אלכסנדר זיסקינד ערסלר
פעולות נוספות
| פרופיל ב-IMDb |
אלכסנדר זיסקינד ערסלר (בליטאית: Aleksander Zyskind Ersler; 29 ביוני 1854 – 29 באוקטובר 1923) היה חזן ומלחין ליטאי–פולני.
ביוגרפיה עריכה
ערסלר נולד ליהודה לייב בעיירה שקוד שבליטא, ב־29 ביוני 1854. הוא גדל והתחנך בישיבות ווילקומיר וווילנה, ושם נחשף למסורת המוזיקלית הליטאית. בעת לימודיו בווילנה הגיע לעיר החזן המפורסם מוורשה, יעקב וייס, שלקח אותו לשמש כמשורר וכזמר מסייע במשך שלוש שנים.
לאחר נישואיו נסע לערים מרכזיות לשכלול מיומנויותיו. תחילה למד בקניגסברג אצל החזן הירש וינטראוב, שחינכו למסורת הקלאסית של פולין וליטא. אולם ערסלר ביקש ללמוד גם את תורת ההרמוניה וההלחנה, ולכן עבר לברלין, שם למד תאוריה מוזיקלית אצל מוזיקאים גרמנים. השכלתו זו ניכרה בהמשך בכל לחניו.
לאחר שנות הכשרה נסע לשמש חזנות בקהילות שונות:
- שימש כחזן בקליש במשך כעשר שנים;
- לאחר מכן כיהן שנה אחת כחזן שני בבית הכנסת הכוראלי בלודז';
- עבר לשמש כחזן בעיר מיטאו בקורלנד (כיום ילגבה, לטביה);
- לבסוף הוזמן לכהן כחזן ראשון בבית הכנסת העירוני של וולוצלאבק (Włocławek), והחזיק במשרה זו עד פטירתו.
במהלך הקריירה שלו, שארכה כארבעים שנה, הלחין ערסלר ניגונים מקוריים רבים, אשר שולבו בהדרגה בשירת בית הכנסת בפולין, בליטא ובקהילות נוספות במזרח אירופה.
ביום טוב האחרון של חייו חלה, והובא מוולוצלאבק לוורשה, שם נפטר ב־29 באוקטובר 1923.
יצירתו עריכה
ערסלר היה מן הבולטים שבמלחיני החזנות במזרח אירופה בשלהי המאה ה־19. יצירותיו יצאו בדפוס ונפוצו ברבות מקהילות האזור.
- מנגינות לתפלות ראש השנה ויום הכיפורים – ורשה, תרנ"ה (1895). קובץ זה נחשב לאחת מאבני היסוד של יצירתו, והוא כולל לחנים לימים הנוראים לקול חזן ולמקהלה.
- "תהלה וזמרה" – שני חלקים (תרע"ד – 1914): חלק א': "לקבלת שבת". חלק ב': "לשחרית ולמוסף"
- לצד פרסומים אלו נמצאו בכתב ידו עשרות ניגונים נוספים שלא נדפסו.
קישורים חיצוניים עריכה
- פינחס שרמן, סקירה על ערסלר – "תולדות החזנות" (1924) (ביידיש)
- אליהו זאלודקאווסקי, אזכור על ערסלר – "קולטור-טרעגער פון דער ידישער ליטורגיע" (1930) (ביידיש)
- אוסף "תהלה וזמרה" חלק ראשון בספרייה הלאומית של פרנקפורט
- אוסף "תהלה וזמרה" חלק שני בספרייה הלאומית של פרנקפורט
- תמונת מצבתו בבית הקברות היהודי בורשה
- אלכסנדר זיסקינד ערסלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הודעות פטירתו:
- דער פאלקספריינד, 30 נובמבר 1923
- דער מאמענט, 2 נובמבר 1923
- י. מ. בידערמאן, וועגן חזנות און קאמפאזיציע, וולאצלאווקער שטימע, 19 ספטמבר 1937, עמ' 4
- וולאצלאווקער שטימע, 24 פברואר 1939
- הצפירה, 29 יולי 1897
- הצפירה, 3 אפריל 1914