פעולות נוספות
| מדינה | רוסיה רוסיה |
|---|---|
| אובלסטי | מחוז אירקוטסק מחוז אירקוטסק |
| חבל ארץ | סיביר |
| תאריך ייסוד | 1661 |
| גובה | 440 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במטרופולין | 960,000 |
| קואורדינטות |
52°17′N 104°16′E / 52.283°N 104.267°E{{#coordinates:52|17|N|104|16|E|type:city|| |primary |name= }} |
| אזור זמן | UTC +9 |
| http://www1.irkutsk.ru | |
|
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
| |
_AN2335801.jpg){kind=link}
אירקוטסק (ברוסית: Иркутск) היא בירת מחוז אירקוטסק שברוסיה.
אירקוטסק מהווה ריכוז אוכלוסייה גדול, מרכז תעשייתי ומסחרי, מרכז צבאי, מקום מושבם של הארכיבישופים של הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית ושל מספר מלומדים ואנשי רוח. היא נמצאת במרחק נסיעה של 5,185 קילומטר ממוסקבה ברכבת.
העיר שוכנת על גדתו הימנית של הנהר אנגרה, יובל של היניסיי. פרבר גלסקובסק שוכן על הגדה הנגדית ומחבר ביניהם גשר באורך 1,900 מטר. אירקוט, על שמו קרויה העיר, נשפך אל האנגרה מול העיר בדיוק.
היסטוריה עריכה
אירקוטסק הוקמה במאה ה-17 כחלק מהמאמץ ליישב את מזרח סיביר ולגבות מיסים מסוחרי הפרוות הבוריאטים. התיעוד הראשון על אירקוטסק מתוארך ל-1686.
הדמות הדתית החשובה בהיסטוריה של אירקוטסק היא אינוצנט הקדוש מאירקוטסק (1797-1879, נולד בשם איוואן ונמינוב) שהיה מיסיונר וערך מסעות לאיים האלאוטיים. הוא דיבר את השפות של הילידים ותרגם את כתבי הקודש הנוצריים לשפותיהם. לאחר מות אשתו הוא היה לנזיר, ולאחר מכן בישוף וארכיבישוף של אירקוטסק. לאחר מותו הוא הוכרז כקדוש.
בתחילת המאה ה-19 נשלחו אמנים, קצינים ואינטלקטואלים רבים לגלות בסיביר לאחר שנטלו חלק במרד הדקבריסטים כנגד הצאר ניקולאי. רבים התיישבו בעיר ובסביבתה והפכו אותה למרכז תרבות ואמנות. רבים מבתיהם המפוארים, המעוטרים גילופי עץ מלאכת מחשבת עומדים עד היום ומהווים ניגוד בולט לבניינים הסובייטים המודרניים.
ב-1879, "השנה השחורה", נחרבה העיר עד היסוד בשריפה. שיקומה ארך כעשר שנים, וצ'כוב אמר על העיר החדשה שהיא נראית טוב ממש כמו עיר אירופאית. העיר החדשה הייתה מרכז מסחרי מצליח עד שתושבי העיר התפארו שהם יכולים לרצף את כל הדרך עד מוסקבה ברובלים.
תחבורה עריכה
את העיר משרת נמל התעופה אירקוטסק אשר בשנת 1954 קיבל מעמד בין-לאומי.
יהודים באירקוטסק עריכה
יהודים קיבלו אישור להתיישב באירקוטסק במחצית המאה ה-18. מאוחר יותר התיישבו במקום גם קציני צבא יהודיים וקנטוניסטים. ככל הנראה הקהילה גדלה בזמן מלחמת העולם הראשונה עם הגעתם של פליטים רבים מרוסיה האירופית. המועצה הלאומית של קהילות ישראל בסיביריה ואורל, הדפיסה באירקוטסק סידור תפילה, וכן את סיפורי המקרא בעריכת ביאליק, רבניצקי וש. בן-ציון. הלשכה הציונית המרכזית במקום הדפיסה את מילון בן-יהודה לעברית-רוסית.
כיום גרים באירקוטסק כ-5,000 יהודים, שליח חב"ד נמצא במקום, והוא מרכז את הפעילות החינוכית והדתית של היהודים במקום.
אוכלוסייה עריכה
- בשנת 1875 - 32,512
- בשנת 1900 - 49,106
- בשנת 1975 - 500,000
- בשנת 2002 - 593,400
ערים תאומות עריכה
- מונגוליה אולן בטור, מונגוליה
- הרפובליקה העממית של סין שן-יאנג, הרפובליקה העממית של סין
- סרביה נובי סאד, סרביה
- יפן קנאזווה, יפן
- ארצות הברית יוג'ין, אורגון, ארצות הברית
- גרמניה פפורצהיים, גרמניה
- צרפת אביאן-לה-בן (אנ'), צרפת
- צרפת גרנובל, צרפת
- צרפת דיז'ון, צרפת
- שוודיה סטרמסונד (אנ'), שוודיה
- איטליה פורדנונה, איטליה (מ־2005)
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר הקהילה היהודית באירקוטסק
- אירקוטסק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg אירקוטסק (רוסיה), דף שער בספרייה הלאומית
