חיסון
פעולות נוספות
חיסון הוא פעולה המיועדת למנוע גורם זר כמו נגיפים וחיידקים מלגרום לנזק או מחלה מייד לאחר חדירתם לרקמות. תכלית החיסון היא להכיר למערכת החיסון גורמים פתולוגים וללמד אותה לפעול במהירות ולהשמיד מחוללי מחלות (פתוגניים), שנגדם חוסנו.
חיסון מתוכנן ויעיל החל ב־1796 על-ידי רופא כפרי אנגלי, אדוארד ג'נר, שהציל את אירופה ממגפת האבעבועות השחורות שהשמידה מעל 50% מהתושבים באירופה אף כי לא ידע מהו וירוס או חיידק. לאורך השנים מספר האנשים שניצלו ממוות בזכות חיסונים מגיע למאות מיליונים. לאחר מלחמת העולם הראשונה (1918–1920) מתו יותר אנשים ממחלת השפעת הספרדית מאשר בכל המלחמה,[1] כאשר וירוס השפעת בודד ויוצר לו חיסון ראשון רק ב־1933.[2]
החיסון מונע התפשטות מגפות קטלניות, בעיקר כאשר פתוגן חדש ולא מוכר חודר לאוכלוסייה אנושית (emergin diseases)[3] פרקטיקה נכונה של חיסונים חוסכת טיפולים רפואיים ושימוש בתרופות יקרות, מונעת השבתת יצור ומאריכה את תוחלת החיים בעוד שעלות החיסון עצמו בדרך כלל נמוכה, ולכן יש להם גם שיקול כלכלי חשוב.[4]
מונחים בסיסיים עריכה
אנטיגן (antigen) עריכה
פולי אמינים או חלבון המזוהה על-ידי תאי המערכת החיסונית כגורם זר והיא מייצרת נוגדנים תואמים לו. אנטיגנים הם בדרך כלל מקטעים במעטפת של וירוס או של חיידק, שמערכת החיסון מזהה. קיימים אנטיגנים שאינם חלבונים, שמזוהים על-ידי מערכת החיסון ומפעילים תגובה מיידית של אלרגיה ואף שוק אנאפילקסי, באמצעות נוגדן מסוג IgE.
נוגדן (antibody) עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – נוגדן
נוגדנים הם חלבונים (אמינו - גלובולינים) המיוצרים על ידי תאי B של מערכת החיסון בתגובה לחשיפה לאנטיגן. הנוגדנים נצמדים למחולל המחלה (הפתוגן) ומסמנים אותו להשמדה או מנטרלים אותו ישירות. קיימים 6 סוגים של נוגדנים באדם. IgD IgM, IgE,IgV IgA,IgG כאשר לכל אחד תפקיד ומבנה המותאמים לשלבי ההגנה על-ידי היקשרות לפתוגן והשמדתו,.[5] כדי לייעל את התגובה כנגד הפתוגן, מכינים נוגדנים הייחודיים נגד אנטיגן ספציפי החיוני לפתוגן. בשיטה זו משתמשים בנוגדן חד - שבטי (monoclonal antibody) המופק משורת תאי B ייחודית (clone) שיטה זו מקובלת גם בלחימה כנגד תאים סרטניים, כאשר מזהים אנטיגנים הייחודים להם.[6]
חסינות סבילה(Passive Immunity) עריכה
הנוגדנים הספציפיים מאפשרים גם זיהוי מהיר של פתוגן, כאשר הם מסומנים. ערכות לזיהוי מהיר של וירוסים וחיידקים מבוססות על עיקרון זה.[7]
זיכרון חיסוני (Immunological Memory) עריכה
זיכרון חיסוני היא היכולת של מערכת החיסון לזכור אנטיגן שנחשפה אליו בעבר באמצעות תאי זיכרון (לימפוציטים מסוג T), הגוף מסוגל להגיב במהירות ובעוצמה רבה הרבה יותר בחשיפה חוזרת, ובכך למנוע התפתחות מחלה.[8] לאחר פגישה ראשונה של תאי T עם אנטיגן, נוצר שבט של תאי B המייצרים נוגדנים כנגד האנטיגן. גם כאשר האנטיגן נעלם ממחזור הדם עדיין קיימים תאים אלה במספר נמוך אך מיד אם פגישה חוזרת עם אותו אנטיגן הם מתחלקים במהירות ויוצרים כמות גדולה של נוגדנים. זה הגורם העיקרי שמאפשר חיסון למחלה. למעשה מטרת החיסון היא יצירת זיכרון שמאפשר מניעת התרבות וסילוק וירוסים, חיידקים ורעלנים.
חסינות פעילה (Active Immunity) עריכה
נוצרת כאשר הגוף מייצר בעצמו נוגדנים ותאי זיכרון בעקבות חשיפה לאנטיגן (דרך מחלה או חיסון). זו חסינות לטווח ארוך. הזרקה של אנטיגן המייצג פתוגן גורמת להפעלת שרשרת התגובה החיסונית. זאת המערכת העיקרית, ועליה מבוסס החיסון המונע. הנוגדן העיקרי המאפשר חיסון לאורך זמן הוא IgG[9]
חסינות סבילה עריכה
העברה ישירה של נוגדנים מוכנים (למשל, מעבר נוגדנים מאם לעובר או הזרקת נסיוב המכיל נוגדנים לאחר הכשת נחש). זו חסינות מיידית אך זמנית על-ידי העברת סרום המכיל כבר נוגדנים להגנה מיידית, כאשר המערכת החיסונית הפעילה עדיין איננה מוכנה, למשל לאחר הכשת נחש.[10]
חסינות עדר (Herd Immunity) עריכה
מצב שבו אחוז גבוה של אוכלוסייה מחוסן וקוטע את שרשרת ההדבקה. מצב זה מגן בעקיפין גם על אנשים שאינם מחוסנים. אזור שבו יש % גבוה של מחוסנים, מונע הדבקה מהירה (מגפה) של אוכלוסייה.[11]
אדג'וונט / מאיץ חיסוני (Adjuvant) עריכה
חומר שמוסיפים לחלק מהחיסונים כדי להגביר את התגובה החיסונית של הגוף לאנטיגן. הוא מסייע ליצור הגנה חזקה וממושכת יותר, במיוחד בחיסונים המכילים נגיף מומת או חלבונים מבודדים. בחלק מהחיסונים משתמשים באדוגוונט שעשוי לגרום לתופעות אלרגיות (אלרגן), כאשר האנטיגן עצמו בדרך כלל לא גורם לתופעות לוואי.[12]
| שם האדג'וונט | הרכב / סוג | תפקיד ומנגנון פעולה | דוגמאות לחיסונים |
|---|---|---|---|
| מלחי אלומיניום (Alum) | אלומיניום הידרוקסיד / פוספט | האדג'וונט הוותיק ביותר. יוצר "מאגר" של אנטיגן לשחרור איטי ומגביר בליעה על ידי תאי מערכת החיסון. | צהבת B, טטנוס, דיפתריה, HPV |
| MF59 / AS03 | אמולסיית שמן במים (Squalene) | משפר את גיוס תאי החיסון לאתר ההזרקה ומגביר את התגובה החיסונית, במיוחד בקרב קשישים. | חיסוני שפעת פנדמיים |
| AS01b | ליפוזומים עם רכיבים ממקור חיידקי (QS-21 ו-MPL) | משלב גירוי של מערכת החיסון המולדת יחד עם הפעלה חזקה של תאי T. | חיסון נגד שלבקת חוגרת (Shingrix) |
| AS04 | שילוב של מלחי אלומיניום ו-MPL | משלב את אפקט המאגר של האלומיניום עם גירוי ישיר של קולטנים בתאי החיסון (TLR4). | חיסון נגד נגיף הפפילומה (Cervarix) |
| CpG ODN | אוליגו-נוקלאוטידים סינתטיים | מחקה DNA חיידקי ומפעיל ישירות תאי B ותאים דנדריטים ליצירת תגובה דלקתית ממוקדת. | Heplisav-B (צהבת B) |
חסינות אמהית עריכה
חסינות של תינוק על-ידי קבלת נוגדנים מהאם בזמן ההיריון או באמצעות החלב הראשוני (כולוסטרום). בימים הראשונים לאחר הלידה מסוגלת מערכת העיכול של התינוק להעביר חלבונים (נוגדנים) פעילים ישירות לדם. חסינות אימהית מספיקה להגן על התינוק למשך מספר חודשים. כאשר רמת הנוגדנים האימהיים יורדת, מתחילה מערכת החיסון העצמאית לפעול. שלב זה רגיש במיוחד כיוון שלא תמיד המערכת העצמאית של התינוק מספיקה להגן בעיקר כנגד וירוסים וחיידקים אלימים.[13] כאשר האם איננה מחוסנת או רמת הנוגדנים בדמה נמוך, קיים סיכון שהוולד ילקה במחלה בסביבה מאולחת.
