Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מבצר אימרהוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־13:47, 7 בנובמבר 2025 מאת imported>Idoiz (←מבנה המבצר: מיכל–>מכל)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
מבצר אימרהוף A10
Ouvrage de l'Immerhof
שער הכניסה למבצר. בחזית גדרות התיל שהקיפו אותו.
שער הכניסה למבצר. בחזית גדרות התיל שהקיפו אותו.
מידע כללי
סוג מבצר צבאי
שימוש מבצר צבאי
אתר תיירות
על שם חוות אימרהוף
מיקום אטאנז'-גרנד שימוש בתבנית צר עבור "Hettange-Grande" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר'), במחוז מוזל, חבל גראנד אסט
מדינה צרפתצרפת צרפת
בעלים צבא צרפת
אגודת "טיברוס"
מייסדים צבא צרפת
מפעיל אגודת "טיברוס"
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1930–1935 (כ־5 שנים)
חומרי בנייה בטון מזוין
יוצר CORF שימוש בתבנית צר עבור "Commission d'Organisation des Régions Fortifiées" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר')
מידות
עומק 30 מטר
קואורדינטות

49°25′30″N 6°08′08″E / 49.42508°N 6.13564°E / 49.42508; 6.13564{{#coordinates:49.42508|N|6.13564|E|type:landmaRk|||| |primary |name=

}}
https://www.maginot-immerhof.fr/
קובץ:Ouvrage Immerhof carte.png
תוכנית פרישת מבצר אימרהוף

מבצר אימרהוף (בצרפתית: Ouvrage de l'Immerhof) הוא מבצר בינוני שנבנה כחלק ממבצרי קו מאז'ינו על גבולה של צרפת עם מדינת לוקסמבורג. במהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה במלחמת העולם השנייה פלשו הגרמנים לצרפת דרך בלגיה ועקפו את רובו של קו מאז'ינו. מבצר אימרהוף לא השתתף במערכה זו וביוני 1940 נאלצו לוחמיו להיכנע עם כניעת צרפת.

במאה ה-21 הועבר המבצר לאחריותה של עמותה לשימור מורשת ששיפצה את תכולתו וסביבתו ומאפשרת ביקורים בו.

רקע עריכה

הדוקטרינה הצבאית שעמדה מאחורי בניית קו מאז'ינו הייתה של הגנה סטטית. גישה זו התקיימה בצרפת עוד מהמאה ה-17 כשסבסטיאן דה וובאן בנה את ביצורי וובאן.

צרפת המשיכה לדבוק בדוקטרינה זו גם בשלהי המאה ה-19, כשבעקבות התבוסה במלחמת צרפת–פרוסיה, הקימה בכל גבולותיה את מערכת הביצורים סרה דה ריבייר. על אף שמבצרים אלו היו כבר מיושנים במלחמת העולם הראשונה הם לקחו חלק במערכה זו וחלקם אף נהרס כליל מאש ארטילריה גרמנית כבדה.

ב-1920, לאחר המלחמה, המשיכו הצרפתים לדבוק בדוקטרינת ההגנה הסטטית כשתכננו את קו מאז'ינו. התכנון הובל על ידי "ועדת ארגון האזורים המבוצרים" (CORF) שימוש בתבנית צר עבור "Commission d'Organisation des Régions Fortifiées" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר') כשמבצר אימרהוף היה אחד ממבצרי קו זה שתוכנן על ידי הוועדה.

עקרונות בניית מבצרי קו מאז'ינו עריכה

מבצרי הקו נבנו לרוב לפי עקרונות שהתוותה ועדת CORF והם כללו:

  • קיבוץ מבצרים לסקטורים
  • מרחקים בין המבצרים המאפשרים הגנה הדדית בירי ארטילרי
  • עמדות חיל רגלים בין המבצרים המרכזיים
  • בנייה תת-קרקעית
  • מרחק בין הכניסה למבצר והאזור המנהלי לאזור המבצעי כדי למנוע חדירת אויב לאזור המבצעי
  • חלוקה לבלוקים כשכל בלוק כלל שילוב של תותחים, מקלעים ותצפיות (בהתאם להגדרתו כבלוק ארטילריה, רגלים או משולב)

מקום המבצר עריכה

המבצר נבנה בסמוך לחוות אימרהוף, ממנה קיבל את שמו, לייד העיירה אטאנז'-גרנד שימוש בתבנית צר עבור "Hettange-Grande" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר') שבמחוז מוזל, חבל גראנד אסט[1][2].

