רצח בני משפחת צור
פעולות נוספות
| חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני | |
|---|---|
| תאריך | 11 בדצמבר 1996 |
| מקום | סמוך לבית אל |
| מטרה | אזרחים |
| סוג | פיגוע ירי |
| נשק | רובה |
| הרוגים | 2 |
| פצועים | 5 |
| מספר מפגעים | חוליית מחבלים |
|
(למפת גוש דן רגילה) | |
רצח בני משפחת צור היה פיגוע ירי שאירע ב-11 בדצמבר 1996, אור לב' בטבת תשנ"ז, בו נרצחו איטה צור ובנה אפרים, במארב מחבלים פלסטינים שירו על רכבם. האב וארבע מבנותיהם נפצעו קל.
הפיגוע עריכה
בערבו של ה-11 בדצמבר שנת 1996, בני משפחת צור חזרו מביקור משפחתי בתל אביב. הם נסעו בכביש 463 שחיבר את גוש טלמונים שבמערב בנימין לבית אל שבמזרחה, ועקף את רמאללה מצפון (הכביש נסגר עם פרוץ האינתיפאדה השנייה).
כקילומטר מבית אל, סמוך לכפר סורדא, ארבה לצד הכביש מכונית סובארו אפורה ובה שלושה מחבלים, והמתינה לרכב ישראלי שיאט בצומת. כשהגיע רכבה של משפחת צור לצומת, הגיחו המחבלים ברכבם מהמארב, וכאשר היו מול רכבה של משפחת צור פתחו לעברה באש. הם ירו עשרות קליעים ונמלטו דרומה, לרמאללה.[1] הירי בוצע באמצעות שני כלי נשק אוטומטיים ממרחק של 2–3 מטרים. 49 כדורים נכנסו לרכב, 12 מתוכם פגעו באפרים בן ה-12, שנהרג במקום. כדור אחד פגע בכף ידה של הבת שושנה, ורסיסי מתכות וזכוכיות פצעו ברמות שונות כל מי שהיה ברכב. האם איטה, בת 42, נפצעה אנושות ונפטרה כשעתיים לאחר מכן על שולחן הניתוחים.[2]
לאחר הפיגוע עריכה
לאחר הפיגוע נעצרו המחבלים אברהאים עליקם ואברהאים האני על ידי הרשות הפלסטינית ונידונו למאסר עולם, אך במהלך השנים שוחררו. כעשר שנים לאחר הפיגוע, ב-7 ביוני 2006, נעצרו השניים על ידי כוחות צה"ל.[1][3]
ב-10 באוקטובר 2025 פורסם כי המחבלים צפויים להשתחרר מהמאסר כחלק מהסכם חמאס–ישראל לסיום מלחמת חרבות ברזל.[4]
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg יואל צור מספר על הפיגוע וההחלטה להמשיך לחיות ולבנות, סרטון בערוץ "ערוץ 7", באתר יוטיוב (אורך: 17:40)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אפרת וייס, נעצרו האחראים לרצח איטה ואפרים צור, באתר ynet, 7 ביוני 2006
- ^ מנחם צור, 49 כדורים חדרו לרכב | סיפורם של איטה ואפרים צור הי"ד, באתר "סרוגים", 28 באפריל 2020
- ^ משפחת צור מקווה שדין הרוצחים ימוצה, באתר ערוץ 7, 8 ביוני 2006
- ^ שמעון איפרגן, פורסמו שמות 250 המחבלים אסירי העולם שישוחררו בעסקה, באתר מאקו, 10 באוקטובר 2025