מערכת החיסון המולדת (Innate Immunity) עריכה
מערכת הנוצרת בעובר ומהווה קו ההגנה הראשון במהלך ההיריון המתקדם ולאחר הלידה. היא פועלת במהירות (דקות עד שעות) נגד כל פולש, ללא הבחנה ספציפית בסוג החיידק או הנגיף. המערכת מורכבת מהגנה פסיבית - מניעת חדירה, ומערכת יצירת נוגדנים ראשונית הכוללת בעיקר:
מחסומים פיזיים וכימיים: העור, הריריות, דמעות, וחומציות הקיבה. הם מונעים מהפולשים להיכנס לרקמות.
תאים בולעניים (פגוציטים): תאים כמו מקרופאגים ונויטרופילים ש"אוכלים" ומעכלים גופים זרים.
מערכת המשלים: (complement) קבוצת חלבונים הנמצאים בדם ומסייעים להשמיד חיידקים ומגייסים תאי חיסון לאזור הזיהום. המשלים נקשר לדופן תא הפתוגן, יוצר נקבים בדופן שלו וגורם לנוגדן להשמיד את התא. מאידך קומפלקס המשלים יכול לגרום לתופעות אלרגיות באמצעות נוגדן מסוג IgE.[14]
מערכת החיסון הנרכשת (Adaptive Immunity) עריכה
זוהי המערכת ש"לומדת" את הפולש. היא איטית יותר בתחילה, אך היא מדויקת מאוד ויוצרת את הזיכרון החיסוני (עליו מתבססים חיסונים).[15]
לימפוציטים מסוג B: תאים המייצרים נוגדנים. הם מזהים אנטיגנים חופשיים בדם ובנוזלי הגוף.
לימפוציטים מסוג T:
תאי T מסייעים (Helper T cells): "מנהלי העבודה" של המערכת. הם מפרישים חומרים (ציטוקינים) שמפעילים את שאר התאים וגם זוכרים את האנטיגן ומוכנים להעביר אות ליצירת נוגדנים ללימפוציטים (B).
תאי T קטלניים (Cytotoxic T cells): תאים שתוקפים והורגים תאים של הגוף עצמו שפלשו על ידי נגיף או שהפכו לסרטניים.
תאי זיכרון: תאי B ו-T שנשארים בגוף שנים רבות לאחר המפגש עם הפולש, כדי להגיב במהירות במפגש הבא.
המחזור החיסוני עריכה
חדירת פתוגן>>הכרות על-ידי תא דנדריט ותא זיכרון (Thelper)>> הפעלת תא לימפוציט(B) המתחלק במהירות, ויוצר שבט (Clone) ומפריש נוגדן ספציפי לאנטיגן >> רמת הנוגדנים בדם עולה במהירות (טיטר גבוהה)>> הפתוגן הושמד>>רמת הנוגדנים בדם יורדת אבל תאי הזיכרון נשארים.>> בהתקפה חוזרת, כבר קיימת הכרות וחלוקת תאי השבט מהירה ויצרת כמות גדולה של נוגדנים. הזיכרון יכול להמשך לכל החיים.[16]
זריקת דחף: (booster) לעיתים מזריקים מנה נוספת של אנטיגנים לאחר מספר שנים כדי לעורר את המערכת להישאר ברמת נוגדנים גבוהה.[15]
הפעלת המערכת החיסונית עריכה
חיסון מולד (innate Immunity) עריכה
החסינות הנרכשת נוצרת בטבע כאשר קיימת חסינות אימהית על-ידי מגע ישיר של הפתוגן עם נוגדנים קיימים. המגע הראשוני, לאחר הלידה יוצר כבר שבט של לימפוציטים המכירים את האנטיגן, לכן פתוגן הנמצא בסביבה מעורר תגובה חוזרת ורמת נוגדנים גבוהה נגדו, ותאי הזיכרון כבר מכירים אותו. בטבע קיים מצב שבו מגפה (התפרצות של פתוגן חדש) גורמת להכחדה חלקית כי בדור המחוסן בחיסון אמהי כבר יש מספיק נוגדנים ותאי T להגנה וליצירת אוכלוסייה עמידה. לכן נשים המחוסנות היטב למחלות הילדות יוצרות תנאים מובחרים ללידת תינוק בריא.[13]
חיסון נרכש אקטיבי. עריכה
מרבית החיסונים פועלים באמצעות הזרקה או חשיפה לאנטיגן המזהה פתוגן. : חלקים מהפתוגן, או ההפתוגן השלם כשהוא מומת או מוחלש בדרך כלל עם אדג'וונט מתאים, זאת מתוך כוונה שהמערכת החיסונית תלמד לזהות אותו ותייצר נגדו נוגדנים ותאי זיכרון ייחודיים לו. ברוב החיסונים התרכיב המוחדר לא גורם להופעת המחלה כלל, אך לעיתים מופיעה מחלה קלה או תסמינים שנזקם אמור להיות קטן משמעותית מהנזק שגורמת התפרצות ממשית של המחלה. ישנן מחלות עבורן מספיק חיסון בודד או סדרת חיסונים, והנוגדנים נשארים בגוף למשך כל החיים. אולם ישנן מחלות שרמת הנוגדנים יורדת מתחת לסף ההגנה ומחייבת לחזור על החיסון מדי כמה שנים, ואף מדי חודשים (חיסון דחף)[17]
שיטות החיסון הפעיל עריכה
החיסון הפעיל התפתח מעבודתו המקורית של אדוארד ג'נר ולואי פסטר, ושיטות חדישות של שימוש באנטיגנים מלאכותיים, רקומביננטים ומבוססי RNA. להלן עיקר השיטות:[18][19]
הרכבה עריכה
שיטה שבוססה כבר על ידי אדוארד ג'נר ב־1880. יוצרים סריטה בעור ומעבירם דגימה של הפתוגן מתחת לעור. השיטה מבוססת על כך שכל פתוגן חודר וגורם למחלה בדרך הייחודית לו. למשל חיידק השחפת, גורם למחלה רק דרך מערכת הנשימה. החדרה שלו בהרכבה, יוצר דלקת מקומית במקום ההרכבה אבל גם מפעילה את כל המערכת החיסונית הנרכשת, ולכן נוצר טיטר גבוה של נוגדנים ותאי T. פעולה זו נקראת vaccination, (שימוש בסרום נגוע של פרה (Vacca))
הזרקת פתוגן חי/מוחלש או מומת עריכה
בדרך כלל מחלישים את הפתוגן על-ידי חימום או בתמיסות כהל, שמונעות התרבות אבל משאירות את האנטיגנים שלו חשופים. שיטה זו פותחה כבר על-ידי לואי פסטר כנגד כלבת.(כיום משתמשים בשיטת אנטיגן הרקומביננטי, ללא צורך לטפל בנגיף מסוכן זה.)[18]
הרכבת וירוס חי שאיננו פתוגן לאדם עריכה
ישנן משפחות של חיידקים ווירוסים שאינם אלימים לאדם אבל חולקים אנטיגנים משותפים עם וירוסים פתוגניים. אדוארד ג'נר, אף שלא ידע על קיום וירוסים, השתמש וירוס אבעבועות של פרות, בהרכבה כנגד וירוס האבעבועות השחורות הקטלני. וכך הציל את אוכלוסיית אירופה מהמגפה.
