הכותל המזרחי
פעולות נוספות
| מבט ממזרח על הכותל המזרחי והר הבית | |
| מבט ממזרח על הכותל המזרחי והר הבית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש |
שימוש מקורי: קיר תמך למתחם הר הבית ההרודיאני |
| מיקום | העיר העתיקה בירושלים |
| מדינה | ישראל ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | המאה ה-1 לפנה"ס – הווה |
הכותל המזרחי של הר הבית הוא אחד מקירות התמך שמקיפים את מתחם הר הבית שבהר המוריה. בעבר שימש הכותל כאחת מארבע החומות שהקיפו את הר הבית שבו נבנו בתי המקדש הראשון והשני. הכותל המזרחי מהווה גם חלק מהקטע המזרחי של חומת העיר העתיקה, אותה שילב סולטאן סולימאן בעת בנייתה עם שרידי החומה העתיקה של הר הבית.
בשונה מהכותל הדרומי והמערבי הנוכחיים של הר הבית, שהם מעשי ידיו של הורדוס מלך יהודה כחלק מפרויקט שיפוץ מתחם הר הבית, ומוסכם שהם אינם יושבים על התוואי המקורי של חומת הר הבית הקדומה המתוארת במשנה, מרבית אורכו של הכותל המזרחי בנוי בסגנון בנייה הקדום לזה של הורדוס, ומקובל לייחסו לתקופת מלכי בית חשמונאי. רק שלושים ושניים המטרים הדרומיים של הכותל, מ'קו התפר' ודרומה, ו-119.5 המטרים הצפוניים, מיוחסים לבניה הרודיאנית. אורכו הכולל של הכותל המזרחי הוא כ-465 מטרים.
בראשית ימי בית המקדש השני נבנה בחומה המזרחית של הר הבית שער כניסה שנקרא 'שער שושן' על שם שושן הבירה של האימפריה הפרסית שמכוחה נבנה בית המקדש השני. תפקידיו המרכזיים של השער היו הוצאת השעיר לעזאזל ביום הכיפורים למדבר, והוצאת הפרה האדומה אל הר המשחה לשם הכנת 'אפר פרה אדומה'.
מבנה הכותל ותארוכו עריכה
בכותל המזרחי משולבים סגנונות בנייה משתי תקופות שונות. חלקו המרכזי של הכותל בנוי בסגנון בנייה קדום שתִארוכו המדויק לוטה בערפל, יש המוצאים בסגנון בנייה זה אלמנטים המזכירים סגנון בנייה המיוחס לתקופת בית המקדש הראשון, יש המשייכים קטע-חומה זה לראשית ימי בית המקדש השני, ורבים מתארכים אותו, בעיקר את חלקו הדרומי של קטע זה, שככל הנראה נוסף בתקופה מאוחרת מהחומה המקורית, לימי החשמונאים.
לגבי 32 המטרים הדרומיים של הכותל המזרחי, ו-119.5 המטרים הצפוניים שלו, מקובל לזהות את סגנון הבניה שבו נבנו קטעי החומה הללו לסגנון בנייה הרודייאני, וזאת כחלק מפרויקט הרחבת הר הבית ושיפוץ המקדש שבמסגרתו בנה הורדוס את הכותל המערבי, הדרומי והצפוני במיקום המכפיל את שטחו של הר הבית מכפי שהיה. ובכותל המזרחי לא 'נגע' אלא רק האריך אותו מצפון ומדרום בהתאם לשאר הכתלים החדשים.
שער שושן עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שער שושן
על פי המתואר במשנה[1], בכותל המזרחי של חומת הר הבית היה שער כניסה אחד בלבד שנקרא 'שער שושן' על שם העיר שושן, בירתה של הממלכה הפרסית שאפשרה ליהודים לשוב לארצם לאחר גלות בבל ולבנות בשנית את בית המקדש שנחרב על ידי הבבלים[2].
על פי חז"ל, מיקום השער מקביל לקדש הקדשים, על מנת שהכהן השורף את הפרה האדומה בהר המשחה יוכל לראות את הפרוכת בעת שהוא מזה את דם הפרה לנוכח המקדש[3].
