דיוקן ליידי וורסלי
פעולות נוספות
| נתונים על היצירה | |
|---|---|
| מיקום | {{#property:P276}} |
דיוקן ליידי וורסלי הוא ציור דיוקן משנת 1779 מאת האמן הבריטי ג'ושוע ריינולדס, המתאר את סימור, ליידי וורסלי. וורסלי הייתה אשתו של סר ריצ'רד וורסלי, הברונט השביעי, לו נישאה בשנת 1775. היא מוצגת לבושה בבגד רכיבה שעוצב כך שידמה למדי המיליציה של דרום המפשייר, יחידה שבה שימש בעלה כקולונל.[1] באותה תקופה התעוררה התלהבות פטריוטית בעקבות הצטרפותן של צרפת וספרד למלחמת העצמאות של ארצות הברית. בשנת יצירת הציור איים צי פרנקו-ספרדי על פלישה לאנגליה, איום שנודע בשם "הארמדה של 1779" (אנ'). ריינולדס הבחין בליידי וורסלי כשהיא לובשת את תלבושת הרכיבה שלה במחנה הצבאי קוקסהית' (Coxheath), סמוך למיידסטון שבמחוז קנט. הציור נועד להשלים דיוקן משנת 1775 של סר ריצ'רד, שבו הוא מתואר במדיו.[2] לימים נקשרה ליידי וורסלי בפרשה שערורייתית בשנת 1782, כאשר ברחה עם מאהבה, אשר נתבע על ידי בעלה בתביעה בגין ניאוף.
בציור היא אוחזת בשוט רכיבה בידה הימנית, רמז למיומנותה ברכיבה על סוסים.[3] ריינולדס היה הנשיא הראשון של האקדמיה המלכותית לאמנויות, והציג את היצירה בתערוכת האקדמיה המלכותית בשנת 1780 בבית סאמרסט. הציור נרכש על ידי איש העסקים האמריקאי סטיבן שוורצמן מאוסף בית הרווד (Harewood House) שביורקשייר, תמורת 25 מיליון ליש"ט.[1]
מחלוקת סביב המכירה עריכה
בעקבות המכירה, כתבה מרסיה פוינטון, פרופסור אמריטה לתולדות האמנות באוניברסיטת מנצ'סטר שבבריטניה, מכתב לעיתון הפייננשל טיימס ב־31 בינואר 2025. המכתב פורסם תחת הכותרת:"מכירת ריינולדס צריכה להרגיז את ציבור אוהבי האמנות בבריטניה". פוינטון כתבה:[4][5]
נציגי שוק האמנות בוודאי שמו לב לידיעה בעמוד הראשי שלכם, 'מהלך השיא של מיליארדר אמריקאי מטלטל את שוק האמנות בלונדון' (25 בינואר). עניינם בסיפור הוא כלכלי בלבד, ולאחר שמצאו דרך לעקוף את הליך הבקרה הבריטי, המוערך בעולם, על ייצוא יצירות אמנות וחפצים בעלי ערך תרבותי, אין ספק שהם פותחים בקבוקי שמפניה.
אולם ציבור אוהבי האמנות של האומה, וכן תלמידים וחוקרים של תולדות בריטניה במאה ה־18, יוצאים נפסדים. בית הארווד שבמערב יורקשייר, שלגביו נאמר כי הוא זקוק לכסף, שימש דוגמה למופת בהנגשת אוספיו לציבור ובהתמודדות עם שאלות הנוגעות ליצירתן ולקליטתן של יצירות אמנות.
הציור המדובר, "דיוקן ליידי וורסלי" מאת ג'ושוע ריינולדס (סביב 1776), המופיע בצבע במאמרכם, מציג את הדמות כשהיא לבושה בבגד רכיבה בסגנון "מוד מיליטר", שאומץ לתמיכה במיליציות הלאומיות בתקופה של חשש גובר מפלישה צרפתית.
הסקת מסרים פוליטיים מבגד נמצאת שוב בכותרות, כפי שעולה גם מטורה של ג'ו אליסון על אשתו של דונלד טראמפ, מלניה ("מי מפחד ממלניה טראמפ?", Life & Arts, 25 בינואר).
סטיבן שוורצמן, תומך דונלד טראמפ שקיבל בשנה שעברה תואר אבירות כבוד מממשלת בריטניה, חייב לאומה הבריטית, שאת מורשתה התרבותית הוא רוכש, להבטיח כי יצירות האמנות שהוא קונה לא יועברו בעתיד לנכסיו מעבר לים, וכי יובטח הסדר נאות להצגתן לציבור.
במקביל, על הממשלה לשקול בדחיפות כיצד להבטיח שהמורשת התרבותית שלנו תישאר לא רק בבריטניה, אלא גם תהיה נגישה לציבור.
ביבליוגרפיה עריכה
- Cruickshank, Dan. The Secret History of Georgian London: How the Wages of Sin Shaped the Capital. Random House, 2010.
- Esposito, Donato. Sir Joshua Reynolds: The Acquisition of Genius. Sansom, 2009.
- McCreery, Cindy. The Satirical Gaze: Prints of Women in Late Eighteenth-century England. Clarendon Press, 2004.
- Rubenhold, Hallie. Lady Worsley's Whim: An Eighteenth-Century Tale of Sex, Scandal and Divorce. Random House, 2011.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 McCreery p.165
- ^ Rubenhold p.47-48
- ^ Rubenhold p.48
- ^ Blackstone’s Schwarzman stirs London art market with record purchases, Financial Times
- ^ Marcia Pointon, Letter: Reynolds sale should irk Britain’s art-loving public, The Financial Times
.jpg){kind=link}