אמון הציבור
פעולות נוספות
אמון הציבור הוא מידת האמון שהציבור רוכש כלפי הממשלה וכלפי גופים ציבוריים אחרים כמו בתי משפט, האקדמיה, העיתונות, עסקים גדולים, ארגונים החברה האזרחית ועוד. התפיסה שמעניקה חשיבות לאמון הציבור, גורסת שככל שהציבור מאמין יותר בגופי הממשל, הדבר מעיד שהשלטון תואם יותר את רצונותיו וציפיותיו, והופך יותר לגיטימי דמוקרטית. את מידת אמונו, ציבור האזרחים יכול לבטא בבחירות, מכוח עקרון שלטון העם, דרכים אחרות שמביעות אמון או חוסר אמון כלפי גופים ציבוריים יכולים להיות הפגנות, מחאות, עצומות, מאמרים בעיתונות, התנדבות לגופים ציבוריים או לגופי החברה האזרחית ועוד.
מידת אמון הציבור בממשל עלולה להיפגע מרמת שירות ציבורי ירודה, שאינה שומרת על זכויותיו או מספקת את צרכיו. עבירות שחיתות של שוחד או הפרת אמונים מצד עובדי ציבור, פוגעות אף הן בתמיכת החברה בממשל, בממסד,[1] וביציבות הסדר החברתי.[2]
המונח משמש גם לתיאור האמון שציבור רוחש לגופים אחרים, כגון הממסד המדעי,[3] הרפואי,[4] אמצעי התקשורת[5] ובמערכת הפוליטית.[6]
הפצה של מידע כוזב, פייק ניוז ותיאוריות קשר ברשתות החברתיות או בגופי תקשורת משחק תפקיד מרכזי בפגיעת אמון הציבור במוסדות ממשלתיים וציבוריים. חשיפה לתעמולה ודיסאינפורמציה גורמת לכך שגופים מקצועיים ומומחים נתפסים כגורמים מוטים, מה שפוגע בציבור להסתמך עליהם. התופעה מתחזקת בגלל המבנה של הרשתות החברתיות, שמאפשר להפיץ תוכן ללא פיקוח של גורמים מקצועיים וללא מחויבות לאתיקה עיתונאית.[7] מנהיגים פופוליסטים עושים שימוש בתאוריות קשר באופן הפוגע באמון הציבור במוסדות רשמיים ובסמכותם המקצועית.[8][9][10]
בחוק עריכה
בארצות הברית עריכה
בארצות הברית, המונח "אמון הציבור" מתייחס לכל רכוש ציבורי.[דרושה הבהרה] תחילה, נעשה במושג זה שימוש במהלך יצירת הממשלה, כדי להתייחס לפוליטיקאים המשיגים את כוחם באמצעות בחירות. על פי חוקת ארצות הברית, חברי הקונגרס, וכן נשיא ארצות הברית נבחרו מטעם אמונו של הציבור. על פי החוקה הראשונה שנוסחה על ידי אחת ממדינות ארצות הברית, היא חוקת מרילנד, כל האנשים שנבחרו לכהן מטעם מוסדות ציבוריים מוכרחים ליהנות מאמון הציבור.
בפיליפינים עריכה
בפיליפינים, "בגידה באמון הציבור" היא אחת משש העבירות שעליהן ניתן להדיח עובד ציבור, לפי סקציה 2 בסעיף XI של חוקת הפיליפינים של 1987.[11] עם זאת, המונח אינו מוגדר היטב; בדיקה של הרשומות של הוועדה החוקתית של 1986 הראתה שהמנסחים לא יכלו למצוא דרך טובה יותר להעריך את גבולות הבגידה באמון הציבור מאשר לרמוז לדוגמאות חיוביות ושליליות של שניהם, מבלי להגיע להגדרה הברורה שלהם או אפילו קווי מתאר לכך. במשפט פרנסיסקו ג'וניור נגד נאגמאמלאסאקיט נה מגה מאנאנאנגול נג מגה מנגאגאוונג פיליפינו בע"מ, קבע בית המשפט העליון של הפיליפינים כי הבקשה להגדיר ”בגידה באמון הציבור“ היא שאלה פוליטית לא-חוקית שהיא מעבר לתחום סמכותו השיפוטית לפי החוקה.[12]
הערות שוליים עריכה
- ^ Nissim Cohen, ניסים כהן, מבוא למינהל וניהול ציבורי, האוניברסיטה הפתוחה, 2017, מסת"ב 978-965-06-1526-0
- ^ ע"פ 884/80 מדינת ישראל נ׳ גרוסמן
הצעת חוק העונשין (תיקון - הפרת אמונים), התשע"ה–2015, באתר www.nevo.co.il - ^ Warren S. Warren, Earning the public’s trust, Science Advances 8, 2022-03-11, עמ' eabo6347 doi: 10.1126/sciadv.abo6347
- ^ M W Calnan, Public trust in health care: the system or the doctor?, Quality and Safety in Health Care 13, 2004-04-01, עמ' 92–97 doi: 10.1136/qshc.2003.009001
- ^ מכון חיים הרצוג לתקשרת, חברה ופוליטיקה, מדד אמון הציבור בתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון, מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, [תשס"ג] 2003
- ^ Karniel, Yuval./ יובל קרניאל, עמית לביא-דינור, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, כותר (ע), משבר אמון: השתקפותו בתקשורת ובפוליטיקה, תל אביב: רסלינג, 2022, הסדרה לתקשורת. (בעברית)
- ^ ברעם-צברי, ע' ודברן ש', תופעות ״הפוסט אמת״: הגדרות, השלכות ופתרונות חינוכיים., מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, 2025, עמ' 23
- ^ Irene López-Navarro, Libia Santos-Requejo, Belief in science-related conspiracy theories is not just a matter of knowledge: The democratic quality of countries as a protective factor, PLOS ONE 20, 18 בדצמ׳ 2025, עמ' e0338384 doi: 10.1371/journal.pone.0338384
- ^ Nicole Curato, Sofia Tomacruz, How Conspiracy Theories Harm Deliberative Democracy, International Journal of Communication (19328036) 19, 2025-01, עמ' 2407–2423
- ^ Daniela Mahl, Sabrina H. Kessler, Mike S. Schäfer, Anna Jobin, Jing Zeng, Fanny Georgi, Conspiracy theories and misinformation in digital media: An international expert assessment of challenges, trends, and interventions, Communications: The European Journal of Communication Research 51, 2026-03, עמ' 233–258 doi: 10.1515/commun-2024-0123
- ^ חוקת הפיליפינים של 1987 באתר ויקיטקסט (באנגלית)
- ^ Francisco, Jr. v. Nagmamalasakit na mga Manananggol ng mga Manggagawang Pilipino, Inc., [1] (בית המשפט העליון של הפיליפינים 2003).