יודיאה קפטה
פעולות נוספות
_182296.jpg){kind=link}
יודיאה קפטה (בלטינית: IVDEA CAPTA וגם Judaea Capta; בתרגום לעברית: יהודה הכבושה או יהודה השבויה) הוא טרופאיון שהוטבע על סדרת מטבעות הנצחה שטבעו הרומאים לאחר ניצחונם על היהודים במרד הגדול. בסדרה זו נכללים גם מטבעות מסוג IVDEA DEVICTA - יהודה המנוצחת, ווריאציות נוספות של המטבע עם משמעויות דומות.
תולדותיה עריכה
היקף ההטבעה והמרכיבים העיצוביים של המטבעות מלמדים על החשיבות שייחסו הרומאים להכנעת יהודה. הראשון בסדרה זו הוטבע בשנת 69, טרם כיבושה הסופי של ירושלים, בימי ויטליוס. כאשר עלה אספסיאנוס לשלטון ברומא בשנת 70, לאחר כיבוש ירושלים וטרם נפילת מצדה, הרודיון ומִכְוָר, התגברה הטבעתן של מטבעות "יהודה השבויה", תוך שימוש במטבעה הראשית ברומא ובמטבעות העזר הנוספות ברחבי האימפריה, כגון בלוגדונום. טביעת מטבעות יהודה השבויה המשיכה בימי טיטוס, בנו של אספסיאנוס, ודומיטיאנוס. הטביעה נפסקה בשנת 80, כעשר שנים לאחר הניצחון. גם אגריפס השני, שמלך בחסות הרומאים, טבע מטבעות משלו של יהודה השבויה.
מטבעות יהודה השבויה נטבעו בזהב, כסף וברונזה סה"כ מוכרים כשמונים דגמים של מטבעות בסדרה זו. מטבעות הזהב נטבעו במטבעה הראשית ברומא, בעוד מטבעות הכסף נטבעו במטבעות העזר בערים הראשיות ומטבעות הברונזה נטבעו בערי הפרובינציות השונות מספרד וגאליה ועד ארץ ישראל[1][2].
מראה המטבע עריכה
המטבעות, שנועדו להכריז ולפאר את הניצחון על היהודים המורדים כללו, בדרך כלל בצד שמאל, דמות של חייל רומי מצויד וחמוש, בשלל מגנים רומחים וקסדות, וניצב המסמל את הכוח הצבאי של האימפריה המנצחת; ליד החייל, הוטבעה ברוב המטבעות, בדרך כלל בצד ימין, ישובה ורכונה לצידו, ובדרך כלל גבה אליו, דמות מוכנעת, שנראית ברוב המטבעות כאישה, המסמלת את האומה המנוצחת. אל שתי דמויות אלו הוספו ברוב שלל המטבעות דימוי הדקל[3], שמסמל את יהודה, בהיותו שכיח בנופה. בצד ימין של המטבע, כנהוג, הוטבע דיוקנו של הקיסר אספסיאנוס ואחר של שליטים נוספים, והכיתוב "יודיאה קאפטה" – "יהודה השבויה".
טיפוס נפוץ אחר כלל בצידו האחד את דיוקן הקיסר (לרוב אספסיאנוס) ותאריו. בצידו השני של המטבע הופיעה ויקטוריה, אלת הניצחון, כשהיא חורטת על מגן את המילים "יהודה השבויה" בלטינית. מטבע מדגם זה הוטבע בקיסריה, אז בירת פרובינקיית יהודה, בימי שלטון אספסיאנוס וטיטוס בנו.
בחלקו התחתון של המטבע במטבעות העשויים ברונזה (סגסוגת של נחושת) מופיעות האותיות בלטינית S.C, המייצגות את האמרה Senatus Consulto, "בצו הסנאט",[4][5] וזאת על מנת להבטיח את ערכם, בניגוד למטבעות זהב וכסף אשר ערכם היה ידוע וקבוע בשל החומר ממנו היו עשויים ועליהם היה אחראי הקיסר.
מרכיבים ממטבע "יהודה השבויה" הוטבעו גם במטבע מזויפת נודעת בספרות המחקר בשם יהודה הימית. המטבע שנוצרה במאה ה-19 עוצבה כקדומה וכביכול כמציינת את ניצחון הצי הרומי בקרב ימי ליד העיר יפו בשנת 67 והכילה את הכיתוב IVDAEA NAVALIS (יהודה הימית) או VICTORIA NAVALIS (הניצחון הימי). על שם המטבע קרוי הרחוב "יהודה הימית" ביפו.
ייצוגיה בתרבות הישראלית עריכה
הביטוי "יהודה השבויה" בעברית וברומית נכח בספרות העברית[6][7][8][9][10] והיהודית לדורותיה כחלק מהזיכרון הקיבוצי האוניברסלי והלאומי. בהגות הציונית[11] ובאמנות שהושפעה ממנה, נתפס הביטוי כבעל משמעות, ועל כן נוצרו בה דימויים אמנותיים שאיזכרו את "יהודה השבויה" והיפכו אותה ל"יהודה המשוחררת"; כך למשל באריחי קרמיקה שנוצרו במיוחד עבור בית ביאליק בתל אביב כאשר נבנה במחצית שנות ה-20 של המאה ה-20 או בפסלו של אברהם מלניקוב "יהודה המתעורר" (1925).