הזרקת מרכיבים נפרדים של וירוס או חיידק עריכה
מפרקים את הפתוגן ומזריקים מקטע מסוים, למשל מעטפת בלבד, שאיננה גורמת למחלה אבל יוצרת הגנה חיסונית כנגד הפתוגן. שיטה זו נפוצה לחיסון כנגד חיידקים. מכיוון שהיא מפעילה נוגדנים נגד אנטיגנים רבים בו זמנית, ובכך מייעלת את פעולת החיסון.
שימוש באנטיגן רקומביננטי עריכה
ניתן לייצר מקטעי DNA שמקודדים ליצירת אנטיגנים ספציפיים, ולשבט אותם בתרבית חיידקים, החיידקים יפרישו למצע הגידול כמות גדולה של האנטיגן כך שניתן לייצר את האנטיגנים בכמות גדולה. אנטיגן זה נקרא אנטיגן רקומביננטי. (recombinant antigen)[20]
חיסון שלא באמצעות הרכבה או הזרקה עריכה
חיסון באמצעות טיפות לאף או לפה. עוטפים את האנטיגן בבועיות זעירות של חלבון, שנקלטים ומתפרקים לאחר חדירתם לגוף ומשחררים את האנטיגנים. (בדרך כלל פתוגן מוחלש).[17]
זריקת דחף עריכה
לחלק מהחיידקים והווירוסים הפתוגניים, המתרבים במהירות או יוצרים רעלנים (טוקסינים), חשוב לשמור על רמת תאי זיכרון ולימפוציטים המוכנים לתגובה מהירה. לכן לאחר הזרקה ראשונה מזריקים כמות קטנה של האנטיגן כדי לעורר את התגובה השנייה והשלישית.[21]
חיסון באמצעות RNAm עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חיסון mRNA
שיטת חיסון חדישה המבוססת על העברת ייצור האנטיגן לתאי הגוף במקום הזרקת האנטיגן המוכן.
העיקרון. מייצרים mRNA המקודד ליצירת חלבון ספציפי (אנטיגן), ומזריקים אותו לתאי הגוף. RNA שליח זה, גורם לשעתוק של החלבון על-ידי מערכת הריבוזומים של התא, המציג את החלבון לתאי הדנדריטים ותאי T, וכך מפעיל את שרשרת החיסון. שיטה זו כבר קיימת בחיסון נגד הקורונה' וכנגד דלקת נשימתית קשה (SARS) ומכונה 9COVid. החיסון יחסית קצר, ולכן יש לחזור עליו כדי להגביר את התגובה. עם היווצרות חיסון עדר, נגרעת האלימות של המחלה ושוב איננה מסוכנת כפי שהייתה.[22]
היסטוריה עריכה
משחר ההיסטוריה ניסו בני האדם להתמודד עם מחלות קשות. הסינים השתמשו בווריאולציה (Variolation), תהליך הנקרא על שמה של מחלת האבעבועות השחורות (Variola). במאה ה-15 היה נוהג לקחת מחולי אבעבועות שחורות גלד של פצע מגופם, להפכו לאבקה, ולתת לשאיפה לאנשים בריאים שנטו להידבק במחלה רק באופן קל יחסית. תהליך הווריאולציה הגיע לארצות אירופה רק במאה ה-18. הרופא הבריטי אדוארד ג'נר פיתח את תרכיב החיסון הפעיל הראשון בעולם ב-1796. הביולוג והאימונולוג הצרפתי לואי פסטר התבסס על עבודתו של ג'נר ויצר תרכיבים נגד המחלות כולרה, דיפתריה, שנית וכלבת.
ציוני דרך בתולדות החיסון[23] עריכה
| שנה | דמות מפתח | אירוע / פריצת דרך |
| המאה ה-10 | סין והודו | וריולציה (Variolation): שיטה ראשונה שבה הדביקו אנשים בריאים בגלדים של אבעבועות שחורות כדי ליצור מחלה קלה וחסינות. |
| 1796 | אדוארד ג'נר | החיסון המודרני הראשון: ג'נר הזריק לילד חומר מאבעבועות הבקר (Cowpox) והוכיח שזה מגן עליו מפני אבעבועות שחורות האנושיות. (מקור המילה Vaccination מהמילה הלטינית Vacca שפירושה פרה). |
| 1885 | לואי פסטר | פיתוח חיסון הכלבת: פסטר פיתח חיסון במעבדה המבוסס על נגיף מוחלש. הוא גם פיתח חיסונים לאנתרקס ולכולרה של עופות. |
| 1921 | קאלמט וגרין | חיסון ה-BCG: פיתוח החיסון נגד שחפת (Tuberculosis), אחד החיסונים הנפוצים בעולם עד היום. |
| 1923 | גסטון רמון | חיסון הדיפתריה: פיתוח ה"טוקסואיד" – שימוש ברעלן של החיידק שעבר נטרול כדי ליצור חסינות. |
| 1955 | יונה סאלק | חיסון הפוליו (המומת): פריצת דרך עצומה במלחמה בשיתוק ילדים. מספר שנים לאחר מכן פיתח אלברט סייבין את החיסון הניתן דרך הפה (המוחלש). |
| 1963-1968 | מוריס הילמן | עידן חיסוני הילדות: פיתח חיסונים לחזרת, חצבת ואדמת. הילמן נחשב למפתח החיסונים הפורה ביותר בהיסטוריה. |
| 1980 | ארגון הבריאות העולמי | הדברת האבעבועות השחורות: ההכרזה הרשמית על המחלה הראשונה (והיחידה בינתיים בבני אדם) שמוגרה מהעולם בזכות מבצע חיסונים גלובלי. |
| 2020 | חברות טכנולוגיה | חיסוני ה-mRNA: פיתוח מהיר וחסר תקדים של חיסונים נגד נגיף הקורונה (SARS-CoV-2) המבוססים על טכנולוגיה גנטית. |
הישגים בולטים של חיסונים עריכה
החיסון נגד האבעבועות השחורות ביער לחלוטין את מחלת האבעבועות השחורות שקטלה למעלה מ-300 מיליון איש.
