בצלאל זאב שפרן

הרב בצלאל זאב שפרן
Bețalel Zeev Șafran

תמונה שפורסמה בשנת 1933
תמונה שפורסמה בשנת 1933
לידה	1867 ה'תרכ"ז פומוריאני, ממלכת גליציה ולודומריה, כתר אוסטריה, האימפריה האוסטרית
פטירה	16 בדצמבר 1929 (בגיל 62 בערך) י"ד בכסלו ה'תר"ץ בקאו, רומניה
מדינה
מקום פעילות	בקאו
כינוי	הגאון מבקאו
השכלה	ישיבת שטפנשט
חיבוריו	"שו"ת הרב"ז"
תקופת פעילות	1887–1929 (כ־42 שנים)
השתייכות	יהדות רומניה
רבותיו	רבי יצחק אהרן איטינגא רבי יעקב ווידנפלד רבי אברהם מתתיהו פרידמן
תלמידיו	הרב אלכסנדר שפרן
בני דורו	הרב יעקב יצחק נימירובר הרב יהודה לייב צירלסון
אב	ר' חנוך הניך שפרן
אם	אלטה רבקה
ילדים	ר' חנוך הניך שפרן ר' מנחם קווה דב שפרן ר' אלכסנדר שפרן ר' יוסף שפרן
תפקידים נוספים
בהנהגת איגוד הרבנים של רומניה

הרב בצלאל זאב שַפְרַן (שאפראן; בראשי תיבות: רַבָּ"ז; ה'תרכ"ז, 1867 – י"ד בכסלו ה'תר"ץ, 16 בדצמבר 1929) היה רב ופוסק ברומניה. פעל רוב שנות חייו בעיר בקאו שבחבל מולדובה.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1867 לר' חנוך הניך שפרן ולאלטה רבקה, בפמורן (Pomorzany) שבגליציה, באותה תקופה חלק של האימפריה האוסטרית. בילדותו למד בבית המדרש של אביו ובקלויז שבעיירתו בהתמדה רבה.

נשלח בבחרותו על ידי אביו ללמוד תורה בלבוב, שם למד אצל רבי יצחק אהרן איטינגא ואצל רבי יעקב ווידנפלד, ובגיל שבע עשרה נסמך לרבנות על ידי רבותיו.

בה'תרמ"ז (1887, בהיותו בן עשרים) כיהן למשך שנתיים ברבנות בסקולן שברומניה, ובתרמ"ט (1887) התמנה לרב העיר שטפנשט, בה למד מהאדמו"ר משטפנשט, הרב אברהם מתתיהו פרידמן. משנת תרס"ה (1905) החל לשמש כרב בבקאו, שם שימש כרב עד לפטירתו, וממנה קיבל את תוארו "הגאון מבקאו". בארבעים שנות כהונתו ברומניה, נחשב לאחד מגדולי הרבנים שבה, ורוב הרבנים האורתודוקסיים במדינה זו עשו אצלו שימוש חכמים והוסמכו על ידו. ענה לתשובות הלכתיות רבות שהופנו אליו מרחבי המדינה ומחוצה לה, בכתב ובעל פה. דחה מספר הצעות לרבנות: הצעה להתמנות לרב ראשי של יהודי צ'רנוביץ, הצעה להתמנות לרב העיר סאטמר, והעדיף להישאר כרב בבקאו.

בימי מלחמת העולם הראשונה נחשב ברומניה לנתין של מדינה עוינת (כיון שנולד וגדל בגליציה), ובני קהילתו נתנו שוחד למפקד המשטרה בעירם כדי שיפטור את הרב"ז מהימצאות במחנה הסגר.

היה ממייסדי אגודת הרבנים ברומניה. אהד את הציונות בכלל ואת הציונות הדתית בפרט. נלחם בהתבוללות ובעזיבת הדת של הדור הצעיר.

תשובותיו שבכתב שנשתמרו נאספו בכרכי "שו"ת הרב"ז" בשלשה כרכים. הכרך הראשון יצא בוורשה בשנת תר"ץ, מיד לאחר פטירתו. שני כרכים נוספים יצאו לאור על ידי בניו בישראל. בתשובותיו ענה לשאלות הלכתיות רבות שהופנו אליו מרחבי המדינה ומחוצה לה. עסק רבות גם בהתרת עגונות שבעליהן נעדרו עקב מלחמת העולם הראשונה, ותשובותיו בנושא זה מהוות מקור הלכתי לפוסקים ולבתי דין שעוסקים בהיתרי עגונות. בין העגונות שנזקק הרב"ז להתיר הייתה גם בתו של הרב מאיר אריק, שביקש את הסכמת הרב"ז להיתר שקיבלה מהרב חיים מרדכי רולר.

נפטר בבקאו ממחלה בשנת 1929. בהלווייה הספידו הרב הראשי של רומניה, יעקב יצחק נימירובר. נטמן בבית העלמין הישן שבבקאו.

