Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דב קמחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־08:41, 21 במאי 2026 מאת imported>AVR70 (←יצירותיו המקוריות: הוספת מקור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
דב קמחי

דֹב קִמְחִי (מֶלֶר) (כ"ו בכסלו תר"ן, 19 בדצמבר 1889 – כ"א באייר ה'תשכ"א; 11 במאי 1961) היה סופר עברי, מתרגם ועורך.

ביוגרפיה עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

דב בֶּרִיש (בעריש) מֶלֶר (מעללער) נולד בעיירה יאסלו (יאסלא) שבמזרח גליציה למשפחה של סוחרים קטנים. אביו, רבי מנחם מנדיל מלר מיאסלא, היה סוחר עורות, ובנוסף היה משורר בשפת יידיש. עוד מקטנותו הטביע האב בבנו דב את האהבה לספרות העברית, בצד היידיש. הוא למד בחדר מסורתי, ואחר כך גם בבית מדרש. מנעוריו המוקדמים הצטרף לפעילי העברית והציונות, והיה בין מייסדי אגודת "השחר" ("הסתדרות הבחורים התלמודיים"), אגודה עברית שפעלה בעירו יסלו.[1]

קובץ:Dov Kimhi, David Avisar, Yehuda Burla, Josef Joel Rivlin, Aviezer Yellin & Moshe Carmon in Jerusalem, 1922.jpg
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922, משמאל לימין: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון

בשנת 1908 עלה לארץ ישראל. הוא למד וסיים את בית המדרש למורים "עזרה" בירושלים, והיה מורה בבית הספר למל, ובגימנסיה העברית ברחביה. מלבד עבודתו כמורה היה עורך, וערך בין השאר את הירחון "מולדת", לבני הנעורים, ומאוחר יותר את השבועונים "הד החינוך", "שולמית", ו"הגלגל", שבועון הרדיו העברי, בין השנים 1943–1946. ראשוני הסופרים הצעירים מדור הפלמ"ח, ששירתו אז בבריגדה היהודית ובצבא הבריטי, פרסמו ב"הגלגל" את פרסומיהם הראשונים. נפטר ונקבר בהר המנוחות בירושלים ב-1961.[2]

דב קמחי היה מתרגם פורה מאוד, תרגם עשרות ספרים מכמה לשונות וכן קיבץ וערך אנתולוגיות רבות של סיפורים קצרים. קמחי פרסם קובצי סיפורים מארצות שונות, ופתח לבני הארץ צוהר לספרויות הזרות.

הרומן "בית חפץ" שכתב נחשב לרומן חשוב ומייצג של תקופתו. הוא יצא בכמה מהדורות ואף תורגם לגרמנית.

בנו היה הסופר העברי יגאל קמחי. בשכונת גבעת הוורדים (רסקו) בירושלים נקרא רחוב על שמו.

פרסים והוקרה עריכה

בשנת 1951 זכה בפרס ירושלים לספרות על ספרו "בית חפץ".[3]

מספריו של דב קמחי עריכה

יצירותיו המקוריות עריכה

  • מעברות: רומן, ורשה: שטיבל, 1923.
  • ספר הכליונות, ירושלים: 1926.
  • אמש, רומן, כתובים, תל אביב: 1927.
  • א) סהרורית: ב) בהרים: ספורים, ירושלים: 1927.
  • ספורים קטנים, ירושלים: 1928.[4]
  • ניקסו, ירושלים: 1928.
  • על שבעה ימים: רומן, שטיבל, תל אביב: 1934.
  • בין השטין של התנך, ירושלים: הוצאת אחיאסף, 1941 - לספרון שלושה עשר פרקים שהמחבר מעיד כי מטרתן: לחשוף מתוך השכבה העליונה של ספר התנ"ך... מה שמתעלם בתוכם".
  • עשרה ספורים, ירושלים: אחיאסף, 1941.
  • ציורים מעולם נשכח, ירושלים,: 1943.
  • מבחר ספורי דב קמחי, ירושלים: 1955.
  • אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך תל אביב: הוצאת יבנה, 1975.
  • אתרוגים ועוד סיפורים, הוצאת משרד הביטחון, אגף ההוצאה לאור, 1982.
  • בית חפץ: רומן (בעריכת מנחם פרי), תל אביב: הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 1993.

מתרגומיו עריכה

דב קמחי היה מתרגם פורה; להלן מבחר מתרגומיו:

  • אגדות למכסה, מאת מכס נורדאו, עם אחרית דבר מאת מכסה נורדאו (בתו של מקס נורדאו), תרגם דב קמחי, עם עובד, תל אביב, 1990.
  • אומות מספרות: לקט סיפורים מספרות העולם, נאספו, נסדרו ונערכו על ידי ד' קמחי, תל אביב: 1951.
  • האחים גרים מספרים / לקט ותרגם דב קמחי; ציורים: דב קלמן, תל אביב: הוצאת יהושע צ'צ'יק, 1962.
  • אנה קארנינה / ל"נ טולסטוי, נערך ונסדר בידי דב קמחי, תל אביב: 1974.
  • ארנה: סיפור-כפר / ב' בירנסון, תרגם ד' קמחי, ירושלים: 1927.
  • בית מריבה: רומן / פרל בוק, תרגם ד’ קמחי, תל אביב: 1967.
  • בנים: רומאן / פרל בוק, תרגם דב קמחי, תל אביב, שנות השישים.
  • הברוז המכער: ב. גן העדן, מאת הנס כ’ אנדרסן, לקט ותרגם דב קמחי, 1961.
  • מריה סטיוארט: ביוגרפיה / שטפן צווייג, תרגם ד' קמחי, הוצאת מצפה, 1936.
  • סוד צורב: ביוגרפיה / שטפן צווייג, תרגם ד' קמחי, הוצאת מסדה, תשט"ו.
  • איש הספר: נובלה / שטפן צווייג, תרגם ד' קמחי, הוצאת מסדה, 195-.
  • הרחוב לאור הירח: סיפורים / שטפן צווייג, תרגם ד' קמחי, הוצאת מסדה, 1949 (קובץ הכולל את "פחד", "הרחוב לאור הירח", "הכפייה", "איש הספר" ו-"הפליט").
  • יעקב וסרמן, כריסטוף קולומבוס - דיוקן. תרגם מגרמנית: ד. קמחי. תל אביב, הוצאת אברהם יוסף שטיבל, 1935.
  • ארץ עתיקה חדשה - אלטנוילנד מאת הרצל.

בעריכתו עריכה

  • ספר היובל של הסתדרות המורים תרס"ג-תרפ"ח, יוצא על ידי מרכז הסתדרות המורים בירושלים, תרפ"ט
  • מקראות הרצל, הוצאת מצפה, הוצאת מרדכי ניומן, תל אביב, סודר במסדרה של הרשבאום, נדפס בדפוס הפוהמ"ז תל אביב, הרצל 78, שנת תש"י

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|דב קמחי]] בוויקישיתוף
  1. ^ נתן מיכאל גלבר, תולדות התנועה הציונית בגליציה, ירושלים: 1958, ב', עמ' 695–700.
  2. ^ דב קמחי באתר GRAVEZ
  3. ^ פרס ירושלים לקמחי ולבנון, חרות, 4 באוקטובר 1951
  4. ^ אתר למנויים בלבד נורית גוברין, מובן מאליו שהעגלון היה ספרדי, באתר הארץ, 19 במאי 2026
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=דב_קמחי&oldid=78013"