Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שרה יפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־23:23, 17 בינואר 2026 מאת imported>AutoMod (סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
שרה יפת
ענף מדעי מדעי היהדות
תרומות עיקריות
חקר תולדות נוסח המקרא
חקר חקר תולדות הספרות המקראית

שרה יפת (18 בנובמבר 1934 – 27 במרץ 2024) הייתה חוקרת מקרא ישראלית, פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל לחקר המקרא לשנת תשס"ד (2004)[1]. הייתה ידועה בעיקר בזכות מחקריה על ספר דברי הימים ועל פרשנות המקרא היהודית בימי הביניים.

כיהנה כנשיאת האיגוד העולמי למדעי היהדות עד לשנת 2009[2] וכעורכת של כתב העת שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום עד כרך כ'.

ביוגרפיה עריכה

יפת נולדה בפתח תקווה לאחת המשפחות החלוציות. לאימה חנה לבית חבויניק, ילידת ליטא. ולאביה שמואל נחמיה איזקסון.

למדה בבית הספר פיק"א בפתח תקווה ואחר כך בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. לאחר התיכון עברה לירושלים ללמוד בבית המדרש למורים העברי ע"ש דוד ילין, בתוכנית אקדמית להכשרת מורים בשיתוף עם האוניברסיטה העברית. בסיום לימודיה עבדה במשרדי ממשלה שונים ואחר כך כמורה בבית הספר "גאולים" בירושלים.

בשנת 1959 שבה ללימודים אקדמיים והשלימה תואר ראשון במקרא ובספרות עברית וכן את לימודי תעודת ההוראה בבתי ספר תיכונים בבית הספר לחינוך. היא המשיכה בלימודי התואר השני במקרא ובלימודים צמודים, שאותם סיימה בשנת 1965[3] בהצטיינות יתרה, ולאחר מכן למדה לתואר דוקטור, שאותו קיבלה בשנת 1973 בציון מעולה. באותה שנה נתמנתה למרצה בחוג למקרא באוניברסיטה. בשנת 1977 קודמה לדרגת מרצה בכירה, בשנת 1981 לדרגת פרופסור חבר, ובשנת 1987 לדרגת פרופסור מן המניין.

שימשה ראש החוג למקרא באוניברסיטה העברית בשנים 1984–1986 וכראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בשנים 1987–1989. בשנים 1997–2001 הייתה מנהלת הספרייה הלאומית.

במשך הקריירה האקדמית שלה לימדה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, באוניברסיטת הרווארד, בבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק, באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה, באוניברסיטת נוטרדאם במדינת אינדיאנה שבארצות הברית, ובאוניברסיטת סידני באוסטרליה. הייתה חברת מחקר בוולפסון קולג' באוקספורד, קליר הול שבקיימברידג', המכון ללימודי יהדות מתקדמים (לשעבר מכון אננברג) בפילדלפיה ובאוניברסיטת הרווארד.

בשנת 2023 זכתה ב"מדליית בורקיט" (אנ'), פרס הניתן על ידי האקדמיה הבריטית בתחום מחקר התנ"ך.[4]

פרס ישראל עריכה

קובץ:BibleQuizJudges1.JPG
יפת כשופטת בחידון התנ"ך למבוגרים מקדמת את ראש הממשלה בנימין נתניהו

מנימוקי השופטים להענקת פרס ישראל לשרה יפת בשנת 2004:

פרופ' שרה יפת היא מבכירי חוקרי המקרא בארץ, ומעמד בולט נודע לה במחקר הבינלאומי. מחקריה מעידים על ראייה רחבה של העדויות, על התבוננות מעמיקה בנתונים הפילולוגיים וההיסטוריים ועל יכולת מרשימה של ניתוח ושיפוט. אחד ממוקדי ההתעניינות שלה הן יצירות ההיסטוריוגרפיה המקראית של ראשית ימי הבית השני, שנציגן המובהק הוא ספר דברי-הימים. חיבורה של פרופ' יפת על עולם האמונות והדעות הנשקף מספר זה ועל מקומו במחשבה המקראית הוא פורץ-דרך, והוא מאיר את ספר דברי הימים בצורה מקורית ויסודית ... נוסף לשני חיבורים אלה פרסמה פרופ' יפת מחקרים בעלי תרומה משמעותית הקשורים בספר עזרא ונחמיה ועל בעיות מיוחדות הקשורות בתקופה הפרסית. שרה יפת היא בין המבססים את חקר המקרא בארץ כדיסציפלינה מרכזית בחקר תרבות ישראל

