קאראווג'ו
פעולות נוספות
| דיוקן של קאראווג'יו מעשה ידי אוטביו לאוני משנת 1621 | |
| דיוקן של קאראווג'יו מעשה ידי אוטביו לאוני משנת 1621 | |
| השפעה על |
פטר פאול רובנס רמברנדט חוסה דה ריברה ג'ובאני לורנצו ברניני |
|---|---|
מיכלאנג'לו מריזי דה קאראווג'ו (באיטלקית: Michelangelo Merisi da Caravaggio; 29 בספטמבר 1571 – 18 ביולי 1610), הקרוי לרוב בקיצור קאראווג'ו על שם עיירה במחוז ברגמו שבאיטליה, היה צייר איטלקי בתקופת הרנסאנס שהרבה לצייר ציורים ריאליסטיים של סצנות תנ"כיות וסיפורי קדושים נוצרים שצוירו בדמות אנשים יומיומיים (למורת רוחה של הכנסייה). ציוריו נודעו בשל המבט המפוכח והאפל שלהם על טבע האדם, תוך שימוש דרמטי בהצללה. הוא נחשב לחלוץ סגנון הבארוק, שהתפתח באירופה בתקופה שלאחר מותו, בעיקר בזכות השימוש שעשה במשחקי אור וצל (קיארוסקורו), וזכה עוד במהלך חייו להכרה כאחד מגדולי הציירים האיטלקים.
קורות חייו עריכה
קאראווג'ו נולד במילאנו בשנת 1571. הוא עזב עם משפחתו את העיר בעקבות השתוללות מגפת הדבר, והם עברו לעיירה קאראווג'ו, שהצייר אימץ את שמה. למשפחה היו קשרים עם מספר משפחות אצולה באזור, בהן בית ספורצה ומשפחת קולונה. הקשרים הללו השפיעו באופן משמעותי על נסיבות חייו.[1]
קאראווג'ו החל לשמש כשוליה לצייר המילנזי סימון פצראנו, שהצהיר כי היה תלמיד של הצייר טיציאן, בשנת 1584. באותה השנה נפטרה אמו. באותן השנים נחשף קארוואג'ו ליצירות של אמנים כגון ג'ורג'ונה וטיציאן, ואף ליצירתו הנודעת של לאונרדו דה וינצ'י, "הסעודה האחרונה".
בשנת 1592 עבר לרומא לאחר הסתבכות עם החוק, שם החל לעבוד בבית המלאכה של הצייר ג'וזפה סזרי. באותה העת גבר הביקוש לציורים שיעטרו כנסיות וארמונות, ויצירותיו של קאראווג'ו הציעו מבע חדש של נטורליזם, ששילב התבוננות מקרוב והתחקות מדויקת אחר הפרטים הקטנים ביותר, יחד עם שימוש דרמטי באור והצללה (שימוש ניכר במיוחד בקיארוסקורו, שנודע לימים בשם טנבריזם). בין יצירותיו המפורסמות מאותה העת ניתן למנות את נער עם סל פירות ואת בכחוס החולה.
קאראווג'ו עזב את סזרי לאחר שככל הנראה התגלעו בין השניים חילוקי דעות[2] ויצא לדרך עצמאית. בתקופה הזו קשר קשרים חשובים עם אמנים שונים, בהם מריו מיניטי הסיציליאני, ששימש מודל לציורים של קאראווג'ו ואף סייע לו בהמשך להשיג עבודה. בתקופה הזאת קארוואג'ו, שנודע בשל מזגו החם ונטייתו להשתתף בקטטות, החל להיות מעורב בקטטות רחוב ברומא.
בשנת 1594 צייר את הציור מגדת העתידות שקנה לו פרסום רב, ובו נערה צוענייה הקוראת בכף ידו של בחור צעיר, ושנתיים לאחר מכן צייר עבור פטרונו, הקרדינל דל מונטה, את הציור בכחוס, המוצג בגלריית אופיצי בפירנצה. כמו כן צייר באותה התקופה יצירות בעלות גוון דתי, עם תיאור דרמטי של סצנות הלקוחות מחיי היומיום.
