חקלאות בת קיימא
פעולות נוספות
חקלאות בת קיימא (או חקלאות מתחדשת) היא חקלאות המתבצעת באופן בר קיימא העונה על צורכי המזון והטקסטיל הנוכחיים של החברה, מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הנוכחיים או הבאים לספק את צורכיהם.[1] החקלאות בת הקיימא מתבססת על הבנה של פעילות המערכת האקולוגית, וניצולה באופן מיטיב ללא נזק עכשווי וארוך טווח, תוך שימוש במשאבי טבע מתחדשים. ישנן שיטות רבות להגביר את קיימות החקלאות. כאשר מפתחים חקלאות בתוך מערכות מזון בר-קיימא, חשוב שהיא תהיה גמישה ובשילוב פרקטיקות חקלאיות.[2]
החקלאות יוצרת טביעת רגל אקולוגית עצומה, הממלאת תפקיד מרכזי בגורמי שינויי אקלים (תעשיית המזון אחראית לשליש מפליטת גזי החממה האנתרופוגנית בעולם,[3] מחסור במים, הדרדרות קרקע (אנ'), בירוא יערות ותהליכים נוספים,[4] וגורמת בו זמנית מצד אחד לשינויים סביבתיים, אך במקביל היא מושפעת מאותן שינויים. פיתוח מערכות חקלאות בת קיימא מסייעת לקיימות של האוכלוסייה האנושית, ממתנת את שינויי האקלים, ומאפשרת למערכות חקלאיות להאכיל אוכלוסייה גדלה בתנאי סביבה משתנים.[5]
המטרה העיקרית של חקלאות בת קיימא היא לייצר מזון ותוצרת חקלאית באופן שיתאים לאוכלוסיית העולם הקיימת, מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם, תוך כדי שמירה על איכות הסביבה, על שוויון חברתי ועל הכדאיות הכלכלית.[6]
היסטוריה עריכה
כבר בשנת 1907, האמריקני פרנקלין ה. קינג, דן בספרו Farmers of Forty Centuries ביתרונות של חקלאות בת קיימא והתריע ששיטות כאלה יהיו חיוניות לחקלאות בעתיד.[7] את הביטוי "חקלאות בת קיימא" טבע האגרונום האוסטרלי גורדון מקלימונט.[8] המונח הפך פופולרי בסוף שנות ה-80.
הפופולריות ההולכת וגוברת של חקלאות בת קיימא קשורה לחשש הנרחב שכושר הנשיאה של כדור הארץ, מבחינת היכולת להאכיל את האנושות, הגיע אל קצהו, ואולי אפילו חרג ממנו. החשש לחוסר יכולת עתידית להאכיל את אוכלוסיית העולם מעורר דאגה מאז שהכלכלן האנגלי תומאס מלתוס התריע בשילהי המאה ה-18 על גידול עודף באוכלוסיית העולם (סוגיה השנויה במחלוקת),[9] מאז סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, הנושא של אוכלוסיית העולם הגדלה במהירות נתון לדיונים בין-לאומיים.[10]
החקלאות היוותה מאז ומעולם את התעשייה הגדולה ביותר, והיא דורשת תשומות משמעותיות של אדמה, מים וכח אדם. בתחילת המאה ה-21, מומחים הטילו ספק ביכולתה של התעשייה לעמוד בקצב הגידול באוכלוסיית העולם, והועלו חששות לגבי חוסר ביטחון תזונתי עולמי ורעב המוני. נוצרה הסכמה שחקלאות בת קיימא היא הדרך המציאותית ביותר כדי להאכיל בהצלחה את אוכלוסיית כדור הארץ. שיטות חקלאות שונות חייבות לשקול עלויות עתידיות, הן לסביבה והן לקהילות שהם מאכילים.[11] החשש מחוסר יכולת לספק מספיק משאבים לכולם הוביל לאימוץ טכנולוגיה בתחום הקיימות להגדלת הפריון החקלאי. התוצאה הסופית האידיאלית של התקדמות זו היא היכולת להאכיל אוכלוסיות שהולכות וגדלות ברחבי העולם.[12]
המעבר לחקלאות בת קיימא הוא חיוני להגנה על הסביבה, קידום שוויון חברתי והבטחת כדאיות כלכלית לחקלאים. שיטות חקלאות בת קיימא יכולות לעזור להגדיל את ייצור המזון תוך צמצום השימוש במשאבים כגון מים ואנרגיה, לשפר את הכדאיות הכלכלית של חקלאים בקנה מידה קטן ולקדם מעורבות קהילתית בחקלאות. ככל שהאוכלוסייה העולמית גדלה והשפעות שינויי האקלים יחמירו, חקלאות בת קיימא תהפוך חשובה יותר להבטחת ביטחון תזונתי והגנה על כדור הארץ עבור הדורות הבאים.[6]
הגדרות עריכה
בהרחבת חוק "מדיניות החקלאות הלאומית של ארצות הברית" משנת 1977, המונח "חקלאות בת קיימא" הוגדר כמערכת משולבת של שיטות ייצור חקלאיות המתחשבות בהשלכות לטווח הארוך, כשההגדרות למונח הן:[13]
- מספקת את צורכי המזון והסיבים האנושיים.
- משפרת את איכות הסביבה ואת בסיס משאבי הטבע בו תלוי המשק החקלאי.
- עושה את השימוש היעיל ביותר במשאבים בלתי מתחדשים ומשלבת, ככל האפשר, מחזורים ביולוגיים טבעיים ובקרות.
- שומרת על הכדאיות הכלכלית של פעולות חקלאיות.
- משפרת את איכות החיים של החקלאים והחברה כולה.[14]
האקדמאי הבריטי ז'ול פריטי קבע מספר עקרונות מפתח הקשורים לקיימות בחקלאות:[15]
- שילוב תהליכים ביולוגיים ואקולוגיים כגון מחזור חומרים מזינים (אנ'), התחדשות קרקע (אנ') וקיבוע חנקן בפרקטיקות חקלאיות ובייצור מזון.
- שימוש בכמויות מופחתות של תשומות שאינן מתחדשות ואינן בנות קיימא, במיוחד כאלו המזיקות לסביבה.
