עובדיה חזי
פעולות נוספות
| קובץ:Ovadia Hazi.jpg | |
| שירות צבאי | |
|---|---|
| השתייכות |
קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל קובץ:Mashaz.gif המשמר האזרחי |
| תפקידים בשירות | |
| רס"ר משמעת | |
עובדיה חזי (1922 – 29 במרץ 2012) היה רס"ר משמעת בצה"ל.
ביוגרפיה עריכה
ילדותו ונעוריו עריכה
נולד ב-1922 בעיר אסמרה בחבש, מושבה איטלקית, כיום אריתריאה, למשפחה שהיגרה למקום מהעיר עדן שבתימן בראשית המאה העשרים לאביו שלמה, אשר שימש כרב הראשי בעיר ולאמו רומיה. בילדותו למד בבית הספר המקומי האיטלקי, וקיבל אות הצטיינות בלימודים מטעם המרשל אמיליו דה בונו, במקביל למד גם יהדות והוסמך לשוחט בגיל 13.[1] בשנת 1935 עלתה המשפחה ארצה לארץ ישראל בקבוצה שכללה יהודים מאתיופיה, מאריתריאה ומתימן.[2] המשפחה התיישבה במושב מחנה יהודה (כיום שכונה בפתח תקווה) וחזי עבד לפרנסתו בפרדסים ובבניין.[1]
שירותו הצבאי עריכה
התגייס להגנה ב-1936, שנה לאחר מכן לנוטרים ואז לפלגות הלילה המיוחדות. בשנת 1940 התגייס ושירת בבריגדה היהודית שבמסגרתה לחם באירופה, נפצע בקרב וקיבל עיטור[3]. שמונה שנים לאחר מכן, עם קום מדינת ישראל, התגייס לצה"ל ושימש כרס"ר במחנה תל השומר והאמון על מסדרי הצבא ביום העצמאות. כרס"ר היה בין מייסדי בית הספר למנהלה, משטר ומשמעת ועיצב את דמות החייל הישראלי ואף כונה "אבי החיילים" ו"אבי הרס"רים"[4]. ב-1951 עבר להתגורר בשכונת צהלה בתל אביב-יפו, שהוקמה לאנשי צבא. במלחמת ששת הימים שירת בגזרת רצועת עזה וצפון סיני, שבה נפצע ונותר לקוי שמיעה ועקב כך נעזר במכשירי שמיעה.[1]
פעילות ציבורית עריכה
במקביל לשירותו בצה"ל ולאחר ביקור באריתריאה, אז מחוז באתיופיה, ב-1966 במסגרתו פגש בביתא ישראל החל לפעול למען עלייתם.[1][5] עם חזרתו לישראל ובזכות שליטתו בשפות האמהרית והתגרית ארגן את יוצאי אתיופיה בישראל, בהם עולים שנחשבו לא חוקיים במסגרת עליית ביתא ישראל ובוגרי כפר בתיה, בוועדים מקומיים והצטרף אל הוועד הציבורי לסיוע לפלשים שבה שימש האחראי על הקהילה בישראל. במסגרת פעילותו דאג להסדיר את מעמדם האזרחי של בני ביתא ישראל שהגיעו, שחרר עולים בלתי חוקיים מהכלא, דאג לפרנסתם, ולהסתרת אלו שנגדם הוצאו צווי גירוש.
