צוען
פעולות נוספות
| חורבות העיר טאניס אחד מהזיהויים למיקומה של צוען | |
| חורבות העיר טאניס אחד מהזיהויים למיקומה של צוען | |
| מדינה / טריטוריה | {{#property:P17}} |
|---|---|
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| {{#property:P856}} | |
| מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני. | |
צֹעַן היא עיר מצרית קדומה, ממזרח לדלתת הנילוס.
אסטלה מימי רעמסס הראשון שנתגלתה בצאן אל חגר מציינת "ארבע מאות שנה לבניין צוען". ומצוען שלט גם רעמסס השני.[1]
זיהויים עריכה
במחקר, יש המזהים את צוען עם העיר הקדומה אווריס בירתם של הפרעונים החיקסוסיים, או פי-רעמסס שנבנתה על־יד חורבותיה.[2] אחרים זיהו את העיר עם טאניס המופיעה במקורות הלניסטיים.[3][1]
צוען והצוענים עריכה
בעברית, הכינוי הנפוץ לבני רומה הוא "צוענים". אחד המקורות הוא שבעבר סברו כי מוצא בני רומה הוא במצרים, וכך למשל השם באנגלית (Gypsy) פירושו "זה שבא ממצרים" (Egyptian), ובשם העברי ישנה רמיזה לצוען.
במקרא עריכה
בספר בראשית[4] מתוארת ישיבתם של יעקב ובניו בגושן ותהילים ע"ח היא "שדה צען".[5] משפחת יעקב התיישבה במדבר ולא במרכזי הערים. שדה צוען הוא מקום המתאים למרעה. במקרא "שדה צוען" הוא גם כינוי למצרים. בתעודות מצריות מופיעים תיאורים על התיישבות שבטים נודדים באזור. פפירוס אנאסטזי מתאר את התיישבותם של שבטים אלה: ”סיימנו להניח לשבטי השאסו מאדום לעבור את מבצר מרנפתח אשר בת'כו אל הבריכות של פיתום של מרנפתח אשר בת'כו כדי להחיות את עצמם ואת מקניהם , על פי רצון פרעה”.[6]
השם צֹעַן מופיע לראשונה במקרא בספר במדבר, פרק י"ג, פסוק כ"ב בסיפור המרגלים שיצאו לתור את הארץ בשליחות משה והכתוב מציין כי ”חֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם” (ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק כ"ב).
צֹעַן מוזכרת גם בספרי הנביאים:
ישעיהו:
אַךְ אֱוִלִים שָׂרֵי צֹעַן חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַרְעֹה עֵצָה נִבְעָרָה אֵיךְ תֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה בֶּן חֲכָמִים אֲנִי בֶּן מַלְכֵי קֶדֶם. אַיָּם אֵפוֹא חֲכָמֶיךָ וְיַגִּידוּ נָא לָךְ וְיֵדְעוּ מַה יָּעַץ יְהוָה צְבָאוֹת עַל מִצְרָיִם. נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ
יחזקאל:
וַהֲשִׁמֹּתִי אֶת פַּתְרוֹס וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּצֹעַן וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים בְּנֹא
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 יעקב מילגרום, עולם התנ"ך: במדבר, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 85
- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 316
- ^ וכך מתרגם אונקלוס (במדבר יג, כב) את שם העיר
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוקים א'–ו'
- ^ ספר תהילים, פרק ע"ח (ע"ע), פסוק י"ב
- ^ בוסתנאי עודד, עולם התנ"ך: שמות, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 12