אהרן שביט
פעולות נוספות
| קובץ:תת-אלוף אהרן שביט.jpg | |
| לידה |
28 באפריל 1935 (גיל: 91) תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטי |
|---|---|
| מדינה | ישראל ישראל |
| כינוי | ילו |
| שירות צבאי | |
| השתייכות | קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל |
| דרגה | תת-אלוף (אוויר) תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת סיני מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת יום הכיפורים | |
אהרן ("ילו") שביט (ילובסקי) (נולד ב-28 באפריל 1935) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, שירת כטייס קרב, מפקד טייסת ומפקד כנף בחיל האוויר, כיהן כנספח אווירי בארצות הברית.
ביוגרפיה עריכה
אהרן שביט נולד בבית החולים עין גדי בתל אביב וגדל בנס ציונה. הוא דור רביעי בארץ ישראל, בן משפחת ילובסקי ומשפחת בוקסר, ממייסדי המושבה. אבי סבו היה אברהם ילובסקי, מקורבנות הטרור הראשונים בארץ ישראל, שנרצח על ידי ערבים ב-1888. למד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה.
שביט התגייס לצה"ל ב-1953 וסיים קורס טיס מס' 17 במאי 1955. לאחר הקורס נדרש לעברת את שמו. הוא שימש מדריך בבית הספר לטיסה וב-1956 השתתף בקורסי ההכשרה הראשונים על מטוסי המיסטר החדשים שסופקו לחיל האוויר.
במלחמת סיני לחם כטייס מיסטר בטייסת 101, במהלך המלחמה הפיל שני מטוסי ומפייר מצריים[1]. לאחר המלחמה שירת כקצין מבצעים בטייסת העקרב, טייסת סופר מיסטר (סמב"ד), ב-1960 זכה למכתב הערכה ממפקד חיל האוויר עזר ויצמן, בזכות נחיתת אונס מוצלחת שביצע. שימש סגן מפקד טייסת 116, ב-1963 עבר להדריך בבית הספר לטיסה והיה ממקימי הצוות האווירובטי של חיל האוויר הישראלי.
ביוני 1966 מונה למפקד טייסת העקרב (טייסת 105). הוא פיקד עלייה במהלך מלחמת ששת הימים, במבצע מוקד הוביל מבני תקיפה של שדות התעופה אינשאס ואל-מנצורה במצרים ושדה התעופה סייקל בסוריה. בתקיפה בסוריה הפיל בקרב אוויר מטוס מיג 21. לאחר המלחמה המשיך לפקד על הטייסת עד אוגוסט 1968. לאחר מכן מונה למפקד טייסת תעופה וסגן מפקד בסיס רמת דוד. במלחמת ההתשה היה בהצבת חירום כטייס סקייהוק והשתתף ב-1969 בהפצצת סוללות תותחים ירדניות שירו על עמק בית שאן, וכטייס F-4 פנטום בטייסת 69. הוא השתתף בגיחות מבצעיות במצרים, בהן מבצע קשת אווירי (תקיפת נמל ראס בנאס במאי 1970 בתגובה לטיבוע ספינת הדיג אורית),[2] התקיפה הרחוקה ביותר של חיל האוויר עד מבצע רגל עץ.
באוגוסט 1971 מונה למפקד ההקמה של בסיס עציון בסיני, ופיקד על הבסיס עד יולי 1976. בפרוץ מלחמת יום הכיפורים שהה במשלחת חיל האוויר בארצות הברית, הוא שב לישראל ונטל פיקוד על הבסיס תחתיו פעלה טייסת 144. בתפקידו הבא שימש נספח אווירי בארצות הברית במשך שלוש שנים. ב-1979 השתחרר מצה"ל[3] ומונה לראש משלחת משרד הביטחון בסינגפור.
לאחר שירותו הצבאי שימש סמנכ"ל מבצעים בחברת אלול טכנולוגיות מתחום הביטחון והתעופה.
חיים אישיים עריכה
שביט נשוי לחסיה ואב לשתי בנות ומתגורר ברמת השרון.
קישורים חיצוניים עריכה
- אהרן שביט, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- אהרון לפידות, "חיל האוויר הוא אגרוף אדיר", באתר ישראל היום, 12 באפריל 2012
- אביבה דקל, איפה הם היום, ערב ערב באילת, 13 בפברואר 2014
- גיא רימון, "אחד, כל הכבוד!", בטאון חיל האוויר 164-165, יולי 1988, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
הערות שוליים עריכה
- ^ אבינועם מיסניקוב, הפלת ארבעה מטוסי ומפייר מצריים, 31.10.1956, באתר "מרקיע שחקים", 21 באפריל 2021
- ^ מירב הלפרין, אהרון לפידות, חליפת לחץ - דפים בספר הטיסות של חיל האוויר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, הפרק "ללא חניית ביניים", עמ' 81–83
- ^ יעקב ארז, תת־אלוף "ילו" משתחרר מצה"ל, מעריב, 7 בנובמבר 1979