מאיר רופא
פעולות נוספות
| לידה |
בערך ה'שס"ח ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
ה'תמ"ט או סמוך לאחריה חברון |
| מקום פעילות | ירושלים, צפת, חברון, ונציה, ליוורנו, המבורג, אמסטרדם |
| עיסוק | רב, שד"ר |
| רבותיו | חכמי חברון |
| אב | רבי חייא רופא |
רבי מאיר בן חייא רופא (~ה'שס"ח , 1608 – ~ה'תמ"ט, 1689). היה מחכמי חברון, שד"ר ורב העיר, ומן הפעילים המרכזיים בחוגי השבתאות לאחר המרתו של שבתי צבי. אביו היה רבי חייא רופא, מחכמי צפת. רופא פעל בשליחות קהילת חברון באיטליה, בהולנד, בצרפת ובגרמניה, והביא לדפוס בונציה את ספרו של אביו, "מעשה חייא". איגרותיו אל רבי אברהם רוויגו, מן השנים ה'תל"ה–ה'תל"ח, הן מן המקורות החשובים לחקר השבתאות המאוחרת.
ביוגרפיה עריכה
רבי מאיר רופא נולד בירושלים בערך בשנת ה'שס"ח. בשנת ה'שע"ב, בהיותו כבן ארבע, עבר עם אביו לצפת. לאחר שהתייתם מהוריו, בשנת ה'שע"ז בהיותו כבן תשע,[1] עבר לחברון בעודו נער, ושם קיבל את רוב תורתו מחכמי העיר.
בי"ג באב ה'שפ"ח נשא אישה בחברון.[2]
אביו, רבי חייא רופא, היה מחכמי צפת, ונודע כתלמידו של רבי חיים ויטאל. חידושי תורתו ותשובותיו נדפסו ידי בנו רבי מאיר רופא לאחר פטירתו בספר "מעשה חייא", בונציה בשנת ה'תי"ב. בהקדמתו לספר כתב רבי מאיר כי רבני חברון שלחו אותו לחוץ לארץ כדי לעורר את נדיבי התפוצות לסייע לקהילת חברון.[3]
שליחותו הראשונה עריכה
על שליחותו הראשונה של רופא נודעו פרטים בעיקר ממכתביו וממכתבי רבי שמואל אבוהב. בשנת ה'ת"י כבר סיים רופא חלקים עיקריים משליחותו באיטליה, בהולנד ובצרפת, קודם לכן שהה גם באמשטרדם, ברוטרדם, בבאיון ובערים נוספות בצרפת, ולאחר שהותו בהמבורג עמד לשוב לונציה כדי לסיים את שליחותו ולחזור לארץ ישראל.[4]
במהלך שליחותו נאספו סכומי כסף ניכרים לטובת קהילת חברון. הכסף נמסר ברובו בונציה לרבי שמואל אבוהב, ומשם נשלח לליוורנו כדי שיועבר באונייה לצידון ומשם לידי פרנסי ירושלים ולחברון. מאוחר יותר ביקש רופא להעביר את הכספים דרך ליוורנו ומצרים, ולא דרך צידון, כנראה בשל עיכוב בהפלגת אוניות לצידון.[5]
באמצע שנת ה'תי"ב היה רופא בסוף שליחותו. רבי שמואל אבוהב כתב לקהילת חברון בשבחו של השליח, והדגיש את מסירותו ואת הסכנות שקיבל עליו בדרכים, וכן את הצלחתו באיסוף כספים מעבר למה ששיערו שולחיו. לאחר מכן יצא רופא מונציה למצרים, ובי"ג בתשרי ה'תי"ג כבר הגיע מכתבו ממצרים לידי רבי שמואל אבוהב.[6]
ייסוד ישיבות בחברון עריכה
מאיגרת משנת ה'תי"ב עולה כי רופא פעל לייסודן של שתי ישיבות בחברון בכספי נדיבים מן התפוצות. אחת מהן הייתה ישיבת חסד לאברהם, שנוסדה בידי הגביר רבי אברהם ישראל פירירא מאמשטרדם, בן למשפחת אנוסים ממדריד שחזר ליהדותו בפומבי באמשטרדם. שנת ה'תי"ט נחשבה לשנת ייסודה של הישיבה.[7]
פעילותו השבתאית עריכה
כבר בראשית התנועה השבתאית, בחג השבועות שנת ה'תכ"ה שהה רופא בעזה, בשעה שנתן העזתי החל להתנבא על משיחיותו של שבתי צבי. באיגרת ששלח לחוץ לארץ כתב בשבחו של נתן, ותיארו כ"איש חכם הראוי שתשרה עליו השכינה". לדבריו נודעה השפעה רבה, בייחוד באיטליה, שבה הכירוהו עוד מימי שליחותו הראשונה מטעם קהילת חברון.[8]
בשנת ה'תכ"ו היה רופא ממקורביו של שבתי צבי באדריאנופול, ולפי המקורות אף נכח במחיצתו בשעה שעמד לפני הסולטאן בט"ז באלול אותה שנה[9].
בשנת ה'תל"ג יצא רופא בשליחות נוספת מטעם קהילת חברון, הפעם לערי האימפריה העות'מאנית, תורכיה, איטליה, הולנד. במהלך שליחות זו שהה זמן רב בסביבתם של שבתי צבי ונתן העזתי, ולאחר פיזור חבורתו של שבתי צבי שהה זמן מה אצל נתן העזתי.
בסיוון ה'תל"ד כבר שהה רופא בליוורנו, ומשם עמד בקשר עם חוגי השבתאים באיטליה. בשנת ה'תל"ה ביקר במודנה אצל רבי אברהם רוויגו, שהיה מן המרכזיים שבפעילי השבתאות באיטליה, למשל משה פיניירו משה הררי, ולאחר מכן שב לליוורנו. בתקופה זו המשיך להפיץ בקרב ידידיו ומקורביו ידיעות וכתבים שבתאיים על הנעשה בחוגם של שבתי צבי ונתן העזתי.[10]
באיגרת מכ"א בסיוון ה'תל"ה כתב רופא כי הוא עומד לצאת מאיטליה, אולם התעכב משום שלא נמצאה ספינה לתוניס. בפועל נשאר בליוורנו עוד זמן רב. באיגרת מי' במנחם אב ה'תל"ה כתב לרוויגו כי קהילת חברון ביקשה ממנו לצאת בשליחותה לערי איטליה, אך הוא עצמו התקשה לקבל עליו את השליחות מחמת זקנתו ותשישותו. תחילה ביקש לשלוח במקומו את רבי אליה רוסיליו ממודינה, ולאחר מכן הציע רוויגו את רבי יוסף ריקיטי, אך הדבר לא יצא לפועל. לבסוף, כנראה, נעתר רופא עצמו לקבל עליו את עול השליחות.[11]
בשנת ה'תל"ז שהה רופא במנטובה. רבי משה זכות עמד לימינו ושלח בעדו איגרות המלצה, בין היתר אל תלמידיו רבי אברהם רוויגו במודינה ורבי בנימין הכהן ויטאלי באלסנדריה. באיגרות אלו כתב כי חכמי חברון הפצירו ברופא לקבל עליו את שליחותם, אך מחמת חולשתו לא יוכל לבוא בעצמו אל קאסאלי, מודינה ואליסנדריה, ולכן שלח אליהן את איגרות קהילת חברון.[12]
בביקורו האחרון במודנה, כנראה בתמוז ה'תל"ז, כבר נפוצו בעיר שמועות על מות שבתי צבי. שם נפגש רופא עם רבי בער פערלהפטר, שפעל בבית מדרשו של רוויגו, ובאותה תקופה נודע כבעל "מגיד" וכמי שראה חזיונות בחלום ובהקיץ. רופא פנה אליו בשאלת חלום כדי לברר את פשר השמועות, ולאחר שובו לליוורנו ביקש ממנו הוראה בכתב.[13]
תוכן הגילויים עורר ברופא הסתייגות, משום שמצא בהם סתירות ודעות שנראו לו כוזבות. לאחר שהתאמתה הידיעה על מות שבתי צבי, ניסה ה"מגיד" ליישב את המאורע עם האמונה השבתאית, ולבסוף פירש את דמותו של שבתי צבי כמשיח בן יוסף בלבד. רופא דחה פירושים אלו, והוסיף לדבוק במשיחיותו של שבתי צבי ובנבואתו של נתן העזתי. באיגרותיו הצהיר כי הוא מוסיף להמתין להתגשמות הייעודים ששמע מפיהם, וכתב: "יום יום אני מצפה תשועתו יתברך, כי היא תבוא כהרף עין", וכן: "הטוב טוב לי להיות יושב ודומם, ולא להטות ימין ושמאל, ולצפות ישועתו".[14]
רבנותו בחברון ואחרית ימיו עריכה
לאחר שובו משליחותו השנייה, בשנת ה'תל"ח, הושיבוהו חכמי חברון על כיסא הרבנות. בטבת ה'תמ"ב חתם בראש תשעה מחכמי חברון על שטר הרשאה לשד"ר רבי יעקב הלוי, ומאז ואילך נחשב לאחד מראשי חכמי העיר[15].
