Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אוטה וליש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אוטה ווליש)
אוֹטֶה וָלִישׁ
Otte Wallisch
אוטה וליש
אוטה וליש
לידה 1906
חבל הסודטים
פטירה 1977 (בגיל 71 בערך)
ישראל
יצירות ידועות דאר עברי
תחום יצירה גרפיקה, ציור
קליגרפיה

אוֹטֶה (אוטו) וָלִישׁ (לעיתים ואליש; Otte (Otto) Wallisch או Wallish;‏ 25 באפריל 190615 במאי 1977) היה מעצב גרפי ישראלי שעיצב חלק ניכר מהסמלים הבולטים של מדינת ישראל, בהם כתיבה קליגרפית של מגילת העצמאות, מטבעות, שטרות, מדליות, בולים וכרזות. בעל משרד פרסום וחבר ועד האיגוד הישראלי לפרסום.

קורות חיים עריכה

קובץ:Israel Declaration of Independence.jpg
מגילת העצמאות אותה עיצב ויצר אוטה וליש
קובץ:Otte Wallish2.jpg
אוטה וליש בעבודתו
קובץ:Stamp of Israel - Coins Doar Ivri 1948 - 50mil.jpg
בול "דאר עברי", בעיצובו של אוטה וליש, בערך נקוב של 50 מיל

וליש נולד בשנת 1906 בעיר זנוימו (Znojmo) שבאזור דרום מוראביה, אז חלק מאוסטרו-הונגריה (ולימים בצ'כוסלובקיה; כיום בצ'כיה). בגיל 10 נשלח לחוג ציור, ועבד כבר בצעירותו כגרפיקאי בפראג.

שירת בצבא הצ'כוסלובקי ולמד במכללת וינה[1]. נישא להלי (הלנה) וייסנשטיין, ילידת 1903[2] והעפיל לארץ ישראל בשנת 1934, במסגרת העלייה החמישית, ואשתו הצטרפה אליו שנה לאחר מכן. לזוג נולדו בן ובת, והם התיישבו בהרצליה, בבית שעוצב בסגנון הבאוהאוס.

בשנת 1934 פתח וליש סוכנות לפרסום בתל אביב[1] וב-1936 פתח ברחוב נחלת בנימין בתל אביב סטודיו לגרפיקה (שכיום הוא אתר שימור היסטורי). הסטודיו שימש כמרכז עבור הש"י (שירות הידיעות (מודיעין) של "ההגנה").

וליש תכנן וביצע תערוכות בולאיות שונות בישראל ובארצות וערים בעולם כדוגמת ניו יורק[3], אמריקה הלטינית[4], וינה[5] ועוד. אוטה וליש נפטר בהרצליה ונטמן בבית העלמין בכפר שמריהו. הותיר אחריו את רעייתו, הלי, בן, בת ונכדים. רעייתו האריכה ימים ונפטרה ב-2005.[6]

יצירות עריכה

מגילת העצמאות עריכה

וליש היה אחראי על הקליגרפיה של מגילת העצמאות. דוד בן-גוריון לא הקריא מהמגילה במעמד הכרזת העצמאות בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, אלא מטיוטה שהודפסה במכונת כתיבה, כיוון שווליש הספיק לכתוב רק את חלקה התחתון של המגילה, בשל המחלוקת על נוסח הכרזת העצמאות שטרם הוכרעה ברגעים הללו[7]. לכן המגילה הייתה עשויה משלושה ריבועי קלף תפורים ולאחר הטקס היא נתפרה אל החלק בו חתמו חברי המועצה[8].

הכרזת העצמאות עריכה

וליש היה אחראי גם על עיצוב היכל העצמאות במוזיאון תל אביב הראשון (שדרות רוטשילד 16, תל אביב) לקראת טקס הכרזת העצמאות[9][10].