- שימוש במומחיות של חקלאים, הן כדי לעבד בפועל את האדמה, והן כדי לקדם את יכולותיהם ועצמאותם.
- פתרון בעיות חקלאיות ומשאבי טבע באמצעות שיתוף פעולה עם אנשים בעלי כישורים שונים, כולל נושא ההדברה וההשקיה.[15]
- התייחסות לכלכלה בטווח הארוך והקצר, וליצור סביבות חקלאיות שנועדו לקדם התחדשות אינסופית,[16] ואיזון בין הצורך בשימור משאבים לבין פרנסתם של החקלאים.[17]
עקרונות אלו יוצרים כעין פשרה בין הצורך האקולוגי לצורכי האדם, ומכונים "אקולוגיה של פיוס (אנ')".
גורמים המשפיעים על קיימות[18] עריכה
| שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
ראו גם – חקלאות אינטנסיבית |
פעולות שביכולתן לגרום נזק ארוך-טווח לאדמה, כוללות חקלאות אדמה מוגזמת (העלולה לגרום לסחיפה)[9] והשקיה שאיננה מבוקרת (העלולה לגרום להמלחה).[19][20]
הגורמים החשובים ביותר לאתר גידול חקלאי הם האקלים, הקרקע, משאבי המים, והחומרים המזינים. מבין הארבעה, שימור המים והקרקע הם הרגישים ביותר להתערבות אנושית. כאשר חקלאים מגדלים וקוטפים יבולים, מתכלים חומרים מזינים מהאדמה, וללא חידוש שלהם, האדמה תסבול מדלדול בחומרי ההזנה ותהפוך לבלתי שמישה, או שתייצר יבול מופחת. חקלאות בת קיימא תלויה בחידוש הקרקע תוך צמצום השימוש או הצורך במשאבים שאינם מתחדשים, כגון גז טבעי או מינרלים.
חווה חקלאית המייצרת תוצרת חקלאית באופן תמידי, אך בינתיים יוצרת השפעות שליליות על איכות הסביבה במקומות אחרים אינה חקלאות בת קיימא. דוגמה למקרה בו עשויה להיות מוצדקת ראייה גלובלית היא יישום של דשנים או זבל, אשר עשויים לשפר את התפוקה של חווה, אך עלולים לזהם נהרות או מימי חוף קרובים (אאוטרופיקציה).[21] או שימוש בלתי מושכל בהשקיה, הגורם לנגר עילי[א], שיוצר סחף קרקע מואץ שלאחר תקופה גורם להרס מבנה הקרקע.[6]
אקלים עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – התחממות עולמית, משבר האקלים, שינוי אקלים
שינויי האקלים כתוצאה מההתחממות הגלובלית משפיעים רבות על המערכות האקולוגיות, וגורמים לשינויים בכמויות הגשם והטמפרטורה העולמית, ויש לכך השפעה רבה על החקלאות, שצריכה להתאים את עצמה למצבים חדשים, ולגדל גידולים המתאימים לשינויים אלה.[22]
במקומות שונים בעולם שהיו קיימים גידולים מסורתיים שונים, ועקב שינוי האקלים נוצר מחסור בגידולים. באיטליה, שהיא יצואנית שמן הזית השנייה בעולם, בעקבות שינוי האקלים צנח גידול הזיתים בשנת 2018 ב-47%, והמדינה נאלצה לייבא זיתים ממדינות אחרות.[23] יערות עצי האשור הנרחבים ברחבי אירופה, ובפרט בדרום היבשת, מתמעטים והולכים.[24] במאמר של ד"ר אדורנה מרטינז דל קסטיו מאוניברסיטת מיינץ בכתב העת המדעי Communications Biology נאמר כי לפי מודל מחקר שביצעו, שינויי האקלים גורמים לפגיעה בכמות העצים, ואף צופים ירידה חמורה נוספת של בין 20% ל-50% עד 2090, דבר המצביע על הצורך בהסתגלות מיידית של היערות למצב האקלים, כדי למנוע השלכות אקולוגיות וכלכליות חמורות.[25]
בנוסף, גם איכות הגידולים משתנה לרעה עקב שינוי האקלים. מדענים טענו כי גידולי מזון חיוניים מחיטה ועד אורז הופכים בהדרגה לפחות מזינים, ועם אחוזי חלבון, ברזל ואבץ נמוכים יותר, דבר העלול לסכן את בריאותם של מאות מיליוני עניים בעולם.[26]
חומרים מזינים עריכה
.png){kind=link}
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חומרים מזינים
אחד מהצרכים בחקלאות בת קיימא היא לדאוג לכך שהדשנים המוספים לקרקע, הכוללים בעיקר ניטראט, פוספט, ואשלגן, לא יזיקו לסביבה, ושהם יסופקו ממקורות ברי קיימא.
ניטראט (חנקה) עריכה
החנקה נמצאת בשימוש נרחב בחקלאות, לצורך דישון הקרקע. השימוש בניטראט יוצר בעיה סביבתית, עקב שטיפת החנקה לסביבה.[27] שלושה רבעים מאוכלוסיית העולם חיים במדינות מתפתחות כמו הודו שבהם נוצרה מגמה מדאיגה של זיהום מי תהום בניטראט, וכשהמים משמשים לשתייה עלולים לגרום לבעייות מעיים בבני אדם ובבעלי חיים, ואף לתסמונת מטהמוגלובינמיה ולמוות.[27]
כדי להפחית את הנזקים הנוצרים משימוש בדשן חנקה כימי, נערכים מחקרים על שימוש בחומרים אורגניים כמקור חלופי לחומרי ההזנה הכימיים. על פי מחקר שנערך באוניברסיטה הפוליטכנית של מדריר (ספ')[28] הדשניים האורגניים פולטים עד 28% פחות חנקן מאשר הדשנים הסינתטיים.
