הרוסטרטוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
הרוסטרטוס (ביוונית עתיקה: Ἡρόστρατος)[א] היה עלם צעיר אשר העלה באש את מקדשה של האלה ארטמיס בעיר אפסוס, ככל הנראה בשנת 356 לפנה"ס[ב].
את שריפת המקדש, שהיה אחד משבעת פלאי תבל של העולם העתיק, ביצע הרוסטרטוס כדי ששמו ייכנס להיסטוריה. בעשותו כך קיווה ששמו ייזכר לעד לצד שמות האלים והגיבורים של המיתולוגיה היוונית ובכך למעשה חטא בחטא ההיבריס. בדומה ליצירות רבות מן המיתולוגיה והטרגדיה היווניות, כדוגמת "אנטיגונה" של סופוקלס, עונשו של הרוסטרטוס היה לא רק מוות בתלייה, אלא גם איסור הגיית שמו וסיפורו בכל רחבי יוון העתיקה.
למרות זאת, שמו הפך לכינוי לאדם המבצע פשע למען פרסום בלבד, ו"תסמונת הרוסטרטוס" מתארת אנשים המבצעים התקפות נתעבות לשם השגת פרסומת שלילית ותהילת עולם.[1]
בספרות ובתרבות עריכה
בתרבות נקשר שמו של הרוסטרטוס בעיקר לגדלות המושגת באמצעים לא כשרים:
- בגרמנית "Herostrat" הוא פושע המבצע את פשעיו לשם ראוותנות.
- בקובץ הסיפורים שלו "הקיר" (1939) פרסם ז'אן-פול סארטר את "הרוסטרטוס", סיפור קצר בו הגיבור מתכנן לבצע פשע של אלימות מקרית על מנת לזכות בתהילה.
- המחזה "לשכוח את הרוסטרטוס" של המחזאי והסופר הסובייטי גרגורי גורין עוסק בהתנהלותם של תושבי אפסוס לאחר שריפת המקדש, ובכך בעצם מותח ביקורת על החברה האנושית. בשנת 2007 עלתה הפקה של המחזה בעברית, בתיאטרון גבעתיים[2].
- בסרט "אומה של רוצחים", ישנה דמות של האקר אלמוני העונה לכינוי "ארוסטראטוס" (Er0str4tus, בLeetspeak) שמפיץ מידע שקרי ומשמיץ על תושבי העיירה ובכך גורם להם לפנות זה נגד זה ולהידרדר למעשי אלימות ורצח. לאחר שהוא נתפס, הוא נשאל מדוע עשה את כל זה, והוא עונה "בשביל הצחוקים".
לקריאה נוספת עריכה
- Tim Brinkhof, Herostratus: the man who destroyed an ancient wonder of the world, Big Think, 26 בספטמבר 2023
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|הרוסטרטוס]] בוויקישיתוף
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
ביאורים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ הרוסטרטוס: האיש שהרס פלא תבל עתיק - העבר | נוֹבֶמבֶּר 2025, באתר iw.gov-civ-guarda.pt-IW
- ^ ירמי עמיר, לשכוח ולא לזכור, באתר גלובס, 18 במרץ 2007
מיכאל הנדלזלץ, הנבלים וההיסטוריה, באתר הארץ, 12 במרץ 2007
