Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אלן גורדון קנינגהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלן גורדון קנינגהם
Sir Alan Gordon Cunningham
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
הנציב העליון ה־7
21 בנובמבר 194514 במאי 1948
(שנתיים ו־5 חודשים)
תחת שר המושבות ג'ורג' הנרי הול
ארתור קריץ' ג'ונס (אנ')
אלכסנדר נוקס הלם (שגריר בריטניה הראשון בישראל) ←
קובץ:אלן גורדון קנינגהם עוזב את ארץ ישראל.jpg
אלן גורדון קנינגהם מצדיע ועוזב את ארץ ישראל בסירה, 14 במאי 1948

סר אלן גורדון קנינגהםאנגלית: Alan Gordon Cunningham;‏ 1 במאי 188730 בינואר 1983) היה קצין בריטי אשר זכה לניצחונות על האיטלקים במסגרת המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן היה הנציב העליון הבריטי האחרון בארץ ישראל. אחיו היה האדמירל אנדרו קנינגהם.

קורות חייו עריכה

רקע עריכה

קנינגהם נולד בדבלין, הממלכה המאוחדת (כיום בירת אירלנד), והתחנך בקולג' צ'לטנהם ובאקדמיה הצבאית המלכותית בוולוויץ'.

קריירה צבאית עריכה

בשנת 1906 קיבל דרגת קצונה בצבא הבריטי. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בארטילריה הרכובה, וזכה בעיטור הצלב הצבאי בשנת 1915 וכן בעיטור "אות השירות המצוין" בשנת 1918. במשך שנתיים לאחר תום המלחמה שירת בהיאחזויות הבריטיות במזרח הרחוק. בשנת 1937 קנינגהם הפך למפקד הדיוויזיה הראשונה של הארטילריה המלכותית, ובשנת 1938 מונה למפקד דיוויזיית הנ"מ ה-5.

בינואר 1940 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-66, וביוני אותה שנה מונה למפקד הדיוויזיה ה-9 (היילנד). באוגוסט אותה שנה הפכה הדיוויזיה שבפיקודו לדיוויזיה ה-51, לאחר שהדיוויזיה המקורית הושמדה במהלך המערכה על צרפת. באוקטובר 1940 קיבל קנינגהם את הפיקוד על האגף הדרומי של הכוחות הבריטים במערכה במזרח אפריקה, שהיה מורכב בעיקרו מחיילים דרום אפריקאים וחיילים אחרים ממושבות אפריקה. הוא הוביל את המערכה בסומליה ומשם המשיך לכיבושה של אדיס אבבה מן האיטלקים. המערכה החלה בכיבוש הנמלים קיסמאיו ומוגדישו על הים האדום. האיטלקים נסוגו לפנים הארץ. ב־6 באפריל 1941 נכנסו כוחותיו של קנינגהם לאדיס אבבה. שישה שבועות לאחר מכן, ב־20 במאי, בשיתוף עם כוחותיו של ויליאם פלאט הביאה המתקפה לכניעתו של הצבא האיטלקי בפיקודו של הנסיך אמדאו הדוכס השלישי מאאוסטה על פסגת ההר אמבה אלגי.

המערכה המזרח אפריקנית הייתה פעולה מהירה שתוצאתה הייתה לקיחת 50,000 שבויים איטלקים במחיר של חמש מאות אבדות מאנשי קנינגהם. הצלחת המבצע הובילה להצבתו של קנינגהם בפיקוד על הארמייה השמינית של הצבא הבריטי בצפון אפריקה. משימתו המידית הייתה להוביל את כוחותיו של הגנרל קלוד אוקינלק בהסתערותם על כוחותיו של רומל במדבר הלובי, במבצע צלבן. המערכה החלה ב-18 בנובמבר 1941, אך אבדות מוקדמות הובילו את קנינגהם להמליץ על השעייתה. המלצה זו לא התקבלה על דעתם של הממונים על קנינגהם, אשר הדיחו אותו מתפקידו. במהלך שארית המלחמה שירת באקדמיה הבריטית לפיקוד ומטה, וכן בצפון אירלנד. בשנת 1941 הוכתר בתואר אבירות.

