אמנה בדבר מעמדם של מחוסרי אזרחות

תבנית {{הסכם}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים. אמנה בדבר מעמדם של מחוסרי אזרחות (באנגלית: Convention relating to the Status of Stateless Persons) היא אמנה בינלאומית, אשר נחתמה בניו יורק ב-28 בספטמבר 1954. האמנה באה להגן על אנשים מחוסרי אזרחות ולהסדיר את מעמדם, זאת לאחר שהאמנה בדבר מעמדם של פליטים לא חלה על מי שהוא מחוסר אזרחות.

רקע

ב-10 בדצמבר 1948 אימצה העצרת הכללית של האומות המאוחדות את מגילת האומות המאוחדות ואת ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. בסעיף 15 להכרזה נקבע:

1. כל אדם זכאי לאזרחות.
2. לא תישלל מאדם אזרחותו דרך שרירות ולא תקופח בדרך שרירותית זכותו להחליף את אזרחותו.

ב-28 ביולי 1951 נחתמה אמנה בדבר מעמדם של פליטים, אשר על אף הכוונות המקוריות של מנסחיה לא כללה כל הוראה באשר למעמד אנשים מחוסרי אזרחות ולא נקבע כל נוהל להפחתת תופעת אנשים חסרי אזרחות בעולם.

ב-26 באפריל 1954 אימצה המועצה הכלכלית-חברתית של האומות המאוחדות החלטה לארגן כינוס בינלאומי של מדינות במטרה לפקח ולשפר את מעמדם של אנשים מחוסרי אזרחות באמצעות אמנה בינלאומית. הכינוס אימץ ב-28 בספטמבר 1954 את האמנה, אשר נכנסה לתוקף ב-6 ביוני 1960.

הוראות עיקריות באמנה

האמנה מחולקת לשישה פרקים. הפרק הראשון עוסק בהוראות כלליות. סעיף 1 לאמנה מגדיר אדם מחוסר אזרחות כאדם שאינו נחשב כאזרח על ידי מערכת המשפט של מדינה כלשהי. סעיף 2 לאמנה קובע כי היא לא מתייחסת לאנשים הנמצאים בטיפול נציבות האו"ם לפליטים ולא לאלה המקבלים סיוע או הגנה מסוכנויות אחרות של האומות המאוחדות. כמו כן האמנה אינה מתייחסת למי שהוכר על ידי רשויות המדינה שבה הוא יושב כמי שהוא בעל זכויות אזרח מדינה, או למי שקיימות ראיות שביצע פשעי מלחמה, או פשעים נגד האנושות, או פשעים חמורים מחוץ לארץ מוצאם, או שהתנהגו בדרך הסותרת את עקרונות האומות המאוחדות. סעיף 7 קובע כי המדינות החברות ינהגו במחוסרי אזרחות באותו היחס שמקבלים במדינתם אזרחים זרים. סעיף 8 קובע כי לא ינקטו אמצעים מיוחדים במדינות החותמות לטיפול במחוסרי אזרחות או ברכושם אך ורק בגלל אזרחותם הקודמת. סעיף 9 מתיר נקיטת צעדים זמניים כנגד מחוסרי אזרחות בזמן מלחמה או נסיבות חמורות ויוצאות דופן. סעיף 10 קובע כי מחוסרי אזרחות שנעקרו ממקום מושבם בתקופת מלחמת העולם השנייה אל תוך מדינה חתומה, יחשבו כתושבים חוקיים במדינה החתומה על האמנה שאליה נעקרו. כך גם תושבים שנעקרו בתקופת מלחמת העולם השנייה מתוך מדינה חתומה ושבו אליה אחרי המלחמה בכוונה להתיישב בה, ינהגו בהם כאילו לא הייתה הפסקה ברצף תושבותם במדינה. סעיף 11 מחייב את המדינות החברות להתייחס באהדה לספנים מחוסרי אזרחות העובדים בקביעות על ספינות המניפות דגל של מדינה חתומה, אם הם מבקשים להתיישב באותה מדינה, או לקבל מסמכי מסע של המדינה החתומה.

הפרק השני לאמנה עוסק במעמד המשפטי של מחוסרי האזרחות. סעיף 12 קובע כי בשאלת מעמד אישי של מחוסרי אזרחות יכריע החוק של מקום מושבם. סעיף 13 קובע כי המדינות החברות תתייחסנה למיטלטלין ולנדל"ן של מחוסרי אזרחות לפחות ביחס שווה לזה של אזרחים זרים. על פי סעיף 14 קניין רוחני של מחוסרי אזרחות יזכה במדינות החברות לאותו היחס שמקבל קניין רוחני של אזרחי המדינה. סעיף 16 מבטיח למחוסרי אזרחות גישה חופשית לבתי המשפט במדינות החברות ויחס שווה לאזרחי המדינה בנושא זה.