בשנת 1599 קאראווג'ו נשכר לצייר שני ציורים שיעטרו את קפלת קונטרלי בכנסיית סן לואיג'י דיי פראנצ'זי. הציורים "המרטיריות של מתי הקדוש" ו"הייעוד של מתי הקדוש" הוצגו לקהל הרחב ב-1600 והפכו לסנסציה במהרה, ומכאן ואילך לא היה צריך לדאוג ולהתאמץ להשיג עבודות ופטרונים. ציור מפורסם נוסף מאותה התקופה הוא מאסרו של ישו. הדעות בקרב האמנים בני תקופתו והקהל הרחב לגבי הצייר המפורסם היו חלוקות, ויש שטענו כי הריאליזם שלו גולש עד לכדי וולגריות, וכי יצירתו גובלת בחילול קודש.
בשנת 1606, בשיא הקריירה שלו ברומא, היה מעורב בקטטה שגרמה למותו של צעיר ממחוז אומבריה בשם רנוציו טומאסוני, כשנסיבות האירוע המדויקות אינן ברורות. כתוצאה מהקטטה הקטלנית נאלץ קאראווג'ו לעזוב את העיר וברח לעיר נאפולי, כשהוא נעזר בקשרי משפחתו עם משפחות האצולה כדי למצוא מחסה ולהשיג עבודות נוספות. לאחר מספר חודשים, על אף הצלחתו, עבר למלטה. הוא המשיך לצייר אך הסתבך שוב בקטטה אלימה בשנת 1608. הוא נאסר, אך הצליח לברוח.[3]
משם המשיך קאראווג'ו לסיציליה, שם התאחד עם חברו הוותיק מאריו מיניטי והמשיך לקבל עבודות, כאשר סגנונו נעשה אפל יותר וציוריו כללו דמויות מעוררות רחמים בתוך שטחים גדולים של אפלה. כמו כן, לפי דיווחים מאותה תקופה, התנהגותו של הצייר נעשתה יותר ויותר מוזרה וקיצונית. בין היתר נטען כי נהג לישון חמוש בנשק, ושקרע את אחד מציוריו בחרב לאחר שקיבל עליו ביקורת.
בקיץ 1609 חזר קאראווג'ו לנאפולי לאחר שהסתבך עם מספר אנשים, ושב לחסותה של משפחת קולונה, בתקווה להשיג בשלב מאוחר יותר חנינה מהאפיפיור ולחזור לרומא, שם צייר מספר יצירות והסתבך במספר קטטות.
סיבת מותו של קאראוואג'ו ב-1610 היא נושא לוויכוח, כשיש הטוענים שמת ממחלה[4] ואחרים הטוענים כי נרצח בידי יריבים.
יצירתו עריכה
יצירתו של קאראווג'ו, חלוץ הבארוק, מאופיינת בריאליזם מפורט וחריף, בבחירת מודלים לא-שגרתיים, במשחקי אור וצל (קיארוסקורו) ובחוש מדויק לצבע והעמדה. קאראווג'ו בחר בקפידה אילו פרטים להדגיש באור, על מנת ליצור דרמטיות רבה בסצנה המצוירת. דוגמאות בולטות לכך ניתן לראות בציוריו "הקריאה למתי" ו"צליבת פטרוס הקדוש".
בשנת 2021 התגלה במדריד ציור בשם "ecce homo", המתאר את הנציב הרומאי פונטיוס פילטוס מציג את ישו העצור והפצוע להמון הניצב לפניו, באומרו 'הנה האיש'. הציור היה בבעלות משפחה ספרדית בשם פרז דה-קסטרו מאז שנת 1814 בערך. פוליטיקאי בשם ארוויסטו פרז דה-קסטרו קיבל את הציור במהלך הפלישה צרפתית לספרד במלחמת חצי האי האיברי. הוא יוחס לצייר ספרדי אלמוני, מתלמידיו של הצייר חוזה דה ריברה, שסגנונו הושפע מציוריו של קראוואג'ו. באפריל 2021 המשפחה הציעה את הציור למכירה בבית מכירות במדריד במחיר של 1500 יורו. ממשלת ספרד עצרה את המכירה, בעקבות הערכות מומחים שהתמונה הינה של קראוואג'ו. הציור מוצג מאפריל 2024 ב מוזיאון פראדו במדריד. חלק מהמומחים חולקים על זיהויו של הציור עם קראוואג'ו.[5][6]הסרט The Sleeper: The Lost Caravaggio שיצא לאקרנים ב-2025, מביא את הסיפור של תמונה זו שהתגלתה במקרה מאות שנים לאחר שצוירה .[7][8][9]
השפעה עריכה
אמנים רבים הושפעו ממנו, ובהם קבוצת ציירים קתולים מאוטרכט שבהולנד, שנסעה ללמוד ברומא בראשית המאה ה-17 והושפעה ממנו עד כדי כך שחבריה כונו "הקרוואג'יסטים של אוטרכט". בשנות העשרים של המאה ה-17 ציירים כהנדריק טר ברוחן, חריט ואן הונתורסט ואנדריאס בות ציירו רבות בסגנונו של קאראווג'ו. השפעתו ניכרת גם בעבודותיהם של רובנס, ורמיר, רמברנדט, חוסה דה ריברה, ג'ובאני לורנצו ברניני, אנדריאה ואקארו וולסקס.
