יצחק אביחצירא
פעולות נוספות
| הרב אבוחצירא, 1964 | |
| הרב אבוחצירא, 1964 | |
| לידה |
כ"ג באלול ה'תרנ"ה ריסאני, מרוקו |
|---|---|
| נהרג |
כ"ה באדר ב' ה'תש"ל (בגיל 74) ישראל |
| כינוי | בבא חאקי |
הרב יצחק אביחצירא (מכונה בשם ה"באבא חאקי"; כ"ג באלול ה'תרנ"ה - כ"ה באדר ב' ה'תש"ל, 12 בספטמבר 1895 - 2 באפריל 1970), היה הרב הראשי של הערים רמלה ולוד, וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
קורות חייו עריכה
במרוקו עריכה
נולד בכ"ג באלול ה'תרנ"ה בעיירה ריסאני, במחוז תאפילאלת שבמרוקו לרבי מסעוד אביחצירא (בנו של הרב יעקב אבוחצירא) ולעיישה, לבית בן חמו. בשנת ה'תר"ף (1920) עבר לעיירה בודניב יחד עם אחיו הבבא סאלי, עקב גזרות נגד היהודים בריסאני ורצח אחיהם הגדול רבי דוד על ידי השלטונות. בשנת ה'תרצ"ו (1936), עבר להתגורר עם משפחתו בעיירה ארפוד, שהייתה תחת שלטון צרפתי, והנהיג בה את הקהילה היהודית. בשנת ה'תש"ה (1945) עזב את מרוקו ועבר לגור בעיר אוראן שבאלג'יריה, שבה התגוררו רבים שעקרו ממחוז תאפילאלת עקב הגזרות.
בישראל עריכה
בשנת ה'תש"ח, עם הקמת מדינת ישראל, עלה לישראל עם משפחתו והשתכן תחילה במעברה בגבעת אולגה. כשנודע לראשון לציון הרב בן ציון חי עוזיאל על בואו לישראל, בא לפגשו ויזם את מינויו לרב הראשי של רמלה ולוד. שימש רב העיר רמלה לצד הרב האשכנזי ישראל גלזר ורב העיר לוד לצד הרב אברהם קוטנר במשך כ-20 שנים. כן היה חבר במועצת הרבנות הראשית עד לפטירתו.
מונה ליו"ר "ארגון הרבנים הספרדים ועדות המזרח בארץ ישראל", שייסד הראשון לציון הרב יצחק נסים.
ביולי 1959 התמנה להיות חבר בוועדת החקירה הממלכתית לחקר אירועי ואדי סאליב[1]. הוא היה היחיד מבין חברי הוועדה שנולד בצפון אפריקה.
בכ"ה אדר ב' ה'תש"ל (2 באפריל 1970) נהרג הבבא חאקי בתאונת דרכים בצומת גבעתי שבדרום, בדרכו חזרה מנתיבות לאחר שהשכין שלום בית בין איש לאשתו ולאחר שביקר את אחיו הבבא סאלי[2].
בהלווייתו השתתפו 20,000 איש ובהם נשיא המדינה זלמן שזר, הרבנים הראשיים יצחק נסים ואיסר יהודה אונטרמן והרב הראשי לצה"ל שלמה גורן. נקבר ברמלה.
לאחר פטירתו התמנה בנו הרב אברהם אבוחצירא (ה'בבא הנא'), שהיה עד אז רבה של יבנה, כרב העיר רמלה תחתיו. לאחר שנפטר גם הוא בשנת התשל"ד (1973), נבחר בנו האחר הרב יחיאל אבוחצירא לרב העיר.
משנתו עריכה
רבי יצחק היה ציוני נלהב וחזר בנאומיו על כך שזמננו זה הוא זמן אתחלתא דגאולה[3].
לאחר מלחמת ששת הימים תמך בקביעת הלל וקריאה בתורה בברכה ביום ירושלים.[4] במכתב לחייל (לימים סגן-אלוף הרב זאב לוין) כתב בעניין יום העצמאות שאנו קוראים את ההלל ביום זה, שיש שמברכים בו שהחיינו. לגבי גילוח ותספורת (אף שאלו ימי ספירת העומר) אמר שזה נתון להרגשת האדם.