לאחר הקמת המדינה, הונפקו מספר מדליות שמרכיבים בהן נלקחו ממטבעות "יהודה השבויה". בשנת 1958, במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל, הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות את המדליה הממלכתית הראשונה - מדליית עשור לחרות ישראל[12], שבצִדה האחד העתק של המטבע "יהודה השבויה" מוקף בשלשלאות ובכתובת העברית "גלתה יהודה" עם התאריך העברי (השגוי) "תל"א". מצדה האחר של המדליה מופיע העתק של עץ התמר שמופיע במטבע המקורי, מעברו האחד אישה נושאת אלומת שיבולים ומעברו האחר גבר הנושא על כתפו מעדר. המילים "Israel Liberata" ("ישראל המשוחררת" בלטינית) ו"ירושלים" משולבות באיור, ומסביבו מופיעה הכתובת "עשור לחרות ישראל", עשרה כוכבים בני שישה קודקודים (דומים למגני דוד) והתאריך העברי "תשי"ח". את המדליה עיצב אוטה וליש על-פי הצעה של ליאו קדמן. המדליה נוצקה בזהב בעשרת אלפים עותקים, אולם הביקוש לה עלה על מספר העותקים המוצע, ולפיכך הוחלט להנפיק גרסה נוספת שלה.
הגרסה השנייה[13] שונה במידה ניכרת מן העיצוב הראשון. מעצבי הגרסה השנייה היו גרד רוטשילד וזאב ליפמן מ"סטודיו רולי". הם בחרו גרסה אחרת של המטבע הרומי הקדום מבין הגרסאות המוכרות, ושינו במקצת את הכתובת שמסביבו. בגרסתם מופיעה הכתובת "יהודה השבויה" עם התאריך העברי "ג'תת"ל" באותיות עבריות. בחלק מההנפקות מופיעה גם הכתובת "Judea Captive 70 C.E" באנגלית. מצדה האחר של המדליה בגרסת "סטודיו רולי" מופיע עץ תמר, מעברו האחד אישה מניפה תינוק ומעברו האחר גבר כורע ושותל עץ. האיור אינו כולל כתובות, אולם מסביב לו מופיעה הכתובת "ישראל המשוחררת" עם התאריך העברי "תש"ח" והכתובת "Israel liberated 1948" באנגלית, או בהנפקה אחרת: "Israel liberata" בלטינית ו"עשור לחרות ישראל תשי"ח".
הפסל אברהם מלניקוב יצר בהשראת "יהודה השבויה" את הפסל "יהודה המתעורר", הניצב כיום בפארק הלאומי, ברמת גן.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- דן בר"ג, מטבעות "יהודה הכבושה" מארץ ישראל והשלכותיהם על הכרונולוגיה המוחלטת של מלכות אגריפס השני, עמ' 48–58 בכתב העת קתדרה 8, תשל"ח.
- אליק מישורי, שורו הביטו וראו - איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית, חלק ג', פרק ח', תל אביב, הוצאת "עם עובד" - ספריית אופקים, תש"ס-2000,
- אליעזר מורב, Judaea Capta מדליית השחרור, תל אביב: תשע"א 2011.
- איתמר עצמון, שבויה ומושפלת, מתוך המדור "הצד השלישי של המטבע" בירחון ההיסטורי סגולה, יולי 2012.
- דורון לופז, יהודה השבויה: רומא והיהודים לאחר החורבן, עמ' 167–198, הוצאת מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים 2021
קישורים חיצוניים עריכה
- נרי שנידור, עבדות, שחרור ויצירה, עת־מול 216, אפריל 2011
- קטלוג מטבעות רומאים
- מטבעות רומיים אימפריאליים או פרובינקיאליים (יהודה השבויה) באתר מוזיאון ישראל.
הערות שוליים עריכה
- ^ דורון לופז, יהודה השבויה: רומא והיהודים לאחר החורבן, עמ' 172, הוצאת מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים 2021
- ^ יש קטלוגים המונים יותר מטבעות בסדרה זו על בסיס מתודות אחרות
- ^ ע"פ לופז ניתן למצוא את התמר במעל משלושת רבעי דגמי המטבעות מסדרה זו.
- ^ How to read a Roman coin, National Museums Liverpool
- ^ Doug Smith, Ancient Rome Coins with S C Annotation 27BC to 376AD, CoinQuest
- ^ התמר., המליץ, 20 בדצמבר 1860
- ^ "על המצפה", העולם, 18 בדצמבר 1913.
- ^ ליום בוא באלפור, הארץ, 25 במרץ 1925
- ^ JUDAEA CAPTA,צבי ויסלבסקי. הד ליטא, 1 אפריל 1925.
- ^ משה גליקסון, "ביום המר והנמהר" בפרויקט בן-יהודה
- ^ כך למשל בנאומו של יו"ר ועד הצירים, חיים ויצמן בטקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית שבוע לאחר תשעה באב, בשנת 1918. חיים ויצמן, "עם ועד-הצירים בא"י" בפרויקט בן-יהודה.
- ^ עשור לחרות ישראל – גלתה יהודה (יהודה השבויה וישראל המשוחררת), השחרור-1, המדליה הממלכתית הראשונה, 1958 באתר החברה הישראלית למדליות ומטבעות.
- ^ התמונה