במהלך שנת 1971 ובראשית השנה העוקבת ביקר באתיופיה כאורחו של ראש המשמר הקיסרי (Kebur Zabagna) שבו בין היתר שימש כשליח מטעם הוועד הציבורי כדי לעקוב אחר פעילויות האגודה לרווחת הפלאשים ולגשר בסכסוך שנוצר בין יונה בוגלה, נציג הוועד הציבורי והאגודה באתיופיה, לבין מיכאל אשכול וכהני הקהילה. בביקורו מונה על ידי הליקה כהנת אורי בן ברוך כראשה ונציגה הראשי של הקהילה מול המוסדות בישראל.[6][1] לאחר ביקורו השתדל אצל הרב עובדיה יוסף, אשר שימש כרב ראשי ספרדי וראש בתי הדין הרבניים בתל אביב-יפו ובהמשך כראשון לציון, כדי שזה יכיר בזכות עלייתה ושייכותה של ביתא ישראל ליהדות. השתדלותו של חזי הניבה תוצאות והרב יוסף הכיר בביתא ישראל ובעלייתה וזאת לאחר שהוצאו צווי גירוש כנגד קבוצה מבני הקהילה.[1][7] כחלק מפעילותו הקימו יוצאי אתיופיה ב-17 באפריל 1972, ביום העצמאות, ארגון כלל-ארצי בשם "התאחדות יהודי אתיופיה בישראל" ושבו שימש כיושב ראש בין השנים 1972–1977.[8]
עם שחרורו מצה"ל ב-1974 שבה פרצה המהפכה האתיופית ומלחמת האזרחים באתיופיה מונה כיו"ר ארגון יהודי אתיופיה שהוקם באותה השנה על ידי קבוצת יוצאי אתיופיה ממעגלו של בוגלה, וזאת במקביל להיותו יו"ר ההתאחדות. כמו כן הוקם גם הוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה באותה השנה מתוך הוועד הציבורי ובו מונה להיות מזכ"ל. בשנים אלו פעל מול מוסדות העלייה והממשלה בישראל כדי לזרז ולהכיר בשבות ובעליית ביתא ישראל שבמסגרתם הגה תוכנית עלייה באמצעות חברת כור שבאה לסופה באפריל 1975. כמו כן דאג חזי עובדיה שמשרד החינוך יקדם תוכניות לימודים שישלבו את סיפורם של יהודי ביתא ישראל במערכת החינוך. השר יגאל אלון נענה לבקשתו. חזי המשיך לפעול למען העלייה ובאוגוסט 1976 התפטר מהוועד הישראלי כמחאה על הסחבת הממשלתית והמוסדית בנושא. כחצי שנה לאחר מכן, בפברואר 1977, נאלץ לפנות את תפקידו כיו"ר ארגוני יוצאי אתיופיה לאחר שהארגונים התאחדו ואת מקומו תפס זימנה ברהני.
במקביל לפועלו לעלייה ועם שחרורו מהצבא התגייס למשמר האזרחי, שבו שירת במשך עשור, לאחר סדרת גנבות ופריצות לביתו. במסגרת תפקידו, שבו שימש גם כמפקד המשמר בשכונה[9], עזר לנערים להיגמל מסמים והוריד את רמת הגנבות.[1][10]
משנות ה-80 ועד מותו פעל למען קליטתם של העולים מאתיופיה במגוון תפקידים ונושאים.
חייו האישיים ופטירתו עריכה
חזי היה השלישי בסדר לידתו מבין שבעה אחים ואחיות. הוא שלט בחמש שפות: איטלקית, ערבית, עברית, תגרית ואמהרית. היחסים בינו לבין אחיו יוסי היו מתוחים מכיוון ששניהם היו חברים במחתרות יריבות בתקופת המרד על המנדט הבריטי - חזי בהגנה ויוסי באצ"ל. לעומת זאת, יחסיו עם אחותו הגדולה, מזל, היו מצוינים והיא אף שידכה בינו לבין אשתו מרגלית רצאבי, אשר נישא לה ב-1948 והיא נפטרה ב-1993. לזוג היו שלושה ילדים: שתי בנות ובן. הבת הגדולה זכתה להערצה עצומה מצד אביה, בעוד שבתו השנייה נפטרה בגיל 44 מסרטן. יחסיו עם בנו הקטן היו מורכבים והוא גירש אותו מביתו בגיל 18, במטרה לעודדו לעצמאות, דבר שלא היה מקובל באותה תקופה.
בזמנו הפנוי, חזי אהב להאזין למוזיקה קלאסית ולעסוק בגננות, כאשר בחצרו גידל זנים שונים של עצי פרי. הוא היה מאוד מעורב בחיי הקהילה בשכונת צהלה, שם התגורר, ותרם רבות לפיתוחה ולאיחוד התושבים. חזי אהב מאכלים תימניים מסורתיים ואיטלקיים, מה שביטא את האהבה שלו לתרבויות השונות שהשפיעו על חייו. ביתו הכיל מזכרות רבות ממסעותיו ביבשת אפריקה ובמיוחד מאתיופיה, שהוא ביקר בה פעמים רבות ונמשך לתרבותה העשירה.
