יוסי לבוק נולד בשכונת גבעת רמב"ם בגבעתיים. אמו הייתה דור תשיעי בארץ ושורשיה מצפת, ואביו עלה ארצה מרוסיה בגיל שנתיים. בשנת 1955, בגיל 17 וחצי, עזב את בית הספר המקצועי "שבח" בתל אביב והתגייס לצנחנים. במהלך מבצע קדש בשנת 1956 נפצע בידו וברגליו, הוכר כנכה ושוחרר מצה"ל. לאחר שחרורו, נסע לקניה שם עסק בהצלת חיות בר נדירות והעברתם לגני חיות. בשנות ה-60 שב לישראל, עבד במספר תחומים, כולל הוראת נהיגה וניהול בית ספר לנהיגה, והיה מאלף ושופט בתחרויות יופי לכלבים[3] במסגרת "אגודת חובבי הכלבים".[4]
בשנת 1967, בעקבות המלצה של בן משפחה בעל דרגה בכירה בצה"ל, הוצע ללבוק להצטרף לצבא כאחראי על מערך אבטחה באמצעות כלבי שמירה. הוא הצטרף לצה"ל כאזרח עובד צה"ל, כדי לשמור על עצמאותו המבצעית והיכולת להוציא לפועל רעיונות חדשניים בתחום הביטחון. במסגרת תפקידו, שימש כאחראי על כלבייתיחידת 8200, שסיפקה כלבי שמירה לאבטחת מוקדי האזנה.
בשנת 1974 התרחש הפיגוע במעלות, שבו נרצחו 22 בני ערובה וחייל צה"ל. בעקבות כשל בזיהוי הקומה שבה התבצרו המחבלים, הובילה פעולת החילוץ לכישלון. לבוק, שנחשף לתחקיר המבצעי, הבין כי שימוש בכלבים מאומנים היה מונע את המחדל. הוא הציג את רעיונותיו בפני הרמטכ"לרב-אלוףמרדכי (מוטה) גור, וקיבל הנחיה להקים יחידה ייעודית ללוחמה בטרור בעזרת כלבים תוך שלושה חודשים.[5]
לבוק, שהופקד על הקמת היחידה, נתקל באתגרים תקציביים ולוגיסטיים רבים. לימים יספר לבוק: "הוקצה לי מתחם להקמת כלבייה בצמוד לבסיס של סיירת מטכ"ל, אך לא קיבלנו רכב, בגדי אימונים, או חדר." בשל המחסור במשאבים, השיג כלבים בדרכים 'יצירתיות', ולבסוף הצליח לאמן 10 כלבים מבין 100 שנבחרו בקפידה.[6]
לבוק פיתח שיטות אימון מיוחדות לכלבים, שבהן נבחנו אופיים, כישוריהם ומידת התאמתם למטרות שונות כמו תקיפה, גישוש, איתור עקבות וגילוי אמצעי לחימה. היחידה פעלה בסודיות במשך שנים רבות, וחשיפתה לציבור אירעה רק בשנת 1997 בעקבות אסון המסוקים, כאשר בין ההרוגים נמצאו גם כלבי היחידה.[7] המבצע הראשון של היחידה היה חילוץ בני הערובה מהפיגוע במלון סבוי בתל אביב ב-1975.[8]
לאחר פרישתו מצה"ל בשנת 1975, המשיך לבוק בפיתוח טכנולוגיות ביטחוניות ורשם כ-40 פטנטים בתחום האבטחה.[9] בין ההמצאות שפיתח:
חלון חסין ירי – המאפשר השבת אש מתוך הרכב.
"תיק ג'יימס בונד" נגד גניבות – אשר נותן מכת חשמל לגנב ומשמיע קריאות "גנב".
צבע מגן חסין חום – שאינו נשרף ומונע העברת חום.
במהלך האינתיפאדה הראשונה, הקים מפעל למיגון כלי רכב צבאיים ואזרחיים.[10] בתחילה, התמקד המיגון בהגנה מפני אבנים ובקבוקי תבערה, ובהמשך הותאם גם כנגד ירי ומטעני צד.[11]
לבוק המשיך ללוות את יחידת "עוקץ" ולספק לה ייעוץ מקצועי. בשנת 2016 יצא לאור הספר "לחשוב בשש רגליים",[12] המתעד את סיפורו ואת הקמת יחידת הכלבנים בצה"ל. הספר מחולק לכל חיילי היחידה כחלק מהכשרתם.
יוסף לבוק זכה להוקרה מעיריית פתח תקווה שקראה רחוב על שמו ברובע סירקין החדש.[13]
במאבק בטרור. היא משתתפת במגוון רחב של פעילויות מבצעיות. הכלבים ביחידה מסייעים באיתור מטעני חבלה, חילוץ נעדרים, לכידת מבוקשים, חקירות ביטחוניות ומשימות מורכבות אחרות. היחידה תורמת רבות לביטחון ישראל ומצילה חיי אדם רבים[14].
ליוסי לבוק היו 3 ילדים, ובהם דורון לבוק, הפועל בתחום המיגון הביטחוני אזרחי.[15]
דורון לבוק הוא מנכ"ל ובעלים של חברת "טופ קאר שריון", העוסקת בפיתוח, ייצור והתקנה של מערכות מיגון לכלי רכב. לפי פרסומים תקשורתיים, החברה הוקמה בשנת 2012 ומספקת פתרונות מיגון לרכבים הפועלים בסביבות בעלות סיכון ביטחוני.[16]
בראיון ציין דורון לבוק כי פעילותו בתחום המיגון התבססה על ניסיון משפחתי קודם, אשר החל כבר בתקופת האינתיפאדה הראשונה[16].
על רקע פעילותו של יוסי לבוק בתחום הביטחון והמיגון[17], ניתן לראות בעיסוקו של דורון לבוק המשך רעיוני לתחום זה, תוך מעבר ממסגרת צבאית לפעילות תעשייתית אזרחית.[18]
.svg){kind=link}
