פרשת ציצית
פעולות נוספות
פרשת ציצית
|
|---|
|
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. |
פרשת ציצית (מכונה גם: וַיֹּאמֶר) היא פרשיה מפרשת שלח לך בספר במדבר. היא אחת משלוש פרשיות "קריאת שמע" הנאמרות בתפילות שחרית וערבית[1].
תוכן עריכה
ל"ז-ל"ח עריכה
הפרשיה נפתחת בפניית אלוהים למשה שיגיד לבני ישראל לעשות ציצית בכנפות בגדיהם עד סוף הדורות ומפרט מעט על הציצית:
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת" במדבר ט"ו, ל"ח
ל"ט-מ"א עריכה
טעמה של מצווה זו כתוב בתוך ציוויה והוא:
בחלקה השני של הפרשיה מסביר אלוהים למשה את טעמה של מצוות הציצית, שתזכיר לבני ישראל את חובת האדם להיזכר במצוות ולא לתור אחרי הלב והעיניים, כפי שעשו המרגלים ('התרים' בלשון המקרא) שתרו את הארץ אחר מראה עיניהם, דבר שגרם להם לזנות מאחרי ה',[2] ולא זכרו את מצוות ה':
"וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְהוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם.
לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם" במדבר ט"ו, ל"ט-מ'
הפרשיה נחתמת בחזרה על עיקרון האמונה באלוהים, וזיכרון יציאת מצרים:
"אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" במדבר ט"ו, מ"א
בקריאת שמע עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קריאת שמע
"פרשת ציצית" היא הפרשיה השלישית משלוש הפרשיות של קריאת שמע:
- שמע ישראל
- והיה אם שמוע
- פרשת ציצית
"פרשת ציצית" היא השלישית בקריאת שמע. פרשית שמע ישראל ראשונה מפני שיש בה ייחוד ה', אחריה והיה אם שמוע שיש בה ציווי על זכירת שאר כל המצוות, ואחר כך פרשת ציצית שנכתב בה על יציאת מצרים[3]. לדעת רבי אריה לייב גינצבורג, חובת קריאת שמע מדאורייתא כוללת רק את פרשיית שמע, ואילו פרשיות "והיה אם שמוע" ו"פרשת ציצית" צורפו לקריאת שמע מתקנת חכמים[4].
בקריאת שמע על המיטה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קריאת שמע על המיטה
בקריאת שמע על המיטה, בטרם השינה, מעיקר הדין יש צורך לקרוא רק את פרשית "שמע ישראל".[5]
אולם, יש מן האחרונים הסבורים, בעקבות האר"י, שראוי לקרוא את קריאת שמע במלואה, לרבות הפרשיות האחרות, משום שבקריאת שמע במלואה (עם אמירת "אל מלך נאמן") יש 248 מילים, כנגד 248 איברי הגוף.[6]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- משה ארנד, פרשת ציצית – פרשה שכולה חינוך, שמעתין 100 (1990), באתר דעת
- הרב יהודה ראק, פרשת ציצית, באתר תורת הר עציון
הערות שוליים עריכה
- ^ משנה, מסכת ברכות, פרק ב', משנה ב'; משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות קריאת שמע, פרק א', הלכה ב'. בתלמוד תבנית:תלמוד נאמר שבני ארץ ישראל בערבית, היו קוראים בהתחלה עד "ואמרת אליהם", ואת הפסוק האחרון.
- ^ כלשון הפסוק: ”וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָשְׂאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם” (ספר במדבר, פרק י"ד, פסוק ל"ג).
- ^ שו"ת שאגת אריה, שאגת אריה סימן ב'.
- ^ שו"ת שאגת אריה, שם.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס', עמוד ב'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רל"ט, סעיף א'
- ^ משנה ברורה, סימן רל"ט, סעיף קטן א'
| קריאת שמע | ||
|---|---|---|
| פרשיות קריאת שמע | שמע ישראל • שמע ישראל (פרשיה) • והיה אם שמוע • פרשת ציצית | |
| ברכות קריאת שמע | ברכת יוצר • ברכת המעריב ערבים • ברכת אהבת עולם • ברכת אמת ואמונה • ברכת השכיבנו | |
| זמני קריאת שמע | תפילת שחרית • תפילת ערבית • תחילת זמן קריאת שמע • סוף זמן קריאת שמע • קריאת שמע על המיטה | |
| שונות | אל מלך נאמן • ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד • ברכת ברוך ה' לעולם • המלאך הגואל • תפילת ותיקין • משיכיר • שעות זמניות | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.