אגריג'נטו
פעולות נוספות
סמל אגריג'נטו | |||||||||
| מדינה | איטליה איטליה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מחוז | סיציליה סיציליה | ||||||||
| תאריך ייסוד | 580-582 לפנה"ס | ||||||||
| שטח | 244.6 קמ"ר | ||||||||
| גובה | 230 מטרים | ||||||||
| אוכלוסייה | | ||||||||
| ‑ צפיפות | 217 נפש לקמ"ר (2007) | ||||||||
| קואורדינטות |
37°19′N 13°35′E / 37.317°N 13.583°E{{#coordinates:37|19|N|13|35|E|type:city|| |primary |name= }} | ||||||||
| אזור זמן | UTC +1 | ||||||||
| www.comune.agrigento.it | |||||||||
| קובץ:Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית | |||||||||
| |||||||||
|
(למפת איטליה רגילה) קובץ:Map of comune of Agrigento (province of Agrigento, region Sicily, Italy).svg שטח העיר בנפת אגריג'נטו | |||||||||
.jpg){kind=link}
.svg){kind=link}
אגריג'נטו (באיטלקית: Agrigento; בסיציליאנית: Girgenti) היא עיר בדרום סיציליה שבאיטליה, ובירת נפת אגריג'נטו. העיר היוונית הייתה ידועה כאקרגס (ביוונית: Ακράγας), ולאחר מכן בשם הפיניקי־לטיני אגריגנטו (בפיניקית: 𐤀𐤂𐤓𐤂𐤍𐤕[1] – אגרגנת (בכתיב חסר), בלטינית: Agrigentum). העיר העתיקה נשמרה כאתר ארכאולוגי, אשר זכה לכינוי "עמק המקדשים" (Valle dei Templi), ומוכרז כאתר מורשת עולמית מאז שנת 1997. אגריג'נטו היא יעד תיירותי פופולרי בדרום סיציליה ומשמשת כמרכז לעורף החקלאי שמקיף אותה. למרות זאת העיר נחשבת לאחר העניות באיטליה וסובלת מבעיית פשיעה קשה.
גאוגרפיה עריכה
אגריג'נטו המודרנית יושבת על מישור מוגבה בגובה של 225 מטר אשר צופה דרום־מערבה לכיוון הים התיכון המרוחק ממנה כ־3.5 ק"מ. אתר זה שימש בעת העתיקה כאקרופוליס של אקראגס. מקיפים אותה שני נחלים – סנטה אנה (Santa Anna או Santa Anna antica) ממערב וסן ביאג'ו (San Biagio) ממזרח, ויובליהם זורמים מצידה הצפוני. שני הנחלים נפגשים מדרום לעיר וממשיכים בזרימתם דרומה אל הים. אורכה של העיר המודרנית הוא כ־3.5 ק"מ ורוחבה אינו עולה על קילומטר אחד, אם כי מסביב לה פזורות מספר שכונות נוספות, בעיקר מצפון לגוש הבנוי של העיר. שטחה הבנוי של העיר הוא כ־4.5 קמ"ר, אם כי שטח השיפוט שלה משתרע על 244.6 קמ"ר.
כשני ק"מ מדרום לעיר ובסמוך למפגש הנחלים משתרע "עמק המקדשים" שגובהו כ־75 עד 90 מטר מעל פני הים. שמו של עמק המקדשים התקבע בטעות שכן אין המדובר בעמק אלא בשלוחה. האקלים בעיר הוא ים תיכוני אופייני.
היסטוריה עריכה
אקראגאס היוונית נוסדה על הרמה הנמוכה מצפון למפגש הנהרות אקראגס ואיפסס אשר הקיפו אותה יחד עם יובליהם מכל כיווניה, וסיפקו לה הגנה טבעית. הקמת העיר מתוארכת לשנים 582 עד 580 לפנה"ס ומיוחסת למתיישבים שהגיעו מג'לה (Gela), עיר יוונית אחרת ששכנה על חופיה הדרומיים של סיציליה, כ־60 ק"מ דרומית־מזרחית לעיר. ג'לה נוסדה בתורה בשנת 688 לפנה"ס בידי מתיישבים דורים מרודוס וכרתים. משמעות שמה של אקראגס אינה ברורה, אך ייתכן שהיה זה אפונים למייסד אגדי. העיר צמחה במהירות והייתה לעשירה והמפורסמת בערי יוון הגדולה (Μεγάλη Ελλάδα, Magna Graecia).