במאה ה-20 פותחו חיסונים רבים, בעיקר בארצות הברית, וביניהם שעלת ופוליו. מחלת הפוליו שיתקה וקטלה כחצי מיליארד איש. בעקבות ההתחסנות נגד פוליו הצטמצם המספר לכמה מאות מקרים בשנה בלבד.
חיסונים בעולם עריכה
היות שכל אזור גאוגרפי בעולם שונה ממשנהו מבחינת אוכלוסיית האדם המתגוררת בה וכל האורגניזמים החיים בסביבה הביולוגית, אדם הגדל כל חייו באזור מסוים עשוי להיות חשוף יותר למחלות באזורים בהם הוא לראשונה מבקר. לכן, לפני נסיעות למקומות מרוחקים, במיוחד כאלה שהתברואה בהם לוקה, נהוג להתחסן לפני נסיעה למדינה או יבשת זאת וכל קופות החולים ממליצות על חיסונים אלו.
חיסונים במנדט הבריטי בארץ ישראל עריכה
| פקודת בריאות העם סעיף 19 לפקודה |
|---|
| בכל עיר או כפר או אזור שמחלה מידבקת קיבלה בהם או עלולה לקבל בהם צורה אפידמית או אשר קיימת סמוך להם מחלה מידבקת שלדעת המנהל יש בה סכנה לבריאות הציבור של העיר, הכפר או האזור הנ״ל, רשאי המנהל או הרופא הממשלתי לנקוט באותם אמצעים שיראה צורך בהם כדי להגן על גרי המקומות האלה מהידבקות, ולתכלית זו רשאי הוא, בין שאר דברים, להטיל על גרי העיר, הכפר או האזור הנ"ל חובת הרכבת־מגן או הרכבה אחרת שלדעתו יהא צורך בהן כדי לצמצם את התפשטות ההדבקה. המסרב ביודעין על פי סעיף זה להרכבת־מגן או להרכבה אחרת נגד אבעבועות, חולירע או דבר, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים. |
חיסונים בישראל עריכה
משרד הבריאות ממליץ על מספר חיסונים[24] שחלקם ניתנים במספר מנות (21 מנות חיסון בסה"כ). שיעור הילדים המקבלים את חיסוני השגרה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, אף שקבלת חיסון אינה חובה[25] על-פי חוק (נכון ל-2004, שיעור המחוסנים באוכלוסיית הילדים בישראל עומד על 92%-97%).[26][27]
חלה חובת תיעוד של כלל החיסונים בפנקס חיסונים.
כדי להתמודד עם התופעה של הורים שאינם מחסנים את ילדיהם החליטה המדינה, במסגרת חוק ההסדרים 2009, להטיל סנקציות על הסרבנים ולשלול מהם חלק מקצבת הילדים של המוסד לביטוח לאומי.[28] החוק היה אמור להיכנס לתוקפו בתחילת מרץ 2011. שלושה ארגונים עתרו לבג"ץ בעקבות החלטה ממשלה זו ובג"ץ דחה את העתירות.[29] למרות זאת החליטה שרת הבריאות יעל גרמן כי תבטל את הפחתת הקצבאות לילדים שלא חוסנו כנדרש.[30]
בדצמבר 1989 נחקק חוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן-1989, שמכוחו הוקמה ועדה מיוחדת לקביעת פיצויים לנפגעי חיסון והוקמה קרן פיצויים לנפגעי חיסון.
חיסונים המומלצים לכלל האוכלוסייה עריכה
המחלות שמשרד הבריאות ממליץ לחסן נגדן הן כאלו שיש עבורן חיסון שהוכח כיעיל, ונחשבות בדרך כלל לקשות ובעלות סיכון לגרום לסיבוך ואף למוות. חיסונים אלו ממומנים על ידי המדינה.
- הפטיטיס B (ידועה גם בשם דלקת כבד B או צהבת B) - ניתן לתינוקות בני יומם נגד דלקת כבד נגיפית. גורמי ההדבקה הם מגע עם דם מזוהם ומוצריו (שימוש משותף במברשת שיניים, מגע של ריריות עם חפצים מזוהמים,[31] וכן שימוש במזרקים מזוהמים), מגע מיני, והעברה מדם האם לעובר. הסימפטומים הם חוסר תיאבון, בחילה, הקאות וצהבת, ולעיתים נדירות גם מוות.
- חצבת - מחלה מידבקת ביותר הגורמת לסיבוכים בדרכי הנשימה. כשליש מהחולים יפתחו סיבוך מהמחלה.[32]
- חזרת - מחלה הגורמת להתנפחות בלוטות הלימפה. הסימפטומים הם דלקת אשכים ודלקת לבלב. מסוכנת בעיקר בבני נוער ובמבוגרים.
- אדמת - בדרך כלל מחלה קלה, ומטרת החיסון היא למנוע הידבקות של נשים הרות ופגיעה בעובר שכן הווירוס עלול לפגוע בו בצורה קשה ביותר. הסימפטומים הם פריחה על הגוף. תופעות לוואי - חום, פריחה, כאבי פרקים ולעיתים דלקת פרקים, פגיעה במערכת העורקים ואף חסימתם. החיסונים לחצבת, חזרת ואדמת משולבים בחיסון MMR. שילוב זה ניתן בישראל החל משנת 1994.
- דיפתריה - מחלה קשה המתמקדת בגרון. חיידקי הדיפתריה יוצרים רעל מסוכן המתפשט בגוף והגורם לפגיעה במערכת העצבים. הסימפטומים הם סיבוכים בדרכי הנשימה, בלב, במערכת העצבים, בצקת בצוואר, שיתוק שרירים, שיתוק שרירי העין, ואף מוות.
- שעלת - מחלת ריאות המסוכנת בעיקר לתינוקות בגלל סיבוכים אפשריים כמו דלקת ריאות ודלקת קרום המוח. במבוגרים עלולה לגרום לשבירת צלעות וסיבוכים נוספים.[33]
- שיתוק ילדים (פוליו) - מחלה נגיפית קשה התוקפת בעיקר ילדים, ופוגעת בשרירים הרצוניים ומביאה לשיתוק לכל החיים.
- טטנוס - מחלה קשה הנגרמת על ידי רעלן של חיידק המצוי באדמה, בחלודה, באבק דרכים ובדרכי העיכול של חיות המשק. בדרך כלל תוקף ילדים בני שנה עד 5 שלא חוסנו או שנולדו לאם לא מחוסנת. הסימפטומים הם התכווצויות כואבות של שרירים, לרבות שרירי הנשימה ומוות.
- חיידק הפנומוקוקוס - חיידק שלו 91 זנים הנמצא בעיקר באפם של ילדים וגורם למגוון מחלות החל מדלקת אוזניים, דלקת ריאות, זיהום דם ודלקת קרום המוח. נוסף לשגרת החיסונים החל מיולי 2009. על פי רופאי הילדים בישראל מתן החיסון ימנע כ-4,000 אשפוזים בשנה.
- אבעבועות רוח – חיסון נגד אבעבועות רוח נוסף לשגרת החיסונים החל משנת 2008. מחלה נגיפית קלה אך מדבקת מאוד. הסימפטומים הם חום נמוך ופריחה אופיינית העלולה לגרום לצלקות ולזיהומים. 1-2 ילדים מתים כל שנה בישראל מהמחלה.[34] בנוסף ישנם סיבוכים נפוצים כמו מחלת השלבקת החוגרת שיכולה להופיע גם שנים רבות לאחר המחלה הראשונה.
- רוטה - נגיף נפוץ ביותר הגורם לשלשולים קשים, חום, הקאות והתייבשות אצל ילדים קטנים.[35] במדינות מתפתחות ילדים רבים מתים מהמחלה עקב התייבשות. במדינות בהן הרפואה מפותחת (ביניהן ישראל) כמעט ואין תמותה, אך המחלה מביאה לסבל רב לתינוקות ואשפוזים רבים,[36] אותם מונע החיסון בהצלחה רבה.[37]
- נגיף הפפילומה האנושי (HPV) - נגיף שגורם לסרטן צוואר הרחם, סרטן הנרתיק, סרטן איבר המין הנשי, סרטן פי הטבעת, סרטן החלחולת, סרטן הפין, סרטן הפה, סרטן הלוע, סרטן הגרון, סרטן הראש, סרטן הצוואר ועשוי לגרום לסוגי סרטן אחרים. בנוסף, הנגיף גם גורם לקונדילומה (יבלות באברי המין). נוסף לשגרת החיסונים לבני נוער החל משנת 2015.
- שפעת - מחלת חום שפוגעת בדרכי הנשימה. הסימפטומים הם חום גבוה למשך מספר ימים, תחושת עייפות וצמרמורות, כאבי ראש וכאבי גרון.
חלוקת החיסונים בתקופת חיי האדם:
- דלקת כבד B (הפטיטיס B או צהבת B) - ניתן בשלוש מנות, אחת בגיל הינקות עוד בבית החולים, השנייה בגיל חודש והאחרונה בגיל 6 חודשים.
- טטנוס, דיפתריה, שעלת אסלולרית - ניתן בארבע מנות, אחת בגיל חודש, השנייה בגיל 4 חודשים, השלישית בגיל שישה חודשים והאחרונה בגיל שנה. עם זאת כשהילד מגיע לגיל בית הספר הוא מקבל את החיסון בעוד שתי מנות אחת בגיל 7 (כיתה ב') והשנייה בגיל 13 (כיתה ח').
- רוטה - ניתן בשלוש מנות בגיל חודשיים, ארבעה חודשים וחצי שנה.
- שיתוק ילדים מומת IPV - ניתן בארבע מנות, אחת בגיל חודשיים, השנייה בגיל 4 חודשים, השלישית בגיל שישה חודשים והאחרונה בגיל שנה. שתי מנות נוספות ניתנות בכיתה א' ובכיתה ח'.
- שיתוק ילדים מוחלש OPV - ניתן בשתי מנות, אחת בגיל חצי שנה והשנייה בגיל שנה וחצי.
- Haemophilus influenzae מזן B - ניתן בארבע מנות בגיל חודשיים, 4 חודשים, שישה חודשים ובגיל שנה.
- חצבת, חזרת, אדמת, אבעבועות רוח - ניתן בשתי מנות, האחת בגיל שנה והשנייה בגיל 6 (כיתה א').
- דלקת כבד A (הפטיטיס A או צהבת A) - ניתן בשתי מנות, האחת בגיל שנה וחצי והשנייה בגיל שנתיים.
- חיידק הפנומוקוקוס - ניתן בשלוש מנות בגיל חודשיים, 4 חודשים ו-12 חודשים.
- נגיף הפפילומה האנושי (HPV) - ניתן בשתי מנות בגיל 13 (סוף כיתה ז' או כיתה ח') בהפרש של חצי שנה.
- שפעת מומת - ניתן בכל חורף החל מגיל חצי שנה.
חיסונים נוספים עריכה
בנוסף לחיסוני השגרה הנהוגים בישראל, ממליץ משרד הבריאות על מתן חיסון לאנשים הנוסעים לחו"ל (בעיקר מדינות העולם השלישי כמו: הודו, תאילנד ועוד).[38] חלק מהחיסונים המומלצים הם נגד המחלות: קדחת צהובה, דלקת מוח יפנית, כולרה, טיפוס הבטן, הפטיטיס A, הפטיטיס B, דיפתריה, צפדת ומנינגוקוקוס (חיידק הגורם לדלקת קרום המוח).
התנגדות לחיסונים עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – התנגדות לחיסונים
ישנן קבוצות שונות מתנגדות לחיסונים. יש המתנגדים משיקולים מוסריים או אתיים, ויש המטילים ספק ביעילות או בבטיחות של החיסונים, וטוענים כי יש אלפי מאמרים המראים על נזק כלשהו הנגרם מחיסונים.[39][40] לטענת המתנגדים משיקולי יעילות, החיסונים אינם מספקים הגנה יעילה. יש המנסים לקשור בין מספר חיסונים וביניהם חיסון כנגד חזרת, וחיסון כנגד הפטיטיס, שהכילו את החומר המשמר תיומרסל, לבין אוטיזם[41][42];
טענה נפוצה בקרב מתנגדי חיסונים היא שחיסונים הם קונספירציה של חברות התרופות. מבקריה של טענה זו מצביעים על כך שרווחי החיסונים נמוכים לעומת הרווחים מתרופות לטיפול במחלות שאותן החיסונים פועלים למנוע.
למרות הטענות לגבי אוטיזם, המחקרים המבוססים בתחום הראו כי אין ביסוס לחששות אלה (ראו בהמשך). הטענה היא שהחיסון בגיל מוקדם כל כך הוא לא בהכרח בריאותי אלא מערכתי - המדינה מנצלת את העובדה שההורים באים בשנה הראשונה לטיפת חלב לצורך בדיקות, ואז אפשר גם לחסן את הילדים, בעוד שבגיל מאוחר יותר הסבירות שיבואו תקטן, ולא יהיה ניתן להבטיח שכולם יחוסנו.
ישנן גם דתות וכתות המתנגדות לחיסונים בטענה שהם סותרים את עקרונותיהן, וכן קבוצות פוליטיות הטוענות שחיסון כלל האוכלוסייה נוגד את חופש הפרט. בקרב החרדים בישראל ישנן קבוצות המסרבות להתחסן,[43] אולם בעקבות מגפת החצבת בסוף 2007, עלתה גם בקהילה זו המודעות לנושא החיסונים.[44]
הזרם המרכזי ברפואה המודרנית גורס כי מתן חיסונים מונע סבל ומקטין מקרי מוות, והתועלת שבהם עולה עשרות-אלפי מונים על הסיכונים ועל התגובות השליליות לחיסון. לכן במספר מדינות בעולם הרשויות משתמשות באמצעים כדי לכפות חיסונים. בארצות הברית ברוב המדינות אי אפשר לרשום ילדים לבית ספר ללא הצגת פנקס חיסונים מלא (החוק מאפשר פטור מחיסונים על רקע רפואי בכל המדינות, ומשנת 2006, ניתן לקבל פטור מטעמים דתיים ב-48 מדינות או אמונות אישיות ב-19 מדינות התנגדות לחיסונים). באוסטרליה הרשויות מתנות קצבאות והטבות מס בביצוע חיסונים החל מאמצע 2015.
