מכלל לאו אתה שומע הן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
מכלל לאו אתה שומע הן הוא כלל בלוגיקה תלמודית. משמעותו היא שאם נאמר הצד השלילי של הדבר (אם לא A אז B) ניתן להסיק מכך על הצד החיובי (אם כן A אז לא B). ובצורתו ההפוכה, מכלל הן אתה שומע לאו: אם נאמר הצד החיובי (אם A אז B) ניתן להסיק מכך על הצד השלילי (אם לא A אז לא B). הכלל שנוי במחלוקת תנאים והוא גורר את הצורך בתנאי כפול.
דוגמאות לכלל זה עריכה
- תנאי כפול - לדעת רבי מאיר על תנאי להיאמר בצורה מפורשת וברורה, שאם הוא יקוים יחול המעשה ואם לא - לא. לעומת זאת לדעת רבי חנינא בן גמליאל אין צורך באמירת שני הצדדים של התנאי[1].
- מגילת סוטה - נחלקו תנאים אילו פסוקים נכתבים במגילה שמוחקים לסוטה. לגבי הפסוק "אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה"[2] נחלקו התנאים. התלמוד מבאר שתיבת "הינקי" נדרשת כמו "אם לא - חינקי"[3].
יוצא מן הכלל עריכה
- לגבי איסור קללה פוסק הרמב"ם[4] שאם הקללה הייתה קללה הבאה מכלל הדברים - אינו לוקה עליה משום קללה[5]: "הייתה הקללה באה מכלל הדברים כגון שאמר אל יהי פלוני ברוך לה' או אל יברכהו אל וכיוצא בדברים אלו אינו לוקה"[6].
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"א, עמוד א'.
- ^ ספר במדבר, פרק ה', פסוק י"ט.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ז, עמוד א'. וראו שם ברש"י ובספר גור אריה למהר"ל במדבר פרק ה פסוק יט.
- ^ על פי פירושו למשנה, מסכת שבועות, פרק ד', משנה י"ג.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק כ"ו, הלכה ד'.
- ^ הדברים הובאו להלכה גם בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן כ"ז, סעיף ב', וראו שם בביאור הגר"א סעיף קטן ט, שהדברים אינם מוסכמים.