הפרק השלישי לאמנה עוסק בזכות לעבודה מכניסה. סעיף 17 לאמנה קובע כי המדינות החברות יעניקו למחוסרי אזרחות השוהים בשטחן באופן חוקי, יחס חיובי השווה לפחות ליחס לאזרחים זרים בכל הנוגע לזכות לעבוד בשכר. על פי סעיף 18, אותו היחס לזכות לעבוד משתרע אף על עבודה עצמאית בחקלאות, תעשייה, מלאכת יד ומסחר, וכן (סעיף 19) על מקצועות מלומדים.

הפרק הרביעי לאמנה עוסק ברווחת מחוסרי אזרחות. סעיף 20 קובע כי במדינות בהן קיימת מדיניות קיצוב (כך למשל מדיניות הקיצוב שהייתה נהוגה במדינת ישראל בשנות ה-50), יהנו מחוסרי אזרחות משוויון זכויות עם אזרחי המדינה. סעיף 21 משווה את זכויותיהם לדיור של מחוסרי אזרחות עם אזרחים זרים. סעיף 22 משווה את הזכות לחינוך יסודי של מחוסרי אזרחות לזה של אזרחי המדינה החתומה, כך גם הזכות להיעזר בשירותי רווחה (סעיף 23). על פי סעיף 24 לאמנה, למחוסרי אזרחות זכויות שוות לאזרחי המדינה בתחום ביטחון סוציאלי ודיני עבודה.

הפרק החמישי באמנה דן באמצעים מינהליים והפרק השישי דן בהוראות נוספות.

המדינות החברות

נכון לחודש ינואר 2020, 94 מדינות חברות באמנה

מדינות חברות	המדינות החותמות	תאריך הצטרפות/אשרור
		15 באפריל 1965
		8 בפברואר 2008
		13 בדצמבר 1973
		25 במרץ 2013
		2 באפריל 2004
		16 באוגוסט 1996
	20 באוקטובר 1954	3 בדצמבר 1962
		17 בדצמבר 1962
	28 בספטמבר 1954	9 בפברואר 2015
		23 ביוני 2003
		15 ביולי 1964
		25 באוקטובר 1988
		16 בנובמבר 1999
	28 בספטמבר 1954	2 באוקטובר 1970
		1 ביוני 1972
		18 במאי 1994
		7 באוקטובר 2019
		1 במאי 2012
		6 במרץ 1972
	28 בספטמבר 1954	27 במאי 1960
		14 בספטמבר 2006
		6 באוקטובר 1983
		1 בספטמבר 1993
		25 בפברואר 1969
		8 בדצמבר 2011
	28 בספטמבר 1954	13 באוגוסט 1996
	28 בספטמבר 1954	16 באפריל 1959
		23 בדצמבר 2011
	28 בספטמבר 1954	28 בנובמבר 2000
		21 במרץ 1962
		19 בספטמבר 2016
		1 ביולי 2014
	28 בספטמבר 1954	26 באוקטובר 1976
	28 בספטמבר 1954	17 בינואר 1956
		27 בספטמבר 2018
	28 בספטמבר 1954	12 באפריל 1962
		21 בנובמבר 2001
	28 בספטמבר 1954	1 באוקטובר 2012
	22 ביוני 1955	22 בספטמבר 2011
		1 בדצמבר 1998
		1 בנובמבר 1974
		3 באוקטובר 2013
		29 ביולי 1969
		26 במרץ 2015
		7 בדצמבר 2011
		11 באפריל 1966
		4 בנובמבר 1975
	1 באוקטובר 1954	23 בדצמבר 1958
		16 במאי 1989
	28 באוקטובר 1955	27 ביוני 1960
	28 בספטמבר 1954	28 בספטמבר 2009
		5 בנובמבר 1999
		7 בפברואר 2000
		11 בספטמבר 1964
		4 בנובמבר 1974
		27 במאי 2016
		[20 בפברואר 1962]
		1 באוקטובר 2014
		19 באפריל 2012
		23 באוקטובר 2006
		7 באוקטובר 2009
		11 בדצמבר 2019
		18 בינואר 1994
		7 ביוני 2000
	28 בספטמבר 1954	19 בנובמבר 1956
		7 בנובמבר 2014
		20 בספטמבר 2011
		15 ביולי 2013
		9 במאי 2016
סין
		3 באפריל 2000
		6 ביולי 1992
		21 בספטמבר 2005
		27 באפריל 1999
		12 במאי 1997
		12 במרץ 2001
		1 באוקטובר 2012
		12 ביוני 1972
		10 באוקטובר 1968
		2 ביוני 2011
		1 ביולי 2014
		23 בינואר 2014
		12 באוגוסט 1999
		19 ביולי 2004
		11 באפריל 2018
	12 בינואר 1955	8 במרץ 1960
	30 בדצמבר 1954	7 באוקטובר 2019
	28 בספטמבר 1954	2 בנובמבר 1977
		29 בנובמבר 1983
		22 באוגוסט 1962
		12 באוקטובר 1992
קריית הוותיקן	28 בספטמבר 1954
		4 באוקטובר 2006
		26 בינואר 2006
	28 בספטמבר 1954	2 באפריל 1965
	28 בספטמבר 1954	3 ביולי 1972

קישורים חיצוניים

• נוסח האמנה (באנגלית)
• דרכון לכל פליט