הנציב העליון עריכה

לאחר מלחמת העולם השנייה, קנינגהם הועלה לדרגת גנרל, ובתחילת נובמבר 1945 קיבל את משרת הנציב העליון על ארץ ישראל. הוא הגיע לירושלים ב-21 בנובמבר 1945. לימים סיפר כי כשקיבל את התפקיד פנה לראש ממשלת בריטניה קלמנט אטלי בשאלה מה ההנחיות המדיניות שלפיהן עליו לנהוג וקיבל את התשובה: "הו, פשוט צא ומשול בארץ". וכך, כשהוא מצויד בהוראות מעורפלות, שירת קנינגהם במשרה זו בין 1945 ו־1948, עד להכרזתה של מדינת ישראל.

הוא היה אחראי על פעולות נגד ההגנה, אצ"ל ולח"י, אשר בתקופה זו נלחמו נגד שלטונות המנדט והאוכלוסייה הערבית בארץ ישראל, וכן נגד הכנופיות הערביות, כשצבאות ערב מוכנים לפלוש ברגע שהבריטים ייסוגו.

בין השאר, אישר בחתימת ידו את הוצאתם להורג של דב גרונר, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני ומרדכי אלקחי. בראשית כהונתו סבר קנינגהם כי את בעיית הסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל יש לפתור על ידי צמצום העלייה היהודית לארץ ישראל, אך במהלך כהונתו כנציב הפך לתומך בתוכנית החלוקה של הארץ[1]. עוזרו של קנינגהם היה ארנסט סטפורד, שמילא את תפקיד עוזר הנציב העליון עוד משנת 1931.

החלטה אחת של קנינגהם במלחמת העצמאות הייתה משמעותית במיוחד לגבי עתיד ירושלים[2]. הצבא הבריטי דרש לפנות את ירושלים ולהעביר את מרכז השלטון המנדטורי לחיפה כבר בסוף ינואר 1948. קנינגהם התנגד לדרישה זו והחליט שלא לפנות את ירושלים, ואף איים בהתפטרות. בזכות כך בירת המנדט הבריטי נותרה בירושלים עד ליומו האחרון בארץ ישראל, ונמנע כיבושה בידי הערבים.

קנינגהם פרש מהצבא באוקטובר 1946 כשוויתר על תפקיד המפקד העליון של פלשתינה-א"י, אך שמר על תפקיד הנציב העליון עד 1948.

חזרתו לבריטניה עריכה

הוא זכה בתואר אבירות שני על תפקידיו והפך לאביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש. בשובו לבריטניה, הוצע לקנינגהם תפקיד המוט השחור בארמון וסטמינסטר, אך הוא סירב ופרש מהחיים הציבוריים. עם זאת, הוא המשיך לשרת כקולונל מפקד של חיל התותחנים המלכותי עד 1954, כסגן לורד לוטננט של המפשייר מ-1950, וכנשיא מועצת הנגידים בקולג' צ'לטנהאם מ-1951 עד 1963. כמו כן, ב-1954, הוא התבקש למלא תפקיד מרכזי בביקורו של הקיסר היילה סלאסי בבריטניה .

סוף ימיו עריכה

ב-5 באפריל 1951, בגיל 61, הוא נישא למרג'ורי סנאג'.

קובץ:Cunningham grave, Dean Cemetery.JPG
קברו של אלן גורדון קנינגהם

בשנת 1983 נפטר אלן קנינגהם ברויאל טנברידג' וולס, במחוז קנט שבאנגליה והוא בן 95 שנים. הוא קבור עם אביו ואמו תחת מצבה פשוטה ליד הכניסה לגלריית דין בבית הקברות דין באדינבורו.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אלן גורדון קנינגהם]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ משה חננאל, הירושלמים, הוצאת ארץ וטבע 2007
  2. ^ ראו את הודעת הנציב העליון מתאריך 18 בדצמבר 1946, שפורסמה בעיתון הרשמי של ממשלת המנדט, 1541