יעקב אביטל
פעולות נוספות
| לידה |
11 בספטמבר 1900 י"ז באלול ה'תר"ס |
|---|---|
| נהרג |
7 ביוני 1937 (בגיל 36) כ"ח בסיוון ה'תרצ"ז[1] |
| תאריך עלייה | 1920 |
| שם לידה | יאשה ארש |
| סוגה מועדפת | תיאטרון |
| תקופת פעילות | 1925–1937 (כ־12 שנים) |
| מעסיק | אֹהל, הבימה |
| בת זוג | הדסה ינובסקי |
| פרופיל ב-IMDb | |
יעקב (יאשה) אביטל (ארש; 11 בספטמבר 1900[2] – 7 ביוני 1937) היה שחקן תיאטרון אהל ותיאטרון הבימה.
ביוגרפיה עריכה
נולד בעיירה שטוקמנסהוף (כיום Pļaviņas(אנ') בלטביה). אביו הוא הסופר והמורה אבא ארש. קיבל חינוך עברי אצל אביו[3]. למד בגינסיה קגן בוילנה[4].
בעקבות מלחמת האזרחים ברוסיה פגש בחצי האי קרים את ראשוני החלוץ. הוא הצטרף אליהם ועלה לארץ ישראל יחד עם אברהם שלונסקי בשנת 1920. הוא השתייך לגדוד העבודה במסגרתו עבד בסלילת כביש טבריה-צמח ובמחצבה בירושלים. ב-1925 ייסדה מניה ארנון את "מסדה" - הסטודיה הדרמטית של גדוד העבודה, ואביטל היה בין ראשוני חניכיה. הוא השתתף בהצגה "משיח בן יוסף" שעלתה בירושלים ובעין חרוד[5]. באותה שנה יסד משה הלוי את תיאטרון אהל וצירף את אביטל לתיאטרון שלו.
בשנת 1926 נישא להדסה ינובסקי, אותה הכיר לאחר שצפתה בו משחק במחזה "ירמיהו" בתיאטרון אהל. השניים התגוררו בדירה ברחוב בן יהודה. לאחר כארבע שנים התגרשו, וב-1934 התחתנה הדסה עם רפאל קלצ'קין, חברו הטוב של אביטל.
בתחילת 1930 עזב אביטל את תיאטרון אהל ונסע לברלין כדי לצפות בהצגות של תיאטרון אירופאי ברמה אמנותית גבוהה. בברלין פגש את שחקני הבימה, שעמדו לחזור לארץ ישראל[6]. כששבו בשנת 1931, התקבל להבימה.
בשנת 1937 נהרג אביטל בתאונת דרכים בכביש טבריה-צמח, אחרי שהופיע בשתי הצגות רצופות של ההצגה "מרד המתים" של תיאטרון הבימה.[7] הוא נקבר בבית הקברות טרומפלדור.[8] בין מספידיו: ברוך צ'מרינסקי, קדיש סילמן, ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.[9]
משחק עריכה
באהל עריכה
ב-1926 שיחק בהצגה "נשפי י"ל פרץ" שכתב וביים משה הלוי.
ב-1927 גילם את בארנט בהצגה "דייגים" מאת הרמן היירמנס(אנ') שביים משה הלוי.
ב-1929 גילם את צדקיהו בהצגה "ירמיהו" מאת שטפן צווייג שביים משה הלוי.
בהבימה עריכה
ב-1931 גילם את ראובן, אחיו של אוריאל אקוסטה בהצגה "אוריאל ד'אקוסטה" מאת קארל גוצקוב שביים אלכסיי גרנובסקי - שהגיע במיוחד לברלין כדי לביים את שחקני הבימה ששהו בעיר מספר חודשים.[10] באותה שנה גילם את דוד ויליאם דדז'ן בהצגה "בכור השטן" מאת ג'ורג' ברנרד שו שביים צבי פרידלנד, גילם את מוזר בהצגה "הלהבה הקדושה"[11] מאת סומרסט מוהם שביים אליהו ויניאר, וגילם את דניאל בהצגה "כבלים" מאת ה. לייוויק שביים ברוך צ'מרינסקי. גילם גם חסיד בהצגה הדיבוק מאת ש. אנ-סקי שביים יבגני וכטנגוב.
ב-1932 גילם את וליר בהצגה "טרטיף" מאת מולייר שביימו יהושע ברטונוב ואברהם ברץ.
ב-1933 גילם את מוזר בהצגה "היהודי זיס" מאת ליון פויכטוונגר שביים צבי פרידלנד, שיחק בהצגה "רחב" מאת הארי סקלר שביים ברוך צ'מרינסקי, וגילם סניגור ומפקח בית הסוהר בהצגה "שלושה גנבים" מאת אומברטו נוטארי(אנ')שימוש בתבנית איט עבור "Umberto Notari" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(איט') שביים צבי פרידלנד.
ב-1934 גילם פורע בהצגה "אותו ואת בנו" מאת י"ד ברקוביץ שביים ברוך צ'מרינסקי, גילם את ווידאלו בהצגה "זאבים" מאת רומן רולן שביים צבי פרידלנד וגילם את ארנסט בהצגה "פרופסור מנהיים" מאת הנס שיר שביים ליאופולד לינדברג.
ב-1935 גילם את יואכים, ארנולד וזיידל בהצגה "ארבעה דורות" מאת שביים צבי פרידלנד; שיחק בהצגה "חלום הגולם" מאת ה. לייוויק שביים ליאופולד לינדברג, גילם את ארתמי פילופוביץ זמליניקא בהצגה "רביזור" מאת ניקולאי גוגול שביים צבי פרידלנד וגילם את אברהם-יעקב בהצגה "ילדי השדה" מאת פרץ הירשביין שביים ליאופולד לינדברג.
