Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

משה הופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־05:59, 28 בספטמבר 2025 מאת imported>Ehud Amir (←קישורים חיצוניים: הסרת קישור מת)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
פירוש נוסף ערך זה עוסק באמן חיתוך עץ. אם התכוונתם לרב הונגרי "הדיין מפאפא", ראו משה יוסף הופמן.
משה הופמן

משה הופמן (בהונגרית: Moshe Hoffman;‏ 1938 – 6 בספטמבר 1983) היה אמן חיתוכי עץ, צייר, פסל ומשורר יליד בודפשט, הונגריה.

חייו עריכה

משה הופמן נולד בבודפשט למשפחה אורתודוקסית שהתפרנסה ממלאכת הזגגות של האב. מגיל צעיר נמשך לפסל דמויות וצורות מחומרים שונים, ובהם הזכוכית שהייתה מצויה בבית.

משנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ועד לסיומה בשנת 1945, ניטלטל משה הקטן עם אחיו ועם אמו ממסתור למסתור, ורק בדרך נס לא נשלח איתם להשמדה. אביו נתפס ושולח לאושוויץ, אבל האם ושני ילדיה זכו להגיע ליום השחרור של בודפשט בידי הצבא האדום.

בשנת 1949 הגיע עם משפחתו לישראל, וחווה את חוויית השיכון הזמני במעברות: קודם במעברת שער העלייה שליד חיפה, אחר כך במעברת בית ליד שליד נתניה, ולבסוף השתקעה המשפחה במעברת תלפיות שבירושלים. בשנים 1950 עד 1951 למד במוסד דתי בשכונת מאה שערים בירושלים ואחר כך הועבר למוסד של עליית הנוער בפתח תקווה, שם החל בפעילותו האמנותית כצייר מתחיל וכשחקן בלהקת התיאטרון המקומית. כישרונו האמנותי כבר החל להתבלט.

בין השנים 1955 ל-1959 למד הופמן בבצלאל. היה תלמידם של יעקב פינס, יעקב שטיינהרדט, מיכאל גרוס ורודי להמן. למד ציור ופיסול והתמחה בחיתוכי עץ. להשלמת לימודיו נדד אחרי מוריו לכפר האמנים עין הוד. עוד בהיות תלמיד בבצלאל זכה בפרסים ראשונים על פסליו, ובהם פרס זאב בן-צבי לפיסול.

לאחר שירותו הצבאי שנדחה, התיישב בירושלים והחל לעסוק באמנותו. הוא הרחיב את תחומי עבודתו לאיור ספרים, ציורי חלונות וחיתוכי עץ לדפוס. ומשנת 1964 עד מותו המוקדם עבד כרפאי (רסטורטור) ומשקם במוזיאון ישראל. לאחר מלחמת ששת הימים עסק בשיקום ורסטורציה גם במוזיאון רוקפלר שבעיר המזרחית.

הופמן נפטר מהתקף לב בירושלים בשנת 1983. פסליו ועבודותיו נמצאים באכסניות שונות. פסל גדול משלו מוצב דרך קבע באתר של יד ושם בירושלים. לאחר מותו התארגנו מכריו ומוקיריו, והוציאו לזכרו כמה אלבומים. דמויות הנשים העירומות והדשנות, בחיתוכי העץ שלו הן מקוריות ומעניינות, והפכו במשך הזמן למאפיין המוכר של יצירתו האמנותית.

לוחות חיתוך-העץ מעזבונו הועברו בשנת 2022 לסדנת ההדפס ירושלים.

מספריו ואיוריו של משה הופמן עריכה

  • חירבת כליל, שירים צביקה יעקבי, חיתוכי עץ - משה הופמן, תל אביב, 1985.
  • זר צנוניות, שירים, ירושלים, 1974.
  • מרק ירקות, שירים, ירושלים, 1975.
  • דבר אחד בטוח, שירים, ירושלים, 1977.
  • שיר הלל לקריית היובל, אוטוביוגרפיה, משפחת הופמן, 1993.
  • שירים, משה הופמן 1938–1983, הבלבה"ד אורי כץ, סדנת ההדפס ירושלים, 1988.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=משה_הופמן&oldid=59971"