המבצר היה חלק מסקטור מבצרי טיונוויל שימוש בתבנית צר עבור "Secteur fortifié de Thionville" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר') שהגן על טיונוויל ובירת מחוז מוזל, מץ. המבצר קיבל את המספר A10 ובהתאם לדיסציפלינה בה נבנה קו מאז'ינו קיבל הגנה ארטילרית ממבצר מולבאנז' A9 שממערב וממבצר סטריש A11 שממזרח לו.

בסביבת המבצר נבנו מספר מצדיות לחיל רגלים להגן על המרווחים בין המבצרים הגדולים.

על אף ששמו הרשמי של המבצר היה אימרהוף, החיילים ששירתו בו כינו אותו "מבצר טיברוס" על שם מרטיר קדוש נוצרי בשם "טיבורטיוס".

מבנה המבצר עריכה

כמו רבים ממבצרי קו מאז'ינו נחלק מבצר אימרהוף לשלושה חלקים:

  • שער הכניסה שנבנה בחלקו הדרום מערבי של המבצר. בניגוד למבצרים רבים בקו מאז'ינו בהם נבנו שני שערים: שער הכנסת תחמושת ושער כניסת חיילים, במבצר אימרהוף נבנה רק שער אחד משולב. הסיבה לכך הייתה שהתותחים שהותקנו במבצר היו בקוטר קטן יחסית (81 מ"מ) ולכן התחמושת שנדרשה הייתה קלה ולא היה צורך בשער מיוחד בשבילה. בהתאם לכך גם לא הותקנה רכבת חשמלית להובלת מטענים. בשער הותקנו מספר מערכות נשק כדי להגן עליו שכללו מקלע כפול, תותח נ"ט 47 מ"מ, עמדת מקלע בודד, שני רומי רימונים ושתי צריחים משולבים למקלע ולתצפית שימוש בתבנית צר עבור "Cloche GFM" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר').
  • מערכות השירות נבנו במנהרות בעומק של 30 מטר מתחת לפני הקרקע וניתן היה להגיע אליהן במדרגות או במעליות. מערך השירות התת-קרקעי כלל מגורי חיילים וקצינים, מטבח, מחסן מזון, שירותים, מרפאה, מכלי מים וסולר, מתקני אוורור וסינון אוויר, מחסני תחמושת ותחנת כוח של שני גנרטורים.
  • בלוקי הלחימה כללו שלושה בלוקים:
    • בלוק 1 היה בלוק רגלים שכלל צריח מקלע מתרומם דגם 1935 שימוש בתבנית צר עבור "Tourelle de mitrailleuses modèle 1935" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר') ושני צריחים משולבים לתצפית ולמקלע שימוש בתבנית צר עבור "Cloche GFM" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר').
    • בלוק 2 היה בלוק רגלים שכלל צריח מקלע מתרומם ושני צריחים משולבים לתצפית ולמקלע שימוש בתבנית צר עבור "Cloche GFM" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר').
    • בלוק 3 היה בלוק משולב לרגלים ולארטילריה שכלל צריח לשתי מרגמות 81 מ"מ מדגם 1932 שימוש בתבנית צר עבור "Tourelle de 81 mm modèle 1932" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר'), מצדית למקלע כפול וצריח משולב למקלע ותצפיתן.

ההיסטוריה של המבצר עריכה

בנייה עריכה

המבצר נבנה בשנים 1930–1935. בניגוד לרוב מבצרי קו מאז'ינו, שחלקם התת-קרקעי נחפר מתחת לאדמה, במקרה של מבצר אימרהוף האדמה הוסרה, המבצר נבנה כשהוא חשוף ואז כוסה באדמה.

בכל סביבת המבצר נפרשו חוטי תיל דוקרניים כדי לעצור הסתערות חיילי רגלים. את שרידי חוטי התייל ניתן לראות גם כיום.