ב-13 במאי 1948, פחות מ-24 שעות לפני המועד המתוכנן לטקס הכרזת המדינה, הוטלה על וליש המשימה להכשיר את האולם המרכזי של מוזיאון תל אביב (בשדרות רוטשילד 16) לקראת המעמד הממלכתי][11]המשימה בוצעה תחת מעטה סודיות כבד ובלוח זמנים דחוק. וליש עיצב את פנים האולם באמצעים מאולתרים: הוא שאל את דיוקנו של בנימין זאב הרצל ממשרדי קרן היסוד ודאג לשיפוץ המסגרת; איתר שני דגלי לאום ושלח אותם לניקוי דחוף ב"מכבסת זק" המקומית; והורה על כיסוי חלונות האולם בבד שחור משיקולי ביטחון והאפלה. עבודות ההכנה נמשכו לאורך הלילה וכללו את הסדרת הבמה, סידורי הישיבה ותליית הסמלים הלאומיים שיצרו את המראה הממלכתי המוכר של הטקס[11][12]

במקביל, היה וליש אחראי על עיצוב והדפסת ההזמנה הרשמית לטקס. בשל הצורך בחשאיות, הודפסו ההזמנות בבית דפוס מקומי תחת פיקוחו, וכללו הנחיות קפדניות לשמירה על סודיות המועד והמיקום, לצד דרישה ללבוש חגיגי כהה[11][13]. בשל דחיפות האירוע, הופצו ההזמנות באופן ידני על ידי שליחים מיוחדים שעות ספורות לפני פתיחת המושב[14]

בולים עריכה

וליש יצר את סדרת הבולים הראשונה, "דאר עברי", שהנפיקה מדינת ישראל מיד לאחר הכרזת העצמאות[15]. הסדרה, שהוכנה ערב הקמת המדינה בפעילות קדחתנית בתנאי מחתרת, כוללת תשעה בולים שונים בערכים שונים ובשני גדלים. מאחר שבזמן הדפסת הבולים עדיין לא נקבע שמה של מדינת ישראל, הוחלט שהם ישאו את הכיתוב "דאר עברי". האפשרויות האחרות לכיתוב על הבולים היו "ארץ ישראל" או "יהודה".

נושא הסדרה מטבעות יהודיים שנטבעו בעת העתיקה, בין השנים 129 לפנה"ס ל-135 לספירה, מתקופת ממלכת החשמונאים עד דיכוי מרד בר כוכבא. המטבעות נועדו לסמל את מאבקו של העם היהודי למען ריבונות בארץ ישראל ולמען חופש של עם ישראל.

לאחר סדרת הבולים מקום המדינה, המשיך וליש לעצב בולים במהלך השנים עבור נושאים שונים. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה עיצב ואליש את סדרת המועדים הראשונה (סדרת בולים שמונפקת מאז באופן סדיר לקראת חגי תשרי), גיליונית הזיכרון הראשונה של ישראל ("תבול"), סדרת דואר אוויר הראשונה, ובול הנגב. לאחר מכן עיצב וליש בולים שעסקו במגוון נושאים, כגון "שנת הפליט העולמית"[1] (1952), "בולי זיכרון"[16] המציגים את מפרץ חיפה, הר הכרמל וסמל העיר חיפה, בולי יום העצמאות[17] ובולים נוספים[18].

מטבעות ושטרות כסף עריכה

וליש היה הגרפיקאי שעיצב את מטבעות הפרוטה הישראליים. יחד עם ליאו קדמן וחנן פאבל מ"החברה הנומיסמטית בישראל". את תרשימיהם אישר שר האוצר, אליעזר קפלן[19].

וליש עיצב את המדליה הממלכתית הראשונה של מדינת ישראל, מדליית עשור לחרות ישראל. את המדליה הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בשנת 1958, במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל. בצִדה האחד העתק של המטבע "יהודה השבויה" מוקף בשלשלאות ובכתובת העברית "גלתה יהודה" עם התאריך העברי "תל"א". מצדה האחר העתק של עץ התמר שמופיע במטבע המקורי, מעברו האחד אישה נושאת אלומת שיבולים ומעברו האחר גבר הנושא על כתפו מעדר. המילים "Israel Liberata" ("ישראל המשוחררת" בלטינית) ו"ירושלים" משולבות באיור, ומסביבו מופיעה הכתובת "עשור לחרות ישראל", עשרה כוכבים בני שישה קודקודים (דומים למגני דוד) והתאריך העברי "תשי"ח".

מלבד מטבעות, וליש עיצב באוקטובר 1948 שטרות של 50 ו-100 מיל, המתארים את רצפת הפסיפס של בית הכנסת בבית אלפא[20].

כרזות וסמלילים עריכה

וליש יצר מספר כרזות וסמלילים בולטים עבור חברות שונות, בהם כרזות קרן קיימת לישראל, הסמלילים של החברות "תנובה" ו"אסם", וכן שורה של סמלילים ממלכתיים ובהם סמל צה״ל וסמל משטרת ישראל[21].