העיר הגיעה לשיאה במאה ה־6 לפנה"ס ובמאה ה־5 לפנה"ס תחת שלטון הרודנים פלאריס (570 עד 554 לפנה"ס) ותרון (488 עד 471 לפנה"ס). בתקופה זו השתרעה העיר על שטח גדול בהרבה משטחה כיום, והתגוררו בה 300,000 איש. לאחר מותו של תרון בשנת 471 לפנה"ס הייתה אקראגס לדמוקרטיה ובתקופה זו חי ופעל בה הפילוסוף אמפדוקלס (Εμπεδοκλής). העיר נותרה נייטרלית בעת מלחמת סירקוזה באתונה בעת ההרפתקאה הסיצילית בשנים 415 עד 413 לפנה"ס. בשנת 406 לפנה"ס נכבשה אקראגס בידי קרתחדשת, כמוזכר בכתובת אגרגנת, ומאז לא שבה למעמדה הקודם, אם כי חוותה תקופת פריחה מחודשת בעת שלטונו של טימולאון במחצית השנייה של המאה ה־4 לפנה"ס.
ב־261 לפנה"ס התרחש בעיר הקרב הסדור הראשון במלחמה הפונית הראשונה – קרב אגריגנטום, שהסתיים בכיבוש רומאי של העיר. אגריגנטום חרבה שוב בידי הרומאים בשנת 262 לפנה"ס ובידי הקרתחדשתים בשנת 255 לפנה"ס, והמשיכה לסבול במהלך המלחמה הפונית השנייה החל בשנת 218 לפנה"ס, עת נלחמו שני הצדדים הניצים על השליטה בה. לבסוף כבשו הרומאים את העיר בשנת 210 לפנה"ס וקראו את שמה אגריגנטום, אם כי היא נותרה עיר דוברת יוונית משך מאות שנים לאחר מכן. העיר שבה וחוותה פריחה בתקופה הרומית, ותושביה זכו באזרחות רומית לאחר מותו של יוליוס קיסר בשנת 44 לפנה"ס.
לאחר נפילת האימפריה הרומית עברה אגריג'נטו לשליטת האימפריה הביזנטית.
בסביבות שנת 438 סבלה אגריג'נטו ממתקפות של הוונדלים והאוסטרוגותים מצפון אפריקה שגרמו לה נזק קשה[2].
תושבי העיר נטשו את האתר המקורי עליו ישבה ועברו להתגורר במעלה הגבעה, ככל הנראה בשל התקפות הסרצנים והברברים. בשנת 828 כבשו הסרצנים את העיר שנודעה בתקופתם בשם קרקנט. שם זה התגלגל לגריג'נטי בסיציליאנית, ונותר בעינו עד שבניטו מוסוליני הורה על השבת השם הרומי הוותיק בצורתו האיטלקית בשנת 1927.
בשנת 1087 כבשו הנורמנים את העיר, בהנהגת רוג'רו הראשון, והקימו בה בישופות לטינית. האוכלוסייה הלכה והצטמצמה במהלך ימי הביניים, אך החל במאה ה־18 שבה לגדול באיטיות. תושבי אגריג'נטו תמכו בג'וזפה גריבלדי במהלך איחוד איטליה. העיר ספגה מספר הפצצות במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנת 1997 הייתה אגריג'נטו לאתר מורשת עולמית.