ב-1936 גילם את קזימרז' בהצגה "החשבון האחרון" מאת נחום סוקולוב שביים ברוך צ'מרינסקי; גילם את נאסניו בהצגה "הסוחר מוונציה" מאת ויליאם שייקספיר שביים ליאופולד יסנר; גילם את ארנולד פון מלצ'טל בהצגה "וילהלם טל" מאת פרידריך שילר שביים ליאופולד יסנר; גילם את שניאורסון בהצגה "קשה להיות יהודי" שעיבד שלום עליכם (על פי יצחק דב ברקוביץ) וביים צבי פרידלנד וגילם את הארי בהצגה אהבה שבקצבה (אנ') מאת רונלד גאו (אנ') ווולטר גרינווד (אנ') שביים ברוך צ'מרינסקי.
ב-1937 גילם את ר' זאנוויל ועיוור בהצגה "מסעות בנימין" מאת מנדלי מוכר ספרים שביימו אברהם ברץ וברוך צ'מרינסקי וגילם קברן בהצגה "מרד המתים" מאת אירווין שו שביים צבי פרידלנד.
לקריאה נוספת עריכה
- מיכאל אוהד, רפאל קלצ'קין, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ט 1989, פרק שני: איך אביטל? איך קלצ'קין? (עמ' 34-53)
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg יעקב אביטל, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg יעקב אביטל, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg יעקב אביטל, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg יעקב אביטל, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png יעקב אביטל, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg יעקב אביטל, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg יעקב אביטל, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg יעקב אביטל, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg יעקב אביטל, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg יעקב אביטל, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg יעקב אביטל, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D יעקב אביטל], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg יעקב אביטל, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg יעקב אביטל, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg יעקב אביטל, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png יעקב אביטל, באתר פינטרסט
- יעקב אביטל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg יעקב אביטל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- יעקב אביטל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- יעקב אביטל, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg יעקב אביטל, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg יעקב אביטל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- יעקב אביטל, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- יעקב אביטל, באתר Metacritic (באנגלית)
- יעקב אביטל, באתר ארכיון להקת בת שבע
- יעקב אביטל, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg יעקב אביטל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- יעקב אביטל, באתר זמרשת
- יעקב אביטל, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg יעקב אביטל, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg יעקב אביטל, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg יעקב אביטל, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png יעקב אביטל, באתר Last.fm (באנגלית)
- יעקב אביטל, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png יעקב אביטל, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg יעקב אביטל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png יעקב אביטל, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png יעקב אביטל, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- יעקב אביטל, באתר SIGIC
- יעקב אביטל, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg יעקב אביטל, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg יעקב אביטל, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- יעקב אביטל, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg יעקב אביטל, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg יעקב אביטל, באתר Songkick (באנגלית)
- יעקב אביטל, באתר Tab4u
- יעקב אביטל, באתר Genius
- יעקב אביטל, באתר סטריאו ומונו
- יעקב אביטל, באתר SecondHandSongs
- יעקב אביטל, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- יעקב אביטל, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg יעקב אביטל, באתר בנדקמפ
- יעקב אביטל, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg יעקב אביטל, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png יעקב אביטל, באתר טיידל (באנגלית)
- יעקב אביטל, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- יעקב אביטל, בארכיון הבימה
- יעקב אביטל, בארכיון תיאטרון גשר
- יעקב אביטל, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg יעקב אביטל, באתר אמזון מיוזיק
- יעקב אביטל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg יעקב אביטל, באתר MuseScore
- יעקב אביטל, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- רפאל קלצ'קין, במלאות שנתים למות יעקב אביטל, הארץ, 16 ביוני 1939
- אודי אדרי, כמעט ונשכח: שחקן התיאטרון יעקב אביטל והלילה המקולל, באתר הספרנים, 23 ביולי 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ הבימה מבכה את חברה היקר יעקב אביטל, דבר, 8 ביוני 1937
- ^ יעקב אביטל באתר GRAVEZ
- ^ יעקב אביטל ז"ל, הארץ, 28 ביוני 1938
- ^ יעקב אביטל, דבר, 8 ביוני 1937
- ^ יעקב אביטל, דבר, 8 ביוני 1937
- ^ רעי אביטל, שלושים למות אביטל, דבר, 7 ביולי 1937
- ^ דבורה שפירא, תעלומת התמונה האבודה, מעריב, 21 בפברואר 1990; דבורה שפירא, תעלומת התמונה האבודה (המשך), מעריב, 21 בפברואר 1990
- ^ ארונו של יעקב אביטל - בבית הזמני של "הבימה", דבר, 8 ביוני 1937
- ^ י. אביטל הובל לבית עולמו, דבר, 9 ביוני 1937
- ^ בעמוד ההצגה באתר ארכיון הבימה מופיע כי: בשנת 1938, עת שהתה "הבימה" בלונדון במסגרת מסע הופעות, צילם ה-BBC, מערכה אחת מתוך "הדיבוק" ומערכה אחת מתוך "אוריאל ד'אקוסטא" במסגרת שידורי הניסיון. שתי המערכות ששודרו בטלוויזיה היו לתיעוד הראשון של הצגת תיאטרון אי פעם. במהלך השנים נעשה הניסיון לאתר את הצילומים, אך עד כה חיפושים אלו העלו חרס.
- ^ הלהבה הקדושה, דואר היום, 26 ביולי 1931