— נימוקי השופטים להענקת פרס ישראל לשרה יפת, באתר פרס ישראל

חיים אישיים עריכה

נישאה לעו"ד גדעון יפת, שנפטר בשנת 2013, ולהם ארבעה ילדים. בנם גלעד יפת הוא יזם וגנאלוג ישראלי, המנכ"ל והמייסד של חברת "MyHeritage".[5] בתם שלומית יפת-ביאליק היא מחברת סדרת מדריכי הטיולים "המשפחה המטיילת".

מספריה עריכה

כתיבה עריכה

חקר המקרא עריכה

  • אמונות ודעות בספר דברי הימים ומקומן בעולם המחשבה המקראית, מוסד ביאליק, ירושלים, 1977 ו-1996 (מהדורה אנגלית: 1989 ו-1997)
  • Chronicles I and II – A Commentary, Old Testament Library Series, SCM Press, London – Westminster Press, Philadelhphia, 1993
  • מהדורה גרמנית של הנ"ל בסדרת Herders Theologischer Kommentar zum Alten Testament, 2002
  • בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים: מחקרים בתקופת שיבת ציון (אסופת מאמרים), סדרת אסופות, מוסד ביאליק, תשע"ז"[6]
  • עזרא ונחמיה, בסדרת מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא, תשע"ט.
  • מחקרי מקרא, אסופת מחקרים, סדרת אסופות, מוסד ביאליק, 2022.
  • דברי הימים, בסדרת מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא, תשפ"ד – שני כרכים, מבוסס על הפירוש האנגלי בסדרת Old Testament Library Series

פרשני המקרא עריכה

  • פירוש ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם) לקהלת, בשיתוף עם ר' סולטרס, הוצאת מאגנס, 1985 (מהדורה אנגלית מורחבת, ירושלים, 1985)
  • פירוש ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם) לספר איוב, הוצאת מאגנס, תש"ס
  • דור דור ופרשניו, אסופת מחקרים בפרשנות המקרא, סדרת אסופות, מוסד ביאליק, 2008
  • דרך החושקים: פירוש אנונימי לשיר השירים (עם דב וולפיש), הוצאת מאגנס, תשע"ט

עריכה עריכה

  • Studies in Bible, Scripta Hierosolymitana xxxi, Magnes Press 1986 Jerusalem
  • המקרא בראי מפרשיו – ספר הזיכרון לשרה קמין, הוצאת מאגנס, 1994, ירושלים
  • שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרכים יב-יד, 2000–2004.
  • (עם אברהם גרוסמן), רש"י - דמותו ויצירתו, ב' כרכים, מרכז זלמן שזר, 2008.
  • (עם ערן ויזל), ליישב פשוטו של מקרא, מוסד ביאליק והמכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, 2010[7]

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|שרה יפת]] בוויקישיתוף

לאה מזור: עם ישראל לא היה צריך לכבוש את הארץ כי תמיד ישב בה, ׳הארץ׳, מדור ספרים, תרבות וספרות, 16.12.2024

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, "אנשים מרחיקים כדי למצוא עצמם. אני מצאתי עצמי בתנ"ך", באתר הארץ, 4 באפריל 2024
  2. ^ מורן הרפז, עוברים, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2009
  3. ^ רשימת מקבלי תארים, דבר, 23 ביוני 1966
  4. ^ פרטים על הפרס
  5. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, "הפייסבוק של המתים" מתעד את מצבות בית העלמין הגדול בארץ, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2014
  6. ^ אתר למנויים בלבד חננאל מאק, אי זה בית אשר תבנו לי, באתר הארץ, 22 במאי 2018
  7. ^ הכינו את הסימניות-יהדות ואמונה, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2010
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=שרה_יפת&oldid=81343"