כמו כן יצר כרזות[22], ובהן כרזות בנושא חלוציות, כדוגמת כרזת מפעל "בצרון" בשנות ה-30 ובה חלוץ האוחז בידו האחת רובה ובשנייה חרמש ומגן על היישוב העברי. בכרזה סיסמה הקוראת בגרמנית: "להגנה - לביטחון, ולבניין"[23].

הנצחה עריכה

קובץ:משעול אוטה וליש.jpg
"משעול אוטה וליש", הרצליה

במאי 2015 נפתחה תערוכת יחיד ראשונה במוזיאון תל אביב "פני עם וארץ". התערוכה כוללת מבחר מהכרזות שבאוסף המוזיאון ופריטים מאוסף בנו, ערי וליש.

בפברואר 2023 נחנך בהרצליה "משעול אוטה וליש" תוך אזכור פועלו כמעצב סמל העיר הרצליה והבולים הראשונים של מדינת ישראל.

לקריאה נוספת עריכה

  • עמנואל קלו (אוצרת), אוטה וליש - פני עם וארץ, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2015.
  • דני בירן, אוטה וליש בספר איש על דגלו, מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל, סטימצקי 2017

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אוטה וליש]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 עלון בול שנת הפליט העולמית, באתר התאחדות בולאי ישראל
  2. ^ ראו אוטה והלי וליש מודיעים על נישואי בנם, מעריב, 7 ביולי 1967.
  3. ^ תערוכת בולינו תערך בניו יורק, מעריב, 28 בפברואר 1958
  4. ^ בולי ישראל יוצגו באמריקה הלאטינית, מעריב, 3 בינואר 1958
  5. ^ תערוכות ניידות של בולי ישראל, מעריב, 2 במאי 1958
  6. ^ נפטר הפרסומאי אוטה וליש, מעריב, 16 במאי 1977
  7. ^ Wallish and the Declaration of Independence Jerusalem Post, 1998 (republished on Eretz Israel Forever) (באנגלית)
  8. ^ מגילת העצמאות, מוזיאון ישראל באתר YouTube
  9. ^ טלי לוי, לין, טקס שחזור הכרזת העצמאות בתל אביב, באתר הארץ, 25 באפריל 2010
  10. ^ קריאת מגילת העצמאות וסידור המקום לקראת הטקס
  11. ^ 1 2 3 פנחס יורמן, מאחורי הקלעים של טקס הכרזת המדינה (עמ' עמוד 17), באתר קישור לגליון בארכיון עיתונות יהודית היסטורית - הספריה הלאומית עיתון דבר 17 באפריל, 1953 עמ' 17, ‏17 באפריל 1953
  12. ^ מרדכי נאור, יום השישי הגדול, ספריית יהודה דקל, 2014
  13. ^ זאב שרף, שלושה ימים ראשונים, ישראל: עם עובד, 1959, עמ' 288-289
  14. ^ בתיה דונר, קטלוג התערוכה: ״אוטה וליש - פני המדינה״, ישראל: מוזיאון תל אביב לאומנות, 1997
  15. ^ טלי לוי, לין, היום לפני 62 שנה: הודפסה סדרת הבולים הראשונה של ישראל, באתר הארץ, 13 במאי 2010
    איתמר עצמון, בולי דואר עברי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  16. ^ עלון "תבא" 1952, באתר התאחדות בולאי ישראל
  17. ^ בולי "יום העצמאות" של ישראל, מעריב, 1 במרץ 1957
  18. ^ החריף הסכסוך סביב בולי התנ"ך, מעריב, 21 בנובמבר 1958
  19. ^ קטלוג שטרות ומעות מהעבר, מעות - סדרת הפרוטות, התשי"ב - 1952 באתר בנק ישראל
  20. ^ קטלוג שטרות ומעות מהעבר, מעות - סדרת מעות הנייר - מיל, התש"ח - 1948 באתר בנק ישראל.
  21. ^ igalz, זוּטוֹלוֹגיה מזויפת ||| מה קרה לסמל המשטרה מאז שעוצב עם הקמת המדינה?, באתר קווים ונקודות, ‏2017-07-31
  22. ^ כרזות בנושא ציונות בהן מספר מכרזותיו של אוטה וליש
  23. ^ ציונות בראי הזמר והסמל: חלוציות כמחויבות לאומית, באתר משרד החינוך קובץ DOC