אף בזמנים המודרניים, ציירים כאוד נרדרום הנורווגי וטיבור סרנוס הרומני הודו כי הם מנסים לחקות את קאראווג'ו בלבוש עדכני. מעטים הם הציירים שהשפיעו על פני תקופה ארוכה כל כך של אמנות הציור כמו קאראווג'ו, הצייר האיטלקי רוברטו פיירי (יליד 1978), יוצר ושואב המון מסגנונו של קאראווג'ו אך עוסק יותר בעירום מלא בשוויון מגדרי של גברים ונשים כאחד.
בשנים האחרונות חקרו מבקרי אמנות ואנשי אקדמיה את מוטיב ההומוארוטיקה ביצירותיו של קאראווג'יו, ויש המשערים שקיים אורח חיים הומוסקסואלי.
מציוריו עריכה
- בכחוס
- בכחוס החולה
- נגן הלאוטה
- הירונימוס הקדוש כותב (בורגזה)
- מגדת העתידות
- נער עם סל פירות
- מאסרו של ישו
- המדונה של עולי הרגל
- מדוזה
- המרמים במשחק הקלפים
- דוד עם ראשו של גוליית
- דוד וגוליית
- עקדת יצחק
- יהודית והולופרנס
- סלסלת פירות
- ארוחת ערב באמאוס
- עריפת ראשו של יוחנן המטביל
- שלומית עם ראש יוחנן המטביל (לונדון)
- שבעת מעשי החסד
-
טבע דומם עם פירות, 1603 בקירוב
-
"מאסרו של ישו", 1602. דמות החייל הרומי המשופם בקצה הימני היא דיוקן עצמי של קאראווג'ו
-
עקדת יצחק, 1603 בגלריית אופיצי
מותו עריכה
ידוע שבעת מותו היה לקאראווג'ו חום גבוה, אולם סיבת מותו המדויקת אינה ידועה. שמועות שהופצו בסמוך למועדו מותו גרסו כי הוא נרצח כפעולת נקם על ידי בני משפחת טומאסוני (בשל רצח רנוצ'ו טומאסוני בידיו שנים קודם לכן) או בידי אבירי מסדר מלטה. במישור הרפואי, היסטוריונים סברו במשך תקופה ארוכה כי קאראווג'ו מת ממחלת העגבת, בעוד שסברות אחרות ייחסו את מותו למחלת המלריה או לברוצלוזיס, שייתכן שנגרמה מצריכת מוצרי חלב לא מפוסטרים.
לקריאה נוספת עריכה
- יוסי מרק, "על רלוונטיות יצירתו של קרוואג'יו", בתוך מאזנים כרך ע"ו (3), יוני 2002, עמ' 53–55.
