה בשימוש במיוחד עבור כותרות, ראשי פרקים וקישוטים בתוך טקסטים שנכתבו בכתב הנוסחורי. עם זאת, מונומנטים אפיגרפיים מהמאות ה-10 עד ה-18 המשיכו לכלול כתב אסומתוורולי, ובתקופה מאוחרת יותר הפך האסומתוורולי לדקורטיבית יותר. אסומתוורולי שימש לכותרות ולאותיות הראשונות של פרקים ברוב כתבי היד הגאורגיים מהמאה התשיעית שנכתבו בכתב הנוסחורי.[2] עם זאת, ניתן למצוא כמה כתבי יד שנכתבו במלואם באסומתוורולי עד המאה ה-11.
האסומתוורולי הוא נדבך מרכזי בחקר כתבי היד הגאורגיים ואמנותם, הן מבחינה פלאוגרפית והן מבחינה אורנמנטלית. מכיוון שהוא הכתב הגאורגי קדום ביותר, ניתן לשייך טקסטים לתקופות מוקדמות. הכתב שימש גם לכתובות על אבן (אפיגרפיות) מתקופות מוקדמות. חקר האסומתאוורולי מאפשר לעקוב אחר התפתחות צורות האותיות, הסגנונות הקליגרפיים השונים של הכתב לאורך ההיסטוריה של גאורגיה. מבחינה אורנמנטלית, גם לאחר שהכתב הנוסחורי הפך לדומיננטי יותר בגוף הטקסטים בכתבי היד, האסומתוורולי המשיך לשמש באופן נרחב עבור ראשי פרקים מעוטרים. עיטורים גאומטריים, צמחים ודמויות היו מאפיין קישוטי מרכזי ויזואלי בכתבי היד, גם טקסטים שנכתבו בכתב אחר.
מקור הכתב עריכה
השיח המדעי על מוצא האלפבית האסומתוורולי מתמקד בשלושה צירים מרכזיים:
מסורות מקומיות - המסורת הגאורגית מייחסת את יצירת הכתב למלך פרנוואז הראשון במאה ה-3 לפנה"ס, בעוד חלק מהחוקרים מציעים קשר לכמרים גאורגיים פגניים מכת המיתרה מהמאה ה-5 לפנה"ס שהאמינו באל הפרסי מיתרה (אנ')[3] ועברה רפורמה בשנת 284 לפנה"ס על ידי פרנוואז הראשון.
השפעות חיצוניות - ממצאים אפיגרפיים מראים דמיון טיפולוגי לכתב היווני, הפהלווי (הכתב הסאסאני) והסוגדי (צפון-מזרח איראן).
תאוריות חדשות - פרופ' פרופסור חוּאַן ס. קוֹדוֹנְיֶיר שימוש בתבנית ספ עבור "Juan Signes Codoñer" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(ספ') מאוניברסיטת ואיאדוליד (אנ') מציע כי הכתב עוצב במנזרים גאורגיים בארץ ישראל בתקופה הביזנטית, בהשפעת הקהילה הנוצרית המקומית. עבודה זו נתמכת גם על ידי החוקר הגאורגי בֶּסִיק חוּרצילַווַה,[4]
התאוריה של קודונייר מקבלת חיזוק מממצאים ארכאולוגיים: הכתובות העתיקות ביותר באסומתוורולי התגלו בכנסיית המולד בבית לחם (430 לספירה) ובמנזר ביר אל-קוט שליד בית ג'אלה. הנסיך בָּכּוּר או בקוריוס מגאורגיה, ששימש כדוכס פלשתינה (Dux Palestinae) תחת הקיסר ולנטיניאנוס השני במאה ה-4, מזוהה כפטרון אפשרי של הפרויקט. למרות היותו פגאני בראשית דרכו, ביקוריו התכופים במנזרים בארץ ישראל עשויים להעיד על המרה דתית מאוחרת.
בעוד ההיסטוריון הארמני קוריון מהמאה ה-5 מייחס את המצאת הכתב למסרופ משטוץ, חוקרים גאורגים דוחים טענה זו בשל הבדלים מבניים בולטים בין האלפביתים. יתרה מכך, הממצאים הפלאוגרפיים מארץ ישראל מקדימים בכ-150 שנה את פעילותו של משטוץ.
