Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אליהו הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־23:33, 9 במאי 2026 מאת imported>אדג (←ביוגרפיה: נקודה חסרה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
פירוש נוסף ערך זה עוסק בחוקר זמר עברי. אם התכוונתם לרב מחכמי איזמיר, ראו אליהו הכהן האתמרי.
אליהו הכהן
לידה נווה צדק, תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה רמת גן, ישראל
תקופת פעילות 1953–2023 (כ־70 שנה)
מעסיק י.א. מיטווך ובניו
קובץ:Ben Gurion Beer Ora 1957.jpg
ראש הממשלה דוד בן-גוריון מבקר בבסיס הגדנ"ע באר אורה, בלוויית מפקד הבסיס, סגן אליהו הכהן, 1957
קובץ:Dankaravan.jpg
אליהו הכהן (במרכז) בחברת דני קרוון ודן אלמגור, 2011

אליהו הכהן (22 במרץ 1935 – 8 בנובמבר 2023) היה חוקר זמר עברי, מרצה בנושא ומגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה בתחום. חתן פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת ה'תשע"ג (2013).

ביוגרפיה עריכה

אליהו הכהן נולד ב-1935 בשכונת נווה צדק. הוא בוגר בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. התוודעותו לשירי ארץ-ישראל החלה בסוף שנות ה-50. הכהן שימש כמפקד בסיס הגדנ"ע חוות באר אורה,[1] והדפיס לחייליו קובץ של אלף שירים עבריים. אחד השירונים הגיע לידיו של איש קול ישראל מאיר הרניק שהזמין את אליהו הכהן להיות אורחו באחת מתוכניותיו ברדיו. התוכנית נקראה "יין ישן נושן", והכהן הגיש אותה במשך ארבע שנים, ובמסגרתה ערך היכרות עם מקורות השירים וראיין את ותיקי היישוב שזכרו את השירים מבית הוריהם. המשיך להגיש ברדיו בשנות ה-60 סדרות נוספות כגון "מי יודע?" על מקורם וגלגוליהם של שירים, ו"יפים הלילות בכנען" על השתקפות נוף הארץ בזמר העברי.

החל לפרסם מאמרים באכסניות שונות על ממצאיו בזמר העברי, וגילה את מחבריהם ואת מקורותיהם של שירים שנחשבו לעממיים, כלומר שירים בהם שם היוצר הבלתי ידוע עד אז הוחלף במילה ״עממי״.

חקר את תולדותיו וגלגוליו של ההמנון הלאומי "התקווה", וייחד לו שלוש תוכניות רדיו (1964–1965) ומאמרים אחדים.[2]

אליהו הכהן הגיש בצוותא עם דן אלמגור את התוכנית "שרתי לך ארצי" בה התארחו מיטב יוצרי הזמר העברי. בשנות ה-70 וה-80 הגיש בטלוויזיה את סדרת התוכניות "על הדשא" שהוקלטו בקיבוצים ברחבי הארץ.

בשנים 1986–1987 לימד את הנושא "תולדות הזמר העברי" במדרשה למוזיקה שליד מכללת לוינסקי לחינוך.

בשנים 2001–2012 ערך סדרת מופעים ברחבי ישראל על שירת היישוב לתקופותיה, בליווי אורה זיטנר.

בשנים 2005–2021 ערך והנחה באודיטוריום של מכללת לוינסקי לחינוך סדרה רב-שנתית של תוכניות על חלוצי הזמר העברי והחינוך המוזיקלי, בהשתתפות מקהלת המכללה בניצוחו של פרופ' רון זרחי. התוכניות, כל אחת בת שעתיים, הוקדשו למלחינים חנינא קרצ'בסקי, יוסף מילט, פואה גרינשפון, יואל אנגל, שלום פוסטולסקי, משה ביק, ידידיה אדמון, עמנואל עמירן, מרדכי זעירא ועוד. בתוכניות אלה חודשו, בין היתר, שירים נשכחים של יוצרים אלה בעיבודים חדשים.

