Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פיליפה קוטיניו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־19:40, 19 בפברואר 2026 מאת imported>אלעדב. (עדכון)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
פיליפה קוטיניו
קובץ:20180610 FIFA Friendly Match Austria vs. Brazil Philippe Coutinho 850 1692.jpg
לידה 12 ביוני 1992 (גיל: 34)
ריו דה ז'ניירו שבברזיל
שם מלא פיליפה קוטיניו קוריאה
גובה 1.71 מטר
עמדה קשר התקפי, קיצוני
מועדוני נוער
1999–2008 ואסקו דה גאמה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2009–2010
2010–2013
2012
2013–2018
2018–2022
2019–2020
2022
2022–
2023–2024
2024–2025
2025–2026
ואסקו דה גאמה
אינטר מילאנו
אספניול
ליברפול
ברצלונה
באיירן מינכן
אסטון וילה
אסטון וילה
א-דוחייל
ואסקו דה גאמה
ואסקו דה גאמה
19 (1)
28 (3)
16 (5)
152 (41)
76 (17)
23 (8)
19 (5)
22 (1)
16 (3)
31 (5)
28 (7)
נבחרת לאומית כשחקן
2010–2022 נבחרת ברזיל בכדורגל ברזיל 68 (21)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-12 בפברואר 2026

פיליפה קוטיניו קוריאהפורטוגזית: Philippe Coutinho Correia; נולד ב-12 ביוני 1992) הוא כדורגלן ברזילאי המשחק בעמדות הקשר ההתקפי והקיצוני.

קריירת מועדונים עריכה

קוטיניו נולד בריו דה ז'ניירו שבברזיל. החל את הקריירה שלו במחלקות הנוער של ואסקו דה גאמה. בגיל 16 נרכש על ידי אינטר מילאנו תמורת ארבעה מיליון אירו, והמשיך לשחק בוואסקו דה גאמה כמושאל עד לגיל 18.

אינטר מילאנו עריכה

המעבר של קוטיניו לאינטר יצא לפועל ביולי 2010, כשהיה בן 18, והוא החל לשחק תחת המאמן רפאל בניטס. יושב ראש המועדון באותה עת, מאסימו מוראטי, אמר כי "קוטיניו הוא העתיד של אינטר".

הוא ערך את הופעת הבכורה שלו באינטר ב-27 באוגוסט 2010, כשעלה כמחליף במהלך הסופר קאפ האירופי בהפסד 0–2 לאתלטיקו מדריד, שהייתה מחזיקת גביע הליגה האירופית. אחרי שהוצא מההרכב הפותח, הוא חזר להרכב של אינטר והוכיח את היכולות הגבוהות שלו בניצחון אינטר 2–3 על באיירן מינכן במסגרת שלב שמינית גמר ליגת האלופות. באותו המשחק היה מעורב באחד השערים לזכות קבוצתו. ב-8 במאי 2011 כבש את שער הבכורה שלו במדי אינטר מבעיטה חופשית, במשחק שהסתיים בניצחון ביתי 1–3 של אינטר על פיורנטינה.

אספניול עריכה

קובץ:Sterling, Coutinho, Enrique.jpg
קוטיניו במרכז במהלך אימון של ליברפול, 2013

במהלך עונת 2011/12 הוא התקשה למצוא את מקומו בסגל של אינטר והושאל לעונה אחת לאספניול מהליגה הספרדית. ב-4 בפברואר 2012 ערך את הופעת הבכורה שלו באספניול, בתיקו 3–3 של קבוצתו מול אתלטיק בילבאו. את שערו הראשון באספניול כבש ב-11 במרץ, בניצחון 1–5 על ראיו ואיקאנו בדקה ה-11. את השער השני שלו הוא כבש באותו המשחק בדקה ה-21. הוא המשיך עם מספר הופעות טובות במדי אספניול במשחקים מול ראסינג סנטאנדר ומאלגה. ב-18 במאי 2012 חזר לאינטר והצטרף לסגל הקבוצה לקראת מסע משחקי הכנה באינדונזיה.

ליברפול עריכה

ב-30 בינואר 2013 הודיעה הנהלת ליברפול כי קוטיניו חתם בקבוצה על חוזה ארוך טווח ויקבל את החולצה עם המספר 10.