וחתימתו משנת תמ"ז מופיעה על פסק הלכה שכתב רבי משה גאלנטי (השני), לצד רבנים נוספים[16].
שנות שליחותו הארוכות הביאו למצוקה כלכלית בביתו. מכיוון שלא יצא בשליחות קבועה מטעם הכולל עד שנת ה'תל"ו, לא חלה על הכולל חובת פרנסת אשתו וילדיו. בני ביתו לוו כספים ולא הצליחו לפרוע את חובותיהם. באדר ה'תל"ה כתב רופא כי הוא מסתפק במועט, ואת מעט הכסף שהיה בידו שלח לפרעון חובותיו. בכסליו ה'תל"ט, לאחר שחזר לחברון, כתב כי לא מצא מכלי ביתו דבר, מפני שנמכרו לצורך פרנסת בני ביתו, וכי נאלץ לשלם חובות בריבית גבוהה[17].
כן הוא מופיע חתום בראש חמשה מחכמי חברון (לצד הרב יצחק בן ארחא, בנו של הרב אליעזר בן ארחא והרב אברהם ישראל זאבי) בשנת תמ"ט על כתב שליחות לאיטליה מטעם רבני חברון לרבי יוסף הלוי[18].
רבי מאיר רופא נפטר בחברון בשנת ה'תמ"ט או סמוך לאחריה. בנו, שככל הנראה נקרא חייא על שם זקנו, יצא בשנת ה'תכ"א בשליחות לעצמו לאיטליה ולהולנד לשם פדיון חובותיו, וביקש לעבור משם גם לצפון אפריקה[17].
לקריאה נוספת עריכה
- מאיר בניהו, דור אחד בארץ, ירושלים: יד הרב נסים, תשמ"ח, עמ' שלב–שלו.
- ישעיה תשבי, "אגרות רבי מאיר רופא לרבי אברהם רוויגו משנות תל"ה–ת"מ", ספונות, ג–ד.
- גרשם שלום, שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו, תל אביב: עם עובד.
- אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, ירושלים: מוסד הרב קוק, עמ' 464-466.
הערות שוליים עריכה
- ^ בהקדמתו לספר "מעשה חייא" כתב כי אביו ואמו נפטרו בשנה אחת.
- ^ מאיר בניהו, דור אחד בארץ, ירושלים: יד הרב נסים, תשמ"ח, עמ' שלב–שלו.
- ^ בניהו, דור אחד בארץ, עמ' שלב.
- ^ בניהו, דור אחד בארץ, עמ' שלב–שלג.
- ^ בניהו, דור אחד בארץ, עמ' שלג.
- ^ בניהו, דור אחד בארץ, עמ' שלג–שלד.
- ^ בניהו, דור אחד בארץ, עמ' שלד.
- ^ אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, ירושלים: מוסד הרב קוק, עמ' 160; על פי ענייני שבתי צבי, עמ' 47; קיצור נובל צבי, דף ו.
- ^ ישעיה תשבי, "אגרות רבי מאיר רופא לרבי אברהם רוויגו משנות תל"ה–ת"מ", ספונות, ג–ד, עמ' עד.
- ^ מאיר בניהו, דור אחד בארץ, ירושלים: יד הרב נסים, תשמ"ח, עמ' שלד–שלה.
- ^ בניהו, דור אחד בארץ, עמ' שלה.
- ^ בניהו, דור אחד בארץ, עמ' שלה–שלו.
- ^ ישעיה תשבי, "אגרות רבי מאיר רופא לרבי אברהם רוויגו משנות תל"ה–ת"ם", ספונות, ג–ד.
- ^ שם, איגרות יז–יח.
- ^ ישעיה תשבי, "אגרות רבי מאיר רופא לרבי אברהם רוויגו משנות תל"ה - ת"מ", בתוך: ספונות, ג-ד, עמ' קכז-קכח.
- ^ תשובה בדיני נדרים ובנדר בכתב (ב), קובץ בית אהרן וישראל קסד, כסלו-טבת תשע"ג, עמ' כ', באתר היברובוקס
- ^ 1 2 בניהו, דור אחד בארץ, עמ' שלו.
- ^ תצלום מזה נדפס על ידי אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, כרך ב, ירושלים: מוסד הרב קוק, ה'תשנ"ז, עמ' 481.