טענות בדבר קשר בין חיסונים ואוטיזם, והפרכתן עריכה
הפרסום עליו מסתמכת הטענה עריכה
בשנת 1998 פרסם החוקר אנדרו וייקפילד (ועמיתים) מחקר שעסק ב-12 ילדים, רובם אוטיסטים ברמות שונות, שאובחנו זמן קצר לאחר קבלת החיסון המשולש לחצבת, אדמת, וחזרת.[45] במסיבת עיתונאים ב-1998, הציע וייקפילד כי עדיף לתת לילדים את החיסון בשלוש מנות נפרדות, במקום חיסון בודד. הצעה זו לא נתמכה על ידי המחקר שפרסם. מחקרים נוספים, שעברו ביקורת עמיתים, וסקרו קבוצות גדולות בהרבה, לא מצאו כל קשר בין החיסון לאוטיזם.[46] חוקרים ורופאים רבים ביקרו את וייקפילד על דרך פעולה שאיננה מדעית, ועל כך שגרם לירידה בשיעורי החיסון[47] וגם בענייני אתיקה, בנוגע לדרך ביצוע המחקר.[48][49]בשנת 2004 משכו רשמית עשרה מתוך שלושה עשר הכותבים העמיתים של המחקר את תמיכתם בפרשנות לפיה החיסון עלול לגרום לאוטיזם.[50] המרכז לבקרת מחלות (CDC) בארצות הברית,[51] האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית[52] ושירות הבריאות הלאומי של הממלכה המאוחדת (בריטניה)[53] הסיקו כי אין כל ראיה לקשר בין החיסון המשולש לאוטיזם. סקירה מערכתית של ספריית קוקרן מצאה כי אין קשר אמין בין החיסון לאוטיזם, ושהחיסון מונע מחלות בעלות סיכון משמעותי לסיבוכים ומוות. לפי הסקירה, הפגיעה באמון הציבור ביחס לחיסון המשולש פגעה בבריאותו.[54] ב-2 בפברואר 2010 מחק כתב העת Lancet מהארכיון את מאמרו של וייקפילד. הגורמים למחיקה היו ממצאים שהראו כי וייקפילד קיבל שוחד בעבור הטיה מכוונת של המחקר, ומחקרים מאוחרים שלא הצליחו לחזור על תוצאותיו.[55]
רישיון הרופא של וויקפילד נשלל בשנת 2010 עקב חשיפת מחקרו כשגוי, מוטה ומזיק.[56]גם בשנים שלאחר מכן, לצד הקונצנזוס הרחב במחקר לפיו אין קשר בין חיסונים ואוטיזם, ממשיכים חוקרים שונים לבדוק את הנושא באופן פרטני, ותוצאותיהם המצטברות של המחקרים השונים מחזקים את העדויות לחוסר הקשר בין החיסונים הנבדקים לאוטיזם.[57]
תופעות לוואי של חיסונים עריכה
תיומרסל עריכה
תיומרסל הוא חומר משמר המשמש בכמויות קטנות בכמה חיסונים המשמשים למספר מנות, כדי למנוע זיהום.[58] למרות יעילות התיומרסל, השימוש בו שנוי במחלוקת מכיוון שהוא מכיל כספית. בשנת 1999 ביקשו המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מיצרני החיסונים להסיר את החומר בהקדם האפשרי, במסגרת עקרון הזהירות המונעת. נכון לשנת 2017, תיומרסל אינו משמש בחיסונים הנפוצים בארצות הברית ובאירופה, למעט בחלק מחיסוני השפעת[59] (ייתכנו כמויות מזעריות בכמה חיסונים עקב תהליכי הייצור, בשיעור שלא עולה על 1 מיקרוגרם, כ-15% מצריכת הכספית הממוצעת לבוגר בארצות הברית, ו-2.5% מהכמות אותה מחשיב ארגון הבריאות העולמי לסבילה).[60][61] הסרת החומר עוררה חשש שתיומרסל קשור לעלייה בשיעורי האבחנה של אוטיזם,[59] אך החשש הופרך, מכיוון ששיעורי האוטיזם המשיכו לעלות גם לאחר הסרת תיומרסל מחיסוני הילדות.[62] אין כעת (2017) ראיות מדעיות מקובלות לטענה שחשיפה לתיומרסל גורמת לאוטיזם.[63] עלפי הנחיות FDA ו-USDA, תיומרסל הוצא משימוש כבר בשנות ה־90 של המאה ה-20.[64]
אדגוונט ותופעות לוואי עריכה
החומרים המוספים לאנטיגן ( ראה טבלה למעלה), משמשים לעירור המערכת החיסונית, ולכן תאורטית יכולים לזרז תופעות של הפעלת נוגדן מסוג IgE הגורם לתהליך האלרגי. החומרים נסרקים במחקרים רבים, ותמיד השיקול הוא התועלת שבחיסון לעומת הסיכון של תופעות לוואי.[65]
נזקי תנועת ההתנגדות לחיסונים עריכה
בעקבות טענות השווא נגד חיסונים חלה ירידה בשיעור המתחסנים בעולם המפותח, ועימה עלייה בשיעורי התחלואה. התפרצויות של מחלות התחוללו במדינות רבות בעולם המפותח,[67] והנתונים מראים בבירור כיצד במדינות בהן תנועות ההתנגדות לחיסון הפחיתו את שיעור המתחסנים, עלתה התחלואה פי 10 עד פי 100 בהשוואה למדינות בהן שיעור המתחסנים נותר יציב.[68] מגמות של הימנעות מחיסון גרמו גם לחזרתן של מחלות לאזורים מהן מוגרו, כך למשל בספרד נרשמו מקרי דיפתריה לאחר למעלה מ-20 שנים, לאחר ירידה בשיעור קבלת החיסון.[69]
בתגובה לירידה בשיעורי החיסון, החלו מדינות שונות להחמיר עם הורים שסירבו לחסן את ילדיהם. באיטליה נקבע שאי מתן חיסון היא עבירה על החוק, וחל איסור על ילדים לא מחוסנים ללכת לגנים ולבתי ספר.[70] באוסטרליה הוטלו סנקציות כלכליות על הורים שנמנעו ממתן חיסון ונאסרה הגעת ילדים שאינם מחוסנים לגנים ולבתי ספר.[71] בחלק מהמקרים הועמדו הורים לדין עקב מות ילדיהם בשל אי מתן חיסון.[72]
ביטול חסינות העדר ותוצאותיה עריכה
חסינות העדר מסייעת במניעת הדבקה מאלו שהמערכת החיסונית שלהם פגועה (בשל מחלה אוטואימונית או בשל טיפול רפואי, כגון לאחר השתלת איברים וכימותרפיה לחולי סרטן) או אלו שמתן החיסון לא חולל אצלם תגובה אימונולוגית (עד 20% ממקבלי החיסון, בתלות בסוג החיסון). חסינות העדר פועלת על ידי צמצום מקרי החשיפה לפתוגנים, אך דרוש שיעור מתחסנים גבוה על מנת שהיא תפעל. כתוצאה מהירידה בשיעורי החיסון חלה פגיעה בחסינות העדר, וכתוצאה מכך נחשפה האוכלוסייה הפגיעה להדבקות, חולי ומוות.