שיטה נוספת היא על ידי שימוש בגידולים חקלאיים של קטניות ומספוא, כגון בוטנים או אספסת, היוצרים סימביוזה עם חיידקים מקבעי חנקן, בתהליך הנקרא ריזוביה. הליך זה יכול להיות מקור בר-קיימא לחנקן ביולוגי, שיש לו פחות השפעות שליליות על הסביבה.[29] כדי להמעיט יותר בשימוש בחנקן כימי, נעשים ניסיונות ליצור קיבוע חנקן גם בגידולים שאינם קטניות, כגון אורז, חיטה ותירס, שצורכים כ-70% מהדשנים, אך תפוקת החנקן שלהם היא רק בין 30% ל-50%.[27][30][31]
פוספט (זרחן) עריכה
הפוספט הוא חומר המזון השני בחשיבותו לצמחים אחרי החנקן,,[32] וחסרונו גורם לירידה בכמות ואיכות היבול.[33] פוספט חשוב לחקלאות בת קיימא מכיוון שהוא משפר את פוריות הקרקע ואת איכות וכמות היבולים, דבר המסייע לתמיכה בפרנסת חקלאים ובסופו של דבר לביטחון תזונתי.[34] זרחן מעורב בכל התהליכים המטבוליים העיקריים כולל פוטוסינתזה, העברת אנרגיה, העברת אותות, ביוסינתזה (אנ') מקרומולקולרית ונשימה. הוא נחוץ להתפתחות וחיזוק השורשים והיווצרות זרעים, ויכול להגביר את העמידות למחלות.[32]
זרחן נמצא בקרקע הן בצורה אנאורגנית והן בצורה אורגנית ומהווה כ-0.05% מהביומסה של הקרקע, אך רובו אינו ממיס, ולכן אינו יכול להיספג כראוי בצמחים, לצורך כך מוסיפים את הפוספט בדישון הקרקע. החסרון הוא, ששימוש ארוך טווח בדשנים כימיים המכילים פוספט גורם לאטרופיקציה ולדלדול החיים המיקרוביאליים בקרקע, ולכן נבדקים דרכים אחרות לצורך מיסוס הזרחן שבטבע.[32]
דשני זרחן מיוצרים מסלע פוספט. עם זאת, פוספט סלעים הוא משאב שאינו מתחדש, והוא מתרוקן על ידי כרייה לשימוש חקלאי ולכן מחפשים החוקרים מקורות נוספים לזרחן, באמצעים ביולוגיים, ועל ידי מיחזור זבל.[34][32]
אשלגן עריכה
האשלגן הוא חומר נוסף הדרוש לחקלאות,[35]אך החיסרון בשימוש באשלגן כלורי, שהוא גורם לריכוזים גבוהים של כלוריד בקרקע ופוגע בבריאותה, בשל העלייה במליחות הקרקע. כמו כן יוצר חוסר איזון בזמינות חומרי ההזנה בקרקע, דבר המשפיע על התפתחות צמחים ואורגניזמים בקרקע, ומסכן את המגוון הביולוגי של הקרקע ואת הפרודוקטיביות החקלאית.[36] הפתרון לחקלאות בר בת קיימא היא בהחלפת האשלגן הכלורי בדשנים נטולי כלוריד.[37]
| שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
ראו גם – פוליקולטורה |
סחיפת קרקע עריכה
.jpg){kind=link}
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – סחיפת קרקע
חקלאות מסיבית גורמת לסחיפת יתר של הקרקע, בעיקר בגלל החרישה החוזרת המפרידה את חלקיקי הקרקע, וניקוי העשבייה. כמות הסחף יכולה להגיע ל-1 מילימטר לשנה, ולגרום להפחתה ביכולת הייצור החקלאי בקרקע.[38][39] כמות המים הרבה המשמשים להשקיה, בשילוב הרוחות, גורמים לסחיפת הקרקע.[40] גורם נוסף המשפיע על סחף קרקע הוא רעיית יתר בקרקעות, וכריתת עצים מסיבית.[41]
רבים מהקרקעות החקלאיות מאבדים את פוריותם בעקבות הסחף, וכחמישית מהקרקע החקלאית בעולם איבדה מפוריותה מאז 1945.[38]
מחסור בקרקע חקלאית עריכה
הזנת אוכלוסיית העולם המתרחבת, דורשת גידול באספקת תוצרת חקלאית, שינוי הגורם למעבר של אזורי צמחייה טבעית לשימוש כקרקע חקלאית. במדינות המפותחות פועלים להעלות את תפוקת היבול לשטח קרקע, פעולה החוסכת שימוש בשטחים נוספים. אך לעומת זאת במדינות המתפתחות, ככל שהאוכלוסייה גדלה, נוצר חסרון בשטח חקלאי, על חשבון השטחים הפראיים.[42]
במחקר של האו"ם לשנים 2015―2030 נכתב ”כי ככל שהאוכלוסייה גדלה, הרבה אדמות חקלאיות טובות הולכות לאיבוד לטובת פיתוח עירוני ותעשייתי, כבישים ומאגרים. מסיבות היסטוריות ואסטרטגיות מוצקות, רוב האזורים העירוניים ממוקמים במישורי חוף שטוחים או בעמקי נהרות עם קרקעות פוריות. בהתחשב בכך שחלק ניכר מההתרחבות העירונית העתידית תתרכז באזורים כאלה, נראה כי אובדן האדמות החקלאיות באיכות טובה יימשך. למעשה, ההפסדים נראים בלתי נמנעים, בהתחשב בתשואה הכלכלית הנמוכה להון חקלאי ולעבודה בהשוואה לשימושים לא חקלאיים. הפסדים כאלה הם למעשה בלתי הפיכים ובמדינות עם מחסור בקרקעות ההשלכות על ביטחון המזון עלולות להיות חמורות.”,[18] והפתרון לכך הוא לשנות את הרגלי האכילה לתזונה ידידותית יותר לסביבה, להגדיל את תפוקת היבול בקרקעות החקלאיות, תוך שימוש בדשנים אורגניים וביולוגיים שאינם מזיקים לסביבה, ושימור של עשבייה שאיננה מזיקה, ובכך לשמור מצד אחד על שטחי הקרקע, ומצד שני לא לגרום נזק בלתי הפיך למאגרי המים ולסחיפת הקרקעות.[18][43]
משאבי המים עריכה
| שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
ראו גם – זיהום מים, השקיה, אקוויפר |
באזורים מסוימים ישנן כמויות מספקות של גשמים לצורך גידול יבולים, אך באזורים רבים אחרים דרושה השקיה. כדי שמערכות ההשקיה יהיו בנות קיימא, הן דורשות ניהול נכון על מנת להימנע מסחיפת והמלחת הקרקע והימנעות משימוש בכמות מים מעבר לכמות המתחדשת באופן טבעי. אחרת, מקור המים הופך למעשה למשאב שאינו מתחדש. שיפורים בטכנולוגיית קידוחי בארות מים, מאפשרים חקלאות גם במקומות גבוהים, שבעבר הסתמכו בהם על מי גשמים בלבד. מצד אחד זה מאפשר גידולים רבים יותר, ומצד שני, להתקדמות זו יש מחיר, ובאזורים רבים, המים באקוויפרים מנוצלים מהר יותר מאשר ניתן לחדש אותם.