אוכלוסייה עריכה
בשנת 2006 התגוררו בעיר 59,082 איש, ובנפת אגריג'נטו התגוררו אותה עת 456,612 נפש. התפתחות האוכלוסייה בעיר מאמצע המאה ה־19[3]:
<timeline> Colors=
id:lightgrey value:gray(0.9) id:darkgrey value:gray(0.7) id:sfondo value:rgb(1,1,1) id:barra value:rgb(0.6,0.7,0.8)
ImageSize = width:605 height:373 PlotArea = left:50 bottom:50 top:30 right:30 DateFormat = x.y Period = from:0 till:60000 TimeAxis = orientation:vertical AlignBars = justify ScaleMajor = gridcolor:darkgrey increment:5000 start:0 ScaleMinor = gridcolor:lightgrey increment:1000 start:0 BackgroundColors = canvas:sfondo
BarData=
bar:1861 text:1861 bar:1871 text:1871 bar:1881 text:1881 bar:1901 text:1901 bar:1911 text:1911 bar:1921 text:1921 bar:1931 text:1931 bar:1936 text:1936 bar:1951 text:1951 bar:1961 text:1961 bar:1971 text:1971 bar:1981 text:1981 bar:1991 text:1991 bar:2001 text:2001
PlotData=
color:barra width:20 align:left
bar:1861 from:0 till: 17828 bar:1871 from:0 till: 20180 bar:1881 from:0 till: 21219 bar:1901 from:0 till: 24872 bar:1911 from:0 till: 26147 bar:1921 from:0 till: 30074 bar:1931 from:0 till: 28677 bar:1936 from:0 till: 32951 bar:1951 from:0 till: 40491 bar:1961 from:0 till: 47919 bar:1971 from:0 till: 49213 bar:1981 from:0 till: 51325 bar:1991 from:0 till: 55283 bar:2001 from:0 till: 54619
PlotData=
bar:1861 at: 17828 fontsize:S text: 17,828 shift:(-8,5) bar:1871 at: 20180 fontsize:S text: 20,180 shift:(-10,5) bar:1881 at: 21219 fontsize:S text: 21,219 shift:(-10,5) bar:1901 at: 24872 fontsize:S text: 24,872 shift:(-10,5) bar:1911 at: 26147 fontsize:S text: 26,147 shift:(-10,5) bar:1921 at: 30074 fontsize:S text: 30,074 shift:(-10,5) bar:1931 at: 28677 fontsize:S text: 28,677 shift:(-10,5) bar:1936 at: 32951 fontsize:S text: 32,951 shift:(-10,5) bar:1951 at: 40491 fontsize:S text: 40,491 shift:(-10,5) bar:1961 at: 47919 fontsize:S text: 47,919 shift:(-10,5) bar:1971 at: 49213 fontsize:S text: 49,213 shift:(-10,5) bar:1981 at: 51325 fontsize:S text: 51,325 shift:(-10,5) bar:1991 at: 55283 fontsize:S text: 55,283 shift:(-10,5) bar:2001 at: 54619 fontsize:S text: 54,619 shift:(-10,5)
TextData=
fontsize:S pos:(20,20)
</timeline>
אתרי העיר עריכה
מפת האתרים עריכה
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רשימת האתרים עריכה
| מקדש ומס"ד מפה | מיקום | תיארוך | סגנון | שטח בסיס (מטרים) | עמודים | תמונה והערות |
| מקדש וולקן (מקדש G) 1 |
הפינה הדרום־מערבית של העיר העתיקה
|
430 לפנה"ס לערך | פריפטרוס דורי | 17.06, 35.19 | 6 × 13 | - |
| מקדש הדיוסקורים (מקדש I) 3 |
עמק המקדשים | אמצע המאה ה־5 לפנה"ס | פריפטרוס דורי | 13.86, 31.70 | 6 × 13 |
הפינה הצפון־מערבית של המקדש.
השריד היחיד שנותר על כנו |
| מקדש האלים הכתונים
3 |
עמק המקדשים | אמצע המאה ה־5 לפנה"ס | פריפטרוס דורי | 17.20, 38.80 | 6 × 13 | |
| מקדש L 3 |
עמק המקדשים | אמצע המאה ה־5 לפנה"ס | - | 20.20, 41.80 | - | הרוס לחלוטין
|
| מקדש זאוס האולימפי (מקדש B) 4 |
עמק המקדשים | 480 לפנה"ס לערך | מקדש דורי עם פסאודופריסטון | 56.30, 112.60 | 7 × 14 | |
| קבר תרון 5 |
עמק המקדשים | המאה ה־1 לפנה"ס | הרואון | - | - | |
| הנקרופוליס ההלניסטי־רומי 5 |
עמק המקדשים | - | - | - | - | |
| מקדש אסקלפיוס (מקדש H) 6 |
מדרום לעיר העתיקה | המחצית השנייה של המאה ה־5 לפנה"ס | פרוסטילון דורי עם פסאודו־אופיסטודום | 10.70, 21.70 | - | - |
| מקדש הרקולס (מקדש A) 7 |
עמק המקדשים | 500 לפנה"ס לערך | פריפטרוס דורי | 25.34, 67.00 | 6 × 15 | |
| מקדש קונקורדיה (מקדש F) 8 |
עמק המקדשים | 440 לפנה"ס לערך | פריפטרוס דורי | 16.92, 39.44 | 6 × 13 | שחזור המבנה על גבי מסך |
| מקדש הרה (מקדש D) 9 |
עמק המקדשים | 460–450 לפנה"ס | פריפטרוס דורי | 16.90, 38.15 | 6 × 13 | |
| מקדש דמטר (מקדש C) 12 |
אקרופוליס | 480–470 לפנה"ס | פרוסטילון דורי | 13.30, 30.20 | - | שוכן מתחת לכנסיית סן ביאג'יו |
| כנסיית סן ניקולה 14 |
גבעת סן ניקולה | המאה ה־13 | - | - | - | |
| המוזיאון הארכאולוגי 14 |
גבעת סן ניקולה | נבנה ונפתח ב־1968 למעט חלק ישן שהיה מנזר |
- | - | - | חצר המנזר ההיסטורי במוזיאון |
| אורתוריום פלאריס 15 |
גבעת סן ניקולה | המאה ה־2 לפנה"ס | פרוסטילון יוני | 5.30, 8.50 | 4 | האורתוריום ברקע. שרידי האקלסיאסטריון |
| בולטריון 16 |
גבעת סן ניקולה | המאה ה־4 והמאה ה־3 לפנה"ס | - | - | - | |
| מקדש אתנה (מקדש E) 17 |
אקרופוליס | תחילת המאה ה־5 לפנה"ס | פריפטרוס דורי | 15.10, 34.70 | 6 × 13 | שוכן מתחת לכנסיית סנטה מריה דיי גרצ'י |
| מקדש זאוס 18 |
אקרופוליס | המאה ה־6 לפנה"ס הקתדרלה מהמאה ה־11 |
- | - | - | שוכן מתחת לקתדרלת סן ג'רלנדו
|
.JPG){kind=link}
_-_n._0355_-_Girgenti_-_Tomba_di_Terone_(2).jpg){kind=link}
.JPG){kind=link}
ערים תאומות עריכה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- תמונות מהעיר
- מדריך למטייל בעמק המקדשים
- עמק המקדשים
- אודות העיר
- מדריך לעיר (אורכב 28.09.2007 בארכיון Wayback Machine)
- תמונות מאגריג'נטו
- תמונות מעמק המקדשים באגריג'נטו
- אגריג'נטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אגריג'נטו, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ KAI 302 – כתובת אגרגנת
- ^ Alex Metcalfe, Muslims and Christians in Norman Sicily, Taylor & Francis, 2014, page 7
- ^ מקור: ISTAT
| אנית "היפוס" (סוס) פיניקית ערים ומושבות פיניקיות | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מפת ערי הפיניקים ומושבותיהם | |||||
| כנען |
| ||||
| קיליקיה | אזתודי • אדון • לארטס (אנ') | ||||
| אי־כתיים/אלשי | כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ') | ||||
| יוון | רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ') | ||||
| מצרים | תחפנחס • מף • איפסמבול | ||||
| סיציליה | צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה | ||||
| שרדן | אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו | ||||
| קורסיקה | אלליה | ||||
| מצר מלקרת | אנן • גול • אירנם • למפדוזה | ||||
| צפון אפריקה | תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת שימוש בתבנית צר עבור "Bir Bouregba" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה • ראשיביס • מוגדור • אגדר | ||||
| אישפניה | אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • מפרץ מונס קלפה (קרת (אנ'), אלחסירס, גיברלטר) • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו | ||||
| האיים הבלאריים | איבשם (אנ') • מגן | ||||
| עוד | מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת | ||||