החל מאמצע העשור השני של המאה ה-21 תיעד את ראשית הזמר בארץ ישראל בסדרת מאמרים פרי מחקר רב-שנים המתפרסמת בבלוג "עונג שבת" של פרופ' דוד אסף.[3] עד ספטמבר 2021 הופיעו כ-70 מאמרים על זמרת העלייה הראשונה, בליווי הקלטות של ותיקי היישוב שהכהן הקליט לפני כיובל שנים, וכן תווים של שירים נשכחים המתפרסמים לראשונה ושפע תמונות ואיורים.

חקר רבות את תולדות היישוב, וכתב מאמרים רבים בנושא, והוא נחשב לבר סמכא בתחום ספרות המסעות לארץ ישראל במאות שעברו.

הכהן היה מוותיקי ענף עיבוד הנתונים בישראל. בשנים 1958–2012 עבד בחברת י.א. מיטווך ובניו, נציגי "NCR" בישראל. בפעילותו בחברה עסק בהתקנת מכונות להנהלת חשבונות בבנקים בישראל, בהתקנת מערכות מיון וסליקה מגנטיות ואופטיות של צ'קים, בהתקנת מיכון אלקטרוני במנהלות העיתונות היומית בישראל, ובהמשך בהתקנת כספומטים ומחשבים ובהדרכות בתחום המיכון הבנקאי. במהלך שנים אלה עסק גם בחקר ההיסטוריה של המחשוב בישראל, ופרסם מאמרים על כך בכתב העת "מעשה חושב", בטאון האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה (איל"א), שהכהן היה חבר מועצה בו. במסגרת הכנסים השנתיים של איל"א, שהיו בזמנם הכנסים העיקריים של אנשי המחשוב בישראל, הפיק שני חזיונות אורקוליים בני 40 דקות כל אחד:

  • 1976: 'מהחשבונייה עד המחשב' - תולדות עיבוד הנתונים בארץ מימי המקרא ועד 1976.
  • 1988: 'היינו כחולמים' - כיצד חזו את עתיד הארץ לפני מאה שנה.[4]

יזם תערוכות אחדות שבהן הציג מאוספיו:

  • בשנת 1985 הציג בכנס השנתי של איל"א בבנייני האומה בירושלים תערוכה בשם 'ראשית דעת הטבע בעברית', ובה 150 ספרי טבע, בוטניקה, זואולוגיה, אסטרונומיה ('תכונה') ומתמטיקה, שיצאו לאור בעברית מאז המאה ה-18 ועד הקמת המדינה, עם קטעי הסבר לכל ספר.
  • בשנת 1987 ערך תערוכה של 140 מקראות עבריות מאז המאה ה-18 ועד הקמת המדינה.[5] התערוכה נמשכה חודשים אחדים וביקרו בה רבבות מורים, סטודנטים ותלמידי בתי ספר. בתום התערוכה העביר את האוסף שלו למרכז לוין קיפניס שליד מכללת לוינסקי, והוציא בדפוס ביבליוגרפיה מוארת, מאויירת ומוערת בשם 'מאתיים שנות המקראה העברית', עם תצוגת שערי המקראות השונות.
  • בשנת 1988 ערך במכללת לוינסקי תערוכה של עיתונות הילדים העברית ובה עשרות עיתוני הילדים הראשונים, שיצאו לאור בארץ ישראל ומחוצה לה, החל מ"עולם קטון", עיתון הילדים הראשון שפרסם אליעזר בן יהודה בירושלים בשנת 1892.

אוסף התקליטים שלו נתרם ב-2022 לספרייה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן.[6]

התגורר ברמת גן. בשנת 1962 נישא[7] לדליה, ונולדו להם שתי בנות.

נפטר ב-8 בנובמבר 2023[א], בגיל 88,[8] והובא לקבורה בבית הקברות מורשה ברמת השרון.