על פי המכון לקיימות חקלאית של אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס,[44] יש לנקוט במספר צעדים כדי לפתח מערכות חקלאיות עמידות ליובש גם בשנים "רגילות" עם כמות משקעים ממוצעת. צעדים אלה כוללים הן פעולות מדיניות והן פעולות ניהול:
- שיפור אמצעי שימור ואגירת מים.
- מתן תמריצים לבחירת מיני יבולים עמידים ליובש.
- שימוש במערכות השקיה בנפח מופחת.
- ניהול גידולים חקלאיים לצמצום אובדן מים.
- הימנעות משתול יבולים.
שיטות שימור עריכה
כדי לשמר את משאבי הקרקע והמים, ולמנוע סחף ודלדול קרקע, ישנן מספר שיטות גידול חדשניות, אשר שומרות על קיימות הקרקע ומשק המים.[9]
טפטפות עריכה
השקיה בטפטפת, מונעת שימוש יתר במים, ומפחיתה את התאיידותם.
חיפוי קרקע עריכה
שיטות של חיפוי הקרקע, בממברנה פולימרית,[45] בטוף, ובשיטות נוספות, מסייעות להפחתת התאיידות המים בכ-50%. הן גם מפחיתות את כמות עשבי הבר, ומוסיפות לפוריות הקרקע.[46] לעיתים בונים חיפוי צל מעל מטעים, על מנת לסייע בחיסכון במים.[47] החיפוי המועדף יותר, הוא חיפוי קרקע אורגני, כמו עלים, קומפוסט,[48] שבבי עץ וכדומה, המועילים גם לשיפור כמות החומרים המזינים בקרקע.
מחקרים שנעשו בסין, מקסיקו, הודו ומקומות נוספים, הוכיחו כי חיפוי פני הקרקע עם קש או יריעות פלסטיק, מעלים את תפוקת גידולי התירס והחיטה, ומפחיתים את השימוש במים, יישום זה גם מפחית את בעיית הרעלת החנקה במי התהום.[49]
בעמק הירדן בישראל, נערך ניסיון לגדל בננות בחיפוי רשת, כדי לחסוך במים. הגידול בדרך זויוצר חיסכון של בין 15% ל–45% בתצרוכת המים. לגידול זה ישנם יתרונות נוספים בצמצום הפחת ופיזור הקטיף על פני עונות השנה, וכן נוצרה האפשרות לגדל בננות גם בחלקות החשופות לרוח, ובכך להגדיל את מחזורי הגידול.[50]
שיטוח עשבי בר עריכה
שטיחת עשבי הבר בפרדסים ובכרמים, ללא שימוש בחומר הדברה, דבר המונע חדירת כימיקלים לא רצויים לאדמה, ומצד שני יצירה של שכבת קומפוסט טבעית מריקבון העשבייה, אשר מחזק את ריכוז המינרליים הדרושים לקרקע, ויוצרת בהמשך חסכון במי ההשקיה. בשנים הראשונות זהו מקור לקשיים, אבל אחר כך זה מתאזן ויוצר קרקע נוחה יותר לטיפול. שלוש שנות הערלה מסייעות לכך, שנותנות זמן לטיפול בקרקע ולהגיע לאיזון אקולוגי.[51]
פרמקלצ'ר עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פרמקלצ'ר
קיימת שיטה נוספת, חדשנית המכונה פרמקלצ'ר שהגדרתה הרשמית היא "תכנון מודע של נוף המחקה את הדפוסים ויחסי הגומלין המצויים בטבע, על מנת להשיג שפע של מזון, סיבים ואנרגיה לאספקת הצרכים המקומיים. האנשים, המבנים שלהם והדרכים שבהם הם מארגנים את עצמם הם מרכזיים בפרמקלצ'ר".[52]
לפי שיטה זו, משתמשים לגידולים בתבניות טבעיות, ובשיטות עתיקות שנמצאו יעילות, תוך שימוש במשאבים מקומיים ובעקרונות פיזיקליים כדי לתכנן וליצור מערכות מגוונות, יצרניות ויעילות מבחינה אנרגטית ומבחינת משאבים זמינים.
גורמים חברתיים עריכה
חקלאות בת קיימא מנסה לפתור בעיות כלל עולמיות מרובות על ידי פתרון רחב אחד. המטרה של שיטות חקלאיות בנות קיימא היא להפחית את ההידרדרות הסביבתית (אנ') הנגרמת מהחקלאות האינטנסיבית, וליצור חקלאות קיימת וארוכת טווח תוך הגדלת תפוקת היבול והמזון, ומצד שני שמירה על פרנסתם של החקלאים. ישנן אסטרטגיות רבות ומגוונות כיצד לבצע זאת, שבחלקם מנוגדות זו לזו. המדינות המפותחות מנסות דרך התערבות של פילנתרופים בחקלאות של המדינות העניות תוך כדי וויסות הייצור החקלאי לפי הצריכה העולמית למזון בכוחות השוק העולמיים, אחרים סבורים שעדיפה השמירה על זכויות המזון של הפרט ופיתוחם, גם אם איננה משמרת כראוי את האיזון הסביבתי, ולהגביר את הפיתוח הכלכלי הכפרי בתוך קהילות חקלאיות קטנות, להפחית את העוני הכפרי על ידי צמיחה כלכלית בת קיימא. ההיבט החשוב ביותר של מדיניות זו הוא לשתף את החקלאים העניים ביותר בפיתוח המשק באמצעות ייצוב כלכלות חקלאיות בקנה מידה קטן.[6] הסופר דייוויד ריף (אנ') בספרו תוכחת הרעב: מזון, צדק וכסף במאה העשרים ואחת (The Reproach of Hunger: Food, Justice, and Money in the Twenty-First Century)[53] דן בשאלה זו, כשהוא מותח ביקורת על תוכנית הבנק העולמי משנות ה-90 ועל יוזמת האכלת העתיד שלUSAID בתקופת ממשל הנשיא אובמה.[54]
| שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
ראו גם – יעדים לפיתוח בר קיימא |
באמנת "הקומפקט הגלובלי של האו"ם (אנ')" (שהוכרזה בינואר 1999 על ידי מזכ"ל האו"ם קופי אנאן[55]), המנסה להשפיע לעבור לחקלאות בת קיימא ברחבי העולם, תוך שמירה על זכויות היחיד, וקוראת לקוראים למעורבות חברתית רחבה ולמעורבות של עסקים וחברה אזרחית כאחד, הוצגו עשרה עקרונות לצורך כך:[56]
- זכויות האדם
1. עסקים צריכים לתמוך ולכבד את ההגנה על זכויות האדם הבין-לאומיות.
2. לוודא שהם אינם שותפים להפרות זכויות אדם.
- עבודה
3. עסקים צריכים לכבד את חופש ההתאגדות ואת ההכרה האפקטיבית בזכות למשא ומתן קיבוצי.
4. חיסול כל צורות עבודת הכפייה ועבודת החובה.
5. ביטול אפקטיבי של עבודת ילדים.
6. ביטול האפליה ביחס לתעסוקה ולעיסוק.
- סביבה
7. עסקים צריכים לתמוך בגישת זהירות לאתגרים סביבתיים.
8. לנקוט יוזמות לקידום אחריות סביבתית רבה יותר.
9. לעודד פיתוח והפצה של טכנולוגיות ידידותיות לסביבה.
- מלחמה בשחיתות
10. עסקים צריכים לפעול נגד שחיתות על כל צורותיה, כולל סחיטה ושוחד.
כדי לקדם את העקרונות 7 8 ו-9, אומצה על ידי האו"ם תוכנית פיתוח לקראת שנת 2030, המתווה דרך למיגור הרעב בארצות ענייות. על ידי הגברת המאמצים בשיתוף עם ממשלות, עסקים, אקדמיה וחברה אזרחית, כדי להניע את המדיניות, הפעולות והמנהיגות הנכונות שיאפשרו את השינויים הנדרשים ליצירת מערכות חקלאות ומזון בנות קיימא. הקומפקט הגלובלי של האו"ם התחייב להניע מעורבות עסקית במאמץ העולמי לקידום ביטחון תזונתי וחקלאות בת קיימא, ועבודתו מתמקדת בעמודי התווך המרכזיים של מזון וחקלאות, התואמים את חמשת המרכיבים של אתגר "אפס רעב": (1) מערכות מזון בנות קיימא; (2) עוני כפרי; (3) אובדן ובזבוז מזון; (4) גישה למזון הולם ותזונה בריאה; ו-(5) סיום תת-תזונה.[57] כשמעל ל-25,000 חברות ועסקים בין-לאומיים הצטרפו למהלך, מתוכם 24 חברות ארגונים ישראליים, כמו בנק מזרחי טפחות, בנק הפועלים, טבע, בז"ן, איי.סי.אל גרופ ועוד.[58]
הדו"ח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) משנת 2025, תומך בהרחבת ההשקעה בחקלאות בת קיימא, שהיא חסכונית פי ארבעה מסיוע ישיר במזון, אך למרות זאת היא מהווה רק שלושה אחוזים מהכספים ההומניטריים המיועדים להזנת המדינות הרעבות.[59]
השפעות הקיימות ביחס לחקלאות עריכה
יש ויכוח על הדרכים להגעה לקיימות מרבית ביחס לחקלאות.[60] ניתן לאפיין את ההגדרה בשתי גישות שונות: אקוצנטרית, וגישה טכנוצנטרית, הגישה האקוצנטרית שמה דגש על התפתחות אנושית ברמה שלא תפגע בערכי ומשאבי הטבע השונים, ומתמקדת בטכניקות של חקלאות אורגנית וחקלאות ביו-דינמית במטרה לשנות את דפוסי הצריכה והשימוש במשאבים.[61]
לשיטה זו קיימים מכשולים חברתיים וכלכליים, דרוש שינוי חברתי של תרבות הצריכה, וחיפוש של הצרכנים אחר מזון בטוח יותר מיצרנים ברי קיימא. בהיעדר תמריצים פיננסיים והימצאות זניחה של השקעות הון ליישום שיטות חקלאיות בנות קיימא הכוללות תשואה פיננסית/רווחיות נמוכה, קיים ספק גדול אם יאומצו פרקטיקות בנות קיימא. ההון האנושי והחומרי הנדרש כדי לעבור לשיטות חקלאיות בנות קיימא דורש הכשרה של כוח העבודה וביצוע השקעות בטכנולוגיה ומוצרים חדשים, הכרוכים בעלות גבוהה. בנוסף לכך, חקלאים העוסקים בחקלאות קונבנציונלית יכולים לייצר את יבוליהם בייצור המוני, ובכך למקסם את רווחיותם, ויהיה קשה לעשות זאת בחקלאות בת קיימא המעודדת כושר ייצור נמוך.
הגישה הטכנוצנטרית טוענת שניתן להשיג קיימות באמצעות אסטרטגיות טכניות הנשלטות בידי האדם, החל משינוי המערכת התעשייתית, בהובלת הממשל לחקלאות מכוונת לשימור, ועד הטיעון שהביוטכנולוגיה היא הדרך הטובה ביותר לספק את הביקוש ההולך וגובר למזון.