שילוב הראיות מצביע על תהליך הדרגתי: השלטון הרומי בארץ ישראל סיפק את התנאים הפוליטיים להמצאת הכתב, בעוד הנזירים הגאורגים בירושלים ובית לחם העניקו לו את המסגרת התרבותית-דתית. תרגום התנ"ך לגאורגית במאה ה-5 שיקף את הצורך המעשי במערכת כתב ייעודית, שתשרת הן את הצרכים הליטורגיים והן את הזהות הלאומית המתגבשת.
נזירים הגאורגים מילאו תפקיד מרכזי בפיתוח האלפבית הגאורגי, ובמיוחד בגרסתו הקדומה של האסומתוורולי. לפי מחקרים עדכניים, האלפבית נוצר ככל הנראה בקרב חוג של נזירים גאורגים בארץ ישראל, בתקופה הביזנטית. נזירים אלה פעלו במנזרים באזור ירושלים ובית לחם, שם גם נמצאו הכתובות העתיקות ביותר באסומתוורולי, כגון במנזר ביר אל-קוט ובכנסיית המולד בבית לחם. הכתובות המוקדמות ביותר של הכתב האסומתוורולי נמצאו בישראל במנזר ביר אל-קוט (אנ') שליד בית לחם. כתובות אלה עתיקות אף יותר מהכתובות ממנזר בולניסי (אנ')[5][6]
הנזירים הגאורגים היו בעלי השכלה דתית רחבה, עסקו בהעתקת כתבי קודש, תרגום טקסטים ליטורגיים, ושימשו כמרכזים רוחניים ותרבותיים. הצורך בתרגום כתבי הקודש לשפה הגאורגית, מתוך מטרה להנגישם לקהילות המקומיות, דרש מערכת כתב ייחודית שתתאים למבנה הפונולוגי של השפה. לכן, הנזירים לא רק השתמשו בכתב אלא היו כנראה שותפים פעילים ביצירתו, עיצובו והפצתו.
מעבר לכך, הנזירות הנוצרית בכלל, ובמיוחד זו שפעלה במזרח, התאפיינה ביצירת מסגרות חינוכיות, ספריות ופעילות תרגום ענפה – תנאים שאפשרו את פיתוח האלפבית והפצתו בקרב קהילות גאורגיות בארץ ישראל ובקווקז.[7][8]
צורת אותיות כתב האסומתוורולי עריכה
האותיות הקדומות של כתב האסומתוורולי היו אותיות בגובה שווה. ההיסטוריון והפילולוג הגאורגי פָּאוולֶה אִינְגוֹרוֹקווָה (אנ') סבור שהכיוון של אסומתוורולי, כמו זה של היוונית, היה בתחילה בוסטרופידון, אם כי הכיוון של הטקסטים המוקדמים ביותר ששרדו הוא משמאל לימין.[9]
ברוב אותיות האסומתוורולי, הקווים הישרים הם אופקיים או אנכיים ונפגשים בזוויות ישרות. האות היחידה עם זוויות חדות היא Ⴟ (אנ'). היו ניסיונות שונים להסביר חריג זה. הבלשנית והיסטוריונית האמנות הגאורגית אֵלֵנֵה מָצָ'ווָרִיָּאנִי[10] סוברת שהאות Ⴟ היא שילוב המונוגרפיה של ישו, המורכבת מהאותיות האסומתוורוליות Ⴈ (אנ') ו-Ⴕ (אנ').[11] לפי החוקר הגאורגי רָמַז פָּטָרִידְזֶה שימוש בתבנית גאו עבור "რამაზ პატარიძე" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(גאו'), הצורה דמוית הצלב של האות ჯ מציינת את סוף האלפבית, ויש לה תפקיד זהה לאות הפיניקית תאו (אנ'), היוונית כי ו-X לטינית (אנ'), אם כי לאותיות אלה אין תפקיד זהה בפיניקית, יוונית או לטינית.