חיים אישיים

אשתו הראשונה הייתה שרה מינה, בתו של הרב דוד מרמור (מאראן) מטרנופול, והיא נפטרה בגיל 41. ולהם שבעה ילדים:

• רבי חנוך הניך – רב ואב"ד בבוקרשט - עלה לישראל.
• רבי פנחס זעליג.
• רבי אברהם יהושע השל.
• זיסל מאייר.
• עלקא דרברמדיקר (שמה מנישואיה האחרונים). בעלה הראשון היה ר' געצל בוימן. היא נותרה עגונה למשך שמונה שנים, ולבסוף כשהגיעה עדות על הירצחו של בעלה, נמנע הרב"ז מלהתירה בעצמו משום שראה עצמו נוגע בדבר, והיא קיבלה היתר מחכמים אחרים. בעלה השני היה ר' אלטר חיים ביריברייער, שנספה בטרנסניסטריה. לפני שנספה נולדה להם בת בשם מלה.
• חוה פכטהלט.
• רבקה רוזנבך.

אשתו השנייה הייתה פינקל לבית ריינהרץ. נפטרה בישראל ב-1955, ונטמנה בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. ולהם שלושה ילדים:

• הרב אלכסנדר יהודה שפרן – מילא מקום אביו בבקאו. כיהן כרב הראשי ליהודי רומניה, ולאחר מכן שימש כרב בז'נבה
• הרב יוסף שפרן – רב ביאסי במשך שמונה שנים. כיהן ברבנות בתל אביב. בהמשך כיהן כרב בניו יורק וכפרופסור לחינוך בישיבה יוניברסיטי
• הרב ד"ר מנחם קווה דב – רב בפלוישט. שנים מבניו הם הרב יגאל שפרן והאלוף במיל' עמי שפרן

אחיו, הרב יצחק שפרן, היה רב העיר הוסיאטין. אח נוסף שלהם כיהן כרב העיירה פמורן.

		בצלאל זאב שפרן בצלאל זאב שפרן
אלכסנדר שפרן אלכסנדר שפרן				מנחם קוה דב שפרן מנחם קוה דב שפרן
		יגאל שפרן יגאל שפרן				עמי שפרן עמי שפרן
		קוה שפרן קוה שפרן				דקלה אהרן שפרן דקלה אהרן שפרן

ספריו

• שו"ת הרב"ז - הכרך הראשון יצא בוורשה בשנת תר"ץ, מיד לאחר פטירתו. שני כרכים נוספים יצאו לאור על ידי בניו בישראל
• משנת הרב"ז - הערותיו על סדר השולחן ערוך ונושאי כליו, חלק א', מכון מרחבים, ירושלים תשפ"ג
• דורש לציון, מאמר בשבח הציונות, בתוך "מנחת אזכרה", סאין, תרצ"ג

הנצחתו

בי"ד בכסלו ה'תשע"ז יום השנה ה-87 לפטירתו, נקרא על שמו רחוב הרב שפרן בירושלים.

לקריאה נוספת

• ברוך טרקטין, ולוסיאן-זאב הרשקוביץ (עורכים), אנציקלופדיה ליהדות רומניה, כרך ב' עמ' 842–846
• Safran David - Duhovnicul, Prietenul, Educatorul, בוקרשט 1942 -Bezalel Zew Safran ע"ע 64–76
• צביה רחימי שפרן, "בן יכבד אב", בתוך: אני רעב לאמת : מסע בשבילי חייו של הרב ד"ר דוד שפרן, 2015, רחובות, 23-29.
• מבוא לשו"ת הרב"ז מהדורה שביעית הוצאת מרחבים ירושלים תשע"ח.

קישורים חיצוניים

• רשימת מאמרים על בצלאל זאב שפרן באתר רמב"י
• בצלאל זאב שפרן, שו"ת הרב"ז חלק א'-ג', ורשה תר"ץ, באתר היברובוקס
• חנוך העניך שאפראן, מנחת אזכרה, סעאיני, תרצ"ג, באתר היברובוקס – נכתב על ידי בן הרב"ז. בספר תשובה ארוכה של אביו ביחס לציונות, ודברים לזכרו
• לוסיאן-זאב הרשקוביץ, משפחת שפרן, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
• י. ל. בן-טובים, הרב ר' בצלאל זאב שפרן ז"ל: (חמש עשרה שנה לפטירתו), הצופה, 26 בנובמבר 1944
• מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ה, ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• יעקב גלר, שר התורה מבאקאו: על מפעלו של הרב בצלאל זאב שפרן זצ"ל, פוסק מוערך, חובב ציון, וממקימי היהדות ברומניה, באתר הצופה, 4 באוגוסט 2012
• אתר משפחת שפרן
• קובץ:National Library IL logo.svg בצלאל זאב בן חנוך הניך שאפראן (1867-1929), דף שער בספרייה הלאומית