לשיטה זו יש צורך בהשקעות הון רבות, כדי לפתח טכניקות שיאפשרו אינטראקציה מתאימה בין החברות ליצרנים, ויצירת מוטיבציה פיננסית לאימוץ פרקטיקות בנות קיימא. ישנם חוקרים הטוענים כי עלויות היישום, הייצור והמכירה של מוצרים מחקלאות בת קיימא הן גבוהות. לפיכך, ההון המוחזר נמוך, מה שמרתיע את היצרנים מאימוץ שיטות אלה. ולכן יש צורך לייצר הרבה כדי לעמוד ברווחים של שיטות חקלאיות קונבנציונליות. ולפיכך, צריכים לפעול כדי ליצור ביקוש לתוצרת חקלאית בת קיימא, ולשנות את התנהגות הצרכנים ואת תרבותם, ובכך להשפיע על תזרים של הון.[62]
במחקר[63] שנעשה על ידי מספר חוקרים[64] תוך כדי בדיקת מאות ספרים ומאמרים שנכתבו על כך, אחר סקירת ספרות מקיפה באמצעות יישום מודל רב-קריטריונים, נחשפו 11 חסמים לחקלאות בת קיימא. בין החסמים הללו, המשפיעים יותר היו היעדר כוח אדם מתאים וידע טכני. כשהמסקנות הממוקדות הם:
- הצורך בקידום ידע טכני לחקלאים כיצד ליישם חקלאות בת קיימא.
- הצורך במדיניות ציבורית לקידום קיימות חקלאית.
- להקים מערכות שיתוף פעולה שמוכנות לחלוק שיטות עבודה ותמריצים כספיים מהממשלות.
לסיכום, המחקר מוכיח שחוסר הידע קשור לכל החסמים האחרים. והפתרון טמון ביצירת רשתות שיתוף פעולה, המאפשרות לגופים ציבוריים ופרטיים ליצור חוקים ותקנות המסייעים לשיתוף מידע, כך שהחקלאים יבינו את היתרונות של חקלאות בת קיימא. חוסר ידע מוביל את החקלאים לא להיות מודעים לכך שיש תמריצים פיננסיים, פיסקליים וסביבתיים לקידום פרקטיקות בנות קיימא. אם הממשלות והחקלאים ישקיעו בהכשרה, ניתן יהיה ליישם חקלאות בת קיימא במהירות, מכיוון שנראה שהמחסום הזה משפיע על כל האחרים.[ב]
בישראל עריכה
מדינת ישראל נחשבת אחת מהמדינות המובילות בתחומי מחקר הקרקע והמים, ומהווה גורם משמעותי בפיתוח החקלאות העולמית.[65] במשרד החקלאות וביטחון המזון קיימת יחידה מיוחדת בשם החטיבה לניהול משאבי סביבה שתפקידה לדאוג לשיפור משאבי הקרקע, וקיום סביבה חקלאית בת קיימא לטובת הדורות הבאים.[66]
בישראל נערכים מחקרים שונים על החקלאות ושימור הקרקע ומערכת המים, כדי לפתח חקלאות בת קיימא בצורה מיטבית.[67][68]
ממחקר שנערך בישראל בשנת 2025 במימון המדענית הראשית של משרד החקלאות וביטחון המזון, כדי לבדוק את מצבה של החקלאות המתחדשת בישראל ואת המאמצים לשמור על הביטחון התזונתי, עולה כי מרבית המשיבים לסקר (שנערך בין 430 חקלאים בישראל), מיישמים מגוון פרקטיקות חקלאיות של חקלאות מחדשת, אך קיימת שונות בין ענפי החקלאות השונים. נוסף על כך, מרבית החקלאים (86%) מודעים לנושא ביטחון המזון, אך רק חלקם (19% במידה בינונית ו-37% במידה רבה או רבה מאוד) מתחשבים בכך כשיקול מרכזי בניהול השטח החקלאי. תוצאות הסקר יכולות להוות בסיס לזיהוי פערים והזדמנויות עבור הקהילה המדעית, מקבלי ההחלטות, החקלאים והציבור הרחב במטרה לחזק את מערכת החקלאות בישראל ולשפר את ביטחון המזון בטווח הארוך.[69]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- חקלאות ואקולוגיה – איך ילכו השתיים יחדיו? מאמרו של פרופ' אבי פרבולוצקי דצמבר 2019
- מדריך לגידול אחראי ובר קיימא של בקר באתר הסוכנות הממשלתית לפיתוח אזורי בניו סאות' ויילס, אוסטרליה
- חקלאות חכמה: עדויות מהשטח על אתגרי המאה ה-21 - עמותה פורטל כלכלי, באתר עמותה פורטל כלכלי, 27 ביוני 2025
- שיטות עכשוויות וסיכויים עתידיים, לשימוש בטכנולוגיות בקרה למנוע זיהום בחנקן וזרחן הנגרמים מנגר חקלאי, Yinfeng Xia ואחרים, 4 בפברואר 2020.[70]
- מדריך מיוחד: חקלאות בת קיימא בישראל - צעדים להצלחה, באתר פורטל מיחזור בישראל, 7 ביולי 2025
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg Anna Lappé & Food MythBusters האם אנחנו באמת צריכים חקלאות תעשייתית כדי להאכיל את העולם?, סרטון בערוץ "RealFoodMediaProject", באתר יוטיוב (אורך: 06:30) (באנגלית)
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ זרימת מים חופשית שאינה מחלחלת למי התהום
- ^ בתוצאות המחקר הובעה הסתייגות (בתרגום חפשי לעברית): ראשית, החסמים נלקחו מהספרות, ואף על פי שהספרות חושפת בעיות אמיתיות, ייתכן שהיא אינה עולה בקנה אחד עם ההקשר שנותח. במובן זה, מגבלה נוספת היא אזור המחקר, בגלל התחשבות באזור אחד בלבד בברזיל. מגבלה נוספת הייתה מספר המשיבים לשאלון והתחשבות רק ביצרני יבולים מעורבים; לפיכך, החסמים עבור יצרני יבול בודד עשויים להיות שונים. יתר על כן, גודל החוות וכמות התוצרת יכלו להיות גורמים שהשפיעו על התוצאות. לפיכך, מחקר עתידי עשוי להשתמש במודל המוצע במדינות ובתרבויות ייצור שונות. יתר על כן, ניתן להשתמש במודלים מרובי קריטריונים אחרים או בטכניקות סטטיסטיות לזיהוי חסמים. בנוסף, מוצע לשקול את הגורמים שאולי התערבו בתוצאות, במחקרים עתידיים.)