- ד"ר דורית קדר, קרוואג'יו כמודרניסט: מודרניזם מהו?, הוצאת הקיבוץ המאוחד
- פיטר רוב, M: The Man Who Became Caravaggio, Henry Holt & Company, 2000
- הווארד היברד, 1983, Caravaggio, Westview Press
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg קאראווג'ו, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg קאראווג'ו, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg קאראווג'ו, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg קאראווג'ו, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png קאראווג'ו, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg קאראווג'ו, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg קאראווג'ו, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg קאראווג'ו, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg קאראווג'ו, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg קאראווג'ו, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg קאראווג'ו, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D קאראווג'ו], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg קאראווג'ו, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg קאראווג'ו, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg קאראווג'ו, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png קאראווג'ו, באתר פינטרסט
- קאראווג'ו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg קאראווג'ו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- קאראווג'ו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- קאראווג'ו, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg קאראווג'ו, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg קאראווג'ו, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- קאראווג'ו, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- קאראווג'ו, באתר Metacritic (באנגלית)
- קאראווג'ו, באתר ארכיון להקת בת שבע
- קאראווג'ו, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg קאראווג'ו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קאראווג'ו, באתר זמרשת
- קאראווג'ו, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg קאראווג'ו, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg קאראווג'ו, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg קאראווג'ו, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png קאראווג'ו, באתר Last.fm (באנגלית)
- קאראווג'ו, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png קאראווג'ו, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg קאראווג'ו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png קאראווג'ו, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png קאראווג'ו, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קאראווג'ו, באתר SIGIC
- קאראווג'ו, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg קאראווג'ו, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg קאראווג'ו, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- קאראווג'ו, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg קאראווג'ו, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg קאראווג'ו, באתר Songkick (באנגלית)
- קאראווג'ו, באתר Tab4u
- קאראווג'ו, באתר Genius
- קאראווג'ו, באתר סטריאו ומונו
- קאראווג'ו, באתר SecondHandSongs
- קאראווג'ו, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- קאראווג'ו, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg קאראווג'ו, באתר בנדקמפ
- קאראווג'ו, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg קאראווג'ו, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png קאראווג'ו, באתר טיידל (באנגלית)
- קאראווג'ו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- קאראווג'ו, בארכיון הבימה
- קאראווג'ו, בארכיון תיאטרון גשר
- קאראווג'ו, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg קאראווג'ו, באתר אמזון מיוזיק
- קאראווג'ו, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg קאראווג'ו, באתר MuseScore
- קאראווג'ו, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- איריס לעאל, סעודה באמאוס, באתר טקסטורה
- קטע קול BioCast - אלף אישים באלף שניות: אדם מוכשר אך לא יציב - מיכאלאנג'לו מאריסי דה קאראווג'ו, באתר iCast, 29 באוגוסט 2011
- מי היה הצייר הרוצח קאראווג'ו?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
- Beyond Caravaggio at National Gallery
- Caravaggio the criminal: The violent life and crimes of an artistic genius
- BBC Who Killed Caravaggio
- מחר בסדנה לאמנות: דורון, על גאון ושיגעון
- Caravaggio ~ Robert Hughes Full Documentary
- אתר למנויים בלבד יונתן הירשפלד, "עריפת ראשו של יוחנן המטביל" של קרוואג'ו, באתר הארץ, 11 באפריל 2020
- אתר למנויים בלבד יואב רינון, התערוכה של קאראווג'ו נעה בין ארוטיקה משתקת ליופי בלתי נסבל, באתר הארץ, 14 במאי 2025
- קאראווג'ו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קאראווג'ו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg מיכלאנג'לו מריזי דה קרווג'יו (1573-1610), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ Paris Art Studies, Caravaggio 1571 - 1610, parisartstudies.com, 2009
- ^ Hibbard, Howard (1983). Caravaggio. London: Thames and Hudson. pp. 85–86. ISBN 0500274916
- ^ .Sammut,E, "Caravaggio in Malta", 1949
- ^ Laura Geggel, Renaissance Master Caravaggio Didn't Die of Syphillis, but of Sepsis, Live Science, September 28, 2018
- ^ Jack Guy, Lost Caravaggio goes on display after almost being sold at auction for just $1,600, CNN, 2024-05-28 (ב־English)
- ^ Lost Caravaggio Painting Unveiled at the Prado, TheCollector (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ מיטל שטדלר, יצירות האומנות שהוצעו בגרושים - ושוות מאות מיליוני דולרים, באתר גלובס, 5 ביוני 2025
- ^ סליפר - הקאראווג'ו האבוד, באתר דוקאביב - דוקאביב 2025 - הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי בתל-אביב
- ^ אתר למנויים בלבד יונתן הירשפלד, "עריפת ראשו של יוחנן המטביל" של קרוואג'ו, באתר הארץ, 11 באפריל 2020