אלפא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
אָלפָא (אות גדולה: Α, אות קטנה: α, ביוונית: ἄλφα אָ֫לפַה) היא האות הראשונה באלפבית היווני. במערכת הספרות היווניות ערכה 1.
מקורה באות הפיניקית אלף (𐤀, קובץ:Phoenician aleph.svg), ממנה התפתחה גם האות העברית א.[1] מקור הא' הפיניקית הוא באות הפרוטו-כנענית, שצורתה כראש אלוף (קובץ:Proto-Canaanite - aleph.png).
מהאות אלפא התפתחו (דרך שפות נוספות) האות הלטינית A והאות הקירילית А.
שימושי האות אלפא עריכה
- לשיטת רבי ישמעאל במסכת שקלים, שימשה האות אלפא לסימון קופת התרומות הראשונה לבית המקדש.
- בפיזיקה:
- α מציינת את קבוע המבנה העדין.
- קרינת α היא קרינה רדיואקטיבית שבה נפלטים גרעיני הליום מיסוד כבד.
- α מייצגת את מקדם ההתפשטות הקווית של חומר.
- α מייצגת את התאוצה הזוויתית של גוף.
- בביולוגיה בחיות חברתיות, זכר אלפא או נקבת אלפא הוא היחיד בקהילה המשמש כמנהיג. אם ההנהגה נעשית על ידי זוג, הם יכונו זוג אלפא.
- בגאומטריה אותיות קטנות ובפרט α משמשות לסימון זוויות.
- בתאולוגיה הנוצרית קשורה האות אלפא לישו, המצוטט בברית החדשה כאומר: ”אני אלפא ואומגה, ההתחלה והסוף, הראשון והאחרון” (הברית החדשה, חזון יוחנן, פרק כ"ב, פסוק 13).
- בסטטיסטיקה היא משמשת להצגת רמת המובהקות בבדיקת השערות.
- במוזיקה היא משמשת לסימון מוטיב מוזיקלי כלומר מספר צלילים המאפיינים את היצירה.
- באסטרונומיה, האות מסמלת את הכוכב הראשון בעוצמתו במערכת כוכבים. לדוגמה אלפא קנטאורי.
קישורים חיצוניים עריכה
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אלפא]] בוויקישיתוף
הערות שוליים עריכה
- ^ Markus Egetmeyer, Formation des anthroponymes, Le dialecte grec ancien de Chypre, כרך 1: Grammaire, De Gruyter, 2010, עמ' 381 (פסקה §458), ISBN 978-3-11-021752-0. (בfrançais)