את הופעת הבכורה שלו במדי ליברפול ערך קוטיניו ב-11 בפברואר 2013, שעלה כמחליף בדקה ה-78 בהפסד ליברפול 0–2 לווסט ברומיץ' אלביון. שישה ימים לאחר מכן, כבש את שער הבכורה שלו בליברפול כשעלה בהרכב הפותח בניצחון 0–5 של ליברפול על סוונסי סיטי. ב-2 במרץ כבש את השער הראשון והשני של ליברפול בניצחון 0–4 על ויגאן את'לטיק. ב-27 באפריל נבחר לאיש המשחק בניצחון ליברפול 0–6 על ניוקאסל יונייטד, עם שני בישולים וסחיטת כדור חופשי ממנו כבש ג'ורדן הנדרסון את השער השישי במשחק. באותו החודש, נבחר קוטיניו לשחקן המצטיין של החודש בליברפול.

ב-16 בספטמבר 2013 נפצע בכתפו במהלך משחק מול סוונסי סיטי לאחר התנגשות עם אשלי ויליאמס. הוא חזר להרכב הפותח של ליברפול לניצחון 0–4 על פולהאם במשחק שנערך באצטדיון אנפילד ב-9 בנובמבר. ב-26 בדצמבר כבש את השער היחיד של ליברפול בהפסד 1–2 למנצ'סטר סיטי. ב-13 באפריל 2014 כבש את שער הניצחון של ליברפול על מנצ'סטר סיטי במשחק לציון 25 השנים לאסון הילסבורו. הניצחון במשחק מיקם את ליברפול עם שבע נקודות מעל מנצ'סטר סיטי ארבעה מחזורים לסיום העונה.

בעונת 2015/2016 בליגה האירופית העפילו קוטיניו וליברפול עד למשחק הגמר, וקוטיניו פתח בהרכב קבוצתו בהפסד 1–3 לסביליה.

ברצלונה עריכה

ב-8 בינואר 2018 חתם רשמית בברצלונה, שם קיבל את המספר 14, תמורת כ-160 מיליון יורו. הייתה זו ההעברה היקרה בתולדות ברצלונה והשלישית בכל הזמנים, לאחר ניימאר ואמבפה.

הופעת הבכורה שלו התקיימה ב-25 בינואר 2018 נגד קבוצתו לשעבר אספניול בניצחון 0–2 במסגרת גביע המלך הספרדי. ב-8 בפברואר כבש את שערו הראשון במדי ברצלונה מול ולנסיה בניצחון 0–2 בגביע המלך, ועזר לקבוצתו לעלות לגמר. בגמר זכו קוטיניו וקבוצתו בקופה דל ריי, תואר ראשון של הברזילאי במדי ברצלונה. במהלך המשחק כבש בפנדל וגם הוסיף בישול. בתחילת עונת 2018/2019 קיבל קוטיניו את המספר 7. ברבע גמר ליגת האלופות כבש את השער השלישי במשחק נגד מנצ'סטר יונייטד לחיבורי השער.

השאלה לבאיירן עריכה

חוסר שביעות רצון מיכולתו גרמה לכך שב-16 באוגוסט 2019 הוא הושאל לבאיירן מינכן לעונה אחת, כאשר דמי ההשאלה הם 20 מיליון אירו, ולבאיירן מינכן עמדה זכות הרכישה בתום תקופת ההשאלה, תמורת 100 מיליון אירו נוספים. קוטיניו זכה עם באיירן מינכן בדאבל מקומי בגרמניה, ונכנס כמחליף בגמר הגביע הגרמני בו ניצחה באיירן 2–4 את באייר לברקוזן, אך באופן כללי לא השתלב בבאיירן, שהודיעה כי לא תממש עליו את אופציית הרכישה. עם זאת, באיירן האריכה את חוזהו של קוטיניו עד תום עונת 2019/2020 בליגת האלופות, שהתארכה לחודש אוגוסט בעקבות התפרצות נגיף הקורונה באירופה והשבתת כל הליגות. ברבע גמר ליגת האלופות כבש צמד נגד הקבוצה המחזיקה בכרטיס השחקן שלו, ברצלונה, בניצחון 2–8 של באיירן מינכן. הוא נכנס כמחליף גם בניצחון 0–3 בחצי הגמר על אולימפיק ליון, ובניצחון 0–1 בגמר ליגת האלופות 2020 על פריז סן ז'רמן, וזכה עם באיירן מינכן בליגת האלופות, ולמעשה השלים זכייה בטרבל. לאחר הזכייה בתואר, סיים את תקופת ההשאלה לבאיירן מינכן וחזר לברצלונה.

