פעולות נוספות
| מדינה | ישראל ישראל | ||
| מחוז | יהודה ושומרון | ||
| מועצה אזורית | מגילות ים המלח | ||
| גובה ממוצע[1] | -158 מטר | ||
| תאריך ייסוד | 1980 | ||
| השתייכות ארגונית | האיחוד החקלאי | ||
| סוג יישוב | מושב | ||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[2] | |||
| - אוכלוסייה | 420 תושבים | ||
| - מתוכם, תושבי ישראל | 407 תושבי ישראל | ||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.0% בשנה | ||
(למפת הרי ירושלים רגילה) |
name=
}}
<mapframe align="center" height="460" latitude="31.62" longitude="35.41" text="<div style="text-align:center;">מפת היישובים של מועצה אזורית מגילות ים המלח<br />באדום – ורד יריחו<br />בירוק - מיקום בניין המועצה</div>" width="310" zoom="10">[{"properties":{"title":"geomask1","marker-color":"#0000FF"},"type":"ExternalData","service":"geomask","ids":"Q2916384"},{"features":[{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.4334462113425,31.8269039331789],"type":"Point"},"properties":{"title":"ורד יריחו","marker-color":"#FF0000"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.4995045701087,31.8064765304529],"type":"Point"},"properties":{"title":"בית הערבה","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.4610187524748,31.7899662300436],"type":"Point"},"properties":{"title":"אלמוג","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.503111,31.773735],"type":"Point"},"properties":{"title":"בניין מועצה אזורית מגילות ים המלח","marker-color":"#00FF00"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.4671382265272,31.7509942566756],"type":"Point"},"properties":{"title":"קליה","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.4368791064882,31.6789954076505],"type":"Point"},"properties":{"title":"אבנת","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.4011043097818,31.5674952347462],"type":"Point"},"properties":{"title":"מצפה שלם","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.506765037721024,31.82250046320145],"type":"Point"},"properties":{"title":"בית חגלה","marker-color":"#0000FF"}},{"type":"Feature","geometry":{"coordinates":[35.49886405518742,31.80713456231074],"type":"Point"},"properties":{"title":"קדם ערבה","marker-color":"#0000FF"}}],"type":"FeatureCollection"}]</mapframe>
| ||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
7 מתוך 10 | ||
{{#coordinates:31.8269039331789|N|35.4334462113425|E|type:city_region:IL||||
|primary |name= }} וֶרֶד יְרִיחוֹ היא התנחלות ומושב חקלאי הסמוכה ליריחו שהוקמה בשנת 1980. היא נמנית עם יישובי המועצה האזורית מגילות שמצפון לים המלח. היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.
המושב ממוקם על גבעה הצופה אל מחנה הפליטים עקבת ג'אבר ויריחו. מטיילת המושב ניתן לראות את בניין הקזינו של יריחו שהיה בעבר פעיל ונסגר בשנת 2000, ואת אזור צפון ים המלח. מדרום למושב נמצא מבנה עתיק מתקופת הברזל המשויך לממלכת יהודה. מבין כל יישובי המועצה האזורית מגילות ים המלח, זהו היישוב היחידי שלא הוקם בתחילה כהיאחזות נח"ל.
היסטוריה עריכה
ההתנחלות הוקמה כתוצאה מפילוג הגרעין החילוני מהגרעין הדתי ביישוב מצפה יריחו שהוקם ב-1977[4], בעקבות החלטה של ועדת השרים להתיישבות לפתרון הסכסוך[5]. הקמת היישוב החלה באפריל 1980[6]. גרעין של האיחוד החקלאי עלה לקרקע בנובמבר 1980, אך התושבים החילוניים במצפה יריחו סירבו להצטרף אליו, בטענה שאינם רוצים להתיישב בבקעה אלא סמוך ליישוב הקיים, שהוא קרוב יותר לירושלים[7]. טקס חנוכת היישוב נערך ב-30 בדצמבר 1980 בנוכחות שר החקלאות אריאל שרון[8].
באופן זמני נקרא המושב מצפה יריחו ב', ושמו הקבוע ורד יריחו ניתן לו על-פי הפסוק "כתמר התרוממתי בעין גדי, וכשתילי ורד ביריחו", מספר בן סירא[9][10].
מיומו הראשון סבל היישוב מקשיים כלכליים, המתיישבים מימנו מכיסם את הקמת הבתים והתשתית החקלאית, באמצעות האיחוד החקלאי[11]. האינפלציה הגואה בישראל בשנים 1984 ו-1985 הביא להחרפת המשבר, וב-1986 נאלצו התושבים לנטוש את היישוב[12][13], לאחר שחברת מקורות ניתקה את המים ליישוב עקב חוב עבור תשלומי מים[14]. בשנות ה-90, במסגרת הסדר חובות המושבים ובעקבות "חוק גל" נמחקו חובות המושב[15].