מטבעות של תמר המלכה והמלך גיאורגי הרביעי לאשה נטבע באמצעות כתב ההאסומתוורולי, 1200–1210 לספירה.[12][13]
| Ⴀ אני |
Ⴁ באני |
Ⴂ גאני |
Ⴃ דוֹני |
Ⴄ אֶני |
Ⴅ ויני |
Ⴆ דזֶני |
Ⴡ הֶ |
Ⴇ תאני |
Ⴈ איני |
Ⴉ קאני |
Ⴊ לאסי |
Ⴋ מאני |
Ⴌ נארי |
Ⴢ איוֹטה |
Ⴍ אוֹני |
Ⴎ פּארי |
Ⴏ ז'אני |
Ⴐ ראֶה |
| Ⴑ סאני |
Ⴒ טארי |
Ⴣ ויאֶה |
ႭჃ אוּני |
Ⴔ פּֿארי |
Ⴕ כּאני |
Ⴖ ר'אני |
Ⴗ קארי |
Ⴘ שׁיני |
Ⴙ צ'יני |
Ⴚ צאני |
Ⴛ דזילי |
Ⴜ צילי |
Ⴝ צ'ארי |
Ⴞ חאני |
Ⴤ חארי |
Ⴟ ג'אני |
Ⴠ האֶה |
Ⴥ הוֹאֶה |
כתב אסומתוורולי מעוטר עריכה
כתבי היד שנכתבו בכתב נוסחורי שימשו אותיות האסומתוורולי לכותרות מעוטרות. הם שימשו בתחילת פסקאות שהחלו קטעי טקסט חדשים. בשלבים המוקדמים של התפתחותם של טקסטים בכתב הנוסחורי, אותיות האסומתוורולי לא היו משוכללות והובחנו בעיקר על ידי גודל ולפעמים על ידי כתיבה בדיו המופק מצינובר. מאוחר יותר, מהמאה העשירית, הפכו האותיות למעוטרות (אנ'). ניתן להשתמש בסגנון של כותרות האסומתוורולי כדי לזהות את העידן שבו נכתב הטקסט. בכתבי היד הגיאורגים של התקופה הביזנטית, כאשר סגנונות האימפריה הביזנטית השפיעו על ממלכת גאורגיה, כותרות היו מאוירות באיורי ציפורים וחיות אחרות.
| קובץ:Asomtavruli letter მ.png קובץ:Asomtavruli letter თ (t).png אותיות אסומתוורולי גדולות דקורטיביות: Ⴋ (מ) ו-Ⴇ (ת), מאות ה-12-13 |
.png){kind=link}
מהמאה ה-11 התפתחו גרפמות דקורטיביות של אסומתוורולי - גרפמה פרחונית, גרפמה מחודדת (בצורת חץ) וגרפמה מנומרת. השניים הראשונים נמצאו על יצירות מהמאה ה-11 וה-12, והשלישית שימשה עד המאה ה-18.[14] גם לצבע הדיו יוחסה חשיבות.[15] האות Ⴃ (דוֹני) בכתב האסומתוורולי נכתבה לעיתים קרובות עם אלמנטים דקורטיביים בצורת דגים וציפורים.[16] הצורה המסולסלת של האסומתוורולי שימשה גם כאשר האותיות ארוגות או מעורבבות זו בזו, או שהאותיות הקטנות יותר כתובות בתוך אותיות אחרות ושימשה בעיקר לכותרות של כתבי יד או ספרים, אם כי ישנן כתובות שלמות שנכתבו רק בצורה "המסולסלת" של האסומתוורולי.[17]
כתבי יד בכתב אסומתוורולי עריכה
-
ספר הבשורות מאודישי נכתב בכתב יד גאורגי קדום (על פי מספר מקורות, כתב היד מתוארך לשנת 897 לספירה) באסומתוורולי, וידוע במיוחד בזכות איוריו וראשי הפרקים המעוטרים שלו
-
הבשורות של אנבנדידי מתוארכות למאה התשיעית כתובות באסומתוורולי. השם "אנבנדידי" (שפירושו המילולי בערך "עם אותיות גדולות") מתייחס למאפיין של כתב היד, ובפרט לאותיות הגדולות והמעוטרות שבו, האופייניות לכתב האסומתוורולי
-
הבשורות של ג'רוּצִ'י (השניות) שימוש בתבנית גאו עבור "ჯრუჭის II ოთხთავი" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(גאו') מהמאה ה-12
-
הבשורות של פארחאלי (אנ')
.jpg){kind=link}
_monastery_tipikon_(Sofia)-last_page.jpg){kind=link}
אופן כתיבת אסומתוורולי עריכה
הטבלה הבאה מציגה את שלבי הכתיבה של כל אות בכתב האסומתוורולי:
קישורים חיצוניים עריכה
- (Q133872416) (2012) ქართული ხელნაწერები : დამწერლობისა და შემკულობის საკითხები, מתוך הספרייה הלאומית הגאורגית, מסת"ב 978-99940-34-46-8, (בגאורגית)
הערות שוליים עריכה
- ^ פיטר דניאלס (אנ'), The development of "mxedruli" מתוך " The World's Writing Systems" בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, מסת"ב 978-0-19-507993-7
- ^ (Q108514016) ו- (Q20579524) (1997), ქართული პალეოგრაფია, עמוד 218-219, מתוך הספרייה הלאומית הגאורגית, (בגאורגית)
- ^ מיתרה (אנ') הוא אל זורואסטרי הבריתות, האור, השבועות, הצדק, השמש, החוזים והידידות. בנוסף להיותה אלוהות החוזים, מיתרה הוא גם דמות שיפוטית, מגינת האמת (אשה) הרואה-כל, ושומרת הבקר, הקציר והמים.