מיזם מחוסגן עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מחוסגן (עמותה)
מיזם מחוסגן הוקם בישראל בשנת 2018 על מנת להילחם בתופעה של ילדים לא מחוסנים.[73] פעילותו של המיזם היא ליווי רפואי של גני ילדים, על מנת לוודא כי כל הילדים מחוסנים.[74] מתנדב של מחוסגן (רופא, אח או סטודנט לרפואה) מגיע לגן הילדים ובודק פנקסי חיסונים. במידת הצורך הוא גם נפגש עם הורים חוששים ומשכנע אותם לחסן. את המיזם הקימו איתי ברשדסקי, מנהל רשת גנים, ד"ר ליאור אונגר, וד"ר מאיר עזרא אליה, ואליהם הצטרפה כמנכ"לית סתו אברהמי. על פי אתר המיזם, כחודשיים מהקמת המיזם יותר מ-260 גנים הצטרפו ליוזמה, ולמעלה ממאה מתנדבים מתחום הרפואה ליוו את הגנים הללו.[75] רבים מהמתנדבים פעילים גם בהפעלת אתר מדעת, וקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים", שם הם מסבירים על בטיחות החיסונים, אל מול פונים מודאגים.
חיסונים ביהדות עריכה
מבחינה הלכתית, לפי רוב מוחלט של פוסקי ההלכה חובה להתחסן. על-פי רבי יצחק זילברשטיין,[76] גם אם כמחצית מהרופאים היו סבורים שהנזק של החיסונים גדול מהתועלת, עדיין יש חובה להתחסן. כי בסופו של דבר צריך ללכת על פי החלטת הממשלה ורשויות הבריאות במדינת ישראל, זאת על פי "שולחן ערוך הרב" שפוסק ש"רופא שניתנה לו הרשות לרפא" זהו רופא שהוסמך על ידי הממשלה. על אף שישנם רופאים המצביעים על סיכונים בחיסונים, תופעות לוואי וכדומה – עדיין יש להתחסן, על פי הכלל המופיע בגמרא, שיותר יש לו לאדם לשמור עצמו שלא יזיק משלא יוזק.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
חיסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חיסוני ילדות ונוער, אתר מדעת
- פורטל החיסונים, באתר עמותת מדעת
- קובץ:National Library IL logo.svg תרכיבים, דף שער בספרייה הלאומית
- חיסונים - כל מה שחשוב לדעת, אתר "חיסונים", מרכז רפואי וולפסון
- תדריך החיסונים של משרד הבריאות של ישראל - שגרת החיסונים בישראל, כולל פירוט לוחות החיסונים, הוראות והוראות-נגד, מצבים מיוחדים, פירוט מרכיבים
- מאמרים בנושא חיסונים, באתר ספריית אסיף
- אבינועם רכס, דילמת החיסונים - האם רשאית החברה לכפות בחוק חיסון?, באתר הארץ, 6 במאי 2007
- אלי סומך, מדוע בכל זאת כל כך חשוב לחסן ילדים?, באתר ynet, 2 בספטמבר 2008
- שי אשכנזי, המחלות הישנות לא מתו, הן רק מחכות שנפסיק לחסן, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2008
- איילת רוזן, לא לעולם חוסן, באתר מאקו, 6 בנובמבר 2014
- אתר למנויים בלבד בני מוזס, כל הדרכים להתמודד עם סרבני החיסונים, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2016
- ארז גרטי, חיסון סביל, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 ספטמבר 2009
- סרטונים הרצאה - להתחסן או לא להתחסן? שלמה בן ששון, האוניברסיטה העברית (2014)
- אתר למנויים בלבד עידן לושי, לא רק זריקה: ארבע פריצות דרך שמשנות את עולם החיסונים, באתר הארץ, 28 באפריל 2025
הערות שוליים עריכה
- ^ Edgar Sydenstricker, Preliminary Statistics of the Influenza Epidemic, Public Health Reports (1896-1970) 33, 1918, עמ' 2305–2321 doi: 10.2307/4574973
- ^ Mariano Martini, Valentina Gazzaniga, Nicola Luigi Bragazzi, Ilaria Barberis, The Spanish Influenza Pandemic: a lesson from the history 100 years after 1918, Journal of Preventive Medicine and Hygiene 60, 2019-04-02, עמ' E64–E64 doi: 10.15167/2421-4248/jpmh2019.60.1.1205
- ^ Frank M. Snowden, Emerging and reemerging diseases: a historical perspective, Immunological Reviews 225, 2008-10, עמ' 9–26 doi: 10.1111/j.1600-065X.2008.00677.x
- ^ Immunization in Practice: A Practical Guide for Health Staff, World Health Organization, 2015, ISBN 978-92-4-154909-7. (בEnglish)
- ^ AngelaS Clem, Fundamentals of vaccine immunology, Journal of Global Infectious Diseases 3, 2011, עמ' 73 doi: 10.4103/0974-777X.77299
- ^ David Zahavi, Louis Weiner, Monoclonal Antibodies in Cancer Therapy, Antibodies 9, 2020-07-20, עמ' 34 doi: 10.3390/antib9030034
- ^ Margaret A. Keller, E. Richard Stiehm, Passive Immunity in Prevention and Treatment of Infectious Diseases, ASM Journals (ב־English)
- ^ David Gray, Immunological Memory, Annual Review of Immunology 11, 1993-04-01, עמ' 49–77 doi: 10.1146/annurev.iy.11.040193.000405
- ^ kGrubbs &Hahwaji CI, Physiology, Active Immunity, europepmc.org, Aug 2023 (ב־English)
- ^ Margaret A. Keller, E. Richard Stiehm, Passive Immunity in Prevention and Treatment of Infectious Diseases, Clinical Microbiology Reviews 13, 2000-10, עמ' 602–614 doi: 10.1128/cmr.13.4.602
- ^ T. Jacob John, Reuben Samuel, Herd immunity and herd effect: new insights and definitions, European Journal of Epidemiology 16, 2000-07-01, עמ' 601–606 doi: 10.1023/A:1007626510002
- ^ Sunita Awate, Lorne A. Babiuk, George Mutwiri, Mechanisms of Action of Adjuvants, Frontiers in Immunology 4, 2013-05-16 doi: 10.3389/fimmu.2013.00114
- ^ 1 2 Jack C. Yu, Hesam Khodadadi, Aneeq Malik, Brea Davidson, Évila da Silva Lopes Salles, Jatinder Bhatia, Vanessa L. Hale, Babak Baban, Innate Immunity of Neonates and Infants, Frontiers in Immunology 9, 2018-07-30 doi: 10.3389/fimmu.2018.01759
- ^ Bruce Beutler, Innate immunity: an overview, Molecular Immunology, Innate Immunity 40, 2004-02-01, עמ' 845–859 doi: 10.1016/j.molimm.2003.10.005
- ^ 1 2 Francisco A. Bonilla, Hans C. Oettgen, Adaptive immunity, Journal of Allergy and Clinical Immunology 125, 2010-02, עמ' S33–S40 doi: 10.1016/j.jaci.2009.09.017
- ^ The Control of Adaptive Immune Responses by the Innate Immune System, כרך 109, Academic Press, 2011-01-01, עמ' 87–124. (בen-US)
- ^ 1 2 Isabel Delany, Rino Rappuoli, Ennio De Gregorio, Vaccines for the 21st century, EMBO Molecular Medicine 6, 2014-06-01, עמ' 708–720 doi: 10.1002/emmm.201403876
- ^ 1 2 Alternative vaccine delivery methods, W.B. Saunders, 2013-01-01, עמ' 1200–1231. (בen-US)
