Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יקינתון (מיתולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־09:35, 20 במאי 2026 מאת imported>רז עודד (הגהה, ניסוח, קישורים פנימיים, עריכה, הרחבה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
יקינתון
תפקיד נסיך מקדוניה
קובץ:Jean Broc - The Death of Hyacinthos.jpg
"מותו של יקינתון", מאת ז'אן ברוק, 1801; יקינתון, גוסס מפצעיו, נתמך על ידי אפולו. ניתן לראות את הדיסקוס מונח בצד השמאלי התחתון של התמונה.

יקינתוןיוונית: Ὑάκινθος, תעתיק: היאקינתוס) היה נסיך יפה תואר במיתולוגיה היוונית, בנם של פיראוס, מלך מקדוניה, והמוזה קליאו. יקינתון נודע בעיקר כמאהבו של האל אפולו וכן בשל סופו הטרגי.

גרסה אחת על אודות מותו של יקינתון, המתועדת במטמורפוזות של אובידיוס,[1] מספרת כי ספג פגיעת ראש אנושה מדיסקוס שזרק לעברו אפולו בעת משחק בין השניים. אף על פי שהאדס, אל המתים, דרש את גופתו של יקינתון, סירב אפולו למסור אותה, ויצר מדמו של יקינתון את הפרח הקרוי על שמו. הדמעות שהזיל אפולו על הפרח בעת היווצרו הפכו לעלי הכותרת הלבנים כפנינה.

קובץ:Hyakinthos.jpg
יקנתון וזפירוס מקיימים יחסי מין בציור על כד מהמאה החמישית לפני הספירה.

גרסה אחרת של הסיפור, שתיעדו לוקיאנוס מסאמוסאטה, פילוסטרטוס מלמנוס וסרוויוס, מספרת כי האשם במותו של יקינתון הוא דווקא זפירוס, אל הרוח המערבית, שיקינתון לא נעתר לחיזוריו. מתוך קנאה ורצון בנקמה, חולל זפירוס משב רוח שהטה את הדיסקוס ממסלולו והוביל לתאונה הקטלנית.

איורים שנשמרו על כדים מיוון העתיקה מציגים את יקינתון וזפירוס כנאהבים. גם תמיריס, בנה היפהפה של הנימפה אגריאופה,[2] היה מאוהב ביקינתון וסיפור אהבתם מתואר בביבליותקה של פסאודו-אפולודורוס כסיפור האהבה הראשון בין גברים.[3][4]

לפי גרסאות אחרות, הפרח שיצר אפולו אינו היקינתון של ימינו, אלא פרח אחר - ייתכן אירוס.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|יקינתון]] בוויקישיתוף
  • יקינתון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Ovidius Naso, Metamorphosis Brookes More, Ed, 10.184, Perseus
  2. ^ תמיריס, באתר kotar.cet.ac.il
  3. ^ Apollodorus, Library, Sir James George Frazer, Ed., 1.3.3, Perseus
  4. ^ אהרן שבתאי, המיתולוגיה היוונית, הוצאת מפה, עמ' 33