במכתב לרב יהודה לייב פישמן מימון קרא הרב אביחצירא להקים את הסנהדרין[5], בראשות הרב בן ציון חי עוזיאל, הרב יצחק הלוי הרצוג והרב מיימון.
כשנשאל לגבי שימוש בפאה נכרית לכיסוי ראש האישה, כתב: "דין פאה נכרית - יש מקילים", כלומר שניתן לסמוך עליהם[6]. תמך בהיתר מכירה בשמיטה. נהג ללבוש ציצית עטורה בפתיל תכלת.[7]
משפחתו עריכה
נישא לאחייניתו אסתר, בתו הבכורה של אחיו הרב דוד אבוחצירא, לאחר מותה נישא בשנית. משתי נשותיו היו לו 12 ילדים, חלקם עסקו בתפקידים ציבוריים, וביניהם:
- רבי יעקב אבוחצירא - בנו הבכור מאשתו הראשונה אסתר. נפטר בגיל 18 ונקבר בבית הקברות היהודי בבודניב לצד רבי אבא אבוחצירא.
- הרב אברהם אבוחצירא - מכונה "בבא הנא". שימש כרב הערים יבנה ורמלה. היה חתנו של דודו הבבא סאלי
- רבי פנחס אביחצירא
- אהרן אבוחצירא - ראש העיר רמלה, חבר הכנסת ושר הדתות מטעם המפד"ל
- הרב יחיאל אבוחצירא - התמנה כרב העיר רמלה וראש מוסדות "אהל יצחק"
מנכדיו: אוריאל בוסו, אבי שושן (דובר בית החולים איכילוב לשעבר), יהודה אבידן מנכ"ל המשרד לשירותי דת, איציק סודרי (לשעבר דובר סיעת ש"ס)[8] והרבנית יהודית יוסף רעייתו של הרב משה יוסף.
הוא אחיהם של הרב דוד אביחצירא והבבא סאלי.
| עץ משפחת אבוחצירא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בביתו גדלה בצעירותה הרבנית ברוריה זבולוני (בתו של הבבא שלום איפרגן מנתיבות)
לקריאה נוספת עריכה
- סידנא באבא חאקי, הוצאת יפה נוף, ירושלים
- ארץ חמדה, סידור לימי ההודאות, יצא לאור כהוקרה לבבא חאקי וכולל מאמרים מגוונים על פועלו, עמותת הדסים, תשע"ד
קישורים חיצוניים עריכה
- שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., סבא שלי, האח הנשכח של הבאבא סאלי, באתר ynet, 28 ביולי 2010
- אריאל הורוביץ, הרב שבכירי מפא"י החשיבו כ"מבוגר האחראי של היהדות הספרדית", באתר בית אבי חי
- הראל דביר, תשובת רבי יצחק אביחצירא (ה'בבא חאקי') לרי"ל מימון בעניין חידוש הסנהדרין, נטועים כג (תשפ"ב)
- יצחק אביחצירא, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים עריכה
- ^ יפעת וייס, ואדי סאליב: הנוכח והנפקד, ירושלים תשס"ז, עמ' 66.
- ^ הרב אבוחצירה נספה בתאונת־דרכים, דבר, 3 באפריל 1970
- ^ מובא בפרוטוקולים רבים של המזרחי וקק"ל
- ^ רבי יצחק אביחצירא, קביעת יו"ט בהלל ובהודאה על נס ההצלה וקבלת ירושלים והכותל המערבי, האוצר סה (אייר תשפ"ב) עמ' ט-י
- ^ נטועים, גיליון כ"ג
- ^ ראו צילום המכתב בספר "חן וכבוד"
- ^ הרה"ג יצחק אבוחצירא זצ"ל, באתר הבית היהודי השלם, 2 בינואר 2013
- ^ https://x.com/ISudri/status/1508317338013159424