היינריך למאש
פעולות נוספות
| לידה | זייטנשטטן, האימפריה האוסטרית האימפריה האוסטרית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | זלצבורג, הרפובליקה האוסטרית הראשונה אוסטריה | ||||||
| |||||||
היינריך למאש (בגרמנית: Heinrich Lammasch; 21 במאי 1853 – 6 בינואר 1920) היה משפטן אוסטרי[1], פרופסור למשפט פלילי ובינלאומי וחבר בבית הדין לבוררות בהאג, אשר כיהן כראש הממשלה האחרון של אוסטריה (ציסלייטניה) במשך כמה שבועות באוקטובר ובנובמבר 1918. הוא היה ראש הממשלה הראשון והיחיד במחצית האוסטרית של האימפריה האוסטרו-הונגרית שהיה בן המעמד הנמוך, אף כי לא היה הראשון שנולד למשפחה מפשוטי העם.
ביוגרפיה עריכה
למאש נולד ב-21 במאי 1853 בזייטנשטטן שבאוסטריה תחתית, והיה בנם של הנוטריון היינריך למאש האב (1823–1865) ואשתו אנה לבית שאונשטיין (1829–1891). זמן קצר לאחר לידתו, עברה המשפחה לווינר נוישטאדט ומשם לווינה. לאחר מות אביו בטרם עת, למד למאש בגימנסיית שוטן ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת וינה, שם קיבל תואר דוקטור בשנת 1876.
לאחר שסייר ברחבי גרמניה, צרפת ובריטניה, הוסמך להורות משפט פלילי באוניברסיטת וינה בשנת 1879. המאמר החלוצי שלו על הסכנה האובייקטיבית בהגדרת ניסיון לעבירה זיכתה אותו בשנת 1882 בפרופסורה מיוחדת[2], ובשנת 1885 קיבל פרופסורה מלאה באוניברסיטת אינסברוק. בשנת 1893 הוא התנגד בגלוי לפרויקט חוק הפלילים הרגרסיבי שחוקק ראש הממשלה הנסיך וינדיש-גרץ.
בשנת 1889 חזר למאש לווינה והחל לתמוך ברעיון של חבר הלאומים ברוח הפילוסופיה הנוצרית. הוא הפך לבורר בינלאומי והשתתף בקונגרסים שנערכו בהאג בשנים 1899 ו-1907. כחבר בבית הדין הקבוע לבוררות, הוא גישר בסכסוך על ניופאונדלנד בין בריטניה לארצות הברית, ובסכסוך על האורינוקו בין ארצות הברית לוונצואלה.
בשנת 1899 מינה הקיסר פרנץ יוזף הראשון את למאש כחבר בבית הלורדים האוסטרי. בנוסף, שימש כיועץ משפטי של הארכידוכס פרנץ פרדיננד. ערב מלחמת העולם הראשונה הזהיר מפני התקרבות אל הקיסרות הגרמנית ותמך בהסכם עם מדינות ההסכמה המערביות. במהלך המלחמה הצטרף לתנועת השלום הבינלאומית, וביולי 1917 קרא לשלום נפרד עם מדינות ההסכמה. עם זאת, הצעותיו נדחו בתוקף על ידי שר החוץ אוטוקאר צ'רנין.
בימים האחרונים של המלחמה, מונה למאש לראש ממשלת אוסטריה על ידי הקיסר קרל הראשון ב-27 באוקטובר 1918, במקומו של הברון מקס הוסרק פון היינליין. היה ברור כי האימפריה האוסטרו-הונגרית המתמוטטת לא מסוגלת למעשה לשלוט באירועים מחוץ לווינה. מועצות המדינות של המיעוטים באימפריה פעלו פחות או יותר כממשלות זמניות. האימפריה של קרל כללה למעשה רק את אדמות הכתר באזורי האלפים והדנובה שכללו בעיקר דוברי גרמנית, וסמכות הממשלה אף אותגרה שם על ידי מועצת המדינה שנבחרה על ידי האספה הלאומית הזמנית של אוסטריה הגרמנית.
למאש כונה על ידי העיתונות האוסטרית "מפרק", מאחר שהיה נראה כי תפקידו הוא להיות אחראי על פירוק האימפריה. ב-30 באוקטובר, מועצת המדינה הגרמנית-אוסטרית מינתה את קרל רנר לקנצלר המדינה. כאשר הקיסר הגרמני וילהלם השני התפטר ב-9 בנובמבר, למאש הבין שהמצב בלתי נסבל. הוא נכנס למשא ומתן עם הקנצלר רנר ויעץ לקיסר קרל לוותר על זכותו לממש סמכות ריבונית. בהתאם לכך, ב-11 בנובמבר, פרסם קרל הצהרה בה הכיר בזכות אוסטריה לקבוע את צורת השלטון וויתר על זכותו להשתתף בפוליטיקה של המדינה. כמו כן, שחרר את הפקידים במחצית האוסטרית של האימפריה משבועת הנאמנות שלהם כלפיו ופיזר את ממשלת למאש. ההודעה סיימה למעשה את שלטון ההבסבורגים באוסטריה, שנמשך 636 שנים.
זמן קצר לאחר מכן, מועצת המדינה הכריזה על הרפובליקה הגרמנית-אוסטרית. למאש נשלח לייצג את אוסטריה בסן-ז'רמן. הוא נפטר בזלצבורג ב-6 בינואר 1920, בגיל 66.