תפקידו העיקרי של שער שושן לא היה לכניסה שוטפת להר הבית (בשל מיקומו המרוחק מהשטח המיושב של ירושלים) אלא לשם הוצאת השעיר לעזאזל ביום הכיפורים על מנת להשליכו מאחד המצוקים שבמדבר יהודה, והוצאת הפרה האדומה להר המשחה (הר הזיתים) לשם הכנת אפר פרה אדומה עבור 'מי חטאת' המשמשים לטהרת טמאי מת[1]. כדי לאפשר גישה נוחה מהר המוריה להר המשחה, נבנה גשר מיוחד המחבר בין ההרים.
בעל הכפתור ופרח[4] זיהה את השער בשליש הדרומי של הכותל המזרחי של הר הבית. עם זאת, קיימות מספר השערות באשר למיקומו של השער, אולם זיהויו הוודאי נותר עלום עקב חוסר יכולת לחפור בצמידות לכותל, בשל בית הקברות המוסלמי החוסם את הגישה אליו.
שער הרחמים עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שער הרחמים
בחלקו הצפוני של הכותל המזרחי קיים שער כפול (הצפוני: 'שער התשובה', הדרומי: 'שער הרחמים') שעל פי מראהו וסגנון עיטוריו מתוארך לסוף התקופה הביזנטית, אז נהגו הנוצרים לעשות דרכו תהלוכות לתוך הר הבית. הידועה שבהן היא התהלוכה בה הושב הצלב, שעל פי המסורת הנוצרית עליו נצלב ישו הנוצרי, אשר נשדד קודם לכן על ידי הפרסים בעת שכבשו את ירושלים.
בימי צלאח א-דין בראשית ימי הביניים נחסם השער למעבר, וזאת כהתנגדות לתהלוכות הנוצריות שעברו בשער. במאה ה-16 שולב מבנה השער הקדום בחומת ירושלים העות'מאנית שנבנתה סביב העיר העתיקה באותה העת על ידי הסולטאן סולימאן הראשון שדאג לסתימת השער גם לאחר שילוב השער הקדום בחומה החדשה.
לפי אגדה עממית יהודית, סתימת השער התקבלה כצעד שנועד לחסום את המלך המשיח מלהיכנס בשערי הר הבית בבוא העת. בנוסף לכך הקמת בית הקברות המוסלמי לפני השער הוסברה כצעד נוסף שנועד למנוע את כניסתו של המשיח להר הבית בשל טומאת המת הנאחזת במי שעובר מעל קבר. אולם לאגדה זו אין מקורות מוסמכים בספרות היהודית.
בצד שער הרחמים נמצאו גם שרידי שער כניסה קדום יותר מתקופת בית המקדש השני.
בית הקברות המוסלמי עריכה
למרגלות הכותל המזרחי נמצא בית קברות מוסלמי. לפי ההשערות הוא פעיל ברצף מהמאה השמינית ועד היום, כשבהתאם למסורת המוסלמית בני משפחה רבים נקברים זה על גבי זה באותו קבר.
לפי היסטוריונים שונים בתקופה הממלוכית שימש המקום כבית קברות יהודי. העדות הראשונה לכך היא משנת 1347. גם רבי עובדיה מברטנורא כתב (בשנת 1488) שהקברים היהודים החדשים נמצאים בעמק יהושפט, והקברים הישנים נמצאים בשיפוע ההר במורדו המזרחי.[5]
בית הקברות מנוהל על ידי הוואקף המוסלמי, ויהודים הבאים להתפלל בשער הרחמים, אינם מורשים להתקרב לשער עצמו.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אלחנן אייבשיץ, חומת הר הבית בבניין הורדוס
- אשר גרוסברג, איתור תחומי הר הבית ומקום המקדש, באתר צומת
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg שער שושן - אתרים היסטורים בישראל, סרטון באתר יוטיוב
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 משנה, מסכת מדות, פרק א', משנה ג'
- ^ ספר עזרא, פרק א', תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף צ"ח, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט"ז, עמוד א'
- ^ ספר כפתור ופרח פרק ו.
- ^ רמי יזרעאל, בית העלמין הספרדי הקדום בהר הזיתים, בתוך "ההר אשר מקדם לעיר", עמוד 13