חזרה לברצלונה עריכה

קוטיניו חזר לברצלונה עם הגעתו של המאמן החדש רונאלד קומאן. הוא הבקיע את השער הראשון לעונה ב־4 באוקטובר 2020, במשחק מול סביליה שנגמר בתיקו 1-1. ב־29 בדצמבר באותה שנה הוא נפצע בברכו במשחק מול אייבר. פציעה זו גרמה לו להיעדר לשאר העונה. הוא חזר לשחק לאחר תשעה חודשים, ב־20 בספטמבר 2021, במשחק מול גרנדה.

חזרה לאנגליה עריכה

ב-7 בינואר 2022 הושאל לאסטון וילה האנגלית עד לסוף העונה.[1] ב-15 בינואר ערך הופעת בכורה במדי אסטון וילה כשעלה כמחליף בתיקו 2–2 נגד מנצ'סטר יונייטד כשהוא כבש שער ומבשל את השני.

ב-12 במאי 2022 נרכש על ידי אסטון וילה בסכום של 20 מיליון יורו ששולמו לברצלונה, בנוסף ל-50% ממכירה עתידית. קוטיניו חתם על חוזה בקבוצה עד יוני 2026.[2]

א-דוחייל עריכה

ב-8 בספטמבר 2023 הושאל לא-דוחייל הקטרית לעונה אחת.

חזרה לברזיל עריכה

ב-10 ביולי 2024 חזר לקבוצת נעוריו ואסקו דה גאמה והושאל לעונה אחת. ב-4 ביולי 2025 עזב את אסטון וילה וחתם על חוזה קבוע בקבוצה.[3] ב-18 בפברואר 2026 הגיע להבנות עם המועדון על שחרור מהקבוצה לאחר שטען שהוא מותש נפשית.[4]

קריירה בינלאומית עריכה

קוטיניו היה שחקן מפתח בסגל נבחרת ברזיל שזכתה באליפות אמריקה הדרומית בכדורגל עד גיל 17 שנערכה בקוריאה הדרומית ב-2009. במהלך הטורניר, כבש קוטיניו שלושה שערים.

את הופעת הבכורה שלו בסגל הבוגר של הנבחרת הבוגרת ערך ב-7 באוקטובר 2010, כשעלה בהרכב במשחק ידידות נגד נבחרת איראן.

קוטיניו זומן לסגל נבחרת ברזיל במונדיאל 2018, והבקיע שער במשחק הפתיחה של הנבחרת נגד נבחרת שווייץ. במחזור השני של שלב הבתים כבש בתוספת הזמן את השער הראשון במשחק לזכות ברזיל נגד קוסטה ריקה שנגמר בתוצאה 0–2, ונבחר גם לשחקן המצטיין של המשחק. ברבע הגמר בו ברזיל התמודדה נגד בלגיה לאחר שעברה את מקסיקו בשמינית בישל קוטיניו שער לרנאטו אוגוסטו, אך זה לא הספיק כשהבלגים ניצחו בסיום 1–2 וברזיל סיימה את דרכה בטורניר. הוא בכלל בנבחרת המצטיינת בסיום הטורניר לצד שחקני נבחרתו מרסלו וטיאגו סילבה.

במאי 2019 נכלל בסגל הנבחרת לקראת הקופה אמריקה שנערך על אדמת ברזיל. משחק הפתיחה של הטורניר ושל הנבחרת נגד בוליביה היה משחקו ה-50 במדים הלאומיים ובאותו משחק כבש צמד בניצחון 0–3. הנבחרת שלטה לאורך הטורניר וגם זכתה בו בסופו של דבר עם ניצחון 1–3 על פרו בגמר.

סגנון המשחק עריכה

קוטיניו נחשב למספר 10 ברזילאי טיפוסי. הוא משמש כקשר התקפי, כחלוץ שני ומשחק על האגפים. הוא הושווה בצורת המשחק לליונל מסי ולרונאלדיניו על ידי מאוריסיו פוצ'טינו שאימן אותו בעבר באספניול, וזכה לשבחים רבים מחבריו ששיחקו עמו בליברפול.

תארים עריכה

אינטר מילאנו
ברצלונה
באיירן מינכן
נבחרת ברזיל

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|פיליפה קוטיניו]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה