שני (יישוב)
פעולות נוספות
| קובץ:Livne.JPGליבנה | |
| מדינה | ישראל ישראל |
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | הר חברון |
| גובה ממוצע[1] | 694 מטר |
| תאריך ייסוד | 1989 |
| השתייכות ארגונית | אמנה |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[2] | |
| - אוכלוסייה | 449 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 446 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.8% בשנה[3] |
(למפת צפון הנגב רגילה) | |
שָׁנִי (לִבְנָה) הוא יישוב קהילתי במעמד התנחלות השוכן בחבל יתיר שבדרום הר חברון.[4]
שם היישוב עריכה
שמו הזמני של היישוב נגזר מפסוק בספר יהושע המתייחס לעיר מקלט שניתנה ללויים:
”וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת-חֶבְרוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת יַתִּר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ”.[5]
עם זאת, לפי הסברה המקובלת כיום, ולאור יתר אזכוריה של לבנה המקראית בתנ"ך, עיר זו שכנה בשפלת יהודה ולא בהר חברון.[6]
חברי הגרעין ביקשו את השם שָנִי על שם שני שחם,[7] בנם של חברי הגרעין שנהרג במהלך שירותו הצבאי. ועדת השמות, שעל פי עקרונותיה לא קוראת יישובים לזכר נופלים, קיבלה רק את הסיבה הנוספת שהגישו חברי היישוב - שם סמלי, הקשור לחוט השני שקשרה המיילדת על ידו של זרח בן יהודה ותמר: ”וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה”.[8]
היסטוריה עריכה
גרעין ליבנה עלה בשנת 1982, בניגוד לדעת תנועת אמנה, למחנה יתיר, שבו ישב אז גרעין בית יתיר. שני הגרעינים חיו ביישוב ביחד, עד שגרעין בית יתיר עבר ליישוב הקבע שלו. במשך השנים שלאחר מכן, המתינו חברי ליבנה לאישור לעלות ליישוב הקבע שלהם, על גבעה במערב יער יתיר. עד שנת 1989 בנו בנקודת הקבע את הבתים הראשונים, ואז נאלצו תושבי ליבנה, כ-30 משפחות אז, לעלות ליישוב לפני סיום בניית התשתית, בגלל פלסטינים שהחלו לחרוש ולזרוע בשדות הסמוכים ליישוב. דיונים משפטיים בקשר לאדמות היישוב הביאו לפסק דין שקבע שחלקן אינן אדמות מדינה, אך היישוב שייך לאדמות המדינה, ולכן נבנה היישוב בשונה מתוכניתו המקורית.[דרוש מקור]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2024, מתגוררים בשני 449 תושבים, מתוכם 446 תושבי ישראל. שינוי בגודל האוכלוסייה -1.8% בשנה[3].
תיירות עריכה
- בסמוך ליישוב נמצאת חורבת ענים התחתונה וחורבת ענים העליונה - שרידי עיירה יהודית ועיירה נוצרית מימי המשנה והתלמוד, אשר שימרו את שם העיר המקראית "ענים" הנזכרת בספר יהושע באזור זה.[9]
- בהתאם לעונה מתקיימים ביישוב אירועי קטיף ברוקולי ופטל.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- שני ליבנה, באתר מועצה אזורית הר חברון
- מאיה הורודניצ'אנו ויניר יגנה, בין שתי מועצות: ההחלטה השערורייתית שחילקה ישוב ישראלי אחד, באתר וואלה, 2 במרץ 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ^ 1 2 מספר שלילי משמעו הקטנת האוכלוסייה
- ^ הישוב שני ליבנה, באתר Homee
- ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוקים י"ג–י"ד
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ד', 421–423
- ^ שני שחם באתר יזכור
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק כ"ח
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ'
| ||||||||||||