פרסים ואותות הוקרה עריכה

  • 2004 - פרס ימי הזמר בחולון, "על מפעל חייו בחקר ושימור הזמר העברי ועל תרומתו העצומה להבנת יוצריו"
  • 2005 - פרס אנגל לחקר המוזיקה העברית מטעם עיריית תל אביב, על "מפעל חיים בחקר הזמר העברי"[9]
  • 2007 - "פרס הרצל", המוענק על ידי עיריית הרצליה, "על תרומתו הבולטת בתחום הציונות".[10]
  • 2008 - יקיר העיר רמת גן, "בזכות תרומתו רבת הערך לחקר הזמר העברי, ופעולתו הענפה לטיפוח, שימור והנחלת מורשת ותרבות ישראל".[11]
  • 2009 - אות הוקרה מטעם הפורום לשימור הזיכרון האודיו-ויזואלי, על "תרומתו הייחודית לשימור הזמר העברי"
  • 2010 - אות הוקרה מטעם אוניברסיטת בר-אילן, על "מפעל חיים ללא אח ורע בחקר מורשת הזמר העברי, שימורו והנחלתו לעם לדורות".[12]
  • 2013 - פרס ישראל על מפעל חיים, תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע'ג, "על תרומתו לתרבות העברית, בחקר השיר והפזמון"
  • 2015 - תואר "מורה לשם כבוד" ממכללת לוינסקי. על "תרומה מיוחדת להנחלת מורשת הזמר העברי בהקשר ההיסטורי והתרבותי שלה... ועל ההשפעה החינוכית והתרבותית... על דורות של סטודנטים במכללה"[13]
  • 2021 - תעודת הוקרה ממכללת לוינסקי לחינוך על עריכת והנחיית הסדרה "חלוצי הזמר העברי" במכללה

מפרסומיו עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • סימונה ברונפמן, "היילכו עיבוד נתונים וזמר עברי יחדיו?", Information Week,‏ 3 בספטמבר 2007

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אליהו הכהן]] בוויקישיתוף

ביאורים עריכה

  1. ^ לציון מותו, פרסם מכון גנזים באותו שבוע מכתב שכתב למשורר משה בן-שאול, בו פיענח עבורו תעלומה שקשורה בשיר ערש שאמו של בן-שאול נהגה לשיר לו בילדותו. לעיון בכתב היד מהבלוג של "גנזים" ראו כאן.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ באר אורה של אליהו הכהן, בערוץ יוטיוב של אורי מנוס, 9 בספטמבר 2021
  2. ^ מאיה כהן, חוקר הזמר העברי וחתן פרס ישראל הלך לעולמו, באתר ישראל היום, 8 בנובמבר 2023
  3. ^ דוד אסף‏, פרסומי אליהו הכהן בבלוג עונג שבת: ביבליוגרפיה מקוונת, בבלוג "עונג שבת", 17 בנובמבר 2023
  4. ^ כינוס איל"א ותערוכת מיחשוב ייערכו בשבוע הבא, מעריב, 19 באוקטובר 1988
  5. ^ נטע שדמי, מי היה חושם?, מעריב, 21 ביוני 1988
  6. ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg אירוע הוקרה לכבוד אליהו הכהן, בביצוע מערך הספריות והמידע אוניברסיטת בר-אילן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:13:58)
  7. ^ ברכות לנישואיו, מעריב, 9 ביולי 1962
  8. ^ מאיה כהן, חוקר הזמר העברי וחתן פרס ישראל הלך לעולמו, באתר ישראל היום, 8 בנובמבר 2023
  9. ^ הזוכים בפרס אנגל עד כה באתר עיריית תל אביב-יפו
  10. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., פרס הרצל לאליהו הכהן, באתר ynet, 3 במאי 2007;
    על פרס הרצל לאליהו הכהן, באתר עיריית הרצליה;
    דברים לפרס הרצל - נאומו של אליהו הכהן בעת קבלת הפרס
  11. ^ מיכל שפירא, תושב רמת אפעל הוא יקיר ר"ג, באתר nrg‏, 15 ביוני 2008
  12. ^ דוד אסף, אליהו הכהן ודן אלמגור, מהו שיר ישראלי? שלושים למותו של אליהו הכהן, בבלוג "עונג שבת", 8 בדצמבר 2023
  13. ^ תואר 'מורה לשם כבוד' הוענק לחתן פרס ישראל אליהו הכהן, 14 ביולי 2015, באתר מכללת לוינסקי
  14. ^ נדב שרגאי, "חושו, התעוררו ובנו ארצכם", באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2018
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אליהו_הכהן&oldid=35985"