הרקולס התינוק

הרקולס התינוק

נתונים על היצירה
מיקום	{{#property:P276}}

הרקולס התינוק (באנגלית: The Infant Hercules) הוא ציור שמן על בד מאת הצייר הבריטי סר ג'ושוע ריינולדס, שנוצר בשנת 1788. היצירה מתארת את דמותו של הרקולס הפעוט כשהוא חונק נחשים – סצנה הידועה מן המיתולוגיה יוונית – ומציגה רק את הדמות הראשית ללא שאר מרכיבי הסיפור המלא.

רקע והזמנה

הציור קשור ישירות לגרסה גדולה יותר של אותה סצנה, שהוזמנה מריינולדס על ידי יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה, בשנת 1785, ומוצגת כיום במוזיאון ארמיטאז' שבסנקט פטרבורג. ההזמנה מהקיסרית, שנחשבת לאחת הפטרוניות הגדולות של האמנות בתקופתה, הייתה מהיוקרתיות ביותר בקריירה של ריינולדס. באיגרת לדוכס רטלאנד מיום 20 בפברואר 1786 תיאר האמן כי "הגודל, הנושא והכול הושארו לשיקול דעתי", דבר שהפך את ההזמנה לאתגר ייחודי.

נושא הציור ופרשנותו

ריינולדס בחר לתאר את הרקולס הפעוט בעקבות האודה הנימאית הראשונה מאת פינדארוס, המתארת את גבורתו של הרקולס עוד בילדותו. הבחירה עוררה ביקורת בקרב בני זמנו – למשל, הוראס וולפול טען שראוי היה לבחור נושא מההיסטוריה הבריטית או הרוסית – אך ריינולדס עמד על עדיפות הנושאים הקלאסיים. ביצירה ששלח לקיסרית צירף הסבר לפרינס פוטיומקין: "בחרתי בתיאור המפתיע של אומץ הרקולס בעודו ילד, כי הנושא מרמז (גם אם מרמז מרחוק) על האומץ הלא ילדותי אך הידוע של האימפריה הרוסית".

גרסאות, תהליך עבודה ומקורות השראה

הציור המקורי שהוזמן לארמיטאז' נוצר בין 1786 ל-1788 והוצג בהאקדמיה המלכותית לאמנויות. ריינולדס ציין כי מתחת לגרסה הסופית "מסתתרות עשר תמונות – חלקן טובות יותר, חלקן פחות". הגרסה הנדונה כאן קטנה יותר, ומתמקדת בדמותו היחידה של הרקולס הפעוט נאבק בנחשים, ללא אלמנטים נוספים.

קיום מספר גרסאות של הציור, לצד שלושה רישומים בעט ודיו המתארים את אותה הדמות, מעיד כי ריינולדס החל ביצירתו מן הדמות המרכזית – ולא מתוך תכנון מוקדם של קומפוזיציה מלאה – דבר המלמד על מיקודו הדרמטי בדמות הראשית.

המודלים ששימשו את ריינולדס היו בנו של מסגר המסגרות ויליאם קריב, וכן ויליאם רולף, בנו של מנהל משק אצל אדמונד בורק. ביצירה ניכרת גם השפעתו של פטר פאול רובנס – במיוחד בגוון העור של הרקולס, בפרספקטיבה של רגלו הקדמית ובברק של גופות הנחשים – תוצאה של ביקורו של ריינולדס באנטוורפן ובריסל באוגוסט 1785.

השוואות והשפעות

קובץ:Joshua Reynolds Ugolino.jpg

אוגולינו וילדיו בכלא

היצירה הרקולס התינוק הושוותה ביצירתה ובמבנה הקומפוזיציה שלה ליצירה אחרת של ריינולדס, "אוגולינו וילדיו בכלא". בשני המקרים ניכר כי האמן החל את עבודתו מן הדמות המרכזית – ולא מתוך תכנון מוקדם של סצנה מלאה – דבר המלמד על שיטת עבודתו ועל מיקודו הפסיכולוגי בדמות הראשית.

בנוסף, ביצירה ניכרת השפעה סגנונית בולטת של פטר פאול רובנס. הדבר בא לידי ביטוי בעיבוד הדרמטי של גוף הרקולס, בפרספקטיבה של רגלו הקדמית ובברק החיוני של דמויות הנחשים. ריינולדס, שביקר באנטוורפן ובבריסל בשנת 1785, התרשם במיוחד מיצירותיו של רובנס, והשפעה זו ניכרת כאן בעוצמה, גם ללא זיקה ישירה ליצירה מסוימת.

רכישה והצגות

הציור נרכש מהאמן בשנת 1791 על ידי ויליאם, הרוזן הרביעי מפיצוויליאם, תמורת 150 גיני. הרוזן, שהיה ידידו הקרוב ופטרונו של ריינולדס, הזמין ממנו בעבר דיוקנאות של עצמו, של אשתו שרלוט, רוזנת פיצוויליאם, ושל בנם לורד מילטון. היצירה הוצגה במספר תערוכות מרכזיות:

המוסד הבריטי, לונדון, 1813, מס' 100

גלריית גרוסוונור, לונדון, 1884, מס' 175

ביבליוגרפיה

Waagen, Treasures of Art in Great Britain, vol. III, 1854, p. 340

Graves & Cronin, A History of the Works of Sir Joshua Reynolds, London, 1899–1901, vol. III, p. 1163

Waterhouse, Reynolds, London, 1941, pp. 80, 188

Cormack, “The Ledgers of Sir Joshua Reynolds”, Walpole Society, vol. XLII, Oxford, 1970, p. 152

Mannings, Reynolds, Catalogue of the exhibition at the Royal Academy, 1986

Postle, Sir Joshua Reynolds: The Subject Pictures, Cambridge, 1995, pp. 208–211

Northcote, Memoirs of Sir Joshua Reynolds, London, 1811, vol. II, p. 219