- ^ (Q132856065)
- ^ הוֹבַארד ארוֹנסוֹן שימוש בתבנית גאו עבור "ჰოვარდ არონსონი" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(גאו') (1990), Georgian: A Reading Grammar, עמ' 260 (סעיף 16)
- ^ (Q133872416) (2012) ქართული ხელნაწერები : დამწერლობისა და შემკულობის საკითხები, עמ' 177, מתוך הספרייה הלאומית הגאורגית, מסת"ב 978-99940-34-46-8, (בגאורגית)
- ^ (Q134395430) (2018), საქართველო III-V საუკუნეებში.ხოსროვანთა სამეფო სახლის ისტორია (Georgia in 3rd-5th Centuries. History of the Royal Family of Chosroids), טביליסי, (בגאורגית) ו(באנגלית)
- ^ חוּאַן ס. קוֹדוֹנְיֶיר שימוש בתבנית ספ עבור "Juan Signes Codoñer" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(ספ') (2014), New Perspectives on Late Antiquity in the Eastern Roman Empire, Cambridge Scholars Publishing (אנ'), מסת"ב 978-1-4438-6395-7, (באנגלית)
- ^ פָּאוולֶה אִינְגוֹרוֹקווָה (1966), შოთა რუსთაველი, בכתב העת הגאורגי, מנָּתּוֹבָה שימוש בתבנית גאו עבור "მნათობი (XX საუკუნე)" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(גאו'), (בגאורגית)
- ^ (Q133872416)
- ^ אלנה מצ'ווריאני (2012) ქართული ხელნაწერები : დამწერლობისა და შემკულობის საკითხები, עמ' 121-122, מתוך הספרייה הלאומית הגאורגית, מסת"ב 978-99940-34-46-8, (בגאורגית)
- ^ איוון גַ'ווָחִישׁווִילִי (אנ') (1949), ქართული დამწერლობათა-მცოდნეობა ანუ პალეოგრაფია, עמ' 185-187, טביליסי, (בגאורגית)
- ^ אלנה מצ'ווריאני (1977), ქართული ანბანი, עמ' 5-6, (בגאורגית)
- ^ איוון גַ'ווָחִישׁווִילִי (אנ') (1926), ქართული დამწერლობათა-მცოდნეობა ანუ პალეოგრაფია, באתר הספרייה הלאומית של גאורגיה, עמ' 124-127, טביליסי, (בגאורגית)
- ^ אלנה מצ'ווריאני (2012) ქართული ხელნაწერები : დამწერლობისა და შემკულობის საკითხები, עמ' 120, מתוך הספרייה הלאומית הגאורגית, מסת"ב 978-99940-34-46-8, (בגאורגית)
- ^ אלנה מצ'ווריאני (2012) ქართული ხელნაწერები : დამწერლობისა და შემკულობის საკითხები, עמ' 129, מתוך הספרייה הלאומית הגאורגית, מסת"ב 978-99940-34-46-8, (בגאורגית)
- ^ איוון גַ'ווָחִישׁווִילִי (אנ') (1926), ქართული დამწერლობათა-მცოდნეობა ანუ პალეოგრაფია, באתר הספרייה הלאומית של גאורגיה, עמ' 127-128, טביליסי, (בגאורגית)