בעקבות הסכם עזה ויריחו תחילה במאי 1994, עברה העיר יריחו לידי הרשות הפלסטינית, כולל מחנה הפליטים עקבת ג'אבר הממוקם כ-500 מטר מצפון ליישוב. האזור זכה לשגשוג כלכלי. התגברות התיירות באזור הובילה לנטישת החקלאות על ידי המתיישבים והקימו צימרים[16]. ב-1998 הוקם בסמוך למושב הקזינו ביריחו שמשך מאות מהמרים ישראלים כל יום[17]. אנשי המושב הקימו עמדה להחלפת כספים סמוך לקזינו[18]. בספטמבר 2000, פרצה האינתיפאדה השנייה מה שהביא להפסקת פעילות הקזינו ולקריסת התיירות באזור, וכפועל יוצא לקשיים כלכליים ביישוב.[16] ב-13 בנובמבר 2000, ירו אנשיו של תאופיק טיראווי על ורד יריחו מתוך בניין הקזינו. צה"ל הגיב בירי פגזי טנקים על הבניין, שנהרס חלקית[19]. באפריל 2001 שופץ הקזינו במהירות והיה מוכן להפעלה מחדש, אך צה"ל החל לאסור על כניסת אזרחים ישראלים לשטחי A, והוא נותר נטוש[20].
בשנת 2009 החלה חברת הבנייה בנייני בר אמנה בהקמת בתים ההרחבה הקהילתית במושב[21].
אופי היישוב עריכה
במושב מתגוררות כ-95 משפחות. בהרחבה נבנו בתים פרטיים על שטח של כחצי דונם.
ביישוב קיימים צימרים, בריכה, מרכז הפעלה לילדים ולנוער, מעון וגן ילדים.
במקום פועלת תנועת הנוער העובד והלומד.
ילדי היישוב לומדים בבתי ספר יסודיים בקליה, בכפר אדומים ובמעלה אדומים ובחטיבות ביניים ותיכונים בירושלים, במעלה אדומים ובעין גדי.
קישורים חיצוניים עריכה
- ורד יריחו, באתר מועצה אזורית מגילות ים המלח
- אבינועם בר יוסף, ורד יריחו נבל וננטש, מעריב, 22 במאי 1986
- רוני גלבפיש, ורד יריחו נובלת, באתר גלובס, 16 באפריל 2001
הערות שוליים עריכה
- ^ לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ יוצא צו פינוי נגד הפולשים למצפה יריחו, מעריב, 13 במאי 1980
- ^ ההתיישבות במרחב ירושלים, דבר, 13 ביוני 1980
- ^ החלו עבודות ההכשרה ו להקמת מצפה יריחו, מעריב, 3 באפריל 1980
- ^ גוברים סכסוכי הדתיים והחילוניים במצפה-יריחו, דבר, 7 בנובמבר 1980
- ^ יוסף וקסמן, התנחלות ורד יריחו עולה על הקרקע, מעריב, 30 בדצמבר 1980
יוסף וקסמן, ורד יריחו "נשתל" מעל הבקעה, מעריב, 31 בדצמבר 1980 - ^ בן סירא, כ"ד י"ד
- ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1492
- ^ אהרון פריאל, הכסף נגמר ולמושבי האיחוד החקלאי אין למי לפנות, מעריב, 22 במאי 1986
- ^ כל תושבי ורד יריחו נוטשים היום המושב, מעריב, 21 במאי 1986
- ^ אבינועם בר יוסף, ורד יריחו נבל וננטש, מעריב, 22 במאי 1986
נדב העצני, ישובי הבקעה: יאוש וחוסר אונים, חדשות, 22 במאי 1986 - ^ מקורות ניתקה המים ל־10 ישובים בבקעה, מעריב, 23 במאי 1986
- ^ עמירם כהן, מנהלת הסדר המושבים: חובות המגזר המושבי - 22.9 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 28 באפריל 2011
- ^ 1 2 רוני גלבפיש, ורד יריחו נובלת, באתר גלובס, 16 באפריל 2001
- ^ 300 מיליון דולר יושקעו בפיתוח הקזינו ביריחו בתוך 3 שנים, באתר גלובס, 1 בדצמבר 1999
- ^ ידיעות אחרונות, המסלול הירוק: בהתנחלות מוכרים דולרים למהמרים ביריחו, באתר גלובס, 11 במאי 2000
- ^ שרה ליבוביץ-דר, ההימור נכשל, באתר הארץ, 23 במאי 2001
- ^ הקזינו ביריחו שופץ ומוכן להפעלה, באתר גלובס, 15 באפריל 2001
- ^ אריאל רוזנברג, ורד יריחו: 41 מגרשים בני חצי דונם מ-700 אלף שקל, באתר גלובס, 22 במרץ 2009
| ||||||||||||||