ארכיון חזי עובדיה עריכה
ארכיון חזי עובדיה הוא ארכיון דיגיטלי הכולל נכסי מורשת היסטוריים, צבאיים ותרבותיים, העוסק בעיקר במורשת יהדות אתיופיה ובמורשת צבאית. הארכיון הוקם לאחר פטירתו של חזי עובדיה בשנת 2012 על ידי בתו, ד"ר רוז בראון, כדי לשמר ולהנגיש את המורשת שאסף במהלך עשרות שנות פעילותו. האתר הרשמי של הארכיון הושק בשנת 2015.[11]
שני הנושאים העיקריים בארכיון הם מורשת צבאית ומורשת יהדות אתיופיה וקהילות ישראל והוא כולל מגוון חומרים - סרטים, צילומים, הקלטות קול, מסמכים, מכתבים אישיים וחומרי תיעוד נוספים. חלק ניכר מהחומר עוסק בפעילותו של חזי עובדיה למען הכרה ביהדותם ועלייתם של יהודי אתיופיה לישראל, לצד תיעוד של שירותו הצבאי בבריגדה בהגנה ובצה"ל. בין היתר, כולל הארכיון את התכתבותו עם הרב עובדיה יוסף בסוגיית יהדותם של יוצאי אתיופיה בתחילת שנות ה-70, מסמכים מפעילותו ב"ההגנה" ובבריגדה היהודית הלוחמת, ותיעוד מנסיעותיו לאתיופיה בשנות ה-60 וה-70.[12]
בשנת 2017 הצטרף הארכיון לפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) ונעשה נגיש באמצעות אתר הספרייה הלאומית.[12] הארכיון פועל בשיתוף עם משרד ירושלים ומסורת ישראל, ומזמין את הציבור להשתתף בהעשרת מאגר המידע. צוות הארכיון כולל בין היתר את ד"ר רוז בראון, מיקי יאלו (ארכיונאי ומידען) וזיית פקדה (תחקירנית), שעבדו על קטלוג וארגון החומרים. הארכיון משמש כמשאב חשוב לחוקרים ולציבור המעוניינים במורשת יהדות אתיופיה, במורשת הצבאית הישראלית ובפעולות הגשמת העלייה במחצית השנייה של המאה ה-20.
לקריאה נוספת עריכה
- עובדיה חזי, הגיגים, קרן חזי עובדיה, תשע"ב
- פסח רודניק, משימות: דרכה של פלוגה מספר שתיים -- חיל הרגלים -- במלחמת העולם השנייה, אגוד החיילים המשוחררים, 1991
- יצחק נימצוביץ, בזכותם - דמויות מן הפנקס, משרד הביטחון, 1968, עמ' 271–277
קישורים חיצוניים עריכה
- ארכיון (רס"ר) חזי עובדיה
- ארכיון חזי עובדיה- רס"ר חזי, דף פייסבוק
- ישראל אדנה יסמני, הרס"ר המיתולוגי של צה"ל || הפעיל המרכזי להעלאת יהודי אתיופיה לישראל, ערוץ הטלוויזיה הישראלי אתיופי
- ראובן לייב, הרסר המיתולוגי וגואל האתיופים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באפריל 2012
- אברהם ירדאי, אחד בשביל כולם, 5 באפריל 2013, באתר Ethiostruggle
- אורי דרומי, למען ישראל ביתא, באתר הארץ, 6 באפריל 2012
- בתיה מקובר, ידיד הקהילה הלך לעולמו, ידיעות נגט 69, מאי 2012, עמ' 14
- הרב עובדיה יוסף ז"ל והכרתו ביהודי אתיופיה, באתר "ישראל - הסיפור המתועד" של ארכיון המדינה
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg אוהבי מורשת בית ישראל - סרטון לזכרו של רס"ר חזי עובדיה, סרטון באתר יוטיוב, 30 במרץ 2017
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 חזי, הגיגים, תשע"ב, עמ' 4–7, 12-8
- ^ מנחם ולדמן, מעבר לנהרי כוש - יהודי אתיופיה והעם היהודי, עמ' 245-246
- ^ יצחק נימצוביץ, בזכותם - דמויות מן הפנקס, תל אביב: משרד הביטחון, 1968, עמ' 271
- ^ הרב זכריה תנעמי, יחיד בדורו - הרהורים לדמותו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל ביום פטירתו, עמ' 9
- ^ יצחק נימצוביץ, בזכותם - דמויות מן הפנקס, תל אביב: משרד הביטחון, 1968, עמ' 275-274
- ^ David Kessler, The Falashas: A Short History of the Ethiopian Jews, Frank Cass & Co Ltd, 1996, pp. 159-160
- ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg אוהבי מורשת בית ישראל - סרטון לזכרו של רס"ר חזי עובדיה, סרטון באתר יוטיוב, 30 במרץ 2017
- ^ טליה הולואגרש אלמו, היסטוריה נעדרת - סיפור עליית יהודי אתיופיה, באתר ynet, 27 במרץ 2019
- ^ אורי דרומי, למען ישראל ביתא, באתר הארץ, 6 באפריל 2012
- ^ "חזי עובדיה - המשמר האזרחי", אתר שכונת צהלה
- ^ ארכיון חזי עובדיה - אודות, באתר ארכיון חזי עובדיה, 2015
- ^ 1 2 ארכיון חזי עובדיה, באתר הספרייה הלאומית