לאחר סיום הבנייה הוצבו במקום כ-200 חיילים מרגימנט הרגלים ה-168 שימוש בתבנית צר עבור "168e régiment d'infanterie (France)" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר') ומרגימנט ארטילריית המבצרים ה-151.

מלחמת העולם השנייה עריכה

במאי 1940 החלה המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה בפלישת גרמניה לשטחה של צרפת דרך בלגיה תוך עקיפת רובם של מבצרי קו מאז'ינו.

מבצר אימרהוף, שהיה מרוחק מראש הגשר הגרמני מול הארדנים ומאזור הקרבות, לא השתתף במערכה זו למעט אש ארטילרית שנורתה עליו ב-14 ביוני וגרמה למותו של חייל אחד. ב-22 ביוני נחתם הסכם שביתת הנשק בין גרמניה הנאצית וצרפת לפיו על חיילי המבצרים להניח את נשקם. בחלק מהמבצרים עיכבו המפקדים את הכניעה כדי לשאת ולתת על תנאי כניעה משופרים. כך, בסופו של דבר נכנעו חיילי המבצר רק ב-30 ביוני 1940.

לאחר המלחמה עריכה

לאחר שחרור צרפת וסיום המלחמה נמצא שבתקופה בה היה המבצר תחת כיבוש גרמני הייתה הפגיעה בו מינימלית ורוב הציוד היה במצב תקין.

בתקופת המלחמה הקרה חששה צרפת ממתקפה של חברות ברית ורשה על מדינות מערב אירופה לכן הפכה רבים ממבצרי קו מאז'ינו למחנות צבא ולעמדות תותחים. לאחר פיתוח הנשק הגרעיני בצרפת ירד החשש ממתקפה מהמזרח ולאור עלויות תיחזוק המבצרים החל צבא צרפת למכור את המבצרים בשוק הפרטי. ברוב המקרים היו הרוכשים איכרים שרצו לעבד את האדמות שמעל המבצר. במספר מקרים היו אלו עמותות שימור מורשת שרכשו את הזכויות על מבצרים ושיפצו אותם לטובת ביקורים של הציבור.

המבצר כיום עריכה

בתחילת המאה ה-21 הועבר המבצר והקרקע שמעליו לידי אגודה בשם "טיברוס" הפועלת בחסות המועצה העירונית של אטאנז'-גרנד שימוש בתבנית צר עבור "Hettange-Grande" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר'). בשנים שלאחר מכן פעלו מתנדבי האגודה לשקם את המבצר ותכולתו. בין השאר הצליחו להשמיש את מערכות החשמל ולהפעיל את הגנרטורים וכן להפעיל את מערכות טיהור האוויר.

לאחר שיקום המערכות הבסיסיות פנו אנשי האגודה לשיקום הצריחים והצליחו לשקם את המנגנון המעלה והמוריד של אחד הצריחים.

הביקור במבצר אפשרי תמורת תשלום ובתיאום עם הנהלת האגודה[3].

גלריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • The Tiburce, Immerhof's work: history of the work, before and during the hostilities of 39-40, Hettange-Grande, Association of Friends of the Immerhof work,1984, 39 p. ( BNF 34782353 ).
  • Jean-Yves Mary, Alain Hohnadel, Jacques Sicard and François Vauviller ( ill. Pierre-Albert Leroux), Men and works of the Maginot Line, vol. 1, Paris, Histoire & collections editions, coll. “The Encyclopedia of the French Army” ( no . 2), 2000 (reprint 2001 and 2005), 182 p. (ISBN 2-908182-88-2)
  • Men and works of the Maginot Line, vol. 2: The technical forms of the North-East fortification, Paris, History and collections,2001, 222 pp. (ISBN 2-908182-97-1)
  • Men and works of the Maginot Line, vol. 3: The tragic destiny of the Maginot Line, Paris, History and collections,2003, 246 pp. (ISBN 2-913903-88-6)

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מבצר אימרהוף בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מבצר אימרהוף, באתר wikimapia.org
  2. ^ מבצר אימרהוף, באתר https://mapcarta.com
  3. ^ מבצרי קו מאז'ינו הפתוחים לביקורים, באתר maginot.org
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=מבצר_אימרהוף&oldid=993992"