- ^ What is sustainable agriculture | Agricultural Sustainability Institute 11 בדצמבר 2018 (באנגלית)
- ^ ראה לדוגמה במשרד החקלאות הקנדי, באתר www.ontario.ca (ב־English)
- ^ מערכות המזון אחראיות לשליש מפליטות גזי החממה האנתרופוגניים בעולם (באנגלית)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ העצמה בת-קיימא של החקלאות למען שגשוג אנושי וקיימות גלובלית מאמר במרכז הביוטכנולוגי, ארצות הברית 12 ביולי 2016
- ^ 1 2 3 4 חקלאות בת קיימא: עתיד החקלאות פורסם על ידי econawa il, 8 באפריל 2023
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ אגודת בוגרי מדעי הכפר אוניברסיטת ניו אנגלנד באוסטרליה (אנ') 21 באוקטובר 2012 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 עבודת אדמה יעל פרוינד-אברהם, באתר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט 16 אוגוסט 2023
- ^ גידול באוכלוסייה, עיור וחקלאות במהפכה התעשייתית באתר טקסטולוגיה
- ^ ראו מאמר שכתב Paul R. Ehrlich, ביטחון תזונתי, אוכלוסייה וסביבה פורסם בכתב העת האקדמי Wiley מרץ 1993
- ^ איך להאכיל את העולם באופן בר קיימא Jonathan A. Foley, אוניברסיטת מינסוטה 12 אוקטובר 2011
- ^ הרחבות והוראות בחוק החקלאות בארצות הברית משנת 1977 (באנגלית)
- ^ הרחבות והוראות בחוק החקלאות בארצות הברית משנת 1977 סעיף 18 עמוד 9 (באנגלית)
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ חקלאות בת קיימא עם תשומות נמוכות: מיתוס או שיטה? Stenholm, C. W., & Waggoner, D. B. (1990), בכתב העת המדעי Journal of Soil and Water Conservation 45(1),13–17, 5 בפברואר 2025 (באנגלית)
- ^ פרסום תוכנית מאוזנת לחיזוק החקלאים ושימור המשאבים אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס 2015
- ^ 1 2 3 ראו חקלאות וסביבה: לחצים משתנים, פתרונות ופשרות מחקר של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם לשנים 2015―2030 (באנגלית)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ טיפול בזיהום מנגר חקלאי Xia, Y., Zhang, M., Tsang, D.C.W. et al. Recent advances in control technologies for non-point source pollution with nitrogen and phosphorous from agricultural runoff: current practices and future prospects. Appl Biol Chem 63, 8 (2020), אוניברסיטת ג'ג'יאנג 4 בפברואר 2020
- ^ משרד החקלאות מפרסם הערכה כמותית לסיכונים של החקלאות הישראלית ואספקת המזון כתוצאה משינויי האקלים תסקיר משרד החקלאות מ-4 באפריל 2024
- ^ משבר האקלים הפך את איטליה ליבואנית זיתים, באתר כלכליסט, 6 במרץ 2019
- ^ יוגב ישראלי, כך משפיעים שינויי האקלים על עצי האשור באירופה, באתר ynet, 23 במרץ 2022
- ^ ירידה בצמיחה המונעת על ידי שינויי אקלים של יערות אשור באירופה 10 במרץ 2022
- ^ שינויי האקלים הופכים את המזון שלנו לפחות מזין מאמר של Ellen Wulfhorst בשיתוף עם קרן רויטרס, פורסם על ידי הפורום הכלכלי העולמי, 29 באוגוסט 2018
- ^ 1 2 3 חנקות, חקלאות וסביבה מאמר של E. V. S. Prakasa Rao ו-K. Puttanna, 10 בנובמבר 2020
- ^ הפוטנציאל של דשנים אורגניים להפחתת חנקן במערכות גידול אקלים ים תיכוני מחקר שנערך על ידי Eduardo Aguilera ועמיתים נוספים, פורסם ב–1 בינואר 2013
- ^ התקדמות נוכחית בשימוש בצמחים מקבעי חנקן Kishan mahmud, Shiva Makaju, Razi Ibrahim, Ali Missaoui, מאוניברסיטת ג'ורג'יה, פורסם על ידי המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי 13 בינואר 2020
- ^ קיבוע חמצן בגידולים שאינן קטניות Vania C S Pankievicz ועמיתים, אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון 3 בדצמבר 2019
- ^ מודל לקיבוע חנקן בגידולי דגנים Vania C S Pankievicz ועמיתים, אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון 15 בינואר 2020
- ^ 1 2 3 4 גישה בת קיימא לניהול מחסור בזרחן בקרקעות חקלאיות באתר המרכז הביוטכנולוגי של ארצות הברית, 31 באוקטובר 2013
- ^ תפקידם של מיקרואורגניזמים הממיסים פוספט בחקלאות בת קיימא - סקירה Mohammad Saghir, Almas Zaidi, Parvaze A. Wani, מאמר מתאריך 27 בינואר 2007
- ^ 1 2 אסטרטגיות וטכנולוגיות להשגת זרחן בר קיימא Dana Cordell, Stuart White המכון לעתיד בר-קיימא, באוניברסיטה הטכנולוגית, סידני. 31 בינואר 2013
- ^ אשלגן לייצור יבולים מאמר דניאל א. קייזר מאוניברסיטת מינסוטה 2018
- ^ אשלגן כלורי: השפעות על פעילות מיקרוביאלית בקרקע ומינרליזציה של חנקן אוניברסיטת מונטס קרלוס, ברזיל, 18 באפריל 2019 (באנגלית)
