שטר שחרור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
שטר שחרור הוא אחת משלוש הדרכים בהן עבד כנעני משתחרר מאדונו. האדון כותב לעבד שטר שבו כתוב שהוא משחרר את העבד, ונותנו לידי העבד.
גטו וידו באים כאחד עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גיטו וידו באים כאחד
בתלמוד דנו האיך יכול העבד להשתחרר בקבלת השטר מאדונו, והרי מה שקנה עבד קנה רבו. ביישוב לשאלה זו אמרו בגמרא ש"גטו וידו באים כאחד". זאת אומרת שביחד עם נתינת הגט לידו זוכה בשחרורו ועל ידי זה יכול לקבל הגט שחרור ולהשתחרר.
אפשרויות שחרור נוספות עריכה
מלבד שחרור על ידי שטר, ישנן עוד שתי אפשרויות:
- גרעון כסף - אופן נוסף לשחרור העבד הוא על ידי תשלום כסף לאדון.
- עשרים וארבעה ראשי איברים - כמו כן אם האדון פצע את עבדו באחד מעשרים וארבעה ראשי איברים קונסים את האדון שהעבד יֵצא לחירות.
אופן השחרור עריכה
עבד כנעני לאחר שמשתחרר, צריך לטבול טבילה (נוסף על הטבילה שטבל בעת שנכנס לעבדות), בטבילה זו הוא משתחרר והופך לגר יהודי לכל דבר ועניין, וכך הוא לשון הרמב"ם:”כשישתחרר העבד, צריך טבילה אחרת בפני שלושה ביום, שבה תיגמר גירותו, ויהיה כישראל; ואין צריך לקבל עליו מצוות, ולהודיעו עיקרי הדת, שכבר הודיעוהו, כשטבל לשם עבדות”[1]
קישורים חיצוניים עריכה
- צילום של גט שחרור משנת 1866, באתר טוויטר
הערות שוליים עריכה
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ג, הלכות ז'–ט')