- ^ Jane N. Zuckerman, Elaine C. Jong, Travelers' Vaccines, PMPH-USA, 2010, ISBN 978-1-60795-045-5. (בEnglish)
- ^ I. P. Nascimento, L. C. C. Leite, Recombinant vaccines and the development of new vaccine strategies, Brazilian Journal of Medical and Biological Research 45, 2012, עמ' 1102–1111 doi: 10.1590/S0100-879X2012007500142
- ^ Russell G. A. Jones, Yvonne Liu, Peter Rigsby, Dorothea Sesardic, An improved method for development of toxoid vaccines and antitoxins, Journal of Immunological Methods 337, 2008-08-20, עמ' 42–48 doi: 10.1016/j.jim.2008.05.009
- ^ N Pardi, MJ Hogan, FW Porter, PDF mRNA vaccines—a new era in vaccinology … - -], Nature reviews Drug …, 2018, 2018
- ^ History of vaccine: from centuries to present, Academic Press, 2022-01-01, עמ' 3–16. (בen-US)
- ^ היסטוריה אילו חיסונים נכללים בהמלצות משרד הבריאות משרד הבריאות - האגף לאפידמיולוגיה, עדכון ספטמבר 2016
- ^ עמית נאור, מתי חייבה מדינת ישראל את תושביה להתחסן?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, פברואר 2021
- ^ נעמי מי עמי, חיסונים לילדים, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, יוני 2004
- ^ דן אבן, חרדים מהחיסונים, באתר הארץ, 6 במרץ 2011
- ^ תיקון חוק הביטוח הלאומי - מס' 113, ס"ח 2203 מ-23 ביולי 2009
- ^ ארגון עדאלה, המועצה הלאומית לשלום הילד והעמותה למידע על החיסונים, ראו בג"ץ 7245/10 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' משרד הרווחה ואחרים, ניתן ב־4 ביוני 2013
- ^ אתר למנויים בלבד דן אבן, רויטל חובל, גרמן הודיעה כי תבטל את הפחתת הקצבאות לילדים שלא חוסנו כנדרש, באתר הארץ, 6 ביוני 2013
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ אתר חיסונים - שעלת
- ^ אתר חיסונים - אבעבועות רוח
- ^ המרכז לבקרת מחלות ומניעתן ארה"ב - ה-CDC, Rota virus - Clinical Information
- ^ בית חולים וולפסון, רוטה וירוס - באתר חיסונים של בית חולים וולפסון
- ^ ד"ר אריה גולדשמיד וריקי סגל, אתר קופת חולים כללית, חיסון רוטה, יעיל ביותר, 07.10.2014 (עדכון אחרון)
- ^ הנחיות ליוצאים לחו"ל, משרד הבריאות, 2006
- ^ דבריו של ד"ר חיים רוזנטל מתוך פרוטוקול ישיבת הוועדה לזכויות הילד בנושא סירוב הורים לחסן את ילדיהם מאתר הכנסת, 2004
- ^ דר' חיים רוזנטל, לחסן? כן, אבל בזהירות, באתר ynet, 25 בספטמבר 2007
- ^ החיסון המחומש עלול לגרום לאוטיזם
- ^ שירות ידיעות אחרונות, האם חיסונים גורמים לאוטיזם? מחקר חדש, באתר ynet, 23 ביולי 2006
- ^ גלית יצחק-אוגנוב, חרדים נמנעים להתחסן נגד חצבת, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 בדצמבר 2007
- ^ תמר רותם, אחרי סירוב של שנים: 180 מקרי חצבת שלחו את החרדים לקבל חיסון, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2007
- ^ Wakefield A, Murch S, Anthony A et al. (1998). "Ileal-lymphoid-nodular hyperplasia, non-specific colitis, and pervasive developmental disorder in children". Lancet 351 (9103): 637–41. doi:10.1016/S0140-6736(97)11096-0. PMID 9500320
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Doctors issue plea over MMR jab BBC News (2006-06-26).
- ^ MMR scare doctor 'paid children' BBC News (2007-07-16).
- ^ ד"ר ארז גרטי, המאמר הקטלני, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 בפברואר 2017
- ^ Murch SH, Anthony A, Casson DH et al. (2004). "Retraction of an interpretation". Lancet 363 (9411): 750. doi:10.1016/S0140-6736(04)15715-2. PMID 15016483
- ^ Autism and Vaccines Theory, from the U.S. Centers for Disease Control.
- ^ Immunization Safety Review: Vaccines and Autism. From the Institute of Medicine of the United States National Academy of Sciences 17/05/2004
- ^ MMR Fact Sheet, from the United Kingdom National Health Service
- ^ Demicheli V, Jefferson T, Rivetti A, Price D (2005). "Vaccines for measles, mumps and rubella in children". Cochrane Database Syst Rev 19 (4). doi:10.1002/14651858.CD004407.pub2. PMID 16235361. Lay summary – Cochrane press release
- ^ איתי גל, תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש, באתר ynet, 4 בפברואר 2010
- ^ Doctor behind vaccine-autism link loses license, באתר טיים, 24 במאי 2010
- ^ Anders Hviid, DrMedSci, Jørgen Vinsløv Hansen, PhD, Morten Frisch, DrMedSci, Mads Melbye, DrMedSci, Measles, Mumps, Rubella Vaccination and AutismFREE, acpjournals, April 16, 2019
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ https://www.nejm.org/action/cookieAbsent, www.nejm.org (ב־English)
- ^ Helena Knotkova, Marco Pappagallo, Adjuvant Analgesics, Anesthesiology Clinics 25, 2007-12, עמ' 775–786 doi: 10.1016/j.anclin.2007.07.006
- ^ Tracking down a killer disease, nz-herald, 10 Jul, 2004
- ^ The toll of the anti-vaccination movement, in one devastating graphic, 20 בינואר 2014
- ^ Impact of anti-vaccine movements on pertussis control: the untold story, 31 בינואר 1998
- ^ Mondher Toumi, Editor-in-Chief and Walter Ricciardi, The Economic Value of Vaccination: Why Prevention is Wealth, USA National Institutes of Health, 2015 Aug 12
- ^ ד"ר איתי גל, אוסטרליה: הכניסה לילדים לא מחוסנים לגני הילדים - אסורה, באתר ynet, 14 במרץ 2017
- ^ סוכנות הידיעות, כך מתמודדים באוסטרליה עם סרבני חיסונים: מונעים מהם הטבת מס, באתר כלכליסט, 18 באוגוסט 2013
- ^ These Anti-Vaccine Parents Were Found Guilty in the Death of Their Toddler, 26 באפריל 2016
- ^ אתר הבית של מחוסגן
- ^ אלכסנדרה לוקש ואטילה שומפלבי, יוזמת מחוסגן: "אנחנו הופכים הורים שלא מחסנים - למחסנים", באתר ynet, 3 בינואר 2019
- ^ הסיפור של מחוסגן, באתר מחוסגן
- ^ שכיום הוא אחד מהרבנים המתמצאים בנושאי בריאות, גם מתוך שאלות ששולחים לו, וגם מתוך היכרותו עם רופאים. יש לו סדרה של 5 כרכים עבי כרס של "שיעורי תורה לרופאים"