- ^ ניהול חומרי הזנה בקרקע מהי חקלאות בת קיימא? תוכנית מחקר וחינוך לחקלאות בת קיימא באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס 2017
- ^ 1 2 חקלאות ואקולוגיה – איך ילכו השתיים יחדיו?, עמ' 101 פרופ' אבי פרבולוצקי
- ^ סחף קרקע וקיימות חקלאית David R. Montgomery, מהמחלקה למדעי כדור הארץ והחלל, אוניברסיטת וושינגטון 14 באוגוסט 2007 (באנגלית)
- ^ הגורמים לסחיפת קרקע (באנגלית)
- ^ Effects of land use changes and soil conservation intervention on soil properties as indicators for land degradation under a Mediterranean climate (ההשפעות של השימוש בקרקע על תכונות הקרקע והרס קרקע באקלים ים תיכוני) Mohawesh Y., Taimeh A., Ziadat F. 23 ביולי 2015
- ^ האם עלייה בתפוקה החקלאית חוסכת קרקע לטבע? Robert M. Ewers, Jörn P. W. Scharlemann, Andrew Balmford, Rhys E. Green, בכתב העת האקדמי Global Change Biology כרך 15 גיליון 7 יולי 2007
- ^ שיפור תזונה ומערכות חקלאיות בנות קיימא באמצעות אופטימיזציה של השימוש בקרקע Tom Desmarez ועמיתים, 28 אוגוסט 2025
- ^ מהי חקלאות בת קיימא? אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, דצמבר 1997
- ^ מחקר על היעילות בחיסכון במים בשימוש בממברנה פולימרית, אברהם גמליאל, מינהל המחקר החקלאי בית דגן
- ^ המעלות של חיפוי הקרקע
- ^ חיסכון במים במטע בננות בעמק הירדן באמצעות רשת צל מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני
- ^ השפעת חיפוי בקומפוסט אשפת ערים על ניצולת מי הגשם בחקלאות ועל סיכונים לסביבה פרסום מינהל המחקר החקלאי, במכון וולקני
- ^ השפעות של עיבוד אדמה, חיפוי וניהול חנקן על היבול, תפוקת המים, קליטת חנקן ושאריות חנקת קרקע במערכת גידול תירס חיטה לטווח ארוך בקיץ Zhanjun Liu, Zhujun Chen, Pengyi Ma, Yan Meng, Jianbin Zhou, גיליון 213 לחקר גידולי שדה, עמ' 154—164, פורסם על ידי אלסוויר נובמבר 2017
- ^ חיסכון במים במטע בננות בעמק הירדן באמצעות רשת צל יוסף טנאי, שבתאי כהן, ועמיתים, המחקר פורסם על ידי מינהל המחקר החקלאי, במכון וולקני ב–27 באוגוסט 2018
- ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg חקלאי מוביל בחקלאות משמרת, 2018, סרטון בערוץ "משרד החקלאות וביטחון המזון", באתר יוטיוב (אורך: 06:01) פורסם על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר
- ^ Mollison, Bill; Holmgren, David, Permaculture One, Australia: Transworld Publishers, 1978, ISBN 978-0-552-98060-9
- ^ ספרו של דייוויד ריף באתר אמזון
- ^ סקירה על ספרו של דייוויד ריף במגזין האקדמי Wiley
- ^ מזכ"ל האו"ם מציע את האמנה הגלובלית בנושא זכויות אדם, עבודה וסביבה, בנאום בפני הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס (באנגלית)
- ^ אמנת האו"ם הגלובלית - עשרת העקרונות Alice de jonge, Roman Tomasic — מדריך מחקר על תאגידים רב-לאומיים, עמ' 126, 27 בינואר 2017 מסת"ב 978-1-78347-691-6 (באנגלית)
- ^ קידום מזון בר קיימא ומערכות חקלאיות באתר הקומפקט הגלובלי של האו"ם (באנגלית)
- ^ רשימת ארגונים שהצטרפו למהלך
- ^ שנה נוספת, עלייה נוספת בחוסר הביטחון התזונתי - כולל רעב חדשות האו"ם, 16 במאי 2025 (באנגלית)
- ^ ראו במאמר The United Nations Global Compact: What Did It Promise? Oliver F. Williams, 24 בינואר 2022
- ^ ראו השפעות סביבתיות של שיטות ניהול חקלאיות שונות: חקלאות קונבנציונלית לעומת חקלאות אורגנית Tiziano Gomiero,David Pimentel &Maurizio G. Paoletti, טיילור ופרנסיס 29 באפריל 2011
- ^ Proactive and Reactive Approaches towards Sustainable Practices in Manufacturing Companies: Emerging Economies Perspective Haleem Fazli, Sami Farooq, Cheng Yang, Brian Vejrum Wæhrens, מאמר שפורסם ב-24 באוגוסט 2023 (באנגלית)
- ^ כיצד לזהות חסמים לאימוץ חקלאות בת קיימא? ברזיל, 15 באוקטובר 2022
- ^ Moisés Barbosa Junior, Carla Cristiane Sokulski, Diego Alexis Ramos Huarachi, Antonio Carlos de Francisco מהאוניברסיטה הפדרלית לטכנולוגיה של פרנה (אנ') Eliane Pinheiro, מהאוניברסיטה הממלכתית של מרינגה (אנ')
- ^ באתר האוניברסיטה העברית
- ^ החטיבה לניהול משאבי סביבה באתר משרד החקלאות וביטחון המזון
- ^ אחד המחקרים המקיפים שנערך על ידי פרופ' אבי פרבולוצקי וגב' ריקי לוי באוניברסיטת תל אביב בשנת תשע"ח
- ^ אבדן קרקע באגנים חקלאיים - הצעה לפתרון - אקולוגיה וסביבה, באתר אקולוגיה וסביבה, 23 בנובמבר 2020
- ^ חקלאות מחדשת ומודעות לביטחון מזון – ממצאים מסקר חקלאים ארצי 17 ביולי 2025
- ^ להורדה בקובץ PDF