Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

קיר תומך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (5 באוגוסט 2025)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (5 באוגוסט 2025)
קובץ:Retaining Wall Type Function Heb.jpg
סוגים של קירות תומכים

קיר תומך הוא מבנה שתפקידו מניעת תזוזת עפר או אדמה. קירות תומכים נבנים מבטון, אבן, פלדה ועץ ומבוצעים בשלושה אופנים עיקריים.

קירות כובד עריכה

קירות כובד הם אלמנטים רחבים העשויים על פי רוב מאבן, מסלעים גדולים, או מבטון לא מזוין, ומשקלם העצמי הגדול הוא זה שעוצר את תנועת העפר. דוגמה לקיר כובד הוא הכותל המערבי, שנבנה בתבנית פירמידאלית, כך שכל נדבך נסוג בכשני סנטימטרים פנימה ביחס לנדבך שתחתיו.

קירות תומכים דקים עריכה

קירות אלו מבוצעים מבטון מזוין וצורתם כצורת האות L או T הפוכה. הקירות האלו מנצלים את משקל העפר מצידם האחד כדי לעצור את תנועת העפר בצידם השני. בניית קירות כאלה מקובלת מאוד בעבודות הבנייה.

קירות שיגומים עריכה

במקור קירות אלו היו עשויים לוחות פלדה או עץ שהיו מוחדרים לאדמה לעומק מספיק וכך היו יוצרים מעין גדר שהייתה עוצרת את תנועת האדמה. היום מקובל יותר לבצע קירות כאלו משורה של כלונסאות בטון צמודים זה לזה הנקדחים לעומק רב. לאחר הקידוח והיציקה, ניתן לחפור מצידם האחד ולהנמיך את מפלס האדמה מבלי לאפשר לקרקע בצידם השני לנוע.

קירות תומכים מבטון טרום עריכה

קובץ:טר ארמה.jpg
קיר תומך בשיטת טר ארמה

קירות תומכים מבטון טרומי מורכבים מלוחות בטון ומאביזרי עיגון.

קירות קרקע משוריינת עריכה

אלו קירות אשר החזית נועדה לשמש אלמנט אדריכלי. תימוך הקרקע מתבצע על ידי שריון פלדה או פולימרי. אורך השריון בגב הקיר יהיה כ-70% מהגובה הכללי של הקיר.

קירות תומכים ועוגני קרקע עריכה

כדי לעצור את תנועת הקרקע ניתן לשלב בין קירות תומכים (בעיקר דקים) לעוגני קרקע, שהם משקולות הקשורות בכבלים על הקיר התומך. עוגן הקרקע משמש בלם מסייע לפעולת הקיר התומך, כי משקלו מונע מהקיר לנוע וכך הוא מגדיל את התנגדות הקיר לתנועת הקרקע.

עוגני הקרקע משמשים שנים בענף הבנייה לייצוב מבנים, מדרונות, קירות תומכים, מזחים סכרים ועוד. המטרה הראשונית והחשובה ביותר של עוגן קרקע, היא העברת כוחות מחזית המבנה אל אזור יציב בתת-הקרקע. יציבות זו מושגת באמצעות הגדלה משמעותית של הכוחות הנורמליים הפועלים על מישורי הרס פוטנציאליים. דריכת עוגני הקרקע לכוח עבודה נדרש מראש, עשויה להקטין תזוזות עתידיות של המבנה המעוגן. חלופות עוגני קרקע צריכות להביא בחשבון את הטכנולוגיה המתקדמת המשמשת לגיוס כוחות עבודה גבוהים יחסית, תוך בדיקת מידת התסבולת לטווח קצר ולטווח ארוך[1].

תכנון קירות תומכים עריכה

תכנון קירות תומכים הוא תחום חשוב בתורת הנדסת המבנים. מבחינה מבנית, קירות תומכים הם בעלי תצורה פשוטה יחסית אבל העומסים הפועלים עליהם הם מורכבים ואינם סטנדרטיים. את הקיר התומך צריך לתכנן כך שיעמוד בשלושה מצבים:

  1. שקיעה
  2. החלקה
  3. התהפכות

בעת התכנון מחושב שיווי המשקל של הקיר ויכולתו לעמידה בשלושת המצבים האלו, כלומר – יש לדאוג לכך שהקיר יהיה מספיק רחב כדי שלא ישקע ויש לוודא שהקיר לא יזוז ממקומו ולא יתהפך.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|קיר תומך]] בוויקישיתוף
  • קיר תומך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אינג' מוטי יוגר, עוגני קרקע בישראל, באתר יוגר